האם מותר לשופט להעיר הערה על התנהלות של עורך דין ? הקדמה: לפני בקשת פסלות שהגיש המבקש, עו"ד X X, שמונה כמפרק במסגרת תיק פירוק המתנהל מזה שנים ארוכות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בין חברת קלרין לבין חברת א.צ.ט, שתיק הפירוק שלה מתנהל לפניי החל מתחילת חודש יולי 2012, קיימות מחלוקות בנוגע לזכויות בדירות שנבנו במסגרת פרויקט "מגדלי המלכים" בטבריה. ביום 9/6/13 ניתן צו פירוק נגד חברת א.צ.ט ועו"ד X, שמונה תחילה כמפרק זמני של החברה, מונה למנהל מיוחד. במסגרת ניהול התיק, נערך לפניי ביום 14/1/14 דיון במעמד הצדדים. דיון זה היה דיון ממושך וטעון, ועם סיומו, משלא הושגה התקדמות ממשית בין הצדדים, החלטתי לזמן את שני המפרקים, עו"ד X ועו"ד X, לישיבה בלתי פורמלית בלשכתי. ביום 14/1/14 התקיימה לפניי ישיבה ממושכת ומעמיקה, בנוכחות כל בעלי הדין, כדי לנסות ולגבש מתווה מוסכם לסיום המחלוקות הכוללות בין הצדדים. מאמציי המיוחדים לסיום התיק בפשרה נעשו הן משום התועלת הרבה לכל המעורבים בהשגת פשרה כוללת והן לאור החלטת בית המשפט העליון בע"א 1232/12 דוד צלאח ובניו בע"מ נ' X X, מפרק חברת קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק) ( 16/9/13) בהליך מקביל שהתנהל בין הצדדים, אשר במסגרתה הביע בית המשפט העליון את דעתו כי ראוי "לעשות כל מאמץ בכיוון הסכמה כוללת בין המפרק עו"ד X לבין המנהל המיוחד, עו"ד X, וזאת לגבי כל חילוקי הדעות שביניהם ולא רק אלה שמצאו ביטוי בגדרו של הערעור הנוכחי". בנסיבות אלה ולאחר שהישיבה הפורמלית במעמד כל הצדדים לא עלתה יפה, מצאתי לנכון לזמן את המפרקים, עו"ד X (מפרק קלרין) ועו"ד X (מפרק א.צ.ט) לישיבה לא פורמלית בלשכתי, מיד עם תום הדיון הפורמלי שהתקיים ביום 14/1/14. במעמד זה, לאחר דין ודברים ממושך בין שני המפרקים, הושג הסדר פשרה לסילוק כלל המחלוקות בין קלרין לבין א.צ.ט, הכולל מחיקת הערעורים שהוגשו על ידי א.צ.ט לבית המשפט העליון והסמכת בית משפט זה להכריע בשני עניינים נוספים על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. במהלך שתי הישיבות שלאחר מכן (ישיבה מיום 21/1/14 וישיבה מיום 11/2/14) שנועדו לקבלת אישור כלל הגורמים המעורבים בהסדר הפשרה, כדי שההסכמות תחולנה גם עליהם, הושקעו מאמצים בניסיון להוביל להסדר כולל בין כל הנוגעים בדבר, כך שהסדר הפשרה שהושג בין שני המפרקים יחול גם על נציגות הבית ובעל המניות בחברת א.צ.ט, נחום טובי. מאמצים חריגים ויוצאי דופן אלה נעשו לאור התרשמותי כי מדובר בהסדר ראוי שיש בו כדי להיטיב עם כלל הגורמים המעורבים (הטעמים לכך פורטו בהחלטתי מיום 25/2/14, אליה אתייחס עוד בהמשך), ואשר יש בו כדי לחסוך זמן שיפוטי רב ויקר, הן של בית המשפט המחוזי בנצרת, הן של בית המשפט המחוזי בתל-אביב והן של בית המשפט העליון. במהלך הישיבה שהתקיימה לפניי ביום 11/2/14 ולאחר שנשמעו עמדות מפרק א.צ.ט (עו"ד X), ב"כ בעל המניות (עו"ד יפרח), בעל המניות עצמו (נחום טובי) ויו"ר וועד הדיירים, הוריתי לצדדים לפנות את האולם והותרתי את עו"ד X ועו"ד X, מפרקי שתי החברות, כדי לבחון את עמדתם הבלתי פורמלית וכדי לנסות לגשר על הפערים שעדיין נותרו בין הצדדים. כאן המקום להדגיש כי בניגוד לטענת עו"ד X, לא ביקשתי ממפרקי החברות קלרין וא.צ.ט, עו"ד X ועו"ד X, להיכנס ללשכתי. עובדה היא כי הוריתי על פינוי יתר הצדדים מהאולם והותרתי את המפרקים בלבד לדיון בלתי פורמלי (ראו בעמ' 35 לפרוטוקול הדיון במיום 11/2/14). מהלך זה נועד להרגיע את הרוחות ולאפשר דין ודברים ענייני ונטול לחצים "חיצוניים", כדי לאפשר למפרקים להתנסח בצורה חופשית ולומר את עמדתם בנינוחות ובצורה שתאפשר דו שיח פורה, בייחוד בהינתן העובדה שהדיון שהתקיים לפני כן היה סוער וטעון במידת מה. במהלך דיון בלתי פורמלי זה ובטרם הזדמן בידי להביע את עמדתי, פתח עו"ד X במה שניתן לכנותו כלא פחות מ"מתקפה חזיתית" כנגד בית המשפט וכנגד עו"ד X, תוך הנפת ידיים, צעקות ושימוש בטון מזלזל. לו היו הדברים הבוטים שהשמיע עו"ד X במסגרת אותו דיון לא פורמלי נכתבים בפרוטוקול, היה בהם כדי לפגוע בכבודו של בית המשפט, בעו"ד X, ולא פחות מכך - בעו"ד X עצמו. לנוכח הגשת בקשת הפסילה דנא, אני נאלץ בכל זאת, על אף שאינני סבור כי יש בכך כדי לשרת מאן דהוא, לפרט מעט על אודות מה שהתרחש באולם במסגרת אותו דיון בלתי פורמלי. מבלי להתיימר לזכור מהו הנוסח המדויק של הדברים, אנסה לתאר מקצת מדברי עו"ד X, לפחות את רוח הדברים. במסגרת אותו דיון בלתי פורמלי, התחיל עו"ד X ופתח בכך שבית המשפט שב ומנסה להביא את הצדדים לפשרה וכי הוא לא מוכן לשמוע יותר על פשרות. כמו כן, טען עו"ד X כי בית המשפט אינו בקיא בפרטי התיק, לא למד את העובדות טרם הדיון, לא הגיע מוכן לישיבה, וכי כל מטרת הישיבה היא להימנע מכתיבת הכרעות ולגבש הסכמות בין הצדדים, וכי בדרך זו בית המשפט אינו ממלא את תפקידו כשופט. כאמור, טענות אלה הופנו לבית המשפט בטון תקיף ובוטה ובדרך לא ראויה. כלפי עו"ד X ובתגובה לכך שהאחרון ניסה אף הוא להביא את עו"ד X לפשרה שתיטיב עם כל הצדדים (לרבות עו"ד X עצמו, שללא אותה פשרה נותר חשוף לתביעה עתידית מצד בעל המניות בחברה), הטיח עו"ד X דברים קשים, בנימה מזלזלת ומתלהמת, ובתוך כך הצביע על נעליו או על קרסולו ואמר לו כי הוא "לא מגיע לו עד לכאן". בנוסף טען עו"ד X, שוב ושוב, כי על עבודתו בתיק זה מגיע לו לקבל את "פרס ישראל", וכי להבדיל מעבודתו המאומצת, עו"ד X אינו עושה מאומה. ביום 18/2/14 הגיש עו"ד X, מפרק קלרין, בקשה לביטול מתווה הפשרה. כן הוגשה בקשה לביטול מינויו של עו"ד X כמפרק א.צ.ט ומינוי מפרק אחר תחתיו. במסגרת החלטתי מיום 25/2/14 החלטתי לאשר את הסדר הפשרה שהושג בין מפרק קלרין למפרק א.צ.ט ולתת לו תוקף של החלטה שיפוטית, תוך אימוץ חלק מהסתייגויות נציגות הבית, בשינויים מסוימים, ותוך החרגת בעל המניות טובי מההסדר, החרגה שעו"ד X בעצמו הסכים לה. במסגרת זו לא יכולתי שלא להתייחס להתנהלותו של עו"ד X במעמד הדיון הבלתי פורמלי לפניי, ושקלתי היטב את מילותיי בטרם העליתי את הדברים על הכתב במסגרת החלטה שיפוטית. וכך כתבתי: "בטרם אכריע בסוגייה זו אבקש להקדים ולהביע את פליאתי על האופן שבו נגרר עו"ד X בלשונו, וביתר שאת במהלך הדיון האחרון לפניי, תוך השתלחות אישית ונקיטת סגנון דיבור "בריוני" ומתלהם שאין לו מקום בבית המשפט, הן כלפי בית המשפט והן כלפי מפרק א.צ.ט, עו"ד X. בית משפט זה מעולם לא נתקל בהתנהגות כה בוטה מצד עורך דין כלפי חברו למקצוע, וחמור לא פחות - כלפי בית המשפט עצמו". הערה זו נועדה להביע את מורת רוחו של בית המשפט מנימת דבריו של עו"ד X ומאופן הצגת הטענות ברוח לוחמנית ובלשון קשה ומבזה, שאין לה מקום בבית המשפט, בין במהלך דיון פורמלי ובין במהלך דיון בלתי פורמלי. ביום 9/6/14 הגיש עו"ד X X בקשה לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו - היא הבקשה שלפניי. במסגרת הבקשה עותר עו"ד X כי בית המשפט יפסול את עצמו מלדון בהליכים המשפטיים המתנהלים במסגרת תיק הפירוק דנא ואשר חברת קלרין הנה צד להם, ולחילופין, להעביר את ההליכים המשפטיים המתנהלים במסגרת תיק הפירוק ואשר חברת קלרין הנה צד להם לנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, על מנת שיקבע מותב אחר שידון בהליכים אלה. טענות המבקש: לטענת עו"ד X, הדברים שכתב בית משפט זה בהחלטתו מיום 25/2/14 בקשר עם התנהלותו במהלך הדיון הבלתי פורמלי, מקימים חשש ממשי למשוא פנים כלפיו, בייחוד שעה שהדברים המיוחסים לו לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול בכל שלב שהוא ושעה ש"לא נפל כל פגם בהתנהלות המבקש במהלך הדיונים" (סעיף 14 לבקשה). עו"ד X טוען כי בהחלטה מיום 25/2/14 גילה בית משפט זה יחס עוין כלפיו, מתוך מניע אישי, המקים חשש ממשי למשוא פנים. על פי הנטען, לא היה ראוי כי הדברים ייכללו בהחלטה, במיוחד הואיל והמבקש פועל כבעל תפקיד וכקצין בית המשפט ומונה לתפקיד מפרק קלרין מטעם בית המשפט לבקשת כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב. עוד טוען עו"ד X כי האמירות הפוגעניות של בית המשפט כלפיו, במסגרת החלטה שניתנה שבועיים לאחר מועד קיום הדיון, אין להן על מה לסמוך והן מעידות כי נפל פגם בכושר השיפוט האובייקטיבי של בית המשפט באופן שאינו מאפשר לעו"ד X להמשיך ולהתדיין בפני מותב זה, מחשש לדעה קדומה ולקיומו של משוא פנים ממשי. עו"ד X ממשיך וטוען כי יש טעם לפגם בכך שבמסגרת אותה החלטה שבה נכתבו הדברים הפוגעניים כלפיו, מצא בית המשפט לנכון לציין את התרשמותו החיובית מעו"ד X, בתפקידו כמפרק א.צ.ט, מה גם שבית המשפט מינה מיוזמתו את עו"ד X כבעל תפקיד במספר תיקים נוספים מלבד תיק הפירוק דנא, דבר שכשלעצמו מעורר תמיהה, כך על פי הנטען. לשיטת עו"ד X, מקום בו בתיק הפירוק בו עסקינן המתדיינים העיקריים הם שני עורכי דין, בעלי תפקיד, הפועלים שניהם כ"קציני בית המשפט", כאשר ביחס לאחד מהם הוטחה ביקורת חריפה וכלפי השני הובעה עמדה "אוהדת", גילה למעשה בית המשפט את דעתו כי הוא רוחש העדפה ברורה לעו"ד X על פני עו"ד X, וכל זאת בדרך המלמדת על משוא פנים והמנוגדת לכללי האתיקה לשופטים, ובאופן שאינו מאפשר לעו"ד X להמשיך ולהתדיין עוד לפני מותב זה. על פי הנטען, במקרה דנא גם קיים חשש מובנה שבית משפט זה יעדיף את נושיה של חברת א.צ.ט ובעלי מניותיה על פני נושיה של חברת קלרין, וגם מטעם זה יש להיעתר לבקשת הפסילה. לטענת עו"ד X, בקשת הפסילה מקבלת משנה תוקף מקום בו הוגשה כנגדו לא מכבר, באופן אישי, בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שאותה יזם מפרק א.צ.ט, ובנסיבות אלה מתחדד הצורך - כך נטען - כי בית משפט זה יפסול עצמו מלדון בכל הליך משפטי המוגש לפתחו במסגרת תיק הפירוק דנא ואשר חברת קלרין הנה צד לו. דיון והכרעה: אקדים אחרית לראשית ואבהיר כי לא מצאתי שמתקיימת במקרה דנא כל עילה המצדיקה פסילת מותב זה מלדון בהליכים המשפטיים המתנהלים במסגרת תיק פירוק זה, בין אם חברת קלרין ועו"ד X הנם צד להם ובין אם לאו. כפי שפורט בראשית הדברים, ותמוה כי עו"ד X מבקש להכחיש זאת, במהלך הדיון הבלתי פורמלי לפניי התנסח עו"ד X בצורה חריפה וקשה ביותר, הן כלפי בית המשפט והן כלפי מפרק א.צ.ט. ההערה במסגרת ההחלטה מיום 25/2/14 כלפי עו"ד X ביחס להתנהלותו במהלך הדיון הבלתי פורמלי נועדה להביע את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהגותו של עו"ד X ומאופן הצגת הטענות בלשון חריפה ותקיפה, שאין לה אח ורע בבית המשפט. גם אם עו"ד X לא היה שבע רצון מאופן התנהלות התיק וסבר כי יש לו ביקורת מוצדקת כלפי בית המשפט, שומה היה עליו, כמו על כל עורך דין אחר, לומר את הדברים בלשון מנומסת וראויה. אין כל פסול בכך שצד לדיון מסרב לנהל דיון בלתי פורמלי, ולו עו"ד X היה מבהיר את עמדתו בפתח הדברים, היה הדיון חוזר למסלול הרגיל, וברור כי הדבר לא היה נזקף לחובתו. בית המשפט אינו חסין מפני ביקורת ויקבל בברכה כל ביקורת עניינית המועלית בדרך ראויה. יחד עם זאת, כאשר הדברים נאמרים בצורה פוגענית ותוקפנית, לא ניתן להישאר שווה נפש ולהתעלם מהם, כלא היו. הערה זו לא נועדה "להשחיר את פניו" של עו"ד X, מתוך מניע אישי, נקמנות, טינה אישית או עוינות, כנטען על ידי עו"ד X, אלא הדברים נכתבו הן מתוך מטרה צופה פני עתיד - לקיים את הדיונים הבאים בדרך עניינית, שתכבד את הנוכחים, כולל עו"ד X עצמו, את תדמית המקצוע ואת בית המשפט והן משום שבית המשפט אינו יכול להישאר אדיש לדבריו הלא מקובלים (בלשון המעטה) של עו"ד X. יודגש בצורה הברורה ביותר: אין ממש בטענה שבית משפט זה גיבש עמדה עוינת כלפי המבקש וטענה זו הועלתה בעלמא וללא ביסוס. כפי שציינתי קודם, הערתי לגבי התנהלותו של עו"ד X נועדה להבטיח בעתיד קיום הדיונים באורח תקין ותוך שמירה על לשון מכובדת וכללי דיון מקובלים. אין בהערה זו כדי ללמד על משוא פנים או כדי להצדיק פסילת בית המשפט. לדעתי לא נפל כל פגם בכך שהערתי