תביעות ישירות של נושים כלפי נושא משרה בהליכי פירוק

תביעות ישירות של נושים כלפי נושא משרה בהליכי פירוק

כאשר חברה נכנסת להליכי פירוק סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות מאפשרים לבית המשפט להטיל אחריות על נושאי המשרה בה, בהווה ובעבר, בגין מעשיהם ומחדליהם בהקמת החברה ובניהולה (להרחבה אודות שני הסעיפים ותכליתם, ראו: ע"א 7516/02 פישר נ' רו"ח יוכמן, פ"ד ס(1) 69 (2005) (להלן: "עניין פישר"); ולתחולת סעיף 374 גם ביחס לחברה המצויה בהסדר נושים, להבדיל מפירוק, ראו: דנ"א 7980/08 ויניגר נ' ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח (15.6.2009)).

לא אחת קיימת חפיפה רבה בין סעיפים 373 ו-374 לפקודה, באשר המעשים המיוחסים לנושאי המשרה בחברה עשויים ליפול לגדר עילות התביעה לפי כל אחד מהם. על כן, במקרים רבים נהוג להגיש לבית המשפט בקשות ותביעות בהתבסס על שני הסעיפים גם יחד. כפי שיפורט להלן, לא אחת עשויה להתקיים חפיפה גם בין טענות שמקומן במסגרת סעיף 373 לפקודה ובין עילות תביעה של נושי החברה, שאין מקומן להתברר במסגרת הדיון לפי סעיף זה. כך בענייננו כתב התביעה שהגישו המנהלים המיוחדים סומך ידיו על שני הסעיפים - 373 ו-374 לפקודה - ללא הבחנה ביניהם, ואף כולל טענות ועילות תביעה המוקנות לנושי החברה, שכלל אין מקומן להתברר במסגרת ההליך שבפניי. באותו האופן, גם טענות הצדדים ביחס לבקשה לסילוק על הסף, נושא החלטתי זו, אינן נותנות דעתן להבחנות האמורות בין עילות התביעה השונות.

ואולם, בין סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות קיימים הבדלים ניכרים. כאמור, ההבחנה ביניהם נדרשת לצורך החלטתי זו ואילו הייתה נעשית מלכתחילה יכולה הייתה ליתר, לפחות באופן חלקי, את הדיון בטענות הסף דנן. הוא הדין גם באשר להבחנה בין סעיף 373 לפקודה ובין עילות תביעה של נושי החברה, שאינן שייכות לדיון במסגרת סעיף זה.
להלן אעמוד בקצרה על ההבחנות האמורות ולאחר מכן אבחן את טענות הסף של הצדדים, על רקע הבחנות אלו. אתחיל מסעיף 374 לפקודה.

סעיף 374 לפקודת החברות קובע כדלקמן:
"374. התברר תוך פירוקה של חברה שאדם שהשתתף בייזומה או בייסודה או שהיה או הינו נושא משרה בה או כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני שלה, השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה, או עיכבם אצלו, או נעשה חב או אחראי עליהם, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, המפרק, נושה או משתתף, לחקור בדבר התנהגותו של האדם ולכפות עליו החזרת הכסף או הנכס או חלק מהם בצירוף ריבית בשיעור שייראה לבית המשפט, או לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפיצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים".

הלכה ותיקה היא שסעיף 374 לפקודה הינו "דיוני" במהותו. הווה אומר, סעיף 374 איננו מקים עילת תביעה חדשה לחברה, אלא הוא מהווה אך ורק "כלי דיוני" יעיל ומהיר למיצוי עילות התביעה אשר עמדו לחברה כלפי נושאי המשרה בה עובר לכניסתה להליכי חדלות הפירעון. על כן, נקבע כי "את העילות המפורטות בסעיף יש אפוא לפרש כהמחשה לעילות הקיימות, שהעיקריות שבהן: הפרת חובת הזהירות הנזיקית והפרת חובת האמונים, המוטלות על נושאי משרה בחברה" (ע"א 3016/90 ארנרייך נ' עו"ד נאמן, המנהל המיוחד והכונס של כוכב השומרון בע"מ (5.10.1994)ׁׁ (להלן: "עניין ארנרייך")ׁׁׁ; ולדיון נרחב בעניין סעיף 374, ראו: ע"א 3379/06 ברנוביץ' ואח' נגד נתנזון, עו"ד ואח' (4.3.2008) (להלן: "עניין ברנוביץ'")).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ריבוי נושים

  2. כפיית הסדר נושים

  3. ביטול הסדר נושים

  4. אישור הסדר נושים

  5. חוסר תועלת לנושים

  6. נושה מובטח הגדרה

  7. עדיפות נושה ראשון

  8. הקטנת קרן חוב לנושה

  9. נושה מובטח - ארנונה

  10. בקשה לציית להסדר נושים

  11. בקשה לאישור הסדר נושים

  12. סיווג נושים לקבוצות שונות

  13. בקשת נושה למתן צו כינוס

  14. אי יכולת לעמוד בהסדר נושים

  15. רוכשי דירות כנושים מובטחים

  16. חלוקת תמורה של עסקה בין נושים

  17. זכויות גרושה מול נושים של הבעל

  18. התיישנות תביעת נושה נגד החייב

  19. הסדר נושים או פירוק ? מה עדיף ?

  20. בקשה לאישור תכנית הבראה והסדר נושים

  21. מה הרוב הדרוש לאישור הסדר נושים ?

  22. החזר כספים לאחר העדפת נושים אסורה

  23. מכירת דירה לבן בניסיון להתחמק מנושים

  24. פסילת הסדר נושים אשר במהותו הינו "הצעת רכש"

  25. מכרז: הצעת הסדר נושים בניגוד להחלטת בית המשפט

  26. נושה מובטח, זכאי לקרן החוב אך לא לריבית ההסכמית

  27. אין לראות בנושה של החברה בתור "גורם רלוונטי אחר"

  28. תביעות ישירות של נושים כלפי נושא משרה בהליכי פירוק

  29. בקשת נושה לחוות דעת שמאי לגבי נכסי מקרקעין של חייב

  30. האם צריך הליך מכרז לאישור הסדר בין חברה לבין נושיה ?

  31. אי התייצבות עד בחו"ל לעדות בישראל מחשש לעיכוב ע"י נושים

  32. סעיף 3 לחוק הערבות: הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבות

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון