פשיטת רגל עקב יבוא כושל של בקר מאוסטרליה וסכסוך בין השותפים

פשיטת רגל עקב יבוא כושל של בקר מאוסטרליה וסכסוך בין השותפים

החייב טען כי שותפיו, משפחת פינברג, מעלו בכספי העסק. החייב טוען כי סגירת העסק הותירה אותו בחובות. עוד טוען החייב כי בהמשך הקים שותפות שניהלה חווה לרכיבת סוסים וגם עסק זה כשל.

3. בין תביעות החוב שהוגשו נגד החייב ישנה תביעה שהוגשה על ידי שלטונות מע"מ בסכום של 1,756,670 ₪ חוב זה נתבע בדין קדימה. יצוין כי תביעות החוב שהוגשו בתיק זה הוגשו בגין חובות שנוצרו בפריסה ארוכת שנים רוב החובות התגבשו בשנים 2008-2004.

4. אין מחלוקת כי בשנת 2006 הורשע החייב בדיווח שקרי למע"מ ונדון לששה חודשי עבודות שירות.

טענות בעלי התפקיד:

1. בעלי התפקיד מתנגדים למתן הכרזה בתיק זה. לטענתם חובות החייב לא נוצרו בתום לב וגם התנהלות החייב במהלך ההליך אינה ראויה ואינה מצדיקה קביעה כי למרות אופן יצירת החובות יש להחיל הגנת ההליך על החייב משום שהוא מתאים להליך ויכול להפיק ממנו תועלת.

2. נטען כי החייב לא הציג מסמכים המוכיחים אופן התנהלות העסק ליבוא ושיווק בקר למרות שמצופה מעסק כזה הניתן לפקוח וטרינרי צמוד והדוק כי יהיו מסמכים רבים בנוגע לניהולו. כן טוענים בעלי התפקיד כי אין להתעלם מן העובדה שהחייב הורשע בביצוע עבירות פליליות נגד מע"מ אגב ניהול עסקו.

3. עוד נטען כי החייב יצר חוב גם בגין אי תשלום מזונות. נטען כי חרף התנגדות המנהלת המיוחדת בית המשפט התיר לחייב להגיע להסדר עם גרושתו לעניין חוב המזונות, במסגרת ההסכם נמחק לחייב חוב המזונות שיצר בהליך והחייב הסכים לשלם מזונות ילדיו עד גיל 21. החייב לא מילא חובותיו בהליך גם לעניין זה ואין להתעלם מן העובדה כי חלק מחובותיו בתיק זה נוצרו בגין אי תשלום מזונות.

4. עוד נטען כי החייב אינו מתנהל כראוי בהליך ועובר לדיון הראשון בעניינו בבקשה העיקרית ביום 22/1/2013, לא שילם תשלומים נדרשים לקופת הכינוס, לא הגיש דוחות ולא המציא מסמכים נדרשים לרבות גזר הדיון שניתן לאחר שהוא הורשע בעבירות מע"מ, כן לא הומצאו דוחות כספיים בנוגע לניהול העסק של חוות סוסים וכו'.



ניהול ההליך:

1. ביום 21/1/2013 התקיים דיון בבקשתו העיקרית של החייב. קודם לכן ביום 22/10/2013 התקיים דיון בבקשת החייב לאשר הסכם שהושג בינו ובין גרושתו בנוגע לתשלום מזונות. בקשת החייב אושרה למרות התנגדות המנהלת המיוחדת.

2. בדיון מיום 21/1/2013 הושגה הסכמה לפיה ניתנה לחייב ארכה להמציא תגובתו לעמדות בעלי התפקיד. כן נתנה ארכה להמצאת מסמכים ופרטים המלמדים על מאמצי החייב להסדיר חובותיו בדין קדימה, ובמיוחד חובותיו למע"מ. נקבע כי התשלום החודשי שישלם החייב לקופת הכינוס יוגדל לסך של 1,300 ₪.

3. ביום 5/5/2013 הוגשה תגובת החייב לעמדות בעלי התפקיד בעניינו. החייב טען כי שכר שירותי רואה חשבון שיסדיר חובותיו למע"מ שנוצרו בין התאריכים 1.5.2003-21.1.2003. נטען כי על פי חוות דעת תביעות החוב שהגיש מע"מ בהליך זה נגד החייב מופרכית. החייב ציין כי לא פנה בנושא למע"מ אלא סבר כי על המנהלת המיוחדת להיכנס בנעליו לעשות שימוש בחוות הדעת ולתבוע את רשויות מע"מ ולצורך כך עליה להסכים להכרזת החייב פושט רגל.
בתגובה לא הייתה כל התייחסות נוספת לטענת בעלי התפקיד בעניינו של החייב ולא הייתה כל התייחסות לאופן התנהלות החייב בהליך.

4. ביום 4/6/2013 הוגשה תגובת המנהלת המיוחדת. בתגובתה הבהירה המנהלת המיוחדת כי למרות שאין לה חובה לעשות כן ביררה העובדות עם רואה החשבון שנתן חוות הדעת מטעם החייב והובהר, דבר העולה גם מחוות הדעת עצמה כי אין בחוות הדעת קביעה שלחייב זכות להחזר כספי ממע"מ, או שביכולתו להקטין תביעת החוב של מע"מ. כל שנטען בחוות דעת רואה החשבון הוא כי כנגד תביעת החוב שהגיש מע"מ עומדת לחייב זכאות לקיזוז כספים בגין מס תשומות שהגיעו לחייב בשנת 2002, לו היה מגיש החייב תביעה. אין מחלוקת כי החייב לא דרש החזר כזה וגם לא הגיש דוח כמתחייב.
עוד הבהירה המנהלת המיוחדת כי גם אם היה מתקבלת טענת החייב לעניין זה, היה נותר לחייב חוב למע"מ בדין קדימה בסך (קרן) של 217,761 ₪. המנהלת המיוחדת שבה והבהירה כי החייב לא המציא המסמכים שנדרשו, לא הגיב לטענותיה, ולא הסיר מחדליו. עוד נטען כי החייב לא הגיש דוחות לשנת 2013 כלל. נטען כי החייב כן שילם הכספים המגיעים לקופת הכינוס אם כי עשה כן במקבץ אחד, סמוך למועד הגשת תגובת המנהלת המיוחדת.
למרות זאת סברה המנהלת המיוחדת כי יש מקום לתת לחייב ארכה נוספת להסרת מחדליו ולהסדרת חובותיו למע"מ. לדעתה ללא הסדרה כזו לא תהיה תועלת בהמשך ניהול ההליך לאור גובה החוב של החייב בדין קדימה.

5. ביום 5/6/2013 הגיש ב"כ החייב תגובתו ושב וטען כי לא מוטלת על החייב חובה לפעול מול רשויות המס והוא אף מנוע מלעשות כן לאור ההליך הפלילי שנוהל נגדו על ידי רשויות מע"מ. נטען כי בשל כך מבקש החייב שהמנהלת המיוחדת תפעל בעבורו.
החייב טען כי הוא כן הגיש דוחות דו חודשיים כנדרש ומילא חובותיו בהליך. לתגובתו לא צורפו הדוחות החודשיים.