לעו"ד X על התנהלותו ועל כך שדבריו כנגד בית המשפט נאמרו בצורה בוטה שיש בה כדי לפגוע בכבודו של בית המשפט ושל בעל התפקיד שהתמנה מטעם בית המשפט. ההלכה קובעת כי האחריות לניהולו של המשפט מוטלת על בית המשפט, ובמסגרת זו רשאי בית המשפט להעיר הערות הקשורות לניהול התקין והיעיל של ההליך לפניו. בתוך כך, רשאי בית המשפט להעביר ביקורת על עורך דין, כאשר ביקורת זו מהווה חלק מהיכולת לנווט את המשפט לפי שיקול דעת היושב לדין (ע"פ 6287/08 סבג נ' מדינת ישראל ( 8/10/09); ע"א 3567/10 פלונית נ' פלונית ( 16/8/10)). כאמור, לא כל אימת שבית המשפט מעיר לצד על אופן ניהול התיק על ידו, אף אם הוא עושה זאת באופן חריף, צריך הדבר להביא מניה וביה לפסילתו (ע"א 1615/08 כהן נ' רס.אא.יזמות והשקעות בע"מ ( 24/7/08); ע"פ 2460/11 שער נ' מדינת ישראל ( 17/4/11)). אינני סבור כי הערתי במסגרת ההחלטה מיום 25/2/14 מלמדת על גיבוש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים ומצדיקה פסילת בית המשפט מלהמשיך בשמיעת תיק זה, על כל הבקשות הקיימות ושעוד תוגשנה במסגרתו, אם בכלל. טענת עו"ד X כי הפרוטוקולים של הדיונים שקדמו להחלטה מיום 25/2/14 אינם משקפים את ההערה שנכתבה ביחס להתנהלותו, אין בה כדי להעלות או להוריד לעניין בקשת הפסלות דנא, משום שטענות דיוניות בדבר אופן רישום וניהול הפרוטוקול, אף הן אינן מקימות עילת פסלות (ע"פ 6956/12 רויטמן נ' מדינת ישראל ( 3/10/12); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 175 (2006)). דינן של טענות מעין אלה להיות מועלות במסגרת בקשה לתיקון פרוטוקול, שתוכרע לאחר שמיעת כל בעלי הדין הנוגעים בדבר, ואין בהן כדי לשמש עילה לפסילתו של בית המשפט (ע"פ 699/84 מרום נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 528 (1984)). ודוק: עו"ד X בבקשתו אינו טוען כי לא נאמרו מפיו דברים פוגעניים ולא מקובלים, אלא טענתו היחידה היא שהדבר אינו עולה מהפרוטוקול, הא ותו לא. דבריו הפוגעניים של עו"ד X כלפי בית המשפט וכלפי עו"ד X אמנם לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול, אך הסיבה לכך היא שבשעת אמת סברתי כי אין ברישום הדברים על גבי הפרוטוקול כדי להוסיף כבוד, לא לעו"ד X, לא לעו"ד X ולא לבית המשפט עצמו, מה גם שהדברים שנאמרו מפי עו"ד X לא היו במסגרת טיעון ענייני, לגופה של המחלוקת. תמוה בעיני כי עו"ד X מבקש כיום, בין שורות בקשתו, להתנער מדבריו ומהתנהגותו הבוטה והמזלזלת כלפי בית המשפט ועו"ד X ולטעון כי טענותיו נטענו בצורה מכובדת ועניינית, מבלי לומר ולו חצי דבר על ההתרחשות במהלך אותה ישיבה לא פורמלית. מכל מקום וכאמור, השגותיו של עו"ד X ביחס לפרוטוקול, אין בהם כדי להצדיק פסילת בית משפט זה מלשבת לדין בתיק הפירוק דנא. באשר לטרונייתו של עו"ד X כי במסגרת ההחלטה שבה נכתבה הערת בית המשפט כלפיו, מצא בית המשפט לנכון "לשבח" את עו"ד X על פועלו בתיק, הרי שטענה זו אף היא אין בה כדי להעלות או להוריד. הדברים הנוגעים להתרשמות בית המשפט מעו"ד X נכתבו במסגרת בקשת עו"ד X להעביר את עו"ד X מתפקידו כמפרק א.צ.ט ובהתייחס לטענות שהעלה עו"ד X עצמו כנגד עו"ד X, ובתוך כך הטענה כי נפל פגם בהתנהלותו של עו"ד X וכי הלה אינו ממלא את תפקידו כראוי. לפיכך ורק בהקשר זה מצאתי לנכון להדגיש כי הנני שבע רצון מאופן התנהלותו וממקצועיותו של עו"ד X, והדברים לא נועדו אלא לשלול את הטענות שהעלה עו"ד X בעצמו בהקשר זה. באשר לטענות כי בית משפט זה מינה את עו"ד X מיוזמתו בארבעה תיקים בשנה וחצי החולפות, אבקש להבהיר תחילה כי לבית המשפט יש פררוגטיבה במינוי בעל תפקיד מטעמו ובאחריותו לדאוג כי ימונה בעל תפקיד מקצועי ומנוסה שיביא לתוצאות הטובות ביותר שניתן להשיג, תוך עריכת איזון ראוי בין כלל האינטרסים הנוגדים בכל תיק ותיק. באותו הקשר אבקש להבהיר כי אינני נוהג למנות בעל תפקיד בתיקי הקפאת הליכים ללא הסכמת הצדדים. מקום שיוזם ההליך מציע בעל תפקיד שעולה מנסיבות התיק כי עלול להימצא בסיטואציה של ניגוד עניינים, אני מביע את חששי מכך, ובהעדר שם מוסכם אחר, מציע מספר שמות של עורכי דין מנוסים בתחום, תוך שניתנת שהות לצדדים לבחור בעל תפקיד מוסכם. לעיתים, בעלי הדין (שעל פי רוב כוללים בנקים) מסכמים ביניהם למנות בעל תפקיד ששמו לא הוצע ולעיתים מסכמים ביניהם שבעל התפקיד יהא אחד מבין אלה שהוצעו על ידי בית המשפט. כך או כך, בכל התיקים המתנהלים לפניי, ובכלל זה גם התיקים שהזכיר עו"ד X בתלונתו, מינוי בעל תפקיד נעשה על דעת הצדדים עצמם. למען הדיוק ובניגוד לטענתו של עו"ד X, בתיק פר"ק 53276-09-11 משק לולים חזן בע"מ, מינויו של עו"ד X נעשה ביום 15/12/11, היינו: לפני למעלה משנתיים וחצי ולא בתוך התקופה של שנה וחצי האחרונות שמנה עו"ד X, וגם זאת, לאחר שכל הצדדים הודיעו על הסכמה למינויו. בתיק פר"ק 30821-05-12 חברת אברהים שוקחא ובניו בע"מ, נידון עניינה של חברה שנכסיה כולם משועבדים לבנק. במסגרת תיק זה מונה עו"ד X כבעל תפקיד מטעם בית המשפט ביום 22/5/12, ברם הגורם ש"החזיק במושכות" לכל אורך הדרך הוא הבנק, בעל השעבוד. מינויו של עו"ד X נעשה במעמד צד אחד לאחר שהשם שהוצע על ידי בעלי המניות לא התקבל על ידי בית המשפט משיקולים ענייניים. תיק פר"ק 20126-02-13 חברת אחים כאלדי בע"מ הנו המשך לתיק פר"ק 481/08. בתיק משנת 2008 התמנה רו"ח קרמין כנאמן בהקפאת הליכים והושג הסדר נושים שקיבל תוקף של פסק דין. דא עקא שהסדר זה קרס, תוך הותרת נושים חסרי אונים, הן מתקופת ההקפאה והן מתקופת ההסדר. בהסכמת הצדדים, בוטל מינויו של רו"ח קרמין, אשר הוגשו נגדו לא מעט בקשות לחיוב אישי עקב רשלנות במילוי תפקידו, ומונה בהסכמה עו"ד X במקומו. משנכנס עו"ד X לתמונה כבעל תפקיד מטעם בית המשפט, הושג הסדר כולל חדש שבמסגרתו נשא רו"ח קרמין בחלק מנטל התשלום וההסדר קוים במלואו. יצוין כי במסגרת הסדר חדש זה נמצאו מקורות מימון לפירעון חלקי של חובות נושים מהתקופה שקדמה להקפאה, נושי תקופת ההקפאה וכן נושי תקופת ההסדר. עמלו של עו"ד X בתיק זה והתוצאה המוצלחת אליה הגיע מוכיחים את מקצועיותו ומיומנותו בתחום. עו"ד X בחר (במודע או שלא במודע) להזכיר את התיק הספיח (תיק פר"ק 20126-02-13) שעו"ד X עצמו יזם, ולהתעלם מהתיק הקודם משנת 2008, שעיקר ההתרחשות הייתה בו. בתיק פר"ק 19468-02-14 חברת מריאן פלסט בע"מ נפתח ההליך מטעם החברה על ידי עו"ד X עצמו, אשר ביקש למנותו כבעל תפקיד. בניגוד לעמדתו של עו"ד X ולפי הצעתי, מונו ביום 12/2/14 שלושה מפרקים זמניים לחברה, שהם עו"ד X ובאי כוח שני הבנקים, שנכסי החברה משועבדים לטובתם. להשלמת התמונה יצוין כי בתיק של מריאן פלסט, בעבודה מאומצת של בעלי התפקיד ובית המשפט, הושלמה עסקה ששמרה על פעילותו של המפעל ועל מקומות עבודה רבים. אבקש להעיר כי התיקים שבהם מונה עו"ד X כבעל תפקיד מטעם בית המשפט הנם תיקים סבוכים ומורכבים, וחרף מורכבותם של תיקים אלה הגיע עו"ד X לתוצאות מרשימות, המדברות בעד עצמן. מכל מקום, וזה העיקר, לדידי אין כל פגם בכך שבית המשפט של חדלות פירעון סומך על מקצועיות וניסיון מוכחים של עו"ד מסוים, וממנה אותו כ"קצין בית המשפט" במקרים המתאימים שהוא מוצא לנכון. בית משפט זה הוא המותב היחיד הדן בתיקי חדלות פירעון של חברות במחוז הצפון ותיקים רבים מופנים לטיפולו. כאשר מנותב תיק לשמיעה לפני מותב זה, המותב מחליט לפי שיקול דעתו מי למנות כבעל תפקיד מטעם בית המשפט, וזאת כתלות במורכבות התיק, הצדדים המעורבים, המחלוקות העומדות על הפרק וכיוצא באלה שיקולים, ולאחר שמיעת טענות הצדדים הנוגעים לעניין. מטבע הדברים, אני ממנה עורכי דין רבים כבעלי תפקיד מטעם בית המשפט, בין אם מאזור הצפון ובין אם מיתר אזורי הארץ (אשקלון, תל אביב, חיפה, קריית שמונה ועוד), ואין עדיפות לעורכי דין מסוימים על פני אחרים אך משום מקום מושבם או מקום משרדם. כפי שלבית המשפט נתונה הסמכות בתיקי נזיקין למנות מומחה רפואי מטעמו, שהוא סומך על מקצועיותו, יושרו המקצועי וניסונו, כך אין מניעה כי יעשה כן בעת מינוי בעל תפקיד מטעמו בתיקי חדלות פירעון. בהקשר זה יודגש כי לפניי מתנהלים מאות תיקי חדלות פירעון בהם ממונים בעלי תפקיד מטעם בית המשפט. עו"ד X מונה כבעל תפקיד מטעם בית המשפט במספר מועט מאוד של תיקים המתנהלים לפניי, ולעומתו קיימים עורכי דין אחרים שמונו במספר גדול יותר של תיקים. עוד יודגש כי כאמור, מינוי בעלי התפקיד נעשה בין אם ביוזמת הצדדים ובין אם על פי הצעת בית המשפט, שמציג לפני הצדדים שמות של מספר עורכי דין, שלעתים בוחרים הצדדים מתוכם את בעל התפקיד שזהותו מוסכמת עליהם. תחום הפירוקים ודיני חדלות הפירעון של חברות הוא תחום מקצועי ייחודי וסבוך, כך שהשמות העולים במסגרתו הם שמות "חוזרים", בדומה לתחומים ייחודיים אחרים. היעלה על הדעת, לצורך ההמחשה, כי עובדת מינוי אותו מומחה רפואי על ידי בית המשפט במספר תיקי נזיקין תהווה עילה להסקת חוסר אובייקטיביות מצד השופט?! ברור שלא. מינויו של עו"ד X במספר מועט של תיקים מעיד על כך שאין מדובר בעורך דין שבית המשפט מעדיפו, משיקולים זרים, על פני עורכי דין אחרים. נהפוך הוא. השיקולים הנשקלים על יד מותב זה בבואו למנות בעל תפקיד הם שיקולים מקצועיים וענייניים הקשורים לנסיבותיו של כל תיק ותיק, ומעולם לא היו שיקולים אחרים שעמדו לנגד עיני. מכל מקום, וזה העיקר, לדידי אין כל פגם בכך שבית המשפט של חדלות פירעון סומך על מקצועיותו וניסיונו של עו"ד מסוים, שהוכיח את עצמו בתיקים שבהם מונה כבעל תפקיד מטעם בית המשפט, וממנה אותו כ"קצין בית המשפט" במקרים המתאימים שהוא מוצא לנכון. המעניין לציין כי עו"ד X עצמו, שמשרדו שוכן בתל-אביב, מונה במסגרת התיק המקביל לשמש כמפרק חברת קלרין טבריה ביחס לפרוייקט הממוקם בעיר טבריה, כך שלא ברורות לי טענותיו ביחס למינויו של עו"ד X בתיקים המתנהלים במחוז הצפון, שעה שאף הוא מונה כבעל תפקיד ביחס לפרויקט המרוחק ממשרדו, לא כל שכן פרויקט קבלני, על כל המשתמע מכך מבחינת הדרישה לנוכחות משמעותית בשטח. כפי שלבית משפט זה נתונה הסמכות למנות מומחה רפואי מטעמו, שהוא סומך על מקצועיותו, יושרו המקצועי וניסיונו, כך אין מניעה כי יעשה כן בעת מינוי בעל תפקיד מטעמו בתיקי חדלות פירעון, והדברים נאמרים בבחינת מקל וחומר. בית משפט זה פועל לפי מיטב שיקול דעתו בכל תיק ותיק וממנה את עורך הדין שהוא סבור כי ימלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך התחשבות בטיעוני הצדדים ועמדתם ובאינטרסים המנוגדים שלהם. יצוין כי עד כה לא היה מקרה שבו מונה על ידי מותב זה בעל תפקיד שזהותו לא הוסכמה על הצדדים. לפני סיום מצאתי לנכון להבהיר כי מובן שבית משפט זה, ככל בית משפט אחר, לעולם לא יעדיף צד אחד על פני משנהו רק משום זהותו או זהות בא כוחו. החלטותיו של בית משפט זה תוכרענה על פי עקרונות הדין, הצדק והאמת המשפטית, וכל בקשה תידון ותוכרע לגופה, על פי טיעוני הצדדים, כדי להביא להכרעה המשפטית הצודקת והראויה ביותר. מובן גם כי אין בהערתי כלפי עו"ד X כדי ללמד על גיבוש עמדה נחרצת לגבי תוצאות ההליך או כדי להצביע על כך שבית משפט זה גיבש דעה לצד זה או אחר, וכל בקשה, בין אם הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט המונחת לפתחו של בית המשפט ובין אם כל בקשה אחרת, תוכרע לגופה, על פי שיקולים ענייניים ומקצועיים ולפי מיטב שיקול דעתו של בית המשפט. לסיכום: מהטעמים המפורטים לעיל, הואיל והמבקש לא הצביע על חשש ממשי למשוא פנים כלפיו באופן המצדיק את פסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו, והואיל ואין ולא צריך להיות חשש כזה, דין הבקשה להידחות, על כל טעמיה ונימוקיה. כן נדחית בקשתו החלופית של עו"ד X, שהוגשה משום מה לפניי, להורות על העברת התיק לנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת לקביעת מותב חלופי שידון בהליך זה, אף שבהקשר זה הודעתי לכב' הנשיא יצחק כהן דבר החלטתי זו. הואיל ולא נדרשה תשובה, אין צו להוצאות. עורך דיןשופטיםשאלות משפטיות