האם אפשר להגיש בקשה לעיון מחדש לצירוף צד להליך בוררות ?

האם אפשר להגיש בקשה לעיון מחדש לצירוף צד להליך בוררות ?

לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 24.7.13, בה קבעתי כי אין לצרף את חברת ר. ט. רשתות וברזל לבניין בע"מ (להלן- "חברת ר.ט") כצד להליך בוררות שמתקיים בין הצדדים לבקשה.

הרקע לבקשה
1. ביום 24.4.13 הוגשה בפני בקשה לפירוק חברת ע.ג ברזל ורשתות המזרח התיכון בע"מ (להלן- "החברה") בהתאם לסעיפים 257(2) ו- 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983 (להלן- "הפקודה"), דהיינו בעילה של חוסר פעילות למעלה משנה, ובעילה של "מן הצדק והיושר שהחברה תפורק". הבקשה הוגשה על ידי טליע וראמי ג'רייס, המחזיקים ב- 5,200 ממניות החברה, נגד אליאס עראף ומשפחתו, המחזיקים ב- 7,200 ממניות החברה.
בבקשת הפירוק נטען, כי בין בעלי המניות של החברה התגלעו חילוקי דעות קשים, בכל הנוגע לחיסול העניינים הכספיים של החברה, והסכסוך בין בעלי המניות הגיע למבוי סתום, כאשר משפחת עראף, כך הטענה, מנסה להשתלט על כספי החברה, וממאנת להעביר לחשבון הבנק של החברה כספים שנגבו מלקוחות החברה, המסתכמים ביותר ממיליון ש"ח. בנוסף, בבקשת הפירוק צוין כדלהלן:

"בענייננו; מאז ועד חודש יולי 2011 ועד להיום לא הצליחו בעלי המניות בחברה להגיע להסכמות כלשהן בכל הנוגע לאופן גביית החובות מלקוחות החברה, תשלום הסכומים המגיעים לעובדים בגין שכר עבודה, תנאים סוציאליים ופיצוי פיטורין, השבת הלוואות בעלים, חלוקת רווחי ונכסי החברה וכן השבת כספים שנגבו ע"י המשיבים 1- 4 מלקוחות החברה ושולשלו לכיסם. במהלך התקופה הנ"ל עשו המשיבים 1- 4 בחברה ובנכסיה ככל העולה על רוחם, נמנעו מלהפקיד לחשבונות החברה כספים שנגבו על ידם מלקוחות החברה על אף אינספור דרישות מטעם המבקשים והמשיכו לגבות כספים מלקוחות החברה מבלי להפקיד את הכספים בחשבון הבנק של החברה. בין היתר רכש בנו של המשיב 2, ביום 18.3.12 דירה מאת אחד בשם ג'ורג' סבית שהיה חייב לחברה סך של 570,000 ש"ח. בנספח להסכם המכר מיום 21.3.12 הוסכם כי סך של 530,000 ש"ח מתמורת הדירה יועברו ישירות לכיסוי החוב של סבית לחברה. על אף האמור ולמרות שהזכויות בדירה נרשמו על שם הבן ואף נמכרו לצד ג' לא הועבר הסכום של 530,000 ש"ח לחשבון הבנק של החברה וגם אינספור פניות של המבקשים למשיבים להעברת הסכום הנ"ל לחשבון החברה לא הועילו." (ההדגשה במקור, סעיפים 25- 26 בבקשת הפירוק).

בהמשך, נטען בבקשה, כי מר סלימאן עראף גבה מלקוחות החברה סכומי כסף עבור חובם לחברה, אך לא העביר כספים אלו לחשבון החברה; כי עראף, ויתר המשיבים, ניסו לשנות את הרכב מועצת המנהלים בחברה, ולשנות את הרכב מורשי החתימה שלה; כי ישנה מחלוקת בין הצדדים באשר להלוואת בעלים שנתנו משפחת עראף לחברה; כי ישנה מחלוקת בין משפחת ג'רייס לבין משפחת עראף בעניין גובה החוב שחבה חברת ר.ט, חברה בשליטת ג'רייס, לחברה, כאשר לטענת משפחת עראף, חברת ר.ט חייבת לחברה סך של כ- 900,000 ש"ח; כי אין כל תקשורת או הבנה בין הצדדים.

2. לאור דברים אלו, נטען כי "ענייני החברה נקלעו למבוי סתום שייפתר אך ורק על ידי מינוי מפרק אשר יחייב את המשיבים להפקיד לקופת הפירוק את כל הכספים המוחזקים בידיהם, יגבה את החובות מלקוחות החברה ויפעל לתשלום הכספיים והפיצויים המגיעים לעובדים, להחזר הלוואת הבעלים בערכן הנכון ולחלוקת נכסי החברה בין בעלי המניות" (סעיף 34 בבקשת הפירוק).
בד בבד עם הגשת בקשת הפירוק הוגשה בקשה לצו מניעה זמני, בה היה מבוקש לאסור על אליאס עראף ואח' לבצע העברות כלשהן בנכסי ובכספי החברה, ובכלל זה כספי החברה הנמצאים בחשבונות ופיקדונות בבנק מרכנתיל דיסקונט . ביום 25.4.13 ניתן על ידי צו מניעה ארעי, וקבעתי דיון במעמד שני הצדדים.

3. ביום 19.5.13 התקיים בפני דיון במעמד שני הצדדים. בדיון נחקרו מר טליע ג'רייס ומר סלימאן עראף. בדיון עלה, כי הצדדים חלוקים ביניהם במספר נושאים: הלוואות בעלים; שכר לעובדים (בתוספת פיצויי פיטורין); גביית חובות החברה אך אי הפקדת הכספים לחשבון החברה; ניסיון להשתלט על החברה מצד מש' עארף; עסקת המקרקעין המנויה לעיל, שנעשתה בין בנו של חאתם עארף; חובה של חברת ר.ט לחברה.
בסופו של הדיון, הצדדים הסכימו להצעתי, לפיה ימונה בורר, אשר ידון ויחליט בכל המחלוקות שבין הצדדים לבקשה. הצעתי זו לצדדים באה על רקע העובדה, כי בהסכם ייסוד החברה שנחתם בין הצדדים (להלן יכונה "הסכם המייסדים"), מצויה תניית בוררות. מכוח הסכמת הצדדים מיניתי כבורר את עו"ד ליאור מזור (להלן- "הבורר").

4. כחודשיים לאחר מכן, ביום 14.7.13, הגיש הבורר בקשה למתן הוראות, בה נתבקשתי ליתן הבהרות באשר להיקף סמכויותיו של הבורר לצרף להליך הבוררות את חברת ר.ט, אשר בעלי מניותיה הינם, כאמור, מש' ג'רייס, שהם צד להליך הבוררות. בבקשה ציין הבורר, כי: "לאחר עיון בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, התברר כי בין הצדדים ניטשת מחלוקת חריפה באשר לשאלה באם הח"מ מוסמך לברר בגדר הליכי הבוררות את שיעור נשייתה של החברה בר.ט חברה בע"מ, אשר בעלי מניותיה הינם המבקשים, ולהורות, לצורך כך על צירופה כצד להליך הבוררות".

5. לאחר שנתקבלו תגובות הצדדים לבקשת הבורר, החלטתי ביום 24.7.13 כי אין לחייב את חברת ר.ט להיות חלק מהליך הבוררות, לאור העובדה כי הסכמת הצדדים למינוי בורר נעשתה על מנת להכריע בכל המחלוקות שבין הצדדים הנוגעות להסכם המייסדים, ומשכך קבעתי כי הבוררות משתרעת על יחסיהם של הצדדים להסכם זה. כן קבעתי, כי ללא הסכמת חברת ר.ט לא ניתן להכיל את הליך בוררות עליה, ומשכך, סוגיית נשייתה של החברה בחברת ר.ט, אינה בסמכות הבורר.

6. ביום 29.9.13 הגישו אליאס עארף ואח' (להלן- "המבקשים") את הבקשה לעיון חוזר, נשוא החלטתי זו. בבקשה נטען, כי על הבורר לברר את סוגיית נשייתה של חברת ר.ט ולהורות לצורך כך על צירופה של חברה זו להליך הבוררות. זאת, מן הטעם, שבקשת הפירוק, כך הטענה, הוגשה, בין היתר, על רקע המחלוקת בעניין חוב נטען של חברת ר.ט כלפי החברה. לטענת המבקשים, חברת ר.ט מוחזקת ומנוהלת באופן בלעדי על ידי משפחת ג'רייס והיא בבחינת "שתי פנים של בעל דין אחד" (כפי שהגדירה זו הפסיקה, בין היתר בע"א 344/83 רויטמן נ' פרס, פ"ד לט(4) 29, 39- 40).
לטענתם: "שאלת צירופו של בעל דין לבוררות שבאה לדון בכל המחלוקות הינה שאלה בעלת אופי עובדתי פרשני פרטני, הנוגעת למהות המחלוקות בין הצדדים, והבורר הוא זה שמוסמך לדון ולהחליט בעניין, אף ללא הסכמתם של בעלי דין שאינם צד לבוררות" (סעיף 3 בבקשה לעיון חוזר). לטענת המבקשים, משהוסמך הבורר להכריע בכל המחלוקות שבין הצדדים, ומשישנה מחלוקת בין המבקשים לחברת ר.ט, שמשפחת ג'רייס היא בעלת השליטה בה, הרי שחברת ר.ט היא בעלת דין רלוונטית ויש לצרפה להליך. לטענת המבקשים, בתי המשפט, בשורה ארוכה של פסקי דין, הבדילו באופן ברור בין בוררות שבאה להכריע בסוגיה ספציפית, לבין בוררות שבאה להכריע בכל המחלוקות שבין הצדדים, כאשר נקבע, באשר לזו האחרונה, כי בידי הבורר לצרף בעלי דין נוספים להליך הבוררות אף ללא הסכמתם, ובכך לקיים את המהות שלשמה הוא מונה- להכריע בכל המחלוקות שבין הצדדים.

7. מנגד, המשיבים (טליע וראמי ג'רייס) טענו, כי אין מקום לצרף את חברת ר.ט להליך הבוררות, וזאת ממספר טעמים: ראשית נטען, כי צירופה של חברת ר.ט להליך הבוררות טעון הסכמה של חברת ר.ט, ולא ניתן לצרפה להליך ללא קבלת הסכמה זו. משכך, הבורר אינו מוסמך לצרף לבוררות צד שלישי זר, שלא נתן הסכמתו להיות חלק מהליך הבוררות, ואף לא נטל חלק בקבלת ההחלטה להגיע לסיום המחלוקת בדרך של בוררות.
טעם שני, הוא טענת המשיבים כי המנדט אשר ניתן לבורר הוא לדון אך ורק במחלוקות שבין הצדדים ל"הסכם", וכפי שנקבע בהחלטת בית המשפט: "ימונה בורר על מנת לדון ולהחליט בכל המחלוקות בין הצדדים להסכם זה" (הכוונה להסכם המייסדים), ובהינתן כי חברת ר.ט אינה צד להסכם המייסדים, ובהינתן כי חברת ר.ט. לא הייתה צד לבקשת הפירוק, ולא הוגשה כנגדה תביעה כספית, לא ניתן לפרש את הסכמת הצדדים להעביר את הדיון במחלוקות שביניהם לבורר, כהסכמה של חברת ר.ט להיות צד בהליך הבוררות.
טעם שלישי, הוא טענת המשיבים כי השאלה אם חברת ר.ט חייבת כספים לחברה, אינה קשורה לסכסוך שבינם לבין המבקשים, ועל כן אין מקום לחייב את חברת ר.ט להיות חלק מהליך הבוררות, שכן הליך הבוררות נסב סביב הסכם המייסדים שבין הצדדים. לטענתם, הליך הבוררות נועד לדון בסכסוך שבין בעלי מניות לבין עצמם, להבדיל מהסכסוך הנטען בין חברת ר.ט לחברה- סכסוך שבין ספק ללקוח, השונה באופן מהותי מסכסוך בין בעלי מניות, ומשכך, אין מקום לבררו בהליך הבוררות.
טעם רביעי הוא, שלטענת המשיבים, בפועל, המבקשים מנסים לבצע הרמת מסך בין חברת ר.ט לבין בעלי המניות שלה, כל זאת אגב הליך בוררות. לטענת המשיבים, לא ניתן לבטל את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ב"מחי יד" וכי היה על המבקשים להניח תשתית עובדתית מבוססת לצורך הרמת המסך, וזאת הם לא עשו.

8. יצוין, כי לאחר הגשת הבקשה לעיון חוזר, הגישו המבקשים, ביום 8.10.13, בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטתי מיום 24.7.13 (ההחלטה בה קבעתי כי אין לצרף את חברת ר.ט לבוררות). ביום 8.12.13 קבע כב' השופט דנציגר, כי הואיל והבקשה לעיון חוזר תלויה ועומדת, אין מקום לדון בבקשת רשות ערעור, עד שתינתן החלטתי בבקשה לעיון חוזר.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, לאחר שבחנתי בשנית את מהות ההסכמה שניתנה על ידי הצדדים, להעביר את הסכסוך ביניהם לבורר, את טענות הצדדים, וכן שקלתי את השיקולים הרלוונטיים, בהביאי בחשבון את כל המחלוקות שעלו בבקשת הפירוק והדיון שהתקיים בפני, נמלכתי בדעתי והגעתי לכלל מסקנה כי אפשר ויש טעם לשנות את החלטתי הקודמת, ולהחליט, בכל זאת, כי הבורר ידון אף במחלוקת הנוגעת לחובה הנטען של חברת ר.ט. וזאת מהסיבות שיפורטו להלן.

9. סעיף 25 בהסכם המייסדים קובע כדלהלן:

"במקרה ויתגלעו בין הצדדים סכסוכים ו/או חילוקי דעות הנובעים מהסכם זה ו/או נושאו ו/או במקרה שלא נקבע ו/או מוסדר בהסכם זה עניין ו/או פרט כלשהו הקשור לנשוא הסכם זה והצדדים לא יצליחו ליישבם ו/או לקובעם בכוחות עצמם, אזי יחליט ו/או יקבע בעניין בורר יחיד אשר ימונה לכך בהסכמת כל הצדדים ובהעדר הסכמה כאמור תוך 7 (שבעה) ימים מיום דרישת צד בכתב לקיום הבוררות כאמור, ימונה הבורר עפ"י דרישת כל אחד מהצדדים ע"י נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. בנוסף מוסכם כי:


סעיף זה מהווה הסכם בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות.
הבורר לא יהיה כפוף לתקנות סדרי הדין וכללי הראיות הנהוגים בבתי המשפט. הבורר לא יהיה חייב לנמק את החלטתו ו/או קביעתו".


תניית בוררות זו מנוסחת בלשון כללית, והיא קובעת כי כל סכסוך בין הצדדים, הקשור להסכם המייסדים או להתנהלות החברה, בין אם או הוסדר בהסכם המייסדים ובין אם לאו, יועבר להכרעת בורר.
השאלה הדרושה להכרעה היא האם ניתן לצרף את חברת ר.ט להליך הבוררות, לאור נוסחה הכללי של תניית הבוררות בהסכם המייסדים, ובהינתן שר.ט איננה צד להסכם זה, אף כי בעלי מניותיה ובעלי השליטה בה חתומים עליו.

10. שאלת צירופו של צד שאינו חתום על הסכם בוררות להליך בוררות נדונה לא אחת בפסיקתו של בית משפט המשפט העליון (ראו, למשל, רע"א 8113/09 אלייד סוכנויות לביטוח (1975) בע"מ נ' מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ (2010) (ניתן ביום 2.11.10).
ההלכה הפסוקה הכירה במקרים בהם, הגם שצד לא חתם על הסכם בוררות, הוא מחויב לבוררות, זאת בין היתר, על יסוד הוראת סעיף הבוררות והתנהגות הצדדים. בע"א 344/83 רויטמן נ' פרס ואחר', פ"ד לט(4) 29, נקבע כי הבוררות חלה גם חברה, שלא הייתה צד מפורש לשטר הבוררין. עוד אציין כי הפסיקה נוטה, ככלל, ליתן לסעיפי הבוררות, פרשנות מרחיבה. אפנה לע"א 823/87 דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ נ' ס. ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4) 605, בעמ' 612:
"מהטעם האמור יש, מחד גיסא, לתת משמעות דווקנית לדיבור "סמכות" בסעיף 24(3) לחוק, ומאידך גיסא, במקרים של ספק לגבי אומד דעתם של בעלי הדין לגבי נושא הסכסוך, לתת פרשנות מרחיבה להסכם הבוררות".

ברע"א 3925/12 רונן נ' כהן (17.6.2013, להלן- "עניין רונן") נאמר, כך:

"מושכלות יסוד הן בדיני הבוררות, כי, ככלל הסכם הבוררות מחייב אך את הצדדים החתומים עליו, שכן מקורו של הליך הבוררות הוא בהסכמת הצדדים המפורשת למסור את ענייניהם להכרעת הבורר ולכן יש צורך במפגש רצונות מלא של כל הצדדים לקחת חלק בהליך ... לעקרון יסוד זה קיימים, כמובן, חריגים, והאפשרות לצרף צד להליך בוררות על אף שאינו חתום על הסכם הבוררות הורחבה במספר מעגלים".

מעגל ההרחבה הראשון "מתייחס לצירוף צדדים אשר מפרשנות הסכם הבוררות ומערכת היחסים החוזית בין הצדדים עולה כי הסכימו להיות חלק מהליך הבוררות"; מעגל ההרחבה השני "מתייחס לצירוף חליפיהם של הצדדים להסכם הבוררות להליך הבוררות, על אף שלא חתמו על הסכם הבוררות". אציין כי בפסיקה נקבע, כי חליף הוא מי שהוסבה אליו זכותו (או חבותו) של בעל הזכות (או החבות) המקורי, מכוח חוק (כגון: מנהל עזבון, יורש, נאמן בפשיטת רגל וכיוב') או בנסיבות אחרות, רצוניות (כגון מקבל זכויות על פי חוזה) (ע"א 10892/02 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (ניתן ביום 6.6.2005) פסקה 16 בפסק הדין).
מעגל ההרחבה השלישי "הוא המרחיק לכת ביותר מבחינת עקרון היסוד של הסכמת הצדדים לבוררות, שכן הוא מתייחס לאותם מקרים בהם לא עולה מהסכם הבוררות כי יש לצרף צד מסוים לבוררות ואותו אדם הנדרש להליך הבוררות אינו חליף של אחד הצדדים המקוריים. ואולם, מקור הצדקתו של מעגל זה גם הוא נעוץ ביסוד הסכמת הצדדים ונראה כי מטרתו היא למנוע מצדדים לחמוק מהשתתפות בהליך בוררות לו הסכימו מבחינה מהותית בטענות פורמליסטיות ... המקרים האופייניים ביותר למעגל זה הינם אלו בהם מתבקש צירופם של מי שקשורים בקשר הדוק לאחד הצדדים החתום על הסכם הבוררות אך עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד ביניהם. כך, למשל, כאשר צד לבוררות מבקש לצרף להליך את בעל השליטה בחברה איתה חתם על הסכם בוררות, או כאשר הוא מבקש לצרף להליך את החברה שבשליטתו המלאה של הצד השני" (עניין רונן, פסקאות 11- 14 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר). בהמשך, צוין, כי ככלל, בבואו של בית המשפט להחליט האם לחייב חברה להצטרף להליך בוררות, עליו להתחשב בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ולצורך החלת המעגל השלישי יש לבצע הרמת מסך בהתאם להוראות סעיף 6 בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

11. בענייננו, הנושא שהועבר לבוררות, במהלך הדיון, התייחס למחלוקות שבין הצדדים בכל הנוגע להסכם ייסוד החברה, כפי שאלו עלו מבקשת הפירוק. בבקשת הפירוק נטען, בין היתר, כי מש' עראף מחזיקה בידה, שלא כדין, סך של למעלה ממיליון ש"ח, השייך לחברה; כי היא מסרבת לנכות מהלוואת הבעלים שהעמידה לחברה סכומים שקיבלה חזרה לידה; כי היא עושה בנכסי החברה ככל העולה על רוחה ועוד. בין יתר הדברים, נטען בבקשה, כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לחברה שבשליטת ג'רייס, היא חברת ר.ט, אשר חייבת לחברה, כך הטענה, סך של כמיליון ₪. גם בדיון שהתקיים בפניי ביום 19.5.13 עלה נושא נשייתה של החברה בחברת ר.ט, כחלק מן הסכסוך שבין בעלי המניות, וטליא ג'רייס נחקר בעניין זה, וכך, בין היתר, הוא העיד:

"ש. לפי הכרטסת של הנה"ח של אותו רו"ח ר.ט נכון להיום חייבת לחב' 1,131 מיליון
ת. לא נכון. לא חייב את הסכום, מגיע לי זיכוי. בדקתי את המספר הזה עם רוה"ח. מגיע לי זיכוי 100 ₪ לטונה וזה מסתכם 840,000 ₪ לפני מע"מ, והשיקים נמשכו מהחשבון בסיכום שני הצדדים
ש. אם אתה אומר שזה לא החוב של ר"ט למה בכלל נתת שיקים על סכום החוב הזה לחב' והשיקים שלך חזרו
ת. השיקים שלי לא חזרו, השיקים שלי נמשכו מהחשבון, יש הבדל בין חזרו לבין זה
[...]
ש. אם אתה לא חייב את הכסף מדוע נתת שיקים
ת. נתתי שיקים, ישבנו אחר כך כשהמחיר לי יותר יקר, ואני 41% יש לי מניות בחברה, מגיע לי מחיר לא כמו שאר הלקוחות, בגלל זה ישבנו והם נותנים לי זיכוי של 100 ₪ לטון בהסכמה
ש. את הזיכוי שהיית אמור לקבל לא ידעת שקנית את הברזל
ת. לא נודע לי אח"כ, כל הזמן הייתה לנו בעיה, כל הזמן דחה, כל עסקה ועסקה דחה.
ש. בעצם, מה שאתה עושה, אתה נכון להיום בגלל שהחברה שלך חייבת המון כסף לפי הדוחות של רוה"ח הנוכחי לחברת ע"ג רוצה היום לשתק את החברה כדי למנוע את הגביה של הכספים מהחב' שלך
ת. לא נכון. אני ממנה מפרק, אם אני חייב כסף אשלם, הוא ייתבע אותי" (פרוט' הדיון מיום 19.5.13, שורות 1- 18).

מעדותו זו של ג'רייס ניתן להבין, כי המחלוקת בנושא נשייתה של חברת ר.ט, נסבה סביב טענתו של ג'רייס, כי חברתו ר.ט, הייתה זכאית להנחה במחיר הברזל, שנרכש מהחברה, לאור העובדה כי הוא בעל מניות בחברה. בנוסף, עולה מעדות זו, כי בהגישם את בקשת הפירוק, ציפייתם של ג'רייס הייתה, כי בית המשפט יכריע במחלוקת זו (באמצעות המפרק שימונה לחברה).
יצוין, כי אף סלימאן עראף העיד בעניין זה, כי לחברת ר.ט יש חוב כלפי החברה, וכי הצדדים חלוקים בעניין זה (פרוט' הדיון מיום 19.5.13, בעמ' 10).

12. מן האמור לעיל עולה, כי אחת מן המחלוקות בין הצדדים, בגינה הוגשה בקשת הפירוק, היא המחלוקת הנוגעת לחברת ר.ט ולחובה לחברה, ומשכך, סבורני כי פרשנות אומד דעת הצדדים במתן הסכמתם להעברת "כל המחלוקות שבין הצדדים להסכם זה" לבוררות (כפי שהוסכם במהלך הדיון), מביאה למסקנה כי כוונת הצדדים הייתה, שכל המחלוקות שצויינו בבקשת הפירוק ועלו במהלך הדיון, ושאלת חובה של ר.ט בכלל זה, יועברו להכרעת הבורר. תמיכה למסקנה זו ניתן למצוא אף בנוסחה הרחב של תניית הבוררות בענייננו, אשר קובעת, בפועל, כי כל סכסוך בין הצדדים, הקשור להסכם המייסדים או להתנהלות החברה, בין אם או הוסדר בהסכם המייסדים ובין אם, יועבר להכרעה בידי בורר.
לא למותר לציין, כי המשיבים ג'רייס, אשר הגישו את בקשת הפירוק, ציינו בה במפורש כי ישנה מחלוקת בנוגע לנשייתה של החברה, בחברת ר.ט, בסכום של כמעט מיליון ₪, ואף ג'רייס העיד בעניין זה, והם אלו המתנגדים כיום לצירופה של חברת ר.ט להליך, אך מן בטעם כי חברת ר.ט אינה חתומה על הסכם המייסדים. יש טעם בטענת המבקשים, כי התנהלות זו מצדם של המשיבים, הינה בעייתית מבחינת חובת תום הלב, המוטלת על צד להסכם.
חזקה על המשיבים ג'רייס, שניסחו והגישו את הבקשה לפירוק, בה טענו, בין היתר, כי ישנו חוב שבמחלוקת של חברת ר.ט לחברה, כי הם ביקשו למצוא פתרון גם למחלוקת זו. לא זו אף זו, ג'רייס בעצמו העיד, כאמור לעיל, כי מחלוקת זו אמורה לבוא על פתרונה במסגרת הבקשה לפירוק החברה.

נוסף על כל אלו, משמעות התנגדות ג'רייס, בפועל, היא פיצול הדיון במחלוקת ויצירת סרבול והכבדה על הבירור הענייני של הסכסוך, הן במובן המהותי והן במובן הדיוני. מבחינה זו, הותרת אחת המחלוקות, ואפשר ומבחינת משקלה, היא אף מחלוקת נכבדת, מחוץ למעגל הבוררות, אך תכביד על ליבון והכרעה של כלל המחלוקות במסגרת הבוררות.


סוף דבר
13. לאחר ששבתי ושקלתי בדבר, ולאחר שבחנתי בשנית את הסכם המייסדים ואת תניית הבוררות, אשר בנידוננו הינה רחבה וכוללת, וכן בחנתי את מהות ההסכמה שניתנה על ידי הצדדים במהלך הדיון, אני מקבל את הבקשה לעיון חוזר ומשנה את החלטתי, במובן זה, שהבורר ידון ויכריע אף במחלוקת הנוגעת לחובה הנטען של חברת ר.ט, ולשם הכרעה כאמור, יש לצרף את ר.ט כצד לבוררות.


בנסיבות, אין צו להוצאות.
בתאריך 29.9.13, הוריתי על עיכוב הליכי הבוררות, עד למתן החלטה בבקשה לעיון מחדש.
ככל שהמשיבים יגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, על החלטתי זו, עיכוב הליכי הבוררות יימשך, עד למתן החלטתו של בית המשפט העליון. ככל שלא תוגש בקשת רשות ערעור, יימשכו הליכי הבוררות, על פי החלטתי זו.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בוררות רבנים

  2. אבעיה בוררות

  3. זניחת בוררות

  4. פסק בוררות חלקי

  5. פסקי דין בוררות

  6. ערעור על בוררות

  7. התנגדות לבוררות

  8. עורך דין בוררות

  9. תיקון פסק בוררות

  10. נוסח סעיף בוררות

  11. צירוף צד לבוררות

  12. בוררות דין מהותי

  13. ביטול הסכם בוררות

  14. ישיבת בוררות בהעדר

  15. בוררות ביחסי עבודה

  16. מכתב הסכמה לבוררות

  17. הפסקת הליך בוררות

  18. קיצור זמן הבוררות

  19. פסק בוררות לא חתום

  20. בוררות דיירות מוגנת

  21. דוגמא לסעיף בוררות

  22. פרשנות הסכם בוררות

  23. תקיפת פסק בוררות זר

  24. טעות משפטית בבוררות

  25. סעיף 5 לחוק הבוררות

  26. סעיף 3 לחוק הבוררות

  27. עידוד פנייה לבוררות

  28. ערעור על פסק בוררות

  29. החזרת פיקדון בוררות

  30. בוררות בין זוג נשוי

  31. פסק בוררות ללא סכומים

  32. בוררות בבית דין חרדי

  33. סעיף 38 לחוק הבוררות

  34. אמנת ניו יורק בוררות

  35. בוררות בין בעלי מסעדה

  36. הוספת צד להסכם בוררות

  37. איך מבטלים פסק בוררות

  38. התחייבות חוזית בוררות

  39. בוררות בורסת היהלומים

  40. בוררות בנושא חוקי המגן

  41. סעיף בוררות נגוע בתרמית

  42. טעות בדין בהליך בוררות

  43. האם מדובר בהסכם בוררות

  44. סעיף 5(ג) לחוק הבוררות

  45. בוררות לגבי הסכם שיתוף

  46. ביטול חלקים מפסק בוררות

  47. בקשה לביטול פסק בוררות

  48. בקשה להשלמת פסק בוררות

  49. ריבית פיגורים פסק בוררות

  50. איחור בביטול הסכם בוררות

  51. החזרת פסק הבוררות לבורר

  52. סעיף 24 (4) לחוק הבוררות

  53. סעיף 24 (8) לחוק הבוררות

  54. ביטול חלקי של פסק בוררות

  55. בקשה לביטול בוררות הנדסית

  56. תיקון סעיפים בפסק בוררות

  57. איסור בוררות על שכר עבודה

  58. סעיף 24(10) לחוק הבוררות

  59. שיקולים בביטול פסק בוררות

  60. העדר חתימה על פסק בוררות

  61. בוררות בית דין צדק ומשפט

  62. מימוש פסק בוררות של רופאים

  63. פסק בוררות בהעדר התייצבות

  64. תיקון ליקויים בפסק בוררות

  65. העברת סכסוך לבוררות אדריכל

  66. עקרון סופיות הדיון בוררות

  67. בקשה להורות על המשך בוררות

  68. בוררות בנושא מזונות ילדים

  69. פסק בוררות ללא שמיעת ראיות

  70. בוררות בין עורכי דין שותפים

  71. בוררות זבל''א במחלוקת עסקית

  72. סמכות לתת סעד זמני בבוררות

  73. ביטול פסק בוררות ע''י ערעור

  74. ערבות אישית להוצאות בוררות

  75. הסכם בוררות בין עובד למעביד

  76. בוררות בין אדריכל למעצב פנים

  77. סמכות הבורר לתקן פסק בוררות

  78. אי שיתוף פעולה בהליך בוררות

  79. פסק בוררות מנוגד לדין קוגנטי

  80. בוררות בסכסוך בין חברות בניה

  81. ביטול בוררות של איגוד הכדורסל

  82. בוררות בנושא פיטורים של עובד

  83. כללי הצדק הטבעי בהליך בוררות

  84. ביטול פסק בוררות בית דין רבני

  85. העברת תיק מבית המשפט לבוררות

  86. חישוב הצמדה למדד - פסק בוררות

  87. אישור פסק בוררות ללא הסכם בכתב

  88. חיוב בורר לנמק את פסק הבוררות

  89. ביטול פסק בוררות של טוען רבני

  90. קיפוח הזכות להבאת ראיות בבוררות

  91. ביטול פסק דין המאשר פסק בוררות

  92. בוררות בית דין צדק לדיני ממונות

  93. ערעור לבית המשפט על פסק בוררות

  94. בקשה לצו הצהרתי נגד קיום בוררות

  95. זכאות לפיצויי פיטורים - בוררות

  96. בקשה להצהיר על ביטול פסק בוררות

  97. ביטול בוררות עקב התפטרות הבורר

  98. אישור פסק בוררות בבית הדין הרבני

  99. סמכות הבורר לאחר מתן פסק בוררות

  100. בוררות העובדים של צים חברת ספנות

  101. התערבות בית המשפט בהליכי בוררות

  102. בוררות בין בני זוג בעניין מזונות

  103. הסכמה לאי קיום הוראה בחוזה בוררות

  104. ביטול פסק בוררות של בית דין חרדי

  105. המועד להגשת בקשת ביטול פסק בוררות

  106. סעד עזר להליכי בוררות - עיקול זמני

  107. אי הפקדת ערבון - ביטול פסק בוררות

  108. העלאת טענת בוררות בהזדמנות הראשונה

  109. ערעור על פסק דין שאישר פסק בוררות

  110. טענת אי חוקיות הסכם עם סעיף בוררות

  111. בית דין צדק של העדה החרדית - בוררות

  112. אי קיום הסכם בוררות עקב פיצול הדיון

  113. בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 79א

  114. המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות

  115. ביטול אישור פסק בוררות במעמד צד אחד

  116. העברת סכסוך לבוררות למרות הגשת תביעה

  117. דוגמא לבקשה לביטול פסק בוררות שנדחתה

  118. עילות ביטול לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות

  119. סמכות מוסד הבוררות של הבורסה ליהלומים

  120. בוררות בבית הדין לדיני ממונות ירושלים

  121. אישור פסק בוררות חוץ לפי אמנת ניו יורק

  122. פסילת בורר שהושעה מכהונתו לאחר שנתן פסק בוררות

  123. ערעור על דחיית בקשה לאישור פסק בוררות

  124. ביטול פסק בוררות של רשות השיפוט הארצית

  125. הבהרת פסק בוררות קיים או פסק בורר חדש ?

  126. בוררות הממונה על יחסי עבודה עקב פיטורים

  127. האם אפשר למנוע אכיפת סעיף בוררות בהסכם ?

  128. סעיף בוררות בחוקת העבודה לעובדי ההסתדרות

  129. האם הליך בוררות מפסיק את מירוץ ההתיישנות ?

  130. בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור פסק בוררות

  131. סמכות בית הדין הארצי לעבודה לבטל פסק בוררות

  132. הארכת מועד להגשת תגובה לבקשה לאישור פסק בוררות

  133. סמכות לדון בבקשה לביטול פסק בורר של המוסד לבוררות

  134. בקשה להפנות סכסוך לבוררות זמן רב לאחר הגשת התביעה

  135. טענת סתירה בין פסק הבוררות החלקי ופסק הבוררות הסופי

  136. ערעור על החלטת בית המשפט לדחות בקשה לביטול פסק בוררות

  137. האם אפשר להגיש בקשה לעיון מחדש לצירוף צד להליך בוררות ?

  138. צד להסכם בוררות המבקש לתבוע צד ג' שאינו חתום על הסכם בוררות

  139. בהיעדר תחולה לאמנת ניו יורק סעיף 6 לחוק הבוררות אינו רלבנטי

  140. בוררות בתביעת פינוי דייר מוגן: איחור בתשלום לפי פסק הבוררות

  141. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון