חובת גילוי על בעלי מניות שרוצים להחזיק מניות יחד

חובת גילוי על בעלי מניות שרוצים להחזיק מניות יחד עובדת קיומם של בעלי מניות הרוצים בהחזקתם יחד את אחד משיעורי ההחזקות הקבועים בסעיף 328 לחוק החברות הינה ללא צל של ספק מהותית ובעלת חשיבות רבה למשקיע הסביר. הכרה ברצונם של שניים או יותר לסווג עצמם, רטרואקטיבית, כמחזיקים יחד מקדמת דנא, כאמור לעיל ובניגוד לדיווחים הרשמיים והמפורשים שמסרו לציבור המשקיעים בשוק ההון, עומדת בסתירה מוחלטת לעקרונות היסוד האמורים, אותם דיני ניירות הערך נועדו להנחיל למסחר בשוק ההון. פסיעה בדרך המאפשרת סיווג רטרואקטיבי כנ"ל (לרבות, סיווג כזה תוך הכרה בדיווחים מוטעים בעבר, בדיעבד, על פי עילת התביעה החלופית) שמה את חובת הגילוי ותמונת המראה לה - איסור ההטעיה, בידיהם של החברה ובעלי השליטה בה, כחומר בידי היוצר, במקום שיעמדו לטובתו של ציבור המשקיעים. כך, במשך שנים, עד יום ההכרזה על החזקה יחד מקדמת דנא, המשקיע הסביר אשר ביקש לעיין בדיווחיה הרשמיים של כהן פיתוח נוכח לדעת כי אין בחברה בעל מניות המחזיק בלמעלה מ-45% ממניותיה (ולמעשה, אף כי "אין בעל שליטה" בחברה). הזכות להשקיע את כספו באופן מיודע, העומדת כנגד חובת הגילוי, לא עמדה לו בעת שנדרש לה - הגינות המסחר מולו נפגמה ומחיר המניה לא שיקף כהלכה את שוויה. עקרון הגילוי הנאות מורה כי "באמתחתו של 'המשקיע הסביר', המצוי בין מקצוענות לבורות, יש לתת כלים שיאפשרו לו לעבד את המידע ואת הידע וליישם את המסקנות באופן המיטבי" (עניין גבור סברינה, בפסקה 10). ואולם, במקרים כגון דא דיווחי החברה עומדים בעוכריו של ה"משקיע הסביר". מתן הבחירה "לעורר את חובת הגילוי מן המתים" לבקשתם של בעלי השליטה בחברה, בדיעבד ובשלב בו כמעט בלתי אפשרי להגדיר, לכמת ו"לרפא" את הנזק שנגרם, איננה ראויה ואיננה רצויה. למעלה מכך, קביעת כלל האוסר סיווג רטרואקטיבי כנ"ל, תספק וודאות יעילה לכל הנוגעים בדבר. למעשה, קביעתו של כלל זה מתבקשת לאור הכלל שקבע בית המשפט העליון בעניין שפירא, לפיו צד שלישי המעוניין לרכוש שליטה בחברה נדרש לבחון את מצבת האחזקות בה אך ורק לפי דיווחיה הרשמיים. אחרת היה עלול להיווצר מצב בו צד שלישי היה פונה להגשת הצעת רכש למניות החברה, בהתאם לכתוב בדיווחיה, כאשר מנגד היה בסיס לטענה בדבר קיומם של בעלי שליטה אחרים בחברה המחזיקים יחד במניותיהם "מקדמת דנא". סתירה זו נוגדת את הוודאות המשפטית הרצויה, אשר בית המשפט העליון ביקש לקדם בעניין שפירא. דיני חברותבעלי מניותמניותחובת הגילוי