חברה ציבורית: מידע שפורסם באופן א-פורמאלי, יישום עקרון הגילוי הנאות

חברה ציבורית: מידע שפורסם באופן א-פורמאלי, יישום עקרון הגילוי הנאות בעניין פולק התייחס בית המשפט העליון לשאלת היחס בין מידע שפורסם באופן א-פורמאלי ובין יישום עקרון הגילוי הנאות בחברה הציבורית. באותו עניין התעוררה השאלה האם חברת ה.ג. פולק בע"מ ובעל השליטה בה הפרו את חובת הגילוי, כאשר מסרו בדיווח מיידי לבורסה כי קיימים חילוקי דעות משפטיים ביניהם לבין משרד הבריאות בשאלה האם יש לסווג את אחד ממוצרי החברה כתרופה וכי לדעת החברה התשובה היא בשלילה, וזאת בשונה מהפרסומים בכלי התקשורת בהם נמסר כי נאסר על החברה להמשיך בייצור המוצר ובשיווקו. וכך נפסק: "האם אי-הגילוי (בדוח השני) בדבר איסור הייצור והשיווק שהטיל משרד הבריאות מהווה 'פרט מטעה'? כזכור, טענת המערערים הינה כי מידע זה הופיע בעיתונים וברדיו ועל-כן היה מפורסם וגלוי אותה עת. על-כן משקיע סביר לא היה מוטעה מהיעדר המידע בדוח (השני) שנשלח לבורסה ולרשות לניירות ערך. זו הייתה גם מסקנתו של בית-משפט השלום. שונה הייתה גישתו של בית-המשפט המחוזי. דעתי - כדעתו של בית-המשפט המחוזי. הטעם המונח ביסוד גישתי זו הוא זה: לא ניתן לגזור גזרה שווה, בעיני המשקיע הסביר, מידיעה מהתקשורת לידיעה מכוח החובה שבדין למסור דוח לרשות לניירות ערך ולבורסה. מן המפורסמות הוא, כי ההסתמכות על מידע נגזרת לא רק מתוכנו, אלא גם ממקורו... לא הרי שמועה כהרי דוח ברור וגלוי; לא הרי שברי מידע מעורפלים וסותרים כהרי דיווח הנדרש על-פי חוק; לא הרי ידיעה בעיתון כהרי ידיעה ב"דו"ח סטטוטורי"; לא הרי מידע עיתונאי הבא וחולף כחדשות של יום אתמול כהרי מידע הנכלל באופן קבוע בדוח לרשות רשמית... הנה-כי-כן, עצם הפרסום בתקשורת של מידע שלא נמסר במסגרת חובת הגילוי הסטטוטורית אינו משחרר, כשלעצמו, את החברה מחובת הגילוי המוטלת עליה. כמובן, פרסום המידע אינו בלתי רלוונטי למילוי חובת הגילוי. הכול תלוי בנסיבות העניין. כך, למשל, יש להתחשב, בין השאר, בשאלה אם לאור הפרסום של המידע ניתן לראות את המשקיע הסביר כיודע את המידע, בהתחשב במקורו, במידת תפוצתו, במידת הפירוט שבו ובנגישותו של המשקיע הסביר אליו. לדעתי, על רקע הדיווח בדוח הראשון - אשר לא כלל כל התייחסות למחלוקת עם משרד הבריאות ועל רקע הפרסומים השונים בכלי התקשורת - נתבקשה הבהרה מקיפה בדוח השני הכוללת גם את האיסור שהטיל משרד הבריאות. שתיקת הדוח השני מהווה, בנסיבות אלה, היעדר פרט העלול להטעות משקיע סביר" (שם, בפסקה 13). דיני חברותגילוי נאותחברה ציבורית