איך לקוח יכול להשתחרר מהחוזה לפני סיומו ?

איך לקוח יכול להשתחרר מהחוזה לפני סיומו ?

דיני החוזים הכלליים כוללים מספר דוקטרינות העשויות לעמוד לזכותו של לקוח כאשר הוא מעוניין להשתחרר מחוזה לתקופה קצובה, והספק מסרב לאפשר לו לעשות כן. להלן אתייחס למרכזיות שבדוקטרינות הללו, וזאת מבלי לנסות למצות את הדיון, ומבלי להביע עמדה בשאלה אם יש לדוקטרינות שיוצגו תחולה בנסיבות המקרה בהן עסקינן (וזאת מאחר ולא נטענו כלל, ולמצער לא נטענו כראוי, במסגרת הבקשה שלפני).

א.     תנייה הנוגדת את תקנת הציבור - תנייה הקושרת את הלקוח לתקופת זמן ארוכה עלולה להיות תנייה הנוגדת את תקנת הציבור, וזאת במיוחד אם יש לתנייה זו השפעה על התחרות הקיימת בשוק. כך, למשל, אם מדובר בספק מונופוליסטי או בספק בעל מעמד דומיננטי בשוק, המבקש לשמר את כוח השוק שלו באמצעות הצעת חוזי התקשרות לטווח ארוך בלבד (השוו U.S. v. United Shoe Machinery Corp. 110 F. Supp. 295 (D. Mass. 1953), aff'd per curiam 347 U.S. 521 (1954) בו נקבע כי יצרן דומיננטי של מכונות לייצור נעליים הבוחר באסטרטגיה של השכרת המכונות בלבד, ומסרב למכור אותן ללקוחותיו, היא אסטרטגיה המהווה מונופוליזציה פסולה של השוק. כן השוו דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים - כרך ג' (תשס"ד) 546, 700 - 702 (להלן: "פרידמן וכהן - תוכן החוזה")). על מנת לבסס דוקטרינה זו, נדרש הטוען להצביע על אינטרס חברתי המצדיק את הגבלת משך ההתקשרות (כאמור, לעיתים קרובות יהיה האינטרס האמור חופש התחרות, ואולם במקרים מסוימים יכולה ההגבלה לנבוע מהגנה על זכויות היסוד של המתחייב. השוו פרידמן וכהן - תוכן החוזה, בעמ' 563 - 569).

ב.      פיצוי מוסכם מוסווה - סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 קובע את ההסדר הבא ביחס לפיצויים מוסכמים: "הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה". לכאורה, אין להסדר זה תחולה, כאשר עסקינן בתביעה לאכיפת התשלום החוזי. ואולם, בנסיבות מתאימות, נראה שניתן לטעון כי הדרך בה נקבעה זכות התשלום מלמדת כי עניין לנו בפיצוי מוסכם מוסווה, שכל תכליתו שלילת כוח ההתערבות של בית המשפט. כך, למשל, הסדר לפיו ראובן נדרש לבחור בין תשלום סכום של 100 עד ליום 1.1 לבין תשלום סכום של 175 עד ליום 1.2 הוא לכאורה "חוזה חליפין" (להגדרת המונח ראו ע"א 133/89 החברה לפיתוח חוף התכלת (תל-אביב-הרצליה) בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, פ"ד מז(5) 689, 697-700 (1993)), ואולם, הלכה למעשה, התשלום בסך 75 הוא פיצויי מוסכם בגין איחור של עד לחודש (וככזה, כנראה, פיצוי מוסכם מופרז. השוו דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים - כרך ד' (תשע"א) 687-690 (להלן: "פרידמן וכהן - תרופות")).
להשלמת התמונה אציין כי הטענה לפיה הוראה בהסכם המחייבת לקוח בתשלום מלוא התמורה החוזית עד לתום תקופת ההתקשרות המינימאלית מהווה פיצוי מוסכם מוסווה הועלתה על ידי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בת"א (חוזים אחידים) 9005/03 היועץ המשפטי לממשלה נ' שח"ל טלרפואה בע"מ,. באותו מקרה סבר בית הדין לחוזים אחידים כי אין צורך להכריע בטענה זו, מאחר שסבר כי אינה דרושה לצורך הכרעה בשאלה אם תנייה מסוג זה מהווה תנייה מקפחת בחוזה אחיד (ראו החלטה מיום 26.6.2006, שניתנה על ידי הרכב בראשות השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור, בו הייתי חבר יחד עם מר רוברט צנטלר. להלן: "החלטת הביניים בעניין שח"ל").

