ניהול עסק מתוך כוונה לרמות או במטרת מרמה

ניהול עסק מתוך כוונה לרמות או במטרת מרמה

סעיף 373 לפקודת החברות קובע, בעיקריו, כדלקמן:

"373. (א) נתן בית המשפט צו פירוק, יקבע דיון בשאלה אם עסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה; התברר בדיון כאמור, או לאחר מכן במהלך פירוקה של החברה, כי עסק של החברה התנהל כאמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הכונס הרשמי או המפרק או כל נושה או משתתף של החברה ואם נראה לו נכון לעשות כן, להצהיר שכל נושא משרה שלה, שהיה ביודעין שותף בניהול העסק, ישא באחריות אישית ללא הגבלה לחבויותיה של החברה, כולן או מקצתן, כפי שיורה בית המשפט; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - בין בהווה ובין בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו רגילים לפעול לפי הנחיותיו או הוראותיו
...
(ג) נושא משרה של החברה, שביודעין היה שותף לניהול עסק של החברה כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה אחת.
(ד) בית משפט שנתן הצהרה על אדם או הרשיע אותו כאמור בסעיף זה, רשאי גם לצוות כי במשך תקופה שקבע בצו, ושלא תעלה על חמש שנים מיום ההצהרה או ההרשעה, לא יוכל האדם לשמש דירקטור או מנהל כללי של חברה או להיות מעורב במישרין או בעקיפין בייסוד חברה או בניהולה אלא ברשות בית המשפט המוסמך לפרק אותה; המפר צו לפי סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנתיים".

עניינו של סעיף 373 הינו, אפוא, ניהול עסק מתוך כוונה לרמות או במטרת מרמה (להרחבה, ראו: עניין פישר, בעמ' 92-82). הלכה היא כי יש לראות בו כסעיף בעל אופי עונשי. לבית המשפט מוקנה שיקול דעת רחב בקביעת הסעד שיוטל על הנתבע. האחריות האזרחית שרשאי בית המשפט להטיל על נושא משרה לפי סעיף 373 לפקודה איננה מוגבלת לנזקים שגרם לחברה או לעילות התביעה שלה כלפיו. עוד נקבע בפסיקה שסעיף 373 אינו כולל כל דרישה לקיומו של קשר סיבתי בין מעשי התרמית לבין פירוק החברה ועל כן ניתן להפעילו גם מקום בו החברה התדרדרה והגיעה לפירוק מטעמים אחרים. מלבד זאת, הסעיף מאפשר לבית המשפט להטיל על נושא משרה גם אחריות פלילית עד שנת מאסר ו/או להגביל את יכולתו של הנתבע לכהן כנושא משרה או להשתתף בהקמתה של חברה אחרת במשך חמש שנים קדימה.
הגם שהדעה המקובלת הנה שבדומה לסעיף 374, "מרכז הכובד" של סעיף 373 הנו במישור הדיוני והוא אינו מקים עילת תביעה חדשה ועצמאית, על מנת להחילו נדרש להוכיח שהחברה נוהלה "בתרמית" ומתוך כוונת תרמית - שהתקיימה סובייקטיבית אצל נושא המשרה הנתבע (ע"א 148/82 גליק נ' ארמן, פ"ד מה(3) 401 (1991)). כמו כן, נפסק בעבר כי "התנהגות שיש בה משום דופי מוסרי, והמגלה אי יושר ממשי לפי המושגים המקובלים של מסחר הוגן, מעידה באורח נסיבתי על קיומה של כוונת מירמה" (עניין ארנרייך, בפסקה 13). מונח התרמית אינו מוגדר בפקודת החברות ומקובל לראות בו מונח שסתם אשר הפסיקה יוצקת לו תוכן ממקרה למקרה, מאחר ו"כל ניסיון להגדיר בצורה כוללנית מהי 'תרמית'... נדון מראש לכישלון, שכן מגוון המעשים שדירקטור עלול לבצעם הוא כה עצום ורחב שאין לצפות, כי הגדרה אחת תקיף בקירבה כל אפשרות" (ה"פ (מחוזי ירושלים) 960/89 ציון חברה לביטוח נ' ברגר (24.4.1990), בפסקה 6). ככלל, ניתן לומר כי השימוש בסעיף נעשה במשורה ו"בנסיבות חמורות, כאשר לא היה ספק בכך שמנהלי החברה פעלו על-מנת לקדם אינטרסים אישיים בשעה שהיו מודעים לכך שאין סיכוי ממשי להמשך פעולת החברה" (ע"א 4747/93 דומת טקסטיל בע"מ (בפירוק) נ' ביטי, פ"ד נ(2) 27, 37 (1996)). בית המשפט אינו מוגבל להטלת אחריות בלתי מוגבלת לחובות החברה על נושא המשרה הנתבע לפי סעיף 373 ובמקרים רבים נוהגים בית המשפט להטיל אחריות "חלקית" על אותו נושא המשרה, על פי אמת מידה כזו או אחרת

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון