"החזקה יחד" של מניות / החזקה משותפת של מניות

"החזקה יחד" של מניות / החזקה משותפת של מניות סעיף 1 לחוק ניירות ערך מגדיר את המונח "החזקה" בניירות ערך, כדלקמן: "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת..." "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה...". סעיף 1 לחוק החברות מגדיר "החזקה ורכישה - כמשמעותן בחוק ניירות ערך". בפסיקת בתי המשפט טרם נקבעו קווים מנחים, וממילא לא נקבעו כללים ברורים וחדים, לזיהויים של שניים או יותר כ"מחזיקים יחד" במניותיהם. לסיווגם של בעלי מניות כ"מחזיקים יחד" עשויות להיות משמעויות שונות, בעניינים שונים (ראו: ע' רוזמן, הצעת רכש מיוחדת והסכמים בין בעלי מניות, תאגידים ב/4 49 (אוגוסט 2005)). עד כה ניצבה שאלה זו לפתחו של בית המשפט העליון במקרים בודדים בלבד. בע"א 7414/08 תרו תעשיה רוקחית בע"מ נ' Sun Pharmaceutical Industries Ltd (7.9.2010) (להלן: "עניין תרו") פסק בית המשפט העליון, כדלקמן: "ככלל, שאלת ה'החזקה יחד' עשויה להיות שאלה מורכבת, וההכרעה בה במקרה נתון עשויה להצריך בירור עובדתי ומשפטי כאחד. הכרעה כזו עשויה להיות כרוכה ביישוב הפער הקיים, לעיתים, בין דיווחיה של חברה באשר למצב ההחזקות בה, לבין מצב הדברים בפועל, ונוכח העובדה כי בסיטואציות מסוימות עשוי להיות לבעלי מניות אינטרס להציג עצמם כ'מחזיקים יחד', בעוד שבסיטואציות אחרות יתכן ההפך מכך. גם לחברה עצמה עשויות להיות העדפות שונות בנושא זה במצבים ובהקשרים שונים". יחד עם זאת, בית המשפט העליון הוסיף ופסק כי באותו עניין "בין כך ובין כך, אין צורך להכריע בשאלה זו, מן הטעם שבית המשפט המחוזי הכריע בשאלה זו במישור העובדתי, ואין עילה להתערב בהכרעה זו". באופן דומה, בע"א 5105/09 שפירא נ' dexia credit local (17.6.2012) (להלן: "עניין שפירא") פסק בית המשפט העליון כי "טרם הותוו בפסיקה קווים מנחים ברורים באשר לעצמת שיתוף הפעולה המינימאלית הנדרשת כדי לגבש 'החזקה ביחד עם אחרים'", אך הוסיף כי "הכרעה בשאלה כללית זו אינה נדרשת בנסיבות המקרה שלפנינו". באותו עניין הוסיף בית המשפט העליון: "בהקשר של דיני הצעת הרכש המיוחדת... על דרך רוב, רוכש שליטה יכול לבדוק אם הוא מחויב בהצעת רכש מיוחדת, על-ידי בירור פשוט של נתוני אחזקת המניות בחברה, אשר מפורסמים בפרסומים רשמיים וידועים לציבור. אלא שהכרה בהסכם שיתוף פעולה, בכתב או בעל-פה, כיוצר החזקה משותפת במניות, מובילה לאי-בהירות בלתי רצויה ביחס לחיוב רוכש השליטה בהצעת רכש מיוחדת... אשר על כן, יש לקבוע כי ככלל, רוכש שליטה מחויב לפנות לכל בעלי המניות בהצעת רכש אלא אם החברה דיווחה במפורש לציבור כי אדם מסוים או קבוצת אנשים שפועלים במשותף, מחזיקים ביותר מ-25% או 45% מזכויות ההצבעה בחברה". דיני חברותמניות