אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

תמורה בלתי הולמת - על פי חוות הדעת השמאית המשלימה אשר נערכה ע"י שמאי המקרקעין מר אהוד המאירי הוערך שווי השוק של נכסי התחנה בסך של 267 מיליון ₪. לא למותר לציין כי להערכת הנאמנים (עליה חולקת נצבא) הערכת שווי השוק של נכסי חברות התמח"ת עשויה עוד לגדול בעקבות חוות הדעת האדריכלית שתינתן על ידי האדריכל שמאי אסיף בנושא ייתכנות וזמינות של נושא שינוי היעוד של מקרקעי התחנה. חוות דעת זו נמצאת עדיין בשלב ההכנה.
לכך יש להוסיף סך נוסף של 17,320,000 ₪ - שווי כולל של זכויות חברות התמח"ת בשבעה נכסים המצויים מחוץ למתחם התחנה (כמפורט בחו"ד נדל"ן המשלימה).
מכאן שניתן להעריך את נכסי חברות התמח"ת, באופן זהיר, בשווי של כ- 284 מיליון ₪, כאשר קיימת אף אפשרות לתוספת שווי בעקבות הממצאים שייקבעו בחו"ד אסיף. בהקשר זה ראוי לציין כי בקופת הנאמנים מופקד כיום סך נוסף של כ- 15 מיליוני ₪. מאידך, התמורה המוצעת על ידי נצבא עבור החברות ונכסיהן מסתכמת בסכומים הבאים:

  1.      עבור נכסיה ופעילותה של התמח"ת - קיזוז חוב מובטח בסך של 200 מיליון ₪. דא עקא, מתוך סכום זה אישרו הנאמנים כחוב מובטח סך של 123 מיליון ₪ בלבד (יתרת החוב המובטח של נצבא הודחתה על ידי הנאמנים);
  2.      עבור נכסיה ופעילותה של החברה לניהול - סך של 5 מיליון ₪;
  3.      סך של 25 מיליון ₪ לטובת הנושים הרגילים (בהתחשב בכך שמתוך סכום של 40 מיליון ₪ אותו מעמידה נצבא לפירעון חובות הנושים הרגילים במסגרת הצעה זו, יש לנכות סכום של כ- 15 מיליון ₪ המצוי בקופת הנאמנים);
  4.      פירעון חובותיה של התמח"ת לנושים בדין קדימה, בכפוף לקבלת פסק דין חלוט בעניין זה (חובות העומדים נכון לרגע זה, על פי הכרעת הנאמנים, על סך כולל של 1,907,732 ₪ - בהתאם למפורט בהודעת הנאמנים מיום 6.8.14);
  5.      הסדרת רישום הזכויות בנכסי התחנה על שם רוכשי הנכסים, על חשבון נצבא, ללא התחייבות להשלים את תהליך הרישום בתוך פרק זמן מוגדר וללא המגבלה של סכום מרבי של 5 מיליון ₪ אשר נכללה בהצעת הרכישה המקורית של נצבא.

יוצא איפוא שהתמורה הכוללת המוצעת בפועל על ידי נצבא עבור החברות ונכסיהן מסתכמת בסך של כ- 155 מיליון ₪, בנוסף לחובתה להסדיר את רישום הזכויות בנכסי התחנה על שם רוכשיהן. לפיכך הנני סבור כי המסקנה הנובעת ממצב דברים זה הינה שהתמורה אותה מציעה נצבא במסגרת הצעתה הנוכחית הינה בלתי הולמת ובלתי ריאלית, ונמוכה באופן קיצוני משווים הריאלי של נכסי חברות התמח"ת, וזאת - גם אם יובא בחשבון שוויה של הבטוחה המוצעת על ידי נצבא אשר ניתן יהיה לממשה אם ייקבע בפסק דין חלוט כי ערעורה של נצבא על הכרעת הנאמנים בסוגיית הדחיית חובות התמח"ת כלפיה דינו להידחות.
א.     היעדר בטוחה למקרה שפסק דין חלוט ידחה את מלוא, או מרבית, תביעות החוב של נצבא - הצעת הרכישה הנוכחית של נצבא מתבססת, כמו קודמתה, על קיזוז חוב מובטח נטען בסך של כ-200 מיליון ₪, אשר מתוכו הכירו הנאמנים בהכרעתם בחוב מובטח המסתכם בסך של כ-123 מיליון ₪. דא עקא, על הכרעה זו של הנאמנים הוגשו ערעורים על ידי חברות אגד ודן הטוענות, בין היתר, כי יש להדחות את מלוא תביעות החוב של נצבא בשל העובדה שנצבא ניהלה את חברות התמח"ת במימון דק, בחוסר תום לב ומתוך ניגוד אינטרסים - בהיותה בעלת מניות שליטה בחברות התמח"ת, וכן בשל העובדה שנצבא קיפחה אותן כבעלות מניות המיעוט בחברות התמח"ת. בערעוריהן מבקשות אגד ודן מבית המשפט כי יאמץ את עמדת המיעוט בנושא זה כפי שפורטה בהכרעתו של הנאמן עו"ד יוסף בנקל, אשר סבר כי יש להדחות את כלל חובותיה המובטחים של נצבא. בנוסף העלתה דן טענות נוספות במסגרת ערעורה הנוגעות לתוקפם של השעבודים עצמם.
בנסיבות אלה, כאשר תשלום עיקר התמורה בהצעתה של נצבא מבוסס על קיזוז חובות אשר לא קיימת הכרעה שיפוטית חלוטה בנוגע למעמדם כחובות מובטחים, וכאשר תיתכן אף אפשרות שתינתן החלטה שיפוטית לפיה כלל חובותיה של נצבא יודחו - אני סבור כי לא ניתן לאשר הצעתה הנוכחית.
ב.     הצעתה של נצבא שוללת מדן ואגד, ללא הצדקה, את מעמדן כבעלות מניות מיעוט בחברות התמח"ת - על פי החלופה הראשונה שבהצעת נצבא, אמורה נצבא לשלם לנושים הרגילים סך של 25 מיליון ₪ (40 מיליון ₪ בהפחתת סך של כ- 15 מיליון ₪ שכבר מצוי בקופת הנאמנים), לפרוע את מלוא חובותיהם של הנושים בדין קדימה, ולהסדיר על חשבונה את סוגיית רישום הזכויות בנכסי התחנה על שם רוכשיהן. בתמורה לכך מבקשת נצבא לקבל לאלתר לבעלותה המלאה את חברות התמח"ת באמצעות הקצאת מניות חופשית, בד בבד עם קבלת החלטה בחברות אלה בדבר הפיכת מניות המיעוט של דן ואגד למניות נדחות. כנגד כך טוענות דן ואגד כי הסדר זה מנשל אותן, שלא כדין, מזכויותיהן כבעלות מניות בחברות התמח"ת. על כך משיבה נצבא כי לדן ואגד לא קיימת זכות עמידה לטעון כנגד הסדר החוב, שכן, גם אם תתקבל טענתן לפיה ראוי להדחות את מלוא חובן של חברות התמח"ת כלפיה הרי שעדיין נשייתה תהנה מקדימות על פני הנשייה של דן ואגד כבעלות מניות - בהיותן האחרונות בסדר הנשייה.
טענה זו של נצבא מבוססת על ההנחה לפיה מכירתן של חברות התמח"ת או נכסיהן תניב תמורה נמוכה מהיקף חובותיהן, ולפיכך - בעלי המניות לא יזכו לתמורה כלשהי, ולמניותיהם לא יהא כל ערך ממשי. אכן, בדרך כלל אין שווי ממשי למניותיה של חברה המצויה בהליכי חדלות פירעון, ובמקרים כאלה - לבעלי המניות של חברה כזו אין בדרך כלל זכות עמידה כנגד גיבושו של הסדר חוב עם נושיה. דא עקא, נסיבותיו של המקרה הנוכחי שונות הן. נוכח המפורט לעיל ביחס לשווים הריאלי של נכסי חברות התמח"ת, והאפשרות כי במסגרת הליך מכרזי חדש תתקבלנה הצעות גבוהות יותר מאלה שהוצעו בעבר התואמות את הערך הריאלי של החברות כפי שפורט לעיל - קיימת אפשרות לכך שהצעת רכישה שתתקבל עבור חברות התמח"ת או נכסיהן תאפשר לחברות התמח"ת לפרוע חובותיהן באופן שיותיר שווי מסוים לחברות ולבעלות מניותיהן.
בהקשר זה ראוי להדגיש כי בערעורים שהוגשו על הכרעת הנאמנים בתביעות החוב שהוגשו ע"י נצבא נדרש בית המשפט לדון לא רק בשאלה האם מעמדם של חובות חברות התמח"ת כלפי נצבא הינו כשל חובות מובטחים אלא גם בשאלת עצם ההכרה בחלק מחובות אלה (כך למשל טוענת חברת אגד בערעורה כי הרווח שהפיקה נצבא מרכישת החוב של התמח"ת מבנק דיסקונט, המסתכם בכ- 56 מיליון ₪, לא צריך להיות מוכר כלל כחוב). לפיכך, ניתן למצוא בכך תימוכין לאפשרות הבראתן של חברות התמח"ת במסגרת המימוש שיתבצע בעקבות הליך מכרזי חדש כפי שפורט לעיל.
