הזכות לדעת את זהות העדים

הזכות לדעת את זהות העדים לצד הזכות להיות נוכח במשפטו, ואולי מעל לכל זכות אחרת, ניצבת זכותו של בעל דין להגנה משפטית ראויה. כחלק מהזכות להגנה משפטית, הוכרה גם הזכות של בעל דין להכין ולבצע חקירה נגדית של עדי בעל דינו. כיום, מקובל כי בעל דין נחשף מראש לגרסתם של עדי הצד שכנגד באמצעות תצהיר עדות ראשית. הגשת תצהיר מאפשרת ניהול חקירה נגדית אפקטיבית, לרבות הכנת ראיות העומדות בסתירה לגרסת העדים, עמן ייאלצו להתעמת. למותר לשוב ולציין כי התשתית שהניחו המבקשות ביחס למידת חששם של העדים וההצדקה לקיומו, אינה מצדיקה פגיעה בזכויותיו של הבנק כבעל דין. כשם שאין הצדקה למניעת נוכחות נציגו באולם, אין גם הצדקה למנוע מן הבנק את האפשרות לחקור חקירה נגדית אפקטיבית. חקירה נגדית לא נשללה אף במקרים הנדירים בהם מתאפשרת חציצה בין בעל הדין לבין העד, בין אם מכוח החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957, ובין אם תחת הסדר מיוחד, במקרים הנדירים בהם נעתר בית המשפט לבקשה ליצור הסדר כזה. לכאורה, המתווה שהציעו המבקשות לא שולל חקירה נגדית, שכן הצעתן כללה את מסירת התצהיר המלא לבית המשפט, ומסירת תצהיר שיצונזרו ממנו פרטים מזהים אודות העדים - לבנק. עם זאת, בצדק טען הבנק, כי הסתרת זהותם של העדים, באופן שישלול מן הבנק את הידיעה מתי עבדו בו, מתי חדלו לעבוד בו ובאילו נסיבות הופסקה העסקתם, עתידה להוביל לכך שהבנק יתקשה לערער את מהימנותם של העדים, אף על פי שיתכן שאינה חפה מפגמים. הסתרת פרטים אלו, לכאורה לשם מניעת זיהויים של העדים, משתקת חקירה נגדית אפשרית ועתידה להקשות על בית המשפט להגיע לחקר האמת. דיוןחקירה (בבית משפט)