תביעה ייצוגית: מידע שגוי על אריזה של מוצר קפה טורקי

תביעה ייצוגית: מידע שגוי על אריזה של מוצר קפה טורקי בפניי בקשת הסתלקות מוסכמת לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. א. המבקשת הגישה תובענה כנגד המשיבה, ובקשה לאישורה כייצוגית. הבקשה והתביעה, וכן תגובת המשיבה, ותשובת המבקשת ארוכות ומפורטות, ואביא כאן, תמצית בלבד מתוך הטענות, וזאת נוכח בקשת ההסתלקות המוסכמת . ב. נטען בתביעה שהמבקשת היא תושבת העיר חיפה וצרכנית קבועה של מוצרי קפה טורקי למיניהם, וכי המשיבה היא חברה פרטית המייצרת, אורזת ומשווקת מוצרי מזון שונים, ולרבות קפה קלוי וטחון (עם או בלי הל). ג. המבקשת ציינה פגמים שונים שמצאה במספר אריזות של מוצרי קפה של המשיבה, אך לטענתה המצב חמור במיוחד לגבי קפה X המשווק בצנצנת 1 ק"ג בשעה שבפועל מכילה הצנצנת 900 גרם נטו, זאת גם בניגוד להוראות תקן ישראל 1118, חלק 9. ד. בנוסף מציינת המבקשת, שהאריזה של קפה X אינה מגלה את העובדה שהמוצר מעורב עם תבלין הל טחון. נטען גם, שהמשיבה אינה מציינת על גבי אף אחד ממוצרי הקפה שלה את רשימת הרכיבים שיש בתוך המוצר ואת הרכיבים של כל רכיב במוצר המוגמר (תקן ישראלי 1145). ה. המבקשת טוענת, שביום 4.8.13 רכשה צנצנת קפה "X" שתכולתו המוצהרת לפי האריזה 1 ק"ג ושילמה עבורו 39 ₪. בשובה לביתה, משהכינה לה קפה, הבחינה המבקשת בטעמו של תבלין ההל שהיה מעורבב עם הקפה בלי יכולת להבחין בו בעין גלויה. המבקשת שמה גם לב לכך, שהמשיבה לא ציינה על גבי האריזה את רשימת הרכיבים של המוצר, ושבניגוד לאותיות הבולטות שעל האריזה: 1 ק"ג, מופיע בתחתית האריזה באותיות קטנות "900 גרם משקל נקי". ו. לטענת המבקשת, הואיל ופתחה את הצנצנת לא היה באפשרותה להחזיר את המוצר או להחליפו באחר, ולכן איבדה את כספה. לטעמה של המבקשת, הטעתה אותה המשיבה הואיל והמבקשת שילמה על 1 ק"ג קפה בלי הל וקיבלה בפועל 900 גרם קפה עם הל. את הנזק האישי שלה מעריכה המבקשת ב-139 ₪ (שווי הצנצנת: 39 ₪ + 100 ₪ נזק שאינו ממוני), ואת הנזק לקבוצה מעריכה המבקשת ב- 50,000,0000 ₪, כשהגדרת הקבוצה היא: "כל אדם אשר רכש את מוצרי הקפה של המשיבה, נשוא הבקשה, בשבע השנים האחרונות", עם חלוקה לשלוש תת קבוצות. ז. בתגובת המשיבה נטען, שהתביעה חסרת תום לב, בשעה שלמעשה עסקינן בשני משגים קטנים בלבד שנפלו בשוגג במוצרי המשיבה, ללא כוונת הטעייה, והם תוקנו מיד כשאותרו. נטען גם שאין למבקשת עילת תביעה אישית כנגד המשיבה. ח. המשגה האחד שהמשיבה מכירה בו: אי-סימון המילים "קלוי וטחון" על מוצרי הקפה של המשיבה. המשגה השני שהמשיבה מכירה בו: אי-סימון בעברית בדבר קיום הל בצנצנת קפה X, אך אין במשגים אלה, לטענת המשיבה, כדי להצדיק ניהול תובענה ייצוגית (בשפה הערבית הופיע כי מצוי הל בצנצנת הקפה). ט. מציינת המשיבה, שהמבקשת, גם לגרסתה, לא טעתה ולא הוטעתה בגין אי סימון המלים "קלוי וטחון" על האריזה. באשר לעובדה שלא צויין בעברית כי בצנצנת הקפה מצוי גם הל, טוענת המשיבה שהמוצר מיועד לציבור הערבי. נטען גם, שהמותג אינו מציע רכישת קפה בלי הל הואיל ואין ביקוש למוצרי קפה בלי הל. י. המשיבה גם מפרטת בתגובתה מדוע לגירסתה קיים חוסר תום לב מצד המבקשת וב"כ הקבוצה. לטענתה, הגורמים האמיתיים מאחורי התביעה הם בעלי "קפה נח'לה הירוק" שהם המתחרים במשיבה ("קפה נחלה האדום"), ומתנהלים ביניהם הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כשעוה"ד שפיק רפול מייצג שם את המתחרים. כן מצביעה המשיבה על הדמיון שבין נוסח התובענה נשוא הדיון כאן לבין תובענה שהוגשה על ידי עוה"ד עביר ח'ריש - רפול נגד שטראוס בנוגע למעדני חלב (ת"צ 10085-09-13), תביעה שהוגשה ביחד עם בעלה עו"ד שפיק רפול, כשבסעיף 83 של תשובת המבקשת מציין ב"כ המבקשת שעוה"ד גב' עביר ח'ריש - רפול, העובדת כשכירה במשרדו, ניסחה את התביעה והבקשה נשוא