זכות נאמן בפשיטת רגל לעיין בתיק דין משמעתי לשכת עורכי הדין

זכות נאמן בפשיטת רגל לעיין בתיק דין משמעתי לשכת עורכי הדין

כללי
1. מה היקף זכותו של נאמן בפשיטת רגל לעיין בתיקי דין משמעתי של לשכת עורכי הדין, הן התיקים שנדונו בבית הדין המשמעתי המחוזי והארצי, והן התיק שנדון בערעור בפני בית המשפט המחוזי?

הבקשה
2. רוני חייט הינו עורך דין, הנמצא בהליכי פשיטת רגל (תיק פש"ר 5152/08 של בית המשפט המחוזי בירושלים).

3. במסגרת תיק הפש"ר האמור מונה עו"ד שלמה תוסיה כהן (להלן גם – "הנאמן"), כנאמן בפשיטת רגל של עו"ד רוני חייט (להלן גם – "החייב").

4. לאחר הליכים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, הגיש עו"ד חייט ערעור לבית משפט זה, הוא הערעור שבכותרת.

5. במסגרת ערעור זה, הועלו טענות על ידי ב"כ הצדדים וניתן פסק דין, שרובו המכריע אינו רלבנטי לבקשה שבפניי, פרט לתוצאה, לפיה בוטל פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי וניתנה אפשרות לקיים את הדיונים בתיק זה מתחילתם (פיסקה 130 לפסק הדין מיום ח סיוון תשע"ג (14.5.13)), ואחד הנימוקים לפסק הדין, המובא בפיסקה 124 שלו (יצוטט להלן בפיסקה 10).

6. לנאמן בפשיטת רגל הגיע נוסח כתב הערעור, שבו נאמר כי עו"ד חייט העביר לידיו הנאמנות של בא כוחו, עו"ד ירון (להלן – "עו"ד "), סכום של 50,300 ₪.

7. הנאמן בפשיטת הרגל פנה לעו"ד , וביקש ממנו לקבל את סכום הפיקדון האמור.

8. עו"ד השיב, ביום 30.4.14, למבקש, עו"ד תוסיה כהן, כי ביום 6.3.11, הפקיד צד ג בידיו הנאמנות סך 50,300 ₪, וכי סכום זה הוחזר במלואו לאותו צד ג', ביום 1.1.13. במכתב האמור מוסבר, מדוע הדבר נעשה כן. הסכום האמור היה מיועד להחזר כספים ללקוח בשם הרצל נגדאי, שאותו ייצג עו"ד חייט. סכום זה היה צריך להיות מוחזר לנגדאי, בהתקיים שני תנאים מצטברים: הסכמת מר נגדאי; תיאום עם הנאמן עו"ד תוסיה כהן ואישור בית משפט, במסגרת הפטר או מסגרת אחרת.
כדי להבטיח את החזרת הסכום הנ"ל, העביר צד ג לידיו הנאמנות של עו"ד , כטובה אישית לרוני חייט, את הסך של 50,300 ₪.
עו"ד מסיים את מכתבו במילים אלה: "דא עקא, שבסופו של יום לא יצא לפועל הסכם הפשרה ובנסיבות אלה השבתי את הפיקדון לבעליו ביום 1.1.13".

9. מכתב זה של עו"ד , צורף כנספח לבקשת עו"ד תוסיה כהן, שכותרתה "בקשה למתן צו לעיון בתיק", היא הבקשה שבה דנה החלטה זו.

10. הנאמן מפנה לסעיף 26(ד) לכתב הערעור וכן לפיסקה 124 לפסק דיני, שבו התייחסתי לעניין הפיקדון, במסגרת השיקולים לביטול פסק הדין של בית הדין המשמעתי וסיכויי ההגנה של הנאשם, הוא עו"ד רוני חייט.
וזה נוסח פיסקה 124 לפסק הדין:
"נושא נוסף העולה מן התצהיר (סעיף 12), הוא כי הנאשם הפקיד בידי עו"ד ירון את סכום שכר הטרחה של 50,300 ₪, שקיבל מאת המתלונן, והוא מסכים כי השאלה איזה חלק מסכום זה יגיע לו ואיזה חלק יוחזר למתלונן, תוכרע על ידי בורר מטעם לשכת עורכי הדין".

11. המבקש, עו"ד תוסיה כהן, מסביר כי פנה לעו"ד בעקבות אמירות אלה, וביקש ממנו, מכוח מינויו כנאמן בפשיטת רגל של החייב, לקבל את כספי הפיקדון האמור.

12. לאחר שעו"ד תוסיה כהן מתייחס למכתבו של עו"ד מיום 30.4.14 (שתמציתו, וחלק ממנו צוטט לעיל בפיסקה 8), כותב המבקש, עו"ד תוסיה כהן, בבקשה שבפניי את הדברים הבאים (סעיפים 6-7; הקו במקור):
"ממכתב זה עולה כי הטיעון בפני כב' ביהמ"ש כי הכסף מופקד בידי ב"כ החייב לכאורה בכזב יסודו.
לאור האמור מבקש הח"מ צו בימ"ש לעיין בתיק ולצלם את החומר שבו כדי לבדוק את העובדות הנכונות בנושא זה ולאתר את נכסי החייב.
יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה".

עמדות הצדדים
13. על גבי הבקשה, ניתנה על ידי החלטה, ביום 7.5.14, שבה ביקשתי כי לשכת עורכי הדין, עו"ד חייט ועו"ד יגיבו תוך 20 יום, וכי המבקש יגיב תוך 10 ימים על התגובות האמורות.

14. עו"ד רועי בראונר, ב"כ הלשכה, הודיע כי אין ללשכה כל התנגדות לכך שהנאמן על נכסי החייב, עו"ד שלמה תוסיה כהן, יעיין בתיק.

15. עו"ד בתגובתו הראשונה, מבקש מבית המשפט, "לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקש בהוצאות לדוגמא, לנוכח הגשת תביעת סרק זו ובזבוז זמנו של בית המשפט וזמנם של הצדדים" (סיומת התגובה; הקו במקור).

16. עו"ד מתחיל את תגובתו במילים המודגשות "לקרוא ולא להאמין!".

17. נגד הטענה כי הטיעון שהציג עו"ד בבית משפט זה, בשם מרשו עו"ד חייט הוא "בכזב יסודו", כטענת הנאמן, כותב עו"ד כי "למסקנה הזויה ועזת מצח זו מגיע המבקש לאור מכתבו האחרון של החתום מטה למערער... ". עו"ד מבהיר פעם נוספת כי הפיקדון הוחזר על ידו ביום 1.1.14, כחודש לפני הגשת הודעת הערעור.
בעוד המבקש מתבסס על סעיף 26(ד) להודעת הערעור. וממנו הוא מסיק כי נכון למועד הגשת הערעור, כספי האגרה הנמצאים בידי ב"כ המערער, עו"ד , מדובר בציטוט מסולף שאין קשר ודמיון בינו לבין הסעיף האמיתי, שבו נאמר כי "כפי שהודיע המערער – מיד לאחר פנייתו של המתלונן קודם להגשת התלונה, וכן גם בתשובתו ללשכת עורכי הדין – כספי האגרה מצויים ידי המערער".
ממילים אלה מסיק עו"ד כי קודם להגשת התלונה, הודיע רוני חייט שכספי האגרה מצויים בידו.

16. מכל מקום ולמעלה מן הדרוש מסביר עו"ד כי הדיונים בבית הדין המשמעתי הארצי היו ביום 15.11.12, ואז הפיקדון היה בידיו, ורק כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 1.1.13 הוחזר הפיקדון.

17. עמדתו המשפטית של עו"ד היא זו: משהוחזר הפיקדון לאחר שכשלו המגעים להסכם הפשרה, והסתימה ההתדיינות בבית הדין המשמעתי, "אין כל צידוק משפטי או אחר להתיר למבקש לעיין בתיק הקובלנה, שכידוע הינו חסוי, מה עוד שכאמור לא יביא העיון לשום גילוי נסתרות ו/או איתור של נכסי החייב, שבאמת באמת אינם בנמצא" (סעיף ד, בעמ' 2 לתגובה).

18. בפסקה האחת לפני אחרונה של תגובתו, כותב עו"ד : "ולבסוף, לא נוכל לסיים תגובה זו ללא הבעת מורת רוחנו מהקלות הבלתי נסבלת שבהעלאת טענות והאשמות פוגעות, בין אישיות ובין לא אישיות, ללא כל תימוכין וללא אחיזה במציאות, תופעה הולכת וגוברת במחוזותינו בימים אלה, ועל כך מצפה הח"מ להתנצלות המבקש" (סוף עמ' 2 לתגובה).

19. עו"ד רוני חייט, בתגובתו מיום 13.5.14, סומך את ידיו על האמור בתגובת בא כוחו עו"ד ירון , שהוכנה בעצה אחת עמו, והוא אף מצטרף למורת הרוח המובעת בה בכל הקשור לחומרת הדברים ולפגיעה בו.

20. עו"ד רוני חייט, החייב, מציין, כי אין זו הפעם הראשונה שבה הנאמן נוקט כלפיו בהליכים בלתי ראויים, שאין בהם צורך ואינם קשורים לתפקידו כנאמן. בהקשר זה, הזכיר את הגשת בקשת הנאמן לצוות על מעצרו של החייב בגין אי תשלום חודשי, בעוד שתשלומים שולמו והועברו למבקש. כמו כן, הזכיר פרשה אחרת של בקשה להתמנות כמנהל עזבון של אביו המנוח (נושא שהגיע אלי במסגרת תפקידי כערכאת הערעור על בית המשפט לענייני משפחה (רמ"ש 1979-12-13); באותו תיק הגיעו הצדדים להסכמה, שבה בקשת רשות הערעור של הנאמן נדחתה, הכול כמפורט בפסק הדין מיום יח אדר תשע"ד (18.2.2014)).

21. עו"ד שלמה תוסיה כהן, הנאמן, פותח את תגובתו לטענות עו"ד , באותן מילים שבהן החלה תגובת עו"ד : "אכן, לקרוא ולא להאמין".
22. הנאמן טוען, כי אין הצדקה שלא לחשוף מסמכים לפני המבקש, כאשר עו"ד עצמו טוען שלא היה בידיו כל נכס של החייב, שעה שהגיש ערעור, וכי "כל שהודיע לבית המשפט בהודעת הערעור הוא כי הכספים היו מצויים בידי פושט הרגל" (סעיף 1 לתגובה; הקו במקור).

23. הנאמן התייחס להודעת הערעור, שבה נאמר כי הכספים הללו היו בחשבונה של אשת המערער וכי כבר למחרת היום הועבר הסכום המלא לידי עו"ד והופקד בחשבון נאמנות מיוחד. לטענת עו"ד תוסיה כהן, אין בדברים אלה זכר לאמירה כלשהי, לפיה הוצאו הכספים הללו מחשבון הנאמנות של ב"כ המערער, קרי: עו"ד , טרם הגשת הערעור. לדבריו, בית המשפט או הקובל אמורים לנחש כי הכספים כבר אינם בידיו (סעיף 2 לתגובה).

24. אשר לטענת עו"ד , לפיה גילוי כתבי בית הדין והפרוטוקולים, לא יביא לאיתור נכסים של החייב, טענה זו, לשיטת הנאמן, אינה ברורה. הרי תגובתו עצמה של עו"ד , כי 50,000 ₪ היו בידי המערער ולא בידי בא כוחו, מסייעת לאיתור הסכום הנ"ל, "או שמא עלינו להניח, כי הכספים פשוט 'נעלמו' " (סעיף 3 מציעתא לתגובה; המרכאות במקור). הנאמן מוסיף וטוען, כי חשיפת הגרסה העובדתית המלאה שמסר פושט הרגל, בנוגע להפקדת הכספים, שלטענתו הינם שכר טרחה, בחשבונה של רעייתו (פרודתו), יכול להביא לחשיפת ראיות בדבר ניסיונות ומעשים שנעשו להעלים כספים מנושיו של החייב (סעיף 3 סיפא לתגובה).

25. מסקנת הנאמן היא, כי תגובתו של עו"ד , אין בה כדי להביא לדחיית הבקשה, אלא יש בה כדי לחזק את הצורך בעיון במסמכים (סעיף 4 לתגובה), ועל כן, חוזר ועותר הוא כי יינתן לו לעיין בתיק בית המשפט ולחייב את המשיבים בהוצאות לדוגמא.

26. עו"ד ירון , מבלי נטילת רשות מבית המשפט, הגיש מסמך שכותרתו "תגובת עו"ד ירון לתגובת המבקש". במסמך זה, הוא חוזר על הטענה כי הציטוט מהודעת הערעור, כפי שמובא בבקשה המקורית, הוא, כלשונו "ציטוט מפוברק" (סעיף 1 לתגובה). ולכן לא היה מקום לייחס לו העלאה של "דברי כזב", כפי שכתב הנאמן בבקשתו המקורית לבית המשפט (סעיף 2 לתגובה).

27. בהמשך, מתייחס עו"ד לקטע אחר שהביא המבקש מתוך הערעור, אך גם ממנו לא ניתן להסיק כאילו במועד הגשת הערעור, הוחזרו כספי הפיקדון לידיו (סעיף 3 לתגובה). עו"ד חוזר על כך, כי סכום הפיקדון הוחזר ביום 1.1.13 וכי "וגם זו אמת לאמיתה" (סעיף 5 סיפא לתגובה; הקו במקור).

28. עמדתו המשפטית העקרונית של עו"ד , הינה זו (סעיף 6 לתגובה): "יאמר פעם נוספת: אין בכתבי בי-דין ובפרוטוקולים של ההתדיינות בבית הדין המשמעתי דבר וחצי דבר, שיש בו כדי לסייע ב'איתור כספים' או נכסים מכל סוג שהוא, זאת מן הטעם שהדיון כלל לא עסק בכך, וגם, ובעיקר מכיוון שלמערער אכן אין כסף או רכוש אחר" (המרכאות והקו – במקור).

29. והנה, לאחר הדברים הללו, ממשיך וכותב עו"ד את הדברים הבאים (סעיף 7 לתגובה):
"ואף-על-פי-כן, על מנת שלא יראה הדבר כחשש, ולו הקטן ביותר, לגילוי נסתרות – ועל אף שאין כל צידוק שבדין להיעתר לבקשה פוגענית זו; וחרף הפגיעה בחיסיון החוקי החל על ההתדיינות בביה"ד – מסכים המערער שיינתן צו לפנים משורת הדין, המתיר למבקש לעיין בכתבי בי-דין ובפרוטוקולים של ההתדיינות בבית-הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי-הדין (בד"מ 39/10), כולל הערעור בבית-הדין הארצי, ובלבד שהעיון ייעשה על-ידי המבקש בתחום לשכת עוה"ד ולא יוצא מהתיק מסמך או צילום מסמך אלא לאחר קבלת החלטת בימ"ש נכבד זה, לאחר שתוגש בפניו בקשה מנומקת ותשובה עליה".

30. ושוב, חוזר עו"ד לתלם המשפטי, בסיימו את התגובה (סעיף 8), במילים אלה: "למען הסר כל ספק, אין באמור לעיל כדי הודאה בטענה כלשהי ו/או בוויתור על זכות כלשהי הנתונה למערער".

31. הארכתי במקצת בהבאת טענות הצדדים, ואף ציטטתי קטעים רלבנטיים מהן, כדי שהתמונה תהיה ברורה ובהירה לקראת חלק הדיון.

דיון
32. ב"כ הצדדים העלו טענות עובדתיות, כאלה ואחרות, אך לא התייחסו לתשתית הנורמטיבית, שעל פיה מוסמך בית המשפט לאפשר את העיון בתיק.

33. סוגיה זו, מוסדרת בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן – "התקנות").
אין כאן המקום להאריך.
החוקיות והחוקתיות של תקנות אלה נבחנו על ידי בית המשפט העליון, ו"הוכשרו" בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (2009).

34. מבחינתנו, רלבנטית תקנה 4 לתקנות הנ"ל, שכותרתה "זכות העיון של מי שאינו בעל דין".
פרשנות תקנה זו, תכליתה ויישומה, מצויה בפסק דינו של כב' הרשם יגאל מָרזל (כיום שופט בית משפט זה), בע"א 18849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פזגז חברה לשיווק בע"מ (2005), פ"ד נט(5) 385.
אכן, יש מקרים שבהם מוגבלת בקשת העיון, כדי שלא לפגוע בסודות מסחריים – עניין שאינו רלבנטי במקרה שבפנינו – כפי שפירט הנשיא, כב' השופט ד"ר אשר גרוניס, שלדבריו הסכימו כב' השופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל, בפסק דין שיצא אך לפני כשנה: רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (2013).
החפץ לעיין בפסקי הדין האמורים, ובפסקי דין נוספים העוסקים בתקנות, מופנה לפסיקה, אך, לא ראיתי מקום להרחיב את הדיבור בעניינים אלה, אלא להתמקד בבקשה שבפניי.

35. על פי התקנות, יש להגיש את הבקשה בטופס.
אכן, המבקש לא הגיש את הבקשה בטופס, אך לא ראיתי בכך פגם, המצדיק את דחיית הבקשה על הסף.

36. תקנה 4(ד) לתקנות, מסדירה את מערכת השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון, בעת שמוגשת בקשה של גורם חיצוני לעיין בתיק משפטי של בית המשפט בין שני צדדים.
וכך הוא נוסח התקנה:
"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנד רשת לשם היענות לבקשה"

37. לא הועלתה בפניי כל טענה בעניין הסיפא, העוסקת בקושי או בסבירות בהקצאת המשאבים הנדרשים לשם היענות לבקשה, שכן מדובר בעיון בתיק בית המשפט, על ידי המבקש, הנאמן בפשיטת רגל, והוא זה שנושא בנטל הכרוך בכך מבחינת שעות עבודה (נטל, שבסופו של יום, לאחר שבית משפט יאשר לו את חשבון שכר טרחתו, "מגולגל" על שכם הנושים).

38. השאלה הרלבנטית, לעניין התקנה היא, האם מאן דהו עלול להיפגע כתוצאה מן העיון. בהקשר זה, יש גם להזכיר את תקנה 4(ה), המאפשרת לבית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם בית המשפט סבור, "כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי".

39. לא ראיתי צורך לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, שכן התמונה ברורה לי.

40. ה"וויכוח" בין עו"ד (הנתמך על ידי מרשו) לבין הנאמן, עו"ד תוסיה כהן, בשאלה העובדתית, האם סך 50,300 ₪ היו בידי עו"ד ביום פלוני או ביום אלמוני, אינו השיקול היחיד הרלבנטי.

41. על פני הדברים ברור, כי, בשלב מסוים, היה סכום זה בידיו או בשליטתו של החייב, וסכום זה הוחזר למאן דהו או הועבר חזרה לפרודתו של החייב. נושאים אלה, מחייבים בדיקה על ידי הנאמן בפשיטת רגל, שתפקידו הוא איתור נכסי החייב.

42. כדי לאתר נכס, צריך נאמן לנקוט בכל אמצעי חוקי סביר, ומתקבל על הדעת, כדי להגיע לתוצאה האמורה, וזאת במסגרת חקירה שעליו לערוך, כאמור בסעיף 29 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן – "הפקודה"), הכוללת את הזכות – שהיא גם חובה – "לשאול את החייב בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כישלונו".

43. עיון בתיק בית משפט מחוזי או בתיקי בית הדין המשמעתי – היא אחת הדרכים להגיע לתוצאה האמורה.

44. הטענה המשתמעת של עו"ד , כאילו ההליכים בבתי הדין המשמעתיים, ובעקבותיהם בערעור בבית משפט זה, הם חסויים, איננה מתקבלת על דעתי.
ההליכים – פתוחים לקהל, וזאת לאחר שחוק לשכת עורכי הדין תוקן לפני מספר שנים בעניין זה בדיוק; ראה: סעיף 65א לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כפי שתוקן בשנת תשס"ח, אשר קובע את העיקרון, כי "בית דין משמעתי יידון בפומבי" (סעיף 65א(ב) לחוק).

45. אכן, יש חריגים, המוסדרים בסעיף 65א(ב) לחוק האמור, אך הם, בדומה לסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 – שהנוסח שלו קרוב – עוסקים בנושאים ממוקדים של ביטחון, מוסר וכדומה, ואין להם כל רלבנטיות לבקשה שבפניי.
46. ניתן לומר, כי כאשר מוגשת בקשה על ידי הנאמן בפשיטת רגל, שהוא זרועו הארוכה של בית המשפט, נקודת המוצא היא כי יש לסייע לו במידת האפשר. הסתרת חומר מפניו, היא חריג שבחריגים, המצדיק הנמקה וטעם מיוחדים, שכן הכלל צריך להיות – נגישות מלאה לנאמן, כדי למלא את תפקידו ולאתר את נכסי החייב לטובת הנושים.

47. לא מצאתי מקום לאותה מגבלה שכלל עו"ד בסעיף 7 לתגובתו האחרונה (כמצוטט לעיל, בפיסקה 29), לפיה, המבקש, הנאמן בפשיטת רגל, אינו רשאי להוציא מתיק בית הדין המשמעתי מסמך או צילום אלא לאחר קבלת החלטה מבית משפט זה, לאחר שתובא בפניו בקשה מנומקת ותשובה עליה.

48. מאחר ועו"ד מצהיר, כי אין לו כל חשש מגילוי, אין מקום לאותה מגבלה.


49. כך הדברים ביחס לכל אדם, ולא כל שכן כאשר מדובר בעורך דין, ובן בנו של קל וחומר, כאשר מדובר בעורך דין בעל תפקיד, אשר מונה על ידי בית המשפט, וכפוף לבית המשפט. ראה, בהקשר לכך, את סעיף 45 לפקודה, המסדיר את מינוי הנאמן על ידי בית המשפט וכפיפותו לבית המשפט. וכן ראה את סעיף 46 לפקודה, המסמיך את בית המשפט לדרוש מן הנאמן כי ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו. וראה גם: סעיף 148 ואילך לפקודה, לעניין חובות הנאמן לדווח לבית המשפט כל שנה על ניהול פשיטת הרגל, ויתר חובות הנאמן ביחסו עם בית המשפט, אשר גם קובע את שכרו של הנאמן (סעיף 152 ואילך לפקודה).

50. על כל פנים, המצב המשפטי ברור: יש לסייע לנאמן לגלות את נכסי החייב, וחובה כפולה ומכופלת זו מוטלת על בית המשפט, היכול לתת לנאמן כלים משפטיים לביצוע משימה זו.

התוצאה
51. מאחר ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק את התנגדות עו"ד ורוני חייט לבקשת הנאמן בפשיטת רגל לעיין בתיקים, לא לגופה ולא על פי התקנות האמורות;
ומאחר ותכלית העיון בתיק זה, דהיינו: זכותו חובתו של המבקש לחקור ולמצוא מידע על נכסי החייב, רוני חייט, כפי שהוסבר לעיל;
לפיכך, אני נענה לבקשה, ומורה בזה כי עו"ד שלמה תוסיה כהן רשאי לפנות למזכירות בית המשפט (המחלקה הפלילית) ולבקש כי תיק בית משפט זה (עמל"ע 50437-01-13) יוזמן מהגניזה, ולעיין בתיק האמור, ולצלם ממנו כל מסמך, לפי שיקול דעתו של המבקש.
עו"ד תוסיה כהן יישא בעלות הצילומים.
המזכירות תהיה רשאית, אם יבקש זאת המבקש, ליתן לו אישור, על כל מסמך שיצלם מן התיק, כי המסמך המצולם מתאים למקור.

52. הוא הדין, ביחס לתיקי בית הדין המשמעתי המחוזי והארצי, אם כי לא הוגשה בעניין זה בקשה פורמלית, אך הדברים עולים מהחומר שבתיק.

53. מאחר וב"כ המבקש נאלץ להגיש את הבקשה ולהגיב לדברי עו"ד , הוא זכאי להוצאות משפט ולשכר טרחת עו"ד, ביחסים שבינו לבין עו"ד ורוני חייט.
לפיכך, אני מחייב את עו"ד ירון ורוני חייט, שניהם יחד וכל אחד לחוד, לשלם למבקש – הנאמן – הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, בסך 4,000 ₪ (כולל מע"מ).

54. אינני עושה צו להוצאות ביחסים שבין הנאמן, עו"ד שלמה תוסיה כהן, לבין לשכת עורכי הדין, לאור תשובתה המיידית והחיובית של הלשכה, כפי שנמסרה על ידי עו"ד רועי בראונר (פיסקה 14 לעיל).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נאמנות פרטית

  2. מוסד הנאמנות

  3. נאמנות משתמעת

  4. חיוב אישי של נאמן

  5. הפרת חובת הנאמנות

  6. מיסוי ביטול נאמנות

  7. חובת הנאמנות של הבנק

  8. חובת הנאמנות של עובד

  9. חובת נאמנות של עובד מדינה

  10. החלפת מנהל קרן נאמנות

  11. מכירת נכסים ע''י נאמן

  12. בקשה לביטול מינוי נאמן

  13. חובת הנאמנות של מתווך

  14. חובת הנאמנות של אדריכל

  15. הסכם נאמנות למכירת חלקה

  16. חובת הנאמנות של עורך דין

  17. שליחות נאמנות - מה ההבדל

  18. ביטול החלטת נאמן לאשר חוב

  19. הוכחת יחסי נאמנות במקרקעין

  20. נאמנות במקרקעין: נטל ההוכחה

  21. בקשת נאמן לאישור הסדר נושים

  22. חיוב נאמן לתשלום בגין עבודה

  23. ביטול עיקול נכס שנרכש בנאמנות

  24. חובת הנאמנות של הבנק כלפי ערב

  25. החלטת נאמן לא להגיש תביעת חוב

  26. חובת ההנמקה של נאמן בתביעות חוב

  27. ערעור על החלטת נאמן להסדר מושלם

  28. התיישנות תביעה מכוח יחסי נאמנות

  29. התנגדות לשחרור כסף מחשבון נאמנות

  30. חובת הנאמנות של נושאי משרה בחברה

  31. פיצויים של קטין בנאמנות או להורים

  32. תביעת נאמן לחיוב אישי של דירקטורים

  33. עיכוב כספי נאמנות של לקוח עורך דין

  34. הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת נאמן

  35. אישור להגשת תביעה אישית נגד נאמן להסדר נושים

  36. עיכוב ביצוע פסק דין הפקדת כספים בחשבון נאמנות

  37. חובת דיווח של עורך דין על חשבון הנאמנות של הלקוח

  38. דחיית תביעה בטענה להחזרת כסף שהופקד בנאמנות אצל עורך דין

  39. זכות נאמן בפשיטת רגל לעיין בתיק דין משמעתי לשכת עורכי הדין

  40. תביעה בגין הפרת חובת נאמנות - סעיף 16(א) (1) לכללי לשכת עורכי הדין

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון