פיצוי מוסכם מוסווה פיצוי מוסכם מוסווה - סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 קובע את ההסדר הבא ביחס לפיצויים מוסכמים: "הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה". לכאורה, אין להסדר זה תחולה, כאשר עסקינן בתביעה לאכיפת התשלום החוזי. ואולם, בנסיבות מתאימות, נראה שניתן לטעון כי הדרך בה נקבעה זכות התשלום מלמדת כי עניין לנו בפיצוי מוסכם מוסווה, שכל תכליתו שלילת כוח ההתערבות של בית המשפט. כך, למשל, הסדר לפיו ראובן נדרש לבחור בין תשלום סכום של 100 עד ליום 1.1 לבין תשלום סכום של 175 עד ליום 1.2 הוא לכאורה "חוזה חליפין" (להגדרת המונח ראו ע"א 133/89 החברה לפיתוח חוף התכלת (תל-אביב-הרצליה) בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, פ"ד מז(5) 689, 697-700 (1993)), ואולם, הלכה למעשה, התשלום בסך 75 הוא פיצויי מוסכם בגין איחור של עד לחודש (וככזה, כנראה, פיצוי מוסכם מופרז. השוו דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים - כרך ד' (תשע"א) 687-690 (להלן: "פרידמן וכהן - תרופות")). להשלמת התמונה אציין כי הטענה לפיה הוראה בהסכם המחייבת לקוח בתשלום מלוא התמורה החוזית עד לתום תקופת ההתקשרות המינימאלית מהווה פיצוי מוסכם מוסווה הועלתה על ידי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בת"א (חוזים אחידים) 9005/03 היועץ המשפטי לממשלה נ' שח"ל טלרפואה בע"מ,. באותו מקרה סבר בית הדין לחוזים אחידים כי אין צורך להכריע בטענה זו, מאחר שסבר כי אינה דרושה לצורך הכרעה בשאלה אם תנייה מסוג זה מהווה תנייה מקפחת בחוזה אחיד (ראו החלטה מיום 26.6.2006, שניתנה על ידי הרכב בראשות השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור, בו הייתי חבר יחד עם מר רוברט צנטלר. להלן: "החלטת הביניים בעניין שח"ל").פיצויים מוסכמיםפיצויים