זכות ההשבה וקיזוז בעקבות ביטול הסכם מכר

זכות ההשבה וקיזוז בעקבות ביטול הסכם מכר כאמור, התובעים טענו בבקשה זו כי אין להכפיף ביטול החוזה בהשבה מלאה של כל הסכומים ששולמו לתובעים לקופת הליך הכינוס ללא קיזוז הפסדים ו/או נזקים הנטענים בתביעה אשר הסתכמו לגרסתם בסכום של 511,942 ₪. מנגד טען הנתבע כי עם ביטול חוזה המכר, קמה זכות ההשבה של הנתבע וזאת מכוח סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1970 (להלן: "חוק התרופות). הכונ"ר לא התייצב לדיונים, אולם בהודעה שהגיש לבית המשפט, הצטרף לעמדת ב"כ הנתבע ואף הוסיף כי לעניין ההפסדים ו/או הנזקים אשר טוענים להם התובעים, עליהם להגיש תביעת חוב לתיק הפש"ר במועדים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד אף הוא הצטרף לעמדת ב"כ הנתבע וביקש להעביר את כל הכספים על חשבון מחיר הדירה לקופת הכונ"ר. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בכל המסמכים שהונחו לפתחו של בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של טענת התובעים בהקשר של ההשבה להידחות, אסביר את דבריי. סעיף 9 לחוק התרופות הרלוונטי לענייננו קובע: א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך, והנתבע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך. ב).........". כעולה מלשון סעיף 9(א) לחוק התרופות, הרי משבוטל החוזה קמה הזכות להשבה הדדית בין שני הצדדים להסכם, דהיינו בד בבד עם ביטול החוזה קמה הזכות להשבה הדדית אשר לפיה המפר יחזיר לצד הנפגע את שקיבל על פי החוזה והנפגע חייב להחזיר למפר את שקיבל על פי החוזה. הסעיף נוקט בלשון של "חייב" ולא בלשון של רשות, ומכאן המסקנה שלפיה עם ביטול החוזה על כל צד להחזיר באופן מלא את מה שקיבל על פי החוזה לצד השני. הסעיף נוקט בלשון חד משמעית כי משבוטל החוזה, מחוייב כל צד להשיב לצד השני את כל מה שקיבל על פי החוזה. אין כל אינדיקציה בסעיף אשר נותן למי מהצדדים לחוזה שיקול דעת לקזז חוב כלשהו אשר טוען כי מגיע לו מהצד השני, דהיינו החוק קובע כי על כל צד להחזיר באופן מלא את כל מה שקיבל על פי החוזה. בספרם של גבריאלה שלו ויהודה אדר "דיני חוזים - תרופות" התשס"ט - 2009, עמ' 694 נאמר: "1. כללי 8.238 ביטול החוזה כדין בידי הנפגע מקים באורח אוטומטי חובת השבה. חובת ההשבה היא הדדית, והיא חלה על הנפגע ועל המפר כאחד...... 8.239 חרף היותה מעוגנת בחוק התרופות, אין הזכות להשבה בעקבות ביטול החוזה בגדר תרופה על הפרת החוזה ואין היא נמנית עם התרופות הקבועות בסעיף 2 לחוק התרופות. אכן, במובחן מתרופות משפטיות - שהן זכויות משניות הנולדות בתגובה להפרה של זכויות ראשוניות - אין הזכות להשבה נובעת מהפרת החוזה אלא מפקיעתו. יתר על כן, שלא כאחיותיה התרופות העומדות רק לרשות הצד הנפגע, ההשבה מוענקת בחוק התרופות לשני הצדדים לחוזה - לנפגע ולמפר גם יחד. אמרו מעתה: הזכות להשבה אינה תרופה על הפרת החוזה, כי אם סעד. סעד ההשבה הוא זכות ראשונית שהדין מעניק לכל אחד מן הצדדים לחוזה כדי להגן על אינטרס ההשבה שלו (במובן הצר) - אינטרס הנתון בסכנה בעקבות פקיעת הקשר החוזי". הנני שותף לקביעותיה של פרופ' שלו, כאמור גם אני סבור כי עם ביטול החוזה, קמה הזכות של כל צד לחוזה לקבל באופן מלא את שקיבל על פי החוזה. ראוי לציין, כי לשון זהה השתמש המחוקק בסעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973, ואינני רואה מקום להרחיב את הדברים בהקשר זה. יישום הפרשנות הנ"ל על ענייננו יוצא, כי עם ביטול הסכם המכר, על הנתבע להחזיר לתובעים את החזקה בדירה ועל התובעים להחזיר לנתבע את הסכום של 675,000 ₪ אשר קיבלו על חשבון מחיר הדירה, אין לקזז מסכום זה כל סכום אשר טוענים לו התובעים. בהקשר זה אני מקבל את עמדת הנתבע, הכונ"ר והמנהל המיוחד כי סכום זה שעל התובעים להשיב, יש להעבירו לקופת הכונ"ר. בהקשר זה יצויין כי אם התובעים טוענים להפסדים ו/או לנזקים אשר נגרמו להם כטענתם בעקבות הפרת הסכם המכר על ידי הנתבע, הרי פתוחה בפניהם הדרך להגיש תביעת חוב בתיק הפש"ר במועדים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל. באותו עניין יצויין, כי בבקשתם של התובעים לקיזוז ההפסדים ו/או הנזקים הטוענים להם מהתמורה ששילם הנתבע על חשבון מחיר הדירה, יש בה לטעמי ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, כדי לעקוף את הפרוצדורה המיוחדת אשר נקבעה בפקודת פשיטת הרגל, וכן לתת להם עדיפות על פני נושים אחרים של הנתבע בתיק הפש"ר, כאשר אין חולק כי סוגייה זו מקומה לידון לעומק בבית המשפט המוסמך שהינו בית המשפט הדן בהליך הפש"ר. ג. זכות הנתבע לקבל את הכספים ששולמו לתובעים על חשבון מחיר הדירה: טענת התובעים הנוספת הינה כי הנתבע לא שילם להם מאומה על חשבון תמורת רכישת הדירה, וכי הכספים ששולמו להם שולמו על ידי חברות בע"מ שלא הוכרזו כפושטי רגל. לשיטתם אם קיימת חובה להשיב אזי יש להשיב לחברות בע"מ. מנגד, ביקשו הנתבע והמנהל המיוחד לדחות את הטענה, לטענתם אין לאפשר לתובעים להיכנס למערכת היחסים בין הנתבע לבין החברות אשר מהם קיבל הנתבע מימון חלקי לצורך רכישת הדירה. אין חולק כי הכספים אשר שולמו לתובעים על חשבון מחיר הדירה, שולמו בשיקים של חברות בע"מ, עם זאת מעיון בהסכם המכר ובכל הנספחים לו שצורפו לתצהירי עדות של התובעים עולה, כי התובעים מאשרים באופן מפורש כי הכספים האלה שולמו להם על ידי הנתבע על חשבון מחיר הדירה (ראה סעיף 5א. להסכם המכר, סעיף 3 לנספח מיום 12/02/2012). אין כל ספק כי מששולמו סכומים אלה על חשבון מחיר הדירה והתובעים אישרו את קבלתם על חשבון מחיר הדירה, יש לראות בסכומים אלה כאילו שהם שולמו על ידי הנתבע. בנסיבות אלה, משבוטל הסכם המכר, על התובעים להחזירם לנתבע, אולם משהפך הנתבע לפושט רגל, עליהם להחזיר סכומים אלה לקופת הכונ"ר. 5. אשר על כן, ולאור כל המקובץ לעיל, ונוכח הסכמת הצדדים, הנני מורה על ביטול הסכם המכר שנחתם בין התובעים לבין הנתבע ביום 08/11/11, פועל יוצא מהביטול כי על התובעים להחזיר לקופת הכונ"ר את הסכום של 675,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום תשלומם לתובעים ועד להפקדתם בקופת הכונ"ר. הנתבע יפנה את הדירה לא יאוחר משבועיים ימים לאחר העברת הכספים כאמור, ויחזיר את החזקה בדירה כשהיא נקיה מכל אדם וחפץ. עם העברת הכספים לקופת הכונ"ר, יש לבטל את הערת האזהרה הרובצת על הדירה לטובת הנתבע. 6. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. חוזהחובת השבה / זכות השבהקיזוזביטול חוזההסכם מכר