ג.      זכות הנפגע לתשלום החוזי טרם השתכללה - הנחת היסוד של נפגע מהפרת חוזה, בבואו לתבוע את התשלום החוזי שהובטח לו, היא כי הוא עמד בביצוע התחייבותו, ועל כן זכאי לתמורה החוזית המובטחת. ואולם, לעיתים, על מנת לבצע את התחייבויותיו, ולזכות בתשלום החוזי המובטח, נדרש הנפגע לשיתוף פעולה מצד המפר. במקרים אלו אין הנפגע יכול לתבוע את תשלום התמורה החוזית (להבדיל מתביעת פיצויים) כל עוד לא ביצע את חלקו. פסק דין הממחיש מגבלה זו הוא ע"א 638/70 איחוד בתי הספר טכניקום נ' אדלר, פ"ד כה(2) 679 (1971) (להלן: "עניין טכניקום"). בעניין זה, אשר נידון על פי הדין שחל לפני חקיקת חוק החוזים (חלק כללי), דובר באב שרשם את בנו לבית הספר של המערערת, והפקיד 11 צ'קים לתשלום שכר הלימוד. 48 שעות לאחר ההרשמה הודיע האב למנהל בית הספר כי הוא מעוניין בביטול ההרשמה, אולם המנהל סירב להסכים לביטול העסקה, והפקיד את הצ'קים לגביה. הנשיא שמעון אגרנט דחה את התביעה לגביית הצ'קים, מהטעם שבית הספר היה זקוק לשיתוף פעולה מצד התלמיד על מנת לבצע את חלקו בעסקה. מאחר שלא זכה לשיתוף פעולה זה, לא יכול היה בית הספר להעניק את התמורה החוזית המובטחת, ועל כן לא מילא בית הספר את המוטל עליו על מנת לזכות בתשלום החוזי. ודוק, במצב דברים זה זכאי בית הספר לפיצויים בלבד, ולא לאכיפה של התשלום החוזי (ראו גם פרידמן וכהן - תרופות, בעמ' 151-158).

ד.     אכיפת התשלום החוזי תהיה בלתי צודקת - סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), קובע כי בית המשפט רשאי לשלול את זכות הנפגע לאכיפת חוזה אם "אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין". ניתן לטעון כי במקרים בהם אין לנפגע מהפרת החוזה אינטרס לגיטימי לעמוד על אכיפת החוזה, דהיינו לדרוש את המשך ביצועו בניגוד לרצון המפר, הרי שאכיפת ההסכם היא בלתי צודקת (לדיון מקיף בסוגיה של אכיפת חיוב כספי ראו נילי כהן "זכות ותרופה באכיפת חיוב כספי" הפרקליט מח (תשס"ה - תשס"ו) 355).

פסק הדין המנחה בדין האנגלו-אמריקאי בסוגיה זו הוא פסק דינו המפורסם של בית הלורדים (כתוארו אז) בעניין White & Carter (Councils) Ltd v. McGregor [1962] AC 413, אשר עובדותיו אינן כה שונות מהמקרה בו עסקינן. באותו מקרה התקשר בעל מוסך עם התובעת בחוזה לפרסום עסקו על גבי פחי אשפה במשך שלוש שנים. זמן קצר לאחר החתימה על ההסכם הודיע בעל המוסך כי הוא אינו מעוניין בפרסום. למרות זאת, תלתה התובעת את מודעות הפרסום במשך שלוש שנים על פחי אשפה כפי שנקבע בהסכם, ובתום הביצוע דרשה את השכר המוסכם. ברוב דעות (שלושה כנגד שניים) נקבע כי היא זכאית לשכר המוסכם (וזאת בנסיבות בהן יכלה לבצע את החוזה באופן חד צדדי. השוו לניתוח בעניין טכניקום, עמוד 691). עם זאת, הלורד Reid, שהיה אחד משופטי הרוב, סייג את פסק דינו בכך שלנתבעת היה אינטרס לגיטימי בביצוע החד צדדי של ההסכם, באומרו כי " [I]f it can be shown that a person has no legitimate interest, financial or otherwise, in performing the contract rather than claiming damages, he ought not to be allowed to saddle the other party with an additional burden with no benefit to himself". סייג זה נחשב עד היום לחלק מההלכה בעניין זה (לדיון בפסק הדין ראו עניין טכניקום, בעמ' 690-694; ; פרידמן וכהן, דיני חוזים - תרופות, בעמ' 158-161; G.H. Treitel, The Law of Contract (13th ed., by Edwin Peel, 2011) 1095-1099). אעיר בהקשר זה כי בשים לב למעמדה של חובת תום הלב בדיני החוזים הישראליים, ולהוראת סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) יש להניח כי הדין הישראלי יקבל את הסייג המצומצם שקבע הלורד Reid, ואף אין לשלול את האפשרות שתועדף דווקא דעת המיעוט, או שיקבעו סייגים רחבים יותר לעמדת הרוב.

ה.     עמידת הנתבעת על המשך ביצוע החוזה עולה לכדי חוסר תום לב בקיום חוזה - כידוע סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) מחייב מתקשר חוזי בחובה לפעול בתום לב "בקיום של חיוב הנובע מחוזה" וב- "שימוש בזכות הנובעת מחוזה". הוראה זו יכולה לשמש מכשיר לריכוך תוקפה של "תקופת התקשרות מינימאלית", במיוחד באותם מצבים בהם אירועים מאוחרים לכריתת החוזה מצדיקים שחרור המתקשר מהתחייבותו. כך, למשל, אם נסגר עסקו של הלקוח (אף מבלי שהגיע לחדלות פירעון), הרי שניתן לטעון שעמידת הספק על המשך ביצוע החוזה היא התנהלות בחוסר תום לב, וזאת גם אם בחוזה לא נקבעו הוראות לעניין זה. במילים אחרות, חובת תום הלב בקיום חוזה יכולה לשמש כאמצעי למנוע שימוש שרירותי, שאינו מתחשב באופן ראוי בנסיבות שהתרחשו לאחר כריתת החוזה, בתנייה הקובעת תקופת התקשרות מינימאלית.

5 הדוקטרינות שצוינו לעיל (ואולי גם דוקטרינות נוספות) עשויות להקנות בידי בית המשפט כלים מעשיים להתמודד עם תוצאות בלתי רצויות של תנייה הקובעת תקופת התקשרות מינימאלית (כגון, כשהיא מאיימת לפגוע בתחרות בשוק, או כשהיא מסווה לפיצוי בלתי הוגן, או כשהיא מנוצלת בשרירות לב).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיסיון בנק לקוח

  2. ציפיות הלקוח בבנק

  3. מעילה באימון הלקוח

  4. חוזה בין הבנק ללקוח

  5. הקלטת לקוח עורך דין

  6. חיסיון חוקר פרטי לקוח

  7. חוק חיסיון עו''ד לקוח

  8. עדות עורך דין נגד לקוח

  9. סוד מסחרי רשימת לקוחות

  10. הסבר ללקוח על סעיף 79א

  11. חובת זהירות של בנק כלפי לקוח

  12. חתימת עורך דין בשם הלקוח

  13. בקשה לקבלת רשימת לקוחות

  14. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  15. תביעת לקוח כנגד עורך דינו

  16. רשימת לקוחות כסוד מסחרי

  17. תביעה בין עורך דין ללקוח

  18. תביעה של פלאפון נגד לקוח

  19. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  20. תביעה של לקוח נגד עורך דין

  21. הכפשת עורך דין בפני לקוחות

  22. דיני נזיקין ביחסי בנק לקוח

  23. חובות זהירות הבנק כלפי לקוח

  24. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  25. רשימת לקוחות - זכות קניינית

  26. צו מניעה להפסקת שידול לקוחות

  27. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  28. הסתרת מידע מלקוח של עורך דין

  29. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  30. אחריות על גניבה מלקוח במסעדה

  31. זכות עורך דין לקזז כספי לקוח

  32. יחסי קבלן לקוח או עובד מעביד

  33. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  34. הפניית לקוחות בין סוכני ביטוח

  35. האם רשימת לקוחות היא סוד מסחרי

  36. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  37. שכר טרחת עורך דין של לקוח שנפטר

  38. שיהוי ביצוע הוראה של לקוח לבנק

  39. חיסיון שיחה בין עורך דין ללקוח

  40. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  41. תביעה במסגרת יחסי עורך דין - לקוח

  42. משיכת כסף מהבנק ללא הרשאת הלקוח

  43. תביעה של לקוח נגד עורך דין שנדחתה

  44. תביעה של בנק אוצר החייל נגד לקוח

  45. חובת זהירות של עורך דין כלפי לקוח

  46. לקוח שלא משלם שכר טרחה לעורך דין

  47. פיצוי על ''גניבת'' לקוחות ממעביד

  48. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  49. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  50. תביעת עורך דין נגד לקוח שפיטר אותך

  51. חתימה על הסכם פשרה ללא הסכמת הלקוח

  52. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  53. חובת עורך דין להסביר ללקוח סיכונים

  54. עיכוב כספי נאמנות של לקוח עורך דין

  55. טופס אישור לקוח חדש - חתימה על ערבות

  56. תביעת לשון הרע של עורך דין נגד לקוח

  57. אי דיווח של עו''ד ללקוח על קבלת כספים

  58. תביעה נגד עורך דין בגין חוב של לקוחו

  59. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  60. חתימת עורך דין על הסכם פשרה בשם הלקוח

  61. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  62. פריצה לאתר אינטרנט - גניבת רשימת לקוחות

  63. תביעה בגין השמצות בפני לקוחות פוטנציאליים

  64. מע''מ שכר טרחת עורך דין - לקוח תושב חוץ

  65. תביעה של הוט מובייל (לשעבר מירס) נגד לקוח

  66. תביעה של עורך דין נגד לקוח בתביעות קטנות

  67. איך לקוח יכול להשתחרר מהחוזה לפני סיומו ?

  68. הפסד לקוח בנק עקב השקעה ספקולטיבית במניות

  69. לפני תביעה ותביעה שכנגד, בין לקוח ועורכת דין

  70. תביעה של עורך דין נגד לקוח על חוב שכר טרחה

  71. תשלום עורך הדין של הלקוח על חוות דעת מומחה

  72. אירוע מוחי בעבודה בגלל לחץ ותלונות של לקוח ?

  73. חוות דעת מומחה לעניין התחשבנות בין בנק ללקוח

  74. תביעה של לקוח על הוצאת לשון הרע נגד עורך דינו

  75. צו מניעה כנגד עובדת לשעבר שלא תפנה ללקוחות המעסיק

  76. תשלום שכר טרחת עורך דין ע''י יורש של לקוח שנפטר

  77. האם עורך דין מורשה לקבלת כתבי דין של הלקוח שלו ?

  78. התערבות בית המשפט: ניצול לרעה של לקוחות (צרכנים)

  79. חובת עורך דין להתריע בפני לקוח על התיישנות תביעה

  80. האם דרישת התחייבות של לקוח לתקופה מינימלית חוקי ?

  81. חובת דיווח של עורך דין על חשבון הנאמנות של הלקוח

  82. האם עורך דין שכיר שמקבל לקוחות פרטיים נחשב לעצמאי

  83. רכישת לקוחות בדרך שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין

  84. העברת מסמכים ע''י הלקוח לעו''ד לצורך רישום זכויות

  85. רשלנות של עורך דין - פיצוי כחצי מיליון ש''ח ללקוח

  86. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  87. הכרה בתאונת דרכים בדרך מפגישה עם לקוח כתאונת עבודה ?

  88. תביעה בגין נזק שנגרם עקב חריגה משליחות עו"ד כלפי לקוח

  89. חובת הסניגור לעדכן את הלקוח לגבי מגעים לקראת עסקת טיעון

  90. תביעה אשר הגיש בנק נגד לקוחה, בגין יתרת חובה בחשבון החברה

  91. תביעה של לקוחה נגד ספק שסירב החזיר לה הפרש מחיר במעמד הקניה

  92. רשימת ספקים או לקוחות תוכר כסודית רק כאשר היא מחזיקה ערך מוסף

  93. תביעת עורך דין נגד יורשים של לקוח לתשלום שכר טרחה שהובטח בחייו

  94. האם תניה בחוזה הקושרת לקוח לתקופה ארוכה נוגדת את תקנת הציבור ?

  95. תביעה ייצוגית: ריבית והצמדה על החזרים כספיים ללקוחות 012 סמייל

  96. סוכן ביטוח נטל הלוואות על חשבון כספי הפוליסות של הלקוחות, ללא ידיעתם ותוך זיוף חתימותיהם

  97. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון