ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

1. החייב ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות שרכשו דלקים, קיבלו הסחורה ולא שילמו בעבורה. 2. החייב טען כי אינו עובד מאז שנת 2004 וגם אשתו אינה עובדת ובפועל הם נתמכים על ידי בנם הבכור המתגורר עמם. בתצהיר מטעמו דיווח החייב כי בנו הבכור מנהל חברה שעוסקת בתחומים דומים לתחומים בהם עסק החייב טרם קרסו עסקיו. בתצהיר משלים נוסף דיווח החייב כי החל לעבוד ביום 15.7.2012 בחברה שמנהל בנו בשכר מינימום ואף אשתו החלה לעבוד. החייב הצהיר כי בביתו מתגוררות שתי בנות בגירות נוספות. 3. החייב לא המציא דוחות עסקיים של החברה שניהל עובר להסתבכותו. כמו כן החייב לא דיווח כי גם לאחר הסתבכותו הכלכלית, באמצע שנות ה- 2000, רכש דלקים מבלי לשלם לספק ולאחר מכן במעורבות בנו הגיע עם אותו ספק להסדר לפיו ישלם עבור רכישה זו סך של 676,000 ₪. זאת למרות שהחייב כבר היה מסובך בחובות. 4. החייב עוד הסתיר העובדה כי ביום 5.4.4.2012 חתם החייב יחד עם בנו על ערבות אישית לחברת פרו דאנס בע"מ המנוהלת על ידי בנו ובה החייב הצהיר כי הוא עובד רק כשכיר. זאת לאחר שהחייב כבר היה מצוי בקשיים כלכלים. למרות זאת טוען החייב בבקשתו כי רק קשיים בניהול החברה שלו בשנים 2000-2001 ונוכלות מצד לקוחותיו כמו גם קשיי מחייה הם שגרמו להיווצרות הפסדים שהובילו להתמוטטות הכלכלית. 5. בנוסף החייב לא דיווח כי ביום 18.11.2013 בעודו מנהל הליך זה הורשע על פי הודאתו בעברות של גניבה והסגת גבול פלילי והיזק לרכוש במזיד. על החייב נגזר עונש מאסר על תנאי ותשלום פיצוי בסך 5,000 ₪. לא ברור האם הפיצוי שולם על ידי החייב עד כתיבת פסק דין זה. העבירות שביצע החייב ובהם הורשע על פי הודאתו בוצעו כאמור במהלך ניהול הליך זה. עמדת בעלי התפקיד 1. בעלי התפקיד ונושים שהתייצבו לדיון בעניינו של החייב התנגדו להכרזת החייב פושט רגל הן משום שגרסת החייב, בדבר אופן היווצרות החובות לא הוכחה, הן משום שלטענתם החייב יצר חובות בחוסר תום לב והן בשל אופן התנהלותו של החייב בהליך. 2. נטען כי החייב לא הוכיח טענותיו בדבר אופן יצירת החובות משלא המציא מסמכים ומידע דרושים באשר לאופן ניהול החברה שבבעלותו בשנים 2000-2001. נטען עוד כי החייב הסתיר מידע רלוונטי בנוגע לקשר בין החברה בניהול בנו העוסקת באותו תחום בו עסקה החברה בבעלות החייב שכשלה. נטען שהחייב שב ויצר חובות בקשר עם החברה של בנו כאשר למרות שהיה שקוע בחובות הסכים לערוב לחובותיה וכן רכש עבורה סחורה במחצית שנות ה- 2000 ולא שילם עבור סחורה זו ואחר כך הגיע עם הנושה להסדר חוב. כל זאת למרות שלטענתו עבד כשכיר בחברה זו רק משנת 2012. 3. נטען כי החייב משתמש בחברה שבבעלות כבסיס להמשך פעילותו בענף שיווק הדלקים ובכך ממשיך ויוצר חובות. עוד נטען כי בעודו בהליך לא הסס החייב מלהסתבך בפלילים כמתואר לעיל וביצע עברות רכוש בהם הורשע על פי הודאתו ובעקבת כך נגזר דינו והוא חויב גם לשלם פיצוי, דבר שהגדיל את חובותיו. 4. עוד נטען כי החייב לא מסר מידע מלא בעודו בהליך לבעלי התפקיד ושמר על עמימות בלתי מוסברת בנוגע לקשר בין החברה שמנהל בנו ובינו תוך שהוא מעלים העובדה כי החייב ממשיך לפעול בתחום שיווק הדלקים במסווה של עובד שכיר בחברה השייכת לבנו. 5. בשל האמור לעיל ולמרות שמרבית חובות החייב נוצרו בתחילת שנות ה - 2000 מתנגדים בעלי התפקיד להכרזת החייב פושט רגל. זאת גם לאחר כניסתה לתוקף של הרפורמה שהונהגה במשרדי ב"כ הכונ"ר. זאת בעיקר גם לאור התנהלות החייב בהליך וחוסר תום לבו ביצירת החובות ובהתנהלותו בהליך. בעלי התפקיד גם הסבו תשומת הלב כי ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי בהתחשב גם בהכנסת הילדים הבגירים המתגוררים בבית עומדת על סך של כ- 5,000 ₪ ולמרות זאת לא הציע החייב להגדיל התשלום החודשי לקופת הכינוס. יתר על כן החייב למרות האמור לעיל לא היסס מלהגיש בקשה להפחתת התשלום החודשי שהושת עליו במהלך ההליך. זאת בטענה כי פוטר מעבודתו כשכיר. כזכור מדובר בעבודה של החייב כשכיר בחברה המנוהלת על ידי בנו והחייב ערב לחלק מחובותיה. 6. עוד הסבו בעלי התפקיד תשומת הלב לעובדה כי למרות שחובות החייב נוצרו בתחילת שנות ה- 2000 החייב שב ויצר חוב נוסף מספר שנים מאוחר יותר כשרכש במחצית שנות ה- 2000 דלקים ולא שילם עבורם. בכך יצר החייב חוב נוסף המהווה סך של 42% מסך הנשייה בתיק זה לאחר שכבר היה מסובך בחובות. מדובר בחוב בסך נומינלי של 789,046 ₪ לנושה למל אור אנרגיה. עמדת ב"כ החייב 1. בתגובתו לעמדות בעלי התפקיד בעניינו מודה החייב כי אכן ערב לחלק מחובות החברה שמנהל בנו ובה הוא עובד כשכיר, וכי הגיע להסדר פשרה עם נושה בשם למל אור אנרגיה בגין חוב שנוצר במחצית שנות ה- 2000, לאחר שכבר היה מסובך בחובות. החייב טען כי היה לו הכרח לפעול כך משום שאחרת נושים אלו לא היו מסכימים להגיע להסדרים עם בנו וחובותיו וחובות בנו היו גדולים לאין ערוך ובכך הקטין החייב נזקיו. החייב הודה בתגובתו כי ערב לחובות החברה של בנו במסגרת הסדר פשרה בעודו בהליך פשיטת רגל ומבלי ליידע איש בדבר אופן פעולתו. 2. בתגובתו לעמדת בעלי התפקיד מודה החייב כי בעודו בהליך ביצע עברות פליליות ואולם טען כי מצוקתו הכלכלית הובילה אותו לפעול כך, החייב טען עוד כי בשל ההבנה למצבו השית עליו בית המשפט שדן בעניינו בתיק 20510-12-12 (בבית המשפט השלום בקריות) עונש מידתי שאינו חמור. 3. החייב טען עוד בתגובתו כי בתו הבגירה אינה מתגוררת עמו והיא עתידה להינשא ולפיכך לא הסתיר מידע בנוגע להכנסותיה שהם אינם חלק מהכנסות התא המשפחתי. 4. ביום 30.1.2014 התקיים דיון במעמד הצדדים אליו התייצבו באי כוח שני נושים של החייב, בנק לאומי לישראל בע"מ ובנק הפועלים בע"מ. במהלך הדיון מסר ב"כ הנושה בנק הפועלים מידע נוסף לפיו לחייב קשר לחברה נוספת בשם א.י.ע. אנרגיה בע"מ ח.פ. 51158613 ולמרות זאת הוא הסתיר מידע זה מבעלי התפקיד. החייב הכחיש מידע זה ואילו המנהל המיוחד טען בדיון כי עניין זה נזכר בחוות דעתו. המסקנה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי ושמעתי טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. זאת אני עושה גם לאחר ששקלתי נסיבותיו האישיות של החייב וגם משהתחשבתי בעובדה כי חלק מחובות החייב הם חובות ישנים. זאת אני עושה גם כשהתחשבתי כשלקחתי המגמה המקלה עם חייבים שמתאימים להליך האמור ברפורמה החדשה המונהגת על ידי כונס הנכסים הרשמי, ומטרתה הדגשת המטרה השנייה של הליכי פשיטת רגל השמה במרכז אינטרס החייב ומבקשת לאפשר לחייבים המתאימים לכך להשתלב במידת האפשר בהליך פשיטת הרגל לזכות בהגנתו ובדרך זו לפתוח דף חדש בחייהם, להשתקם ולשוב למעגל העבודה היצרני, ולא לפול כנטל על החברה. לטעמי המגמה הנ"ל והרפורמה שאוזכרה לעיל נועדה לחייבים המתאימים להליך פשיטת הרגל, נושאים כראוי בחובות המוטלים עליהם מכוחו ומתנהלים בהליך בתום לב תוך שיתוף פעולה מלא וגילוי כל העובדות. חייב אשר בעודו בהליך יוצר חובות חדשים, מסתיר מידע, לא מהסס לחתום על התחייבויות כספיות ועובר עבירות פליליות בתחום הרכוש כדי להשיג בכך רווחה כלכלית אינו חייב המתאים להליך. לטעמי חייב הממשיך בדפוסי התנהגות ישנים לפיהם עשיית רווחים קלה תוך אי כיבוד החוק עדיפה על עבודה קשה, צמצום הוצאות והקפדה יתרה על חובת השבת חובות מקסימלית במידת האפשר לנושים ואי יצירת חובות חדשים או חייב המתאים להליך. לטעמי כמפורט לעיל וכפי שיפורט להלן החייב דנן אינו מתאים להליך ודין בקשתו להידחות. דיון דיון משפטי 1. סעיף 18 ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשו לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו:..." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמוד 173. ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכונ"ר, פד"י מט (1) עמוד 479 בעמוד 576. ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2009 (3) 1913 (2009). 3. שאלת תום ליבו של החייב נבחנת אפוא בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. לעיתים, גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות חייב נוצרו בתום לב, הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס תקל על בית המשפט לקבוע כי יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. כך גם היפוכו של דבר, לעיתים גם אם יצר חייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה ממנו מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו. 4. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לעניין זה ראה: ע"א 641/6010 בנבנישתי נ' הכונ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-205. נכון הוא כי בעת הזו בעיקר לאחר הנהגת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל במשרדי כונס הנכסים הרשמי אנו נדרשים להדגיש יותר את התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל. זאת בשל האינטרס החברתי הגלום בשיקום חייבים החוזרים למעגל החיים הסדיר בסיוע הליך פשיטת הרגל. אלו לומדים מהי התנהלות נכונה ואינם נופלים עוד כנטל על החברה כולה. אולם עניין זה נכון רק לגבי חייבים אשר יצרו חובותיהם בתום לב והוכיחו התאמתם להליך בדרך של התנהלות מופתית בהליך. 5. הנטל להוכיח כי חייב לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק, האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר איכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם. ראה לעניין זה: ע"א 149/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה (3) 61. עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. ראה לעניין זה: ע"א 4178/92 אליהו נ' הכונ"ר, פ"ד מט (1) 435 ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמוד 58 פש"ר (חי) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק - מח 2004 (3) 2871 פש"ר (חי) 71/03 6. כן בודק בית המשפט, האם הצהיר החייב על כל חובותיו עובר להגשת בקשתו, והאם נתן כל המידע הרלוונטי והאם וכיצד פעל כאשר נודעו לו על חובות נוספים לרבות חובות בדין קדימה ומה עשה כדי להסדירם כפוף לאישור ב"כ הכונ"ר. 7. עוד בודק בית המשפט, האם נתגלו סתירות בין המידע שמסר החייב בתצהיר חתום ומידע שמסר לאחר מכן בחקירה והאם היה נכון החייב לשתף גם את נושיו בהגדלה שמתרחשת בהכנסותיו במהלך ההליך בדרך של הגדלת תשלומים לקופת הכינוס שעה שהכנסות התא המשפחתי גדלו. 8. בית המשפט בודק גם התנהלות החייב בהליך. בית המשפט בודק המידע שמוסר החייב לבעלי התפקיד, אופן התנהלותו, עבודתו, פעילותו להגדלת רווחיו והקטנת חובותיו והאם אכן מדובר בחייב שיש סיכוי שהגנת ההליך תוביל אותו לפתיחת דף חדש בחייו. המקרה הספציפי 1. כאמור לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני בדעה כי יש להעדיף במקרה דנן טיעוני בעלי התפקיד ואין להעתר לבקשת החייב. בהתאמה, יש לדחות את הבקשה העיקרית, לבטל צו הכינוס ולבטל ההגבלות שהוטלו על החייב מכוח צו הכינוס. 2. לטעמי, זהו המקרה בו אין להקל ראש בהתנהלות החייב ולהסכין עם הטענה כי החייב פעל באופן בו פעל כדי להקטין חובותיו. אין להקל ראש עם הסתרת המידע מצד החייב בנוגע לקשר בין החברה בניהול בנו ובין פעילותו הכלכלית. אין להקל ראש עם נכונות החייב להכנס להרפתקאות כלכליות חדשות לאחר שהסתבך בחובות ובסמוך מאוד לפתיחת הליך זה. בוודאי אין להקל ראש עם בחירת החייב לבצע עבירות פליליות כדי לשפר מצבו הכלכלי בעודו בהליך. לטעמי מדובר בחייב אשר ניצל מחויבות משפחתית ולא הסס להקים מארג חברות אשר הוקמו ואפשרו לחייב להמשיך ולהפעיל עסקים מבלי שזה יפרע חובות קודמים אותם יצר בעסק קודם. החייב לא הסס לעשות כן, תוך שימוש בשמו של בנו. לא הוכח כי החייב פעל מתוך רצון לפרוע חובות קודמים. לא הוכח כי החייב פרע חובות קודמים באמצעות רווחים שהופקו בחברה הנוספת שהוקמה על ידי בנו. 3. במקרה דנן מדובר בחייב אשר: I לא המציא מידע נדרש בנוגע לאופן הסתבכותו בחובות ולא המציא דוחות כספיים ומידע אחר בנוגע לחברה שניהל בשנים 2000-2001. II עסק בפעילות פלילית ועבר עבירות רכוש בעודו בהליך. III נטל על עצמו התחייבויות כספיות גבוהות לאחר שהסתבך בחובות ובסמוך לניהול הליכים אלו ולא הוכח כי עשה כן כדי לפרוע חובות קודמים. IV הסתיר פעילותו הכלכלית בחברה שניהל בנו ועסקה בעניינים דומים לעניינים בהם עסקה החברה אותה ניהל ובמהלך פעילותה הסתבך כלכלית. V לא היה נכון לשתף נושיו בגידול שחל בהכנסות התא המשפחתי, לא היה נכון להגדיל תשלומים לקופת הכינוס והסתיר מידע רלוונטי בנוגע להכנסות התא המשפחתי. 4. מדובר אפוא בחייב שגם התנהלותו בהליך אינה תמת לב ואשר בעודו בהליך בחר בדרך קלה של ביצוע עבירות פליליות כדי להיטיב מצבו הכלכלי. כמו כן טענות החייב לעניין העדר יכולת להשתכר בשל נסיבותיו האישיות לא הוכחו וספקות בעלי התפקיד באשר לתקפות פיטורי החייב מעבודתו בחברה שמנוהלת על ידי בנו והוא ערב לחובותיה, סבירים. סיכום לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. טענות החייב לא הוכחו ולא הוכח כי עסקינן בחייב שיצר חובותיו בתום לב. אין בפנינו גם חייב המתנהל בתום לב בהליך. בהתאמה אני מורה על ביטול צו הכינוס על כל ההגבלות שהוטלו על ידו. צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 יום נוספים. כספים שנצברו בקופת הכינוס ישמשו לתשלום הוצאות ההליך והיתרה תועבר לתיקי ההוצאה לפועל בכפוף להוראות כל דין מחייב. תרגיל עוקץלקוחותפשיטת רגל