עוד אוסיף ואציין כי בתשובת נצבא לתגובות שהוגשו במענה לבקשה דנן, הביעה נצבא התנגדותה המפורשת לצירופה של אגד להסדר המוצע על ידה. לפיכך אפשרות זו אינה עומדת כלל על הפרק. יחד עם זאת ראוי לשוב ולהדגיש כי הצעתה של נצבא והסדר הנושים המוצע על ידה, הכוללים, בין היתר, מימוש של כוונתה להפוך את מניות חברות התמח"ת המוחזקות על ידי אגד ודן למניות נדחות יגרמו לקיפוחן שלא כדין של אגד ודן, ולהתעשרות שלא כדין של נצבא על חשבונן.
בהקשר לייחודיותו של המקרה הנוכחי, מוצא אני לנכון לצטט מפסק הדין פש"ר (ת"א) 1156/03 עליזי נ' טרנס מערכות ביטחון וטכנולוגיות בע"מ ( 7.1.2004) בגדרו ציינה כב' השופטת ו' אלשייך כי במקרה הרגיל -
"כאשר קורסת חברה, והופכת לחדלת-פרעון, אם תגיע החברה לכלל פירוק וחיסול, הרי ששווי מניותיה יתאפס בלאו-הכי, וערכם של כל אותם מנגנונים השולטים בזכויות וחובות במניות (והזכויות הקנייניות הגלומות בהן) יתאפס ביחד עמה ... מן הדין, דומה, להרהר מחדש בסוגיית מעמדם של בעלי מניות מיעוט בהקפאת הליכים - זאת בעיקר, כאשר עסקינן בבעל מניות שלא תרם דבר להקפאת ההליכים, ומנסה לשים מכשולים על דרכם של בעלי מניות אחרים אשר "הוציאו מכיסם הפרטי" עבור הצלחת ההסדר. אין זה מובן מאליו כלל ועיקר, כי נושה נדחה, אשר ערך זכויותיו יתאפס אם לא יושלם הסדר והחברה תחוסל, יוכל לפגוע בדרך זו, לפי שיקול דעתו המוחלט, במעמדם של נושים קודמים לו, או בסיכויים להבריא חברה חדלת פרעון" (פסקאות 8-7 בהחלטה).
נקל לזהות את השוני המהותי שבין המקרה הרגיל אליו מתייחסת כב' השופטת אלשייך בפסק דינה, לבין המקרה דנן - בו כלל לא ברור ששווי מניותיהן של דן ואגד בחברות התמח"ת "צפוי להתאפס בלאו הכי" (שכן הדבר תלוי בתוצאות ההליך המכרזי החדש), כאשר בעלת השליטה נצבא אומנם מוכנה לממן מאמצעיה כספים המיועדים לנושים - אך מתנגדת לכך שבעלות מניות המיעוט תצטרפנה אליה למימון כזה באמצעות תרומת בעלים שתמומן מאמצעיהן באופן יחסי לשיעור אחזקותיהן בחברות התמח"ת, כחלק מהשתתפותן במימון הסדר הנושים.
באשר לטענת נצבא לפיה דן ואגד מצויות בניגוד עניינים בתיק זה נוכח היותן שוכרות בתחנה והמאבק המשפטי המנוהל על ידן בנוגע לדמי השכירות - אציין כי תמוה הדבר שטענה זו מועלית על ידי נצבא אשר לכאורה מצויה בניגוד עניינים חמור פי כמה וכמה, בהיותה הן בעלת השליטה בתמח"ת והן הנושה המובטחת (לכאורה) בתמח"ת, ואשר לעמדתם של הנאמנים עו"ד יוסף בנקל ורו"ח עליזה שרון (בחוות דעתם שהוגשה לבית המשפט ביום 15.12.13) אף ניצלה את מעמדה כבעלת השליטה בתמח"ת על מנת לנצל הזדמנות עסקית לרכישת הלוואת התמח"ת מבנק דיסקונט אשר הסתכמה בסך של 193 מיליון ₪ בסכום של 138 מיליון ₪ בלבד.
לסיכום פרק זה; הסדר הנושים אותו מציעה נצבא פגום גם מבחינה זו שהוא עלול לגרום לדחיקתן הבלתי מוצדקת והבלתי שוויונית של יתר בעלות המניות בחברות התמח"ת - חברות אגד ודן - אל מחוץ לחברות אלה, תוצאה שאיננה מוצדקת עניינית נוכח העובדה שעל פי הנתונים שהוצגו לעיל ערכן של חברות התמח"ת ונכסיהן עולה על כלל חובותיהן לנושיהן, ונוכח העובדה כי הליך כזה יביא להתעשרות בלתי מוצדקת, ושלא כדין, של נצבא על חשבונן של אגד ודן.
ג.     הסדר הנושים המוצע על ידי נצבא מעניק לה מעמד של נושה מובטחת על מלוא סכום החוב המובטח הנטען על ידה, בניגוד להכרעת הנאמנים בסוגיה זו, ללא ביקורת שיפוטית על הכרעת הנאמנים, ובאופן שעלול להעניק לה יתרון בלתי הוגן על נושים עתידיים של חברות התמח"ת - על פי הסדר הנושים המוצע על ידי נצבא, תביעות החוב שהוגשו על ידה לנאמנים תוכרנה במלואן ללא שום הדחייה, כאשר אופן הפירעון ייקבע בעתיד. מכאן שאישור הסדר הנושים המוצע על ידי נצבא מקנה לה, לכאורה, מעמד של נושה מובטחת על מלוא סכום החוב המובטח הנטען על ידה (המסתכם בסך של 254 מיליון ₪). הכרה כזו תהא בניגוד להכרעתם הסופית של רוב הנאמנים (עו"ד בנקל ורו"ח שרון) בסוגיה זו, אשר הכירו בחוב מובטח של נצבא בסכום של כ- 123 מיליון ₪ בלבד; ומבלי שההכרה במלוא חוב מובטח נטען זה תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית הנדרשת לנוכח הערעורים שהוגשו לבית המשפט בעניין זה ע"י המתנגדים להסדר הנושים המוצע.
יתרה מזו: על פי הצעה זו, הסכום אשר נצבא אמורה לשלם לנושים הרגילים ייחשב כהלוואת בעלים, ובכך יגדל עוד יותר סכום החובות של חברות התמח"ת לנצבא. בנסיבות כאלה, ככל שהסדר הנושים המוצע על ידי נצבא יאושר ולאחר חלוף זמן תיקלענה חברות התמח"ת להליכי חדלות פירעון - ייווצר, ולו לכאורה, מצב בו תהנה נצבא ממעמד של נושה מובטחת על מלוא סכום הנשייה הנטען על ידה כחוב מובטח, מעמד בו היא תזכה מכוח הסכמתם של הנושים הנוכחיים של חברות התמח"ת להסדר הנושים המוצע ומתן אישור בית המשפט לכך. באופן כזה יוקנה לנצבא יתרון בלתי מוצדק ובלתי הוגן ביחס לנושים עתידיים חדשים של חברות התמח"ת, על אף שנושים אלה לא היו חלק מהסדר הנושים הנוכחי המוצע כיום, ולא נהנו מפירותיו. אני סבור כי מדובר בתוצאה בלתי רצויה ובלתי מוצדקת מבחינת המדיניות הציבורית-המשפטית, וגם מטעם זה בית המשפט צריך להימנע מלאשרו.
לפיכך, קובע אני כי המקרה הנוכחי נמנה על אותם מקרים בהם "קיימים שיקולים לבר כלכליים מתחום המדיניות הציבורית המשפטית" אשר בעטיים קיימת הצדקה שלא לאשר הסכם גם אם "זכה לתמיכה מצד רוב אמיתי של הנשייה" [כב' השופטת דניה קרת-מאיר בפר"ק (ת"א) 30869-11-09 דירקט קפיטל אינווסטמנטס בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ( 5.1.2010)].
1.     לאור כל האמור לעיל, אני קובע בזאת כי גם הצעתה הנוכחית של נצבא המונחת כיום בפני בית המשפט לכינוס אסיפות נושים לשם אישור הסדר נושים שעניינו רכישת חברות התמח"ת - הינה הצעה בלתי ראויה ובלתי הולמת, העלולה לגרום לפגיעה מהותית קשה הן בנושים והן בבעלות מניות המיעוט בחברות התמח"ת, וממילא לא תגרום להבראת חברות התמח"ת.
לפיכך, וגם מטעם זה, אני קובע כי בקשתה של נצבא לכינוס אסיפות נושים לשם אישור הצעת הרכש המוצעת על ידה - דינה להידחות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון