גילוי נאות למשקיעים בשוק ההון

גילוי נאות למשקיעים בשוק ההון

המידע הנמסר לציבור המשקיעים הינו אבן היסוד לפעילותו של שוק ההון. בשונה מעסקת מכר רגילה, בה יכול הקונה לנסות ולעמוד על טיב הממכר, המשקיע בשוק ההון, הרוכש נייר ערך, אין לו אלא את המידע המובא בפניו (ראו: ת"פ (מחוזי ת"א) 31/73 מדינת ישראל נ' אברון, פ"מ תשל"ז(1) 329 338-337 (1976)). בהתאם, "המסחר בשוק ההון מושתת על זרימה בלתי פוסקת, מיידית, הוגנת ושוויונית של מידע אל ציבור המשקיעים, המכלכלים צעדיהם בהתאם" (ת"פ (מחוזי ת"א) 37235-12-11 מדינת ישראל נ' רבין ואח' (29.1.2014)); הנחת המוצא בשוק משוכלל היא כי "שווים של ניירות הערך נגזר מטיב המידע המצוי בשוק" (ע"א 1928/93 רשות ניירות ערך נ' גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ ,פ"ד מט(3) 177 (1995) (להלן: "עניין גבור סברינה")); ו"תפיסת היסוד של דיני ניירות ערך היא גילוי, ושוב גילוי ועוד גילוי" (ע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (21.8.1997)).

פעמים רבות עמד בית המשפט העליון על עקרונות יסוד אלו (ראו, בין היתר: ע"א 5320/90 א. צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך פ"מ מו(2) 818 (1992)); רע"פ 4827/95 ה.ג. פולק בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 97 (1997) (להלן: "עניין פולק"); עפ 2103/07 אביהו הורוביץ נ' מדינת ישראל (31.12.2008) בפסקאות 32-31 (להלן: "עניין הורוביץ")).

לפיכך, פותחו דיני ניירות הערך, ובליבם עקרון הגילוי הנאות, על מנת להגן על עניינם של המשקיעים מן הציבור, הן מטעמי הגינות והן מטעמי יעילות (ראו: מ' ימין וא' וסרמן, בספרם תאגידים וניירות ערך (2006), בעמ' 31-29; 40-39 (להלן: "תאגידים וניירות ערך"); ל' פסרמן-יוזפוב, דיני ניירות ערך - חובת הגילוי (2009) בעמ' 14-3 ו-71-51).

אבן הבוחן של חובת הגילוי הינה ה"מהותיות", הנבחנת במשקפיו של ה"משקיע הסביר" (להרחבה אודות גבולות עקרון הגילוי הנאות ואמת המידה של המהותיות, ראו: עניין הורוביץ, בפסקאות 38-36 וההפניות הנזכרות שם).

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון