חוק גל: בקשה לפירוק חברה חקלאית

חוק גל: בקשה לפירוק חברה חקלאית

1. זהו "סיבוב שני" של בקשת המבקש (להלן: "הבנק"), להורות על פירוקה של המשיבה 1 (להלן: "החברה"), לאחר שבקשה קודמת (פר"ק 7790-04-10), נמחקה בפסק דינו של בית משפט זה (כב' השופטת ב' גילאור) מיום 12/9/10 (להלן: "בקשת הפירוק הראשונה").

2. המשיב 2 ניהל באמצעות החברה, פעילות חקלאית בתחום משק החלב במשך עשרות שנים, ולצורך מימון פעילותה של החברה, נטל הלוואות מן הבנק. כבטוחה למתן ההלוואות הללו, קיבל הבנק מן החברה, שיעבוד שוטף על כל נכסיה וזכויותיה של החברה, וכבטוחה נוספת אף קיבל מן המשיבים 2 ו-3, ערבות אישית, וכמו כן נרשם לטובתו משכון על זכויות המשיבים במקרקעין בבעלות מנהל מקרקעי ישראל.

3. בעקבות המשבר העמוק שפקד את ענף החקלאות בשנות השמונים, לא עמדה החברה בהחזרי ההלוואות הללו, ואין חולק כי על פי החלטת המנהלה להסדרים במשק החקלאי, יתרת חובה של החברה לבנק, עמד ביום 30/12/2000 על סך העולה על 5.5 מיליוני ₪.

4. אין חולק, כי חובותיה של החברה חוסים תחת כנפיו של חוק ההסדרים במגזר החקלאי משפחתי, תשנ"ב-1992, הידוע כ"חוק גל", והבנק מנהל במשך שנים רבות, הליכים כנגד החברה בפני המשקם שנתמנה לדון בהסדר החוב של החברה לבנק, מכוחו של "חוק גל". במסגרת ההליכים הללו, אף התיר המשקם למשיב 2, לשלם על חשבון חוב החברה את סכום חלף הערבות, על פי סעיף 16 ל"חוק גל".

5. הבנק לא הסתפק בהליכים בפני המשקם, כאמור, אלא הגיש אף בקשה לפירוק החברה, הלא היא בקשת הפירוק הראשונה, במסגרתה טען, בין היתר, כי ללא הליך פירוק, לא יתאפשר לו להיפרע מחובה של החברה כלפיו, וכן כי המשיבים 2 ו-3 רוקנו את החברה מנכסיה והעבירו אותם לעסק משפחתי אחר, ויש הצדקה למנות מפרק, על מנת, שבין היתר, יתחקה אחר פעולות הברחה נטענות אלו.

6. כאמור, בית המשפט הורה על מחיקתה של בקשת הפירוק הראשונה.
תוך שהוא נדרש להוראות "חוק גל" ולרציונאל העומד בבסיסו, קבע בית המשפט, כי על הבנק לפנות למשקם בטענותיו כנגד החברה וכנגד בעלי מניותיה, ובכלל זה להביא בפני המשקם את טענותיו לגבי הברחת נכסים. עוד קבע בית המשפט, כי בפני המשקם תיבחן השאלה, האם יש להתיר לבנק להגיש בקשת פירוק.

7. הבנק לא ערער על פסק הדין המוחק את בקשת הפירוק והגיש בפני המשקם, בקשה למינוי מפרק לחברה.
המשקם דן בבקשת הבנק להורות על פירוקה של החברה, ובהחלטתו מיום 19/6/2013, דחה את הבקשה. בסעיף 39 להחלטתו, כך קבע המשקם:

"אינני נעתר למינוי מפרק למשיבה מס' 1, חברת עין כמונים. נימוקי הבנק אין להם כדי לשנות מהלכת בית המשפט העליון ברע"א 4247/01 המועצה המקומית רמת השרון נ' ברוש עמינדב ואח' שהובאה לעיל, ומהמתווה שקבע חוק ההסדרים במגזר החקלאי משפחתי תשנ"ב-1992, המבטא את ניסיון המחוקק לסייע למגזר החקלאי. החוק מבטא העדפה של ניסיון שיקומו של המשק החקלאי על פני פירוקו. בחוק ההסדרים ביקש המחוקק ליצור מנגנון חקיקתי, אשר יאפשר את הסדרת חובותיהם של גופים שונים מן המגזר החקלאי, בלי להביא לפירוקם ולחיסול פעילותם הכלכלית הוא העדיף את מודל השיקום וההבראה של גופים אלה על פירוקם".

8. משנדחתה בקשתו של הבנק בפני המשקם למינוי מפרק לחברה, שב והגיש לבית משפט זה, בקשת פירוק נוספת, הלא היא הבקשה שבפניי.
בבקשתו טען הבנק, כי משקבע המשקם כי אין בסמכותו להורות על פירוקה של החברה, כי אז שומה על בית המשפט לשוב ולהידרש לבקשת הפירוק, שאם לא כן, ייווצר מצב שכונה על ידו מצב של "ואקום משפטי", אשר בתוכו מצליחה החברה לחמוק מפירוקה ומחקירת הטענות באשר להברחת נכסיה.


בין היתר, מתגדר הבנק בדברי בית המשפט בפסק דינו בבקשת הפירוק הראשונה, על פיהם:
"אם המוניטין המשמש אותם (את בעלי המניות – ע.ז.) עד היום בעסק המשפחתי האחר, היה נכס של החברה, נראה לכאורה שזהו תפקידו של גורם מוסמך, כמו מפרק, לעקוב אחר נכסי החברה, שמא הועברו או הברחו".

הבנק טען, כי אין מחלוקת שהחברה נותרה חייבת לו כספים רבים וכי חקירה כלכלית שנערכה ע"י מפרקת הבנק, העלתה חשד כבד כי המדובר בחברה ריקה מתוכן, אשר נכסיה, כך החשד, הוצאו ממנה לטובת הקמת עסק משפחתי אחר הנהנה מן המוניטין של החברה, ומשקבע המשקם שאין בסמכותו ליתן צו פירוק, יש מקום למנות מפרק על מנת ינסה להתחקות אחר נכסיה.

9. החברה הגישה בקשה לדחות על הסף את בקשת הפירוק, הלא היא הבקשה שבפניי.
החברה טענה, כי בקשת הפירוק איננה אלא מעשה התחכמות של הבנק, אשר למרות שניתנו כבר שתי הכרעות שיפוטיות חלוטות שאין להורות על פירוקה של החברה, הוא מנסה את מזלו בפעם השלישית.

החברה הדגישה, שכל מטרת בקשת הפירוק הנוספת, הינה לעקוף את פסק המשקם ולפעול בניגוד לקבוע ב"חוק גל", עד כדי ריקונו מכל תוכן.
בעניין זה נטען, כי לשונו של "חוק גל" מטרותיו ותכליותיו, מובילות אכן למסקנה, אליה הגיע אף המשקם, כי הסדרת חובותיה של החברה צריכה להיעשות על דרך של שיקום החברה, בהתאם להסדר הקבוע ב"חוק גל", ובדרך זו בלבד.

החברה שבה והדגישה, כי בהיותה אגודה חקלאית, הינה "גורם חקלאי" כהגדרתו בסעיף 1 ב"חוק גל", וכי חובה לבנק הינו "חוב כולל" כהגדרתו בחוק הנ"ל, ולפיכך על הסדר חובה יחולו הוראות "חוק גל", ואין בלתם, והרי על פי סעיף 7(א) ל"חוק גל", אין להמשיך ואין לפתוח בהליך לגבי "חוב כולל" או ערבות לחוב כאמור, אלא על פי הוראות החוק הנ"ל.

החברה מטעימה, כי טענת הבנק כאילו המשקם קבע כי אין לו סמכות למנות מפרק, ולפיכך נוצר "ואקום משפטי" איננה נכונה כלל וכלל. החברה טענה כי קביעתו של המשקם הייתה, כי המתווה שקבע "חוק גל" מבטא העדפה של ניסיון שיקומו של המשק החקלאי על פני פירוקו, ולפיכך לא מצא בנימוקי הבנק טעם לשנות מהלכות שנקבעו בבית המשפט העליון, על פיהן המנגנון החקיקתי שאומץ ב"חוק גל", הינו מנגנון של הסדרת חוב במגזר החקלאי, וזאת מבלי להביא לפירוק וחיסול הפעילות הכלכלית של העוסקים בענף זה.
החברה הדגישה, כי אין מדובר ב"ואקום משפטי" כלשהו, אלא הליכה בתלם של "חוק גל", אשר בסעיף 31(ג) בו, אף קובע במפורש, כי ככל שניתן צו לפירוקה של אגודה חקלאית לפני תחילת תוקפו של "חוק גל", הרי צו זה הינו בטל.

10. החברה טענה, כאמור, כי יש לדחות את בקשת הפירוק על הסף, שכן קיימים שני מעשי בית-דין המקימים השתקי פלוגתא בין בעלי הדין. פסק הדין האחד הינו פסק הדין בבקשת הפירוק הראשונה, על פיו נקבע, בפסק דין חלוט, כי הדרך בה יש לילך באשר לנשייתו של הבנק בחברה, הינה דרך הסדרת החוב ע"י המשקם, במסגרת "חוק גל" ובמסגרתו בלבד.
החברה מטעימה, כי אין מחלוקת כי המדובר באותם צדדים וכי הפלוגתא הוכרעה לגופה בדיון הקודם.

החברה טענה, כי אף פסק המשקם הדוחה את בקשת הפירוק של הבנק, הינה הכרעה פוזיטיבית באותה פלוגתא בין אותם צדדים, ואף מטעם זה קיים השתק פלוגתא, ואין להידרש לשאלה זו בפעם השלישית.

החברה אף מדגישה, כי הבנק לא ערער על פסק המשקם בשאלה זו של פירוק החברה, אף כי על חלקים אחרים מהחלטת המשקם, מצא לנכון להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

הכרעה
11. לאחר שנתתי דעתי לטענותיהם של הצדדים, הן בעת הדיון בעל פה, והן בהשלמת טיעוניהם בכתב, הגעתי לכלל דעה, כי הדין הוא עם החברה, וכי אין להידרש עוד לבקשת הפירוק, ויש למחוק אותה על הסף.

אכן עניין זה של פירוק החברה נידון כבר והוכרע, הן בבקשת הפירוק הראשונה, והן בהחלטתו של המשקם.

בבקשת הפירוק הראשונה, החליט בית משפט של פירוק, כי "מהוראות חוק גל עולה כי הסדר החוב הקבוע בו דוחה את הליך הפירוק כלפי חברות שאינן סולבנטיות ובמקומו נקבע מנגנון לשיקומו של המגזר החקלאי והבראתו. מטרת ההסדר הייתה להימנע מפירוקים של המשקים החקלאיים שנקלעו למשבר פיננסי באמצעות פריסת חובותיהם ואף מחיקתם... הליך של שיקום אינו מייתר את הרציונאל שבבסיס דיני הפירוק, הואיל וגם הליך השיקום עצמו נושא אופי קולקטיבי, שאחת ממטרותיו המרכזיות הינה היפרעות מן החובות ונוטלים בו חלק הנושים והחייבים גם יחד. משכך, תכלית הליכי השיקום איננה לדחות את דיני הפירוק, אלא להגשים אותם בדרך ייחודית גמישה יותר... במהותו שייך חוק גל למערכת הדינים המסדירה את הטיפול בחובות של חייבים חדלי פירעון, בין דיני פשיטת רגל ובין דיני הפירוק. בחוק גל ביקש המחוקק ליצור מנגנון אשר יאפשר את הסדרת חובותיהם של גופים שונים מן המגזר החקלאי, מבלי להביא לפירוקם ולחיסול פעילותם הכלכלית, אלא העדיף את מודל השיקום וההבראה. סמכויות המשקם באות בד בבד עם תפקידיו המפורטים בחוק גל (סעיף 11(א)) ולמעשה מציבים אותו כסמכות הבירור הבלעדית גבי "שרשרת" החובות של החברה".

משמעות מפסק דין זה, הינה ברורה, והיא כי הדרך להסדרת חוב החברה לבנק הינה במסגרת ההליכים בפני המשקם, על פי "חוק גל", ובדרך זו בלבד. באופן אופרטיבי, מחק בית המשפט, כזכור, את בקשת הפירוק.

12. בפני המשקם נידונה, שוב, שאלת פירוקה של החברה ואף הוא, כאמור, החליט לדחותה ואף זאת מן הטעם כי המנגנון שיצר המחוקק במסגרת "חוק גל", בא על מנת לאפשר את הסדרת חובותיהם של גופים שונים במגזר החקלאי, מבלי להביא לפירוקם ולחיסולם, והוא לא מצא בטענותיו של הבנק עילה לסטות ממתווה סטטוטורי זה.

דרך המלך להשיג על שתי ההחלטות הללו, הייתה על דרך של הגשת ערעור לבית המשפט המוסמך. הבנק בחר שלא לעשות כן, מטעמים השמורים עמו, ותחת זאת הגיש בקשת פירוק שלישית זאת.

בנסיבות אלו, ניתן בהחלט לקבל את טענת החברה, כי החלטות חלוטות אלו מקימות השתק פלוגתא בשאלת פירוקה של החברה, ואין להידרש אליה עוד, ולפיכך דינה של בקשת הפירוק להימחק על הסף.

13. בשולי פסק דיני זה אציין, כי אף שניתן להבין ללבו של הבנק, ולמידת תסכולו על רקע העובדה כי אין הוא מצליח לגבות את חובו מן החברה, הרי שלנגד עיניו של המחוקק, בבואו לחקוק את "חוק גל", עמדו האינטרסים של המגזר החקלאי כולו, ושל כלל המשק הציבורי, וכבר נפסק כי "חוק גל" עומד במבחן החוקתיות, וכי הוא נחקק לתכלית ראויה, וכי הפגיעה שעשויים להיפגע הנושים של החקלאים השונים, הינה פגיעה מידתית ואיננה עולה על הנדרש.

ראה בעניין זה, בין היתר, ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4), 221, בעמ' 337.

הסמכויות שניתנו למשקמים על פי "חוק גל", הן סמכויות רחבות ביותר, ובכללן, קביעת גובה חוב ואף הפחתתו, והוא מוסמך אף לבצע חקירות שונות, וסמכויותיו בעניין זה הן מסוג הסמכויות המוקנות למפרק של חברה.
נראה כי על הבנק למצות את ההליכים בפני המשקם, ולא היה מקום לנסות פעם נוספת את אפיק הפירוק.

14. בקשת הפירוק, אם כן, נמחקת.
הבנק ישלם למשיבים סך 10,000 ₪ בגין הוצאותיהם המשפטיות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה לפירוק חברה

  2. פירוק חברה רווחית

  3. נכס של חברה בפירוק

  4. עורך דין פירוק חברה

  5. פירוק חברה עקב סכסוך

  6. בקשת נושה לפירוק חברה

  7. ערבות לחוב חברה בפירוק

  8. עיכוב ביצוע פירוק חברה

  9. פירוק חברה חדלות פירעון

  10. היטל השבחה חברה בפירוק

  11. פטור מאגרה לחברה בפירוק

  12. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  13. הגשת תביעה נגד חברה בפירוק

  14. דוח רואה חשבון בהליך פירוק

  15. התיישנות ממועד צו פירוק חברה

  16. סמכות עניינית פירוק חברת חוץ

  17. מס רווחי הון בפירוק חברה מרצון

  18. חוק גל: בקשה לפירוק חברה חקלאית

  19. פירוק חברה עקב חוב שנוי במחלוקת

  20. בקשה לפירוק חברה על ידי המנכ''ל

  21. יחסי עובד מעביד לפני פירוק חברה

  22. צו עיכוב יציאה מהארץ בפירוק חברה

  23. אי דיווח על רווח הון בפירוק חברה

  24. פירוק חברה עקב סכסוך בין מנהלים

  25. היטל השבחה מקרקעין של חברה בפירוק

  26. הגדלת כמות הזמנות לפני פירוק חברה

  27. מע''מ על חלוקת נכסים בפירוק חברה

  28. בקשה למתן צו פירוק חברה בגין חובות

  29. תביעה נגד יועץ משפטי של חברה בפירוק

  30. זכות הסירוב הראשונה בהליך פירוק חברה

  31. רישום שעבוד על רכב בהליכי פירוק חברה

  32. האם אפשר לקיים בוררות עם חברה בפירוק ?

  33. תביעה אישית נגד אורגנים של חברה בפירוק

  34. עיכוב הליכים נגד בעל מניות בחברה בפירוק

  35. זכות עיכבון של רואה חשבון - חברה בפירוק

  36. העדפת נושים אסורה בעל מניות בחברה בפירוק

  37. צו עיכוב יציאה מהארץ נגד מנהל חברה בפירוק

  38. תניית שימור בעלות בתוצרת חקלאית לחברה בפירוק

  39. קיזוז בגין יתרת חוב בחשבון בנק של חברה בפירוק

  40. ערעור על חיוב אישי של בעל מניות בחברה בפירוק

  41. האם "הימנעות מביצוע התשלום" עילה לפירוק חברה ?

  42. סמכות להורות על המשך דיון בתביעה נגד חברה בפירוק

  43. המפרק הנוכחי ביקש להגיש תביעה אישית נגד המפרק הקודם

  44. הפקדת כספים באוצר לרכישת מכוניות מחו''ל - פירוק חברה

  45. בקשת מפרק הזמני של חברה להורות לחברה זרה בהודו להעביר כספים לקופת הפירוק

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון