אין לראות בנושה של החברה בתור "גורם רלוונטי אחר"

אין לראות בנושה של החברה בתור "גורם רלוונטי אחר"

בפסיקה מאוחרת יותר השופט קרת-מאיר נקטה עמדה ביחס לשאלה זו וקבעה כי אין לראות בנושה של החברה בתור "גורם רלוונטי אחר", לצורך החלתו של החריג שנקבע בהלכת מרכז הארגזים, מקום בו לא קיים "קשר ישיר והדוק בין הנושה לבין המפרק", כאמור. זאת במסגרת עניין ג.א.מ הנ"ל, שם נפסק כדלקמן:

"טענת המשיבים היא, כי לנוכח ידיעת רשויות המס [שהיו נושה של החברה] אודות המרמה ולאור העובדה כי הן לא נקטו בכל פעולה בזמן אמת, יש לקבוע כי העילה התיישנה. אין כל מקום לטענה זו. ראשית, לא ניתן לראות ברשויות המס משום גורם המעונין לעמוד על משמר זכויותיה של החברה... ולא ניתן להטיל עליהן את החובה הנובעת ממעמד שכזה. מהטלת מעמד כאמור על נושה מתחייבת, בהכרח, גם הטלת החובה לפעול לפירוקה של חברה, כל אימת שנטענת (או מוכחת) טענת תרמית כלפיה. קביעה מעין זו עלולה ליצור תמריץ להגשת בקשות סרק לפירוקן של חברות, עקב חשש שאפשרות התביעה מכוח סעיף 373 תתיישן אם לא תוגש בקשת פירוק. שנית, בנסיבות שבפניי, הליכי הערעור מול רשויות המס, בגין השומות שהוצאו, עיכבו את הליכי גביית המס על ידי הרשויות. גביית החוב מהחברה, היא הפעולה הסבירה שיש לצפות כי נושה ינקוט בה כנגד החברה, גם אם החוב נוצר כתוצאה מתרמית מנהליה כלפיה... אין גם כל מקום לייחס את הידיעה הנטענת של רשויות המס למפרק, שכן המפרק לא מונה לבקשת רשויות המס. כמו כן, לא הוכחה כל תשתית עובדתית לטענת המשיבות, שעלתה לראשונה במסגרת הסיכומים, בדבר קיומו של קשר בין המפרק לבין רשויות המס - לא קשר הדוק ולא קשר מסוג אחר. לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את טענת ההתיישנות".

מן המקובץ עולה כי גורם רלוונטי אחר יכול להיות גם כל גורם ש"היה בידו להניע את גלגליו של הליך משפטי", לרבות נושה, ובלבד שקיים "קשר ישיר והדוק בין הנושה לבין המפרק".

בת"א (מחוזי ת"א) 2201/04 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ' יובל (החלטה מיום 1.2.2008) שם נפסק, בעקבות ההחלטה בעניין אילמקו, כי ניתן לראות בידיעתם הפוטנציאלית של נושי החברה, לרבות מחזיקי האג"ח שלה, בתור ידיעתם של "גורמים רלוונטיים אחרים", אשר החל ממנה תיספר תקופת ההתיישנות לצורך העניין. זאת נעשה באותו מקרה מבלי שניתנה התייחסות מפורשת לסייג לפיו ניתן לראות בנושה של החברה "גורם רלוונטי אחר" רק מקום בו קיים לו קשר הדוק וישיר למפרק החברה. ואולם, יש לציין כי באותו עניין הוכח בפני בית המשפט כי ישנם גורמים ניהוליים מתוך חברה שידעו גם הם על עילת התביעה, וידיעת מחזיקי האג"ח רק התווספה למסקנת בית המשפט כי יש לספור את תקופת ההתיישנות החל ממועד הקודם למועד פירוק החברה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ריבוי נושים

  2. כפיית הסדר נושים

  3. ביטול הסדר נושים

  4. אישור הסדר נושים

  5. חוסר תועלת לנושים

  6. נושה מובטח הגדרה

  7. עדיפות נושה ראשון

  8. הקטנת קרן חוב לנושה

  9. נושה מובטח - ארנונה

  10. בקשה לציית להסדר נושים

  11. בקשה לאישור הסדר נושים

  12. סיווג נושים לקבוצות שונות

  13. בקשת נושה למתן צו כינוס

  14. אי יכולת לעמוד בהסדר נושים

  15. רוכשי דירות כנושים מובטחים

  16. חלוקת תמורה של עסקה בין נושים

  17. זכויות גרושה מול נושים של הבעל

  18. התיישנות תביעת נושה נגד החייב

  19. הסדר נושים או פירוק ? מה עדיף ?

  20. בקשה לאישור תכנית הבראה והסדר נושים

  21. מה הרוב הדרוש לאישור הסדר נושים ?

  22. החזר כספים לאחר העדפת נושים אסורה

  23. מכירת דירה לבן בניסיון להתחמק מנושים

  24. פסילת הסדר נושים אשר במהותו הינו "הצעת רכש"

  25. מכרז: הצעת הסדר נושים בניגוד להחלטת בית המשפט

  26. נושה מובטח, זכאי לקרן החוב אך לא לריבית ההסכמית

  27. אין לראות בנושה של החברה בתור "גורם רלוונטי אחר"

  28. תביעות ישירות של נושים כלפי נושא משרה בהליכי פירוק

  29. בקשת נושה לחוות דעת שמאי לגבי נכסי מקרקעין של חייב

  30. האם צריך הליך מכרז לאישור הסדר בין חברה לבין נושיה ?

  31. אי התייצבות עד בחו"ל לעדות בישראל מחשש לעיכוב ע"י נושים

  32. סעיף 3 לחוק הערבות: הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבות

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון