החזר כספי על כביש 6 בגלל הטעיית נהג על "עומס"

החזר כספי על כביש 6 בגלל הטעיית נהג על "עומס" תביעה נגד הנתיב המהיר: בקשת רשות ערעור על פסק דינה של ועדת הערר (להלן: "הועדה") לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס - 2000 (להלן: "חוק הנתיבים"), מיום 13.6.2013 בערר מס' 105/3012. בפסק דינה החליטה הוועדה לקבל את ערר המשיב במלואו, ולחייב את המבקשת להשיב לו את מלוא סכום האגרה בסך 11 ₪ שגבתה ממנו בגין השימוש שהמשיב עשה בכביש האגרה שבניהולה (להלן: "פסה"ד"). רקע עובדתי המשיב נסע בכביש מס' 1 מירושלים לת"א. כשהגיע לכניסה לנתיב המהיר ראה בשילוט של המבקשת כי בכביש מס' 1 יש באותו רגע "עומס". לפיכך בחר המשיב, לטענתו, לנסוע בנתיב המהיר, שהינו כביש אגרה. לאחר כניסתו לנתיב, גילה המשיב לגרסתו כי "אין כל פקק" (ראה: ערר המשיב בפני הוועדה, נספח 2 לבר"ע). בעקבות זאת הגיש המשיב ערר כנגד חיובו באגרה. וועדת הערר קיבלה את הערר במלואו, וחייבה את המבקשת בהשבת מלוא האגרה בסך 11 ₪, לידי המשיב. כמו כן, חייבה הוועדה את המבקשת בתשלום הוצאות לידי המשיב בסך כולל של 300 ₪. לפיכך הגישה המבקשת את הבר"ע דנן, בה עתרה לביטול פסה"ד של הועדה. עיקרי טענות הצדדים המבקשת טענה כי המכשור האוטומטי שמזין את השלטים אושר ע"י הרשויות, וכי לפי הדין למבקשת אין שיקול דעת בחיובי התשלומים שנעשו כדין. עוד טענה כי המשיב לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להביא ראיות לטענתו כי באותה העת לא היה עומס בכביש מס' 1. המבקשת ציינה כי הוועדה פעלה בניגוד לדין, בצורה בלתי מאוזנת ובלתי סבירה, כשהעבירה את נטל הראיה אל המבקשת. עוד טענה כי בשלב הסיכומים, הוועדה שינתה את החזית באמצעות שאלה שהציגה למשיב בעת סיכומיו לפניה. בכך הוועדה הכשירה שלא כדין, לשיטת המבקשת, טיעון שלא הועלה על ידו קודם לכן, וזאת בשלב הסיכומים, מבלי שהגדירה את תשובתו כגביית עדות ומבלי שהזהירה את העד כדין. הטיעון החדש שהוכשר, לטענת המבקשת, היה "כי במהלך נסיעתו של העורר הוא לא הבחין בכל עומס בפועל על גבי כביש 1" (סע' 5 לפסה"ד בערכאה קמא). עוד טענה המבקשת כי המשיב לא צירף תצהיר לערר בערכאה קמא. המשיב טען כי הוועדה פעלה כדין. הוועדה קבעה כממצא עובדתי כי גרסתו העובדתית של המשיב נכונה, דהיינו שבאותה העת לא היה פקק בכביש מס' 1. המשיב טען כי לפי הדין לא הייתה עליו חובה לצרף תצהיר לערר שהגיש, וכי הוא העיד לפני הערכאה קמא בשבועה והוזהר כדין בפתח עדותו. עדותו היא הראיה שהוועדה סמכה עליה, ואילו המבקשת בחרה שלא לחקור אותו בחקירה נגדית, כך שאפילו לא ניסתה לערער את גרסתו. עוד טען כי לא היה באפשרותו להוכיח בראיות אובייקטיביות יסודות שליליים, כלומר שבאותה העת לא היה כל פקק בכביש מס' 1, מאחר שמידע זה מצוי בידיה של המבקשת, אשר מפעילה במקום את אמצעיה הטכנולוגיים. לעומת זאת המבקשת מצידה לא הביאה את הראיות המצויות ברשותה, להוכיח כי היה עומס באותה העת בכביש מס' 1. וגם תצהירה ועדותה היו לאקוניים וחסרים. דיון ראשית יובהר, כי חוק הנתיבים קובע בסעיף 4ח(ג) שההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק בי"ד מנהליים") יחולו על וועדת הערר בשינויים המחוייבים. אינני מקבלת את טענת המבקשת כי הוועדה הכשירה שלא כדין, וזאת בשלב סיכומי המשיב, טענה שלא נטענה קודם לכן, אלא הועלתה ע"י המשיב רק בשלב הסיכומים, ורק במענה לשאלת הועדה. המדובר בטענה כי המשיב הבחין לאחר שנכנס לנתיב המהיר כי אין בכביש מס' 1 כל פקק. עיון בחומר מלמד כי המשיב ציין בעדותו שהוא חוזר על מה שטען בכתב הערר שהגיש, ואין לו מה להוסיף, וב"כ המבקשת וויתרה על חקירתו הנגדית. בסע' 4 לכתב הערר (נספח 2 לבר"ע) ציין המשיב מפורשות כי : "בעודו נוסע בנתיב המהיר הבחין כי אין כל פקק תנועה, וכי בחירתו לעבור דרך הנתיב המהיר הייתה לשווא" המבקשת עצמה הבינה היטב טענה זו, כעולה מסע' 3 לתשובת המבקשת לערר (נספח 3 לבר"ע): "עוד טוען העורר כי בעודו נוסע בנתיב המהיר, הבחין כי אין כל עומס תנועה בכביש מספר 1". חזית המחלוקת נוצרת בהתאם לאמור בכתבי הטענות הראשיים בהליך, וכפי שצוטט לעיל, שני הצדדים הזכירו בכתבי טענותיהם בערכאה קמא כי לגרסת המשיב, הוא הבחין לאחר כניסתו לנתיב המהיר, שאין כל עומס בכביש מס' 1, ולכן נוכח לדעת שהוא הוטעה ע"י השילוט. המבקשת לא הצביעה על הוראה חוקית המחייבת צירוף תצהיר בעררים מסוג זה. בהעדר הוראה מפורשת בחוק שמחייבת לצרף תצהיר, העורר לא יכול היה לדעת שעליו לצרף תצהיר כבר בשלב זה. חוק בתי דין מינהליים ותקנות בתי הדין מנהליים, (סדרי דין) התשנ"ב - 1992 (להלן: "התקנות") אינם מחייבים צירוף תצהיר לערר. לא זו אף זו, סע' 19 לתקנות, שכותרתו "טענות בכתב", קובע: "19. (א) הוגשו כתב הערר וכתב התשובה, רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון, בין מיזמתו ובין לפי בקשת בעל דין, להורות לבעל דין להגיש בכתב טענות מסוימות או ראיות מסוימות, וכן את סיכום הטענות, בתצהיר או בדרך אחרת שיקבע בית הדין". (ההדגשות כאן ולהלן שלי, י'ש') מסעיף זה ניתן ללמוד כי רק אם ניתנה הוראה ע"י בית הדין לצרף תצהיר חובה לעשות כן. יתר על כן, בעל דין רשאי אף הוא לבקש צירוף תצהיר, כך שהמערערת אף היא היתה רשאית לבקש צירוף תצהיר של המשיב, במקום לנקוט בעמדה חמקנית ודו-משמעתית. אומנם בתחילה נטל הבאת הראיות הראשוני היה מוטל על מגיש הערר (המשיב). משגרסת המשיב בפני הוועדה היתה כי הוא הוטעה ע"י השילוט שיש עומס בכביש מס' 1, ולאחר כניסתו לנתיב המהיר גילה שאין כל עומס בכביש מס' 1, די היה בכך על מנת להעביר את נטל הראיה המשני לכתפי המבקשת על מנת לנסות להפריך את גרסת המשיב. המבקשת היתה רשאית לבחור בשתי חלופות: (א) לדרוש תצהיר של המשיב לפי תקנה 19א'. (ב) להציג נתונים מפורטים ומדוייקים מטעמה. בין כאלה המתועדים במערכות שברשותה, ובין ע"י הבאת עדות של המומחים הטכניים מטעמה, על מנת שיעידו בפרוטרוט על דרך פעולת המערכת, ועל הנתונים שהיו באותה העת במערכת באשר לעומסי התנועה. המבקשת נמנעה מהצגת ראיות חיוניות להגנתה, ודי בכך, עפ"י הפסיקה, על מנת להקים את החזקה הראייתית שראיות אלו היות פועלות לרעתה אילו היו מוצגות (ע"א 2275/90 לימה בע"מ נ' פרץ רוזנברג, פד"י מז(2) 605, 614). משנה תוקף מקבלים הדברים כאשר נציג המבקשת הודה בעדותו בערכאה קמא כי ניתן להתערב ידנית בכיתוב שעל השילוט (ראו: עמ' 3 לפרוט'). לפיכך היה על המבקשת להציג את מלוא הנתונים והראיות על מנת להוכיח כי הנתונים שהציגה תאמו את המציאות בשטח בזמן אמת, ולא הייתה התערבות ידנית ששיבשה את המידע האמין והמדוייק שבשילוט. זאת ועוד, הערכאה קמא קבעה ממצאים עובדתיים על סמך המהימנות שייחסה לעדותו של המשיב, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בממצאים אלו. המבקשת לא הוכיחה לפניי כי זהו המקרה שיש לחרוג מעיקרון זה. באשר למסמכים ולטענות החדשות שהוסיפה המבקשת בשלב הערעור, יש לומר כי מעבר לכך שהדבר מנוגד לדין, ב"כ המבקשת הצהיר במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 13.3.2014 כי "לגבי העניין של הגנבת ראיות אני בשמחה מוציא את כל מה שהכנסתי, אני מסכים עם חברי שזה לא הערכאה והמקום לברר עובדות חדשות" (עמ' 1 לפרוט', ש' 16-18). סיכום לאור כל האמור לעיל, במצטבר, אני דוחה את הבר"ע. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪, בצירוף מע"מ בהתאם לתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. כביש אגרה / כביש 6החזר כספיהטעיהכביש