6. ביום 9/6/2013 הוגשה חוות דעת מסכמת מטעם המנהלת המיוחדת אשר שבה וחזרה על התנגדותה למתן הכרזה בתיק זה.
בדוח שוב נטען כי החייב אינו עומד בחובותיו בהליך ומפגר בביצוע 3 תשלומים לקופת הכינוס ואינו מגיש דוחות דו חודשיים. כן נטען כי למנהלת המיוחדת אין נתונים באשר למקום מגוריו ולמהות עסקו של החייב. נטען כי החייב לא ספק מסמכים בנוגע לעסקים שניהל והביאו לקריסתו הכלכלית ונטען כי החייב מנצל הליכי הפש"ר לרעה.
בתגובה המסכמת שבה המנהלת המיוחדת וחזרה על עמדתה לעניין חוב החייב לשלטונות מע"מ. נטען כי חובו של החייב עצום והוא אף הורשע בהליך פלילי בגין תביעה שהוגשה נגדו על ידי שלטונות מע"מ. המנהלת המיוחדת טענה כי לפי החלטת בית המשפט מיום21/1/2013 היה על החייב לפרט מאמציו להסדר חוב זה והחייב לא עשה כן. כן נטען כי נטל ההוכחה להוכיח אופן היווצרות החוב למע"מ שחלקו בדין קדימה מוטל על החייב והחייב לא עשה כן.
לבסוף נטען כי החייב אינו סותר גרסתה של המנהלת המיוחדת שהושמעה לאחר בדיקתה את חוות דעת המנהל המיוחד כי גם אם יתקבלו טענות החייב בנוגע לתביעת החוב של שלטונות המס לא יגיע לחייב החזר משלטונות מע"מ ולכל היותר יקוזזו כספים מתביעת החוב שהגישו שלטונות מע"מ וגם לאחר מכן תוותר יתרת חוב של למעלה מ-200,000 ₪. המנהלת המיוחדת שבה לאור כל זאת על התנגדותה להכרזת החייב פושט רגל.

7. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא התקבלה עמדת ב"כ הכונ"ר אשר הייתה אמורה לפחות לפרט אופן התנהלות החייב בהליך עד מועד כתיבת פסק דין זה.
כמו כן עד מועד כתיבת פסק דין זה לא נסתרה עמדת המנהלת המיוחדת כי החייב אינו מקיים חובותיו בהליך, אינו מגיש דוחות ואינו משלם תשלומים לקופת הכינוס. לתגובת החייב לא צורפו מסמכים הסותרים טענות אלו.

מסקנה:

1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך. לטעמי, אין בפני חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת חובותיו.
החייב אינו עומד לטעמי גם בדירשות המינימליות ששונו לאור הרפורמה בדיני הפש"ר המונהגת על ידי משרדי ב"כ הכונ"ר ולכן אין הצדקה להחלת הגנת הפקודה עליו.
בוודאי נכון הדבר בבודקי טענות החייב לפיהן לא מוטלת עליו חובה כלשהי גם בשלב לפני מתן ההכרזה להוכיח אופן היווצרות החובות או לפעול להקטנת חובותיו בדין קדימה. החייב סובר וברצינות כי די מבחינתו במציאת אפשרות שתביא להקטנת חובותיו כדי להצדיק ולהפעלת הליך יקר בעבורו. לדעת החייב על כל הגורמים האחרים מלבדו לפעול בעבורו להביא להקטנת חובותיו והכל מבלי שתוטל עליו חובה כלשהי לעשות דבר מה.
במקרה זה החייב קיבל שורת הזדמנויות להוכחת טענותיו לעשות מעשה שיביא להקטנת חובותיו בדין קדימה ולהוכחת טענותיו שיצדיקו קבלת בקשתו העיקרית, ולא עשה דבר.

2. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי, רוצה יכול או מתכוון לנצל ההגנה הניתנת לו בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ישתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותו לא תשנה. לא השתכנתי כי העתרות לבקשה תמנע מהחייב להמשיך במציאת אפשרות שתביא להקטנת חבותיו ליטול התחייבויות על עצמו או לבצע מעשים אסורים כדי לשרוד כלכלית. זאת במיוחד כמדובר בחייב אשר דחה פעם אחר פעם כל ניסיון לסייע לו וסרב לפעול כנדרש ממנו להביא לברור טענותיו להקטנת חובותיו בדין קדימה ולהמציא מסמכים נדרשים.
עוד לא הוכח בפני כי החייב עשה השינוי הנדרש או עשה שינוי כלשהו בחייו אשר יאפשר להניח כי יסתבך בעתיד באופן דומה.

דיון

I המצב המשפטי

1. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.
ראה לעניין זה:
ע"א 6021 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913 (2009)).
ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פס"ד מיום 20/11/08.
2. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ס-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל" משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב.
בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ולאור הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל המונהגת על ידי משרדי ב"כ הכונ"ר נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.
זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.
אולם יש לזכור שהאמור לעיל רלוונטי רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו. הגישה הנוכחית הרווחת נועדה לאפשר לחייבים מתאימים ולנצל הגנת הליך יעיל זה ולהביא לפתיחת דף חדש בחייהם.
החייב במקרה דנן אינו כזה, לטעמי. אין מדובר בחייב הראוי לזכות גם בהקלות מכוח הרפורמה שאוזכרה לעיל.

3. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו בהאי לישנא:

"18 ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:


להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו"


4. השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך. יש לזכור כי הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.
בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

5. בחינת תום לבו של החייב תיערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ובמועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב.
וראה גם זה:
ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס"ד מיום 3/5/09.

6. קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך.
ראה לעניין זה:
ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי פסק דין מיום 3/5/09.
ומולו ראה גם:
ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי פסק דין מיום 30/4/04.

7. באשר לשלב יצירת החובות, נקבע, לדוגמה, כי קיים חוסר תום לב במצב שבו חובות החייב נוצרו תוך זלזול בנושים או אדישות למצבם.
ראה לעניין זה:
ע"א 143/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה(3) 261.
פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק' מח 2004 (3) 2871.

מכאן לטעמי חייב אשר אינו עושה דבר להקטנת חובותיו בדין קדימה למרות ארכות שניתנו לו לעשות כן ולמרות שביכולתו לעשות כן בבחינת מי שמזלזל בנושיו ובהליך כולו. זאת מכיוון שחייב כזה נותר אדיש לאפשרות כי ינוהל הליך יקר בעבורו ונושיו הניזוקים בשל מחדליו לא יזכו להחזר כלשהו או יזכו להחזר מזערי בלבד של חובותיו רק בשל חוסר נכונות החייב לשתף פעולה ולפעול להקטנת חובותיו בדין קדימה.
כמו כן באם ימצא בית המשפט במהלך בדיקתו כי חובות החייב נוצרו כתוצאה ממעשים בלתי חוקיים וכי חובותיו הם תוצאה ישירה של מעשים בלתי חוקיים אלו לא ייעתר בית המשפט לבקשת החייב.




ראה לעניין זה:
ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 4/5/03.

במקרה דנן אין מחלוקת כי כנגד החייב הוגשה תביעת חוב רחבת היקף על ידי שלטונות מע"מ אשר גם ניהלו כנגד החייב הליכים פליליים בהם הורשע. כפי שתואר לעיל החייב לא שיתף פעולה ולא היה נכון לעשות מאמץ להביא להקטנת חובות אלו.

II המקרה הספציפי

1. במקרה הספציפי שוכנעתי כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמד בנטל להוכיח כי הוא מתנהל בתום לב בהליך. לפיכך גם לא ניתן לטעון כי במקרה דנן מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית משפט זה להתעלם מן הפגמים שנפלו באופן היווצרות החובות של החייב, לאור התנהלותו בהליך.

2. במקרה דנן עסקינן בחייב אשר לא טרח להמציא מסמכים רלוונטיים בנוגע לעסקים שניהל ואשר כשלו ובגינם לטענתו הסתבך בחובות. זאת למרות שמדובר בעסקים להם היה פיקוח וטרינרי צמוד וסביר שבאמתחת החייב מסמכים רלוונים לאופן ניהול עסקיו. מדובר בחייב אשר טוען כי חלק מתביעות החוב שהוגשו נגדו מופרכות ומופרזות ובידיו מידע להוכיח זאת, ועדיין בוחר שלא לנצל ארכות מועד שניתנו לו ולא עושה דבר כדי לנהל הליך שיביא לבירור טענותיו ולהסדרת חובו אלו, לרבות ובמיוחד חובות בדין קדימה.

3. זאת ועוד עסקינן בחייב אשר יצר חובות גם תוך שהוא מבצע מעשה אסור בגינו הורשע בפלילים. מדובר בחייב אשר לא פעל כחוק מול רשויות המס ולא הגיש דוחות נדרשים למע"מ. בגין מעשיו נוהל נגד החייב הליך פלילי בו הורשע החייב וקיים קשר הדוק בין הרשעה זו לבין אופן היווצרות החובות. בית משפט זה והמנהלת המיוחדת היו נכונים פעם אחר פעם לאפשר לחייב הזדמנות להביא להסדרה או להקטנת חובו למע"מ. ובחר לעמעם במעט את העובדה כי חובות החייב נוצרו גם בגין ביצוע מעשים פלילים ואולם החייב דחה אפשרות זו וסבר כי רק על המנהלת המיוחדת לפעול בעניינו ועליו לשבת בחיבוק ידיים ולקוות לטוב.
התנהגות זו אינה סבירה ואינה מוכיחה כי עסקינן בחייב המתאים להליך.

4. יש לזכור עוד כי לחייב חובות בגם בגין אי תשלום מזונות ולא ניתן הסבר לפיו החייב אינו מסוגל או לא היה יכול לשלם חוב זה.

5. בנוסף, עסקינן בחייב אשר לא התנהל כראוי בהליך לא הגיש דוחות דו חודשיים כספיים, מנע מבעלי התפקיד מידע עדכני בנוגע להתנהלותו היומיומית ופיגר בתשלומים לקופת הכינוס למרות כל ההתראות שקיבל וארכות שקיבל להסדרת ענייניו החייב כאמור גם לא המציא מסמכים רלוונטיים בנוגע לאופן הסתבכותו בחובות.

סיכום:

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר בעקבות מתאימה.
בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב.

הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ריב על חלוקת חצר

  2. סכסוך על קו חלוקה

  3. הגדרת סכסוך עבודה

  4. סכסוך עבודה מצילים

  5. סכסוך בין בעלי מגרש

  6. סכסוך שכנים על חניה

  7. סכסוך מקרקעין חניון

  8. סכסוך גבולות בבני ברק

  9. עורך דין סכסוכי שכנים

  10. סכסוך בין שוכרים במשותף

  11. סכסוך בין מנהלים בחברה

  12. הגדרת סכסוך בתוך המשפחה

  13. סכסוך עסקי בין בני משפחה

  14. סכסוך בין בעלי בתים שכנים

  15. סכסוך על חשמל בדירה שכורה

  16. שיפוץ בית - סכסוך על המחיר

  17. אישור פסק בורר סכסוך במשפחה

  18. בקשה לבניית בית במסגרת סכסוך בעלות

  19. בקשה לביטול הכרזה על סכסוך עבודה

  20. עקרון רציפות הדיון בסכסוכי עבודה

  21. הגנת ''אמת דיברתי'' בסכסוך משפחתי

  22. פיטורים בגלל סכסוך עם אשתו של הבוס

  23. סכסוך בין שכנים בגין בניה לא חוקית

  24. גרירת בג"ץ לסכסוכים כספיים עם המדינה

  25. טענה להוצאת דברי לשון הרע במהלך מריבה

  26. טען כי פוטר בשל סכסוך בינו לבין עובד אחר

  27. סכסוך מתמשך בין בעלי הזכויות בחלקות צמודות

  28. סכסוך עקב כשלון במשא ומתן בנוגע לקניית דירה

  29. פיצוי בגין נזקי גוף בעקבות תקיפה בעקבות סכסוך שכנים

  30. סכסוך בין בעלי חנויות במרכז מסחרי לגבי הרכוש המשותף

  31. נטען כי הסכסוך אינו בר בוררות לפי סעיף 3 לחוק הבוררות

  32. פסק הדין לא שם קץ לסכסוך והצדדים המשיכו לנהל משא ומתן

  33. האם אפשר לקבל צו הגנה עקב סכסוך הנובע מעבירה פלילית ?

  34. פשיטת רגל עקב יבוא כושל של בקר מאוסטרליה וסכסוך בין השותפים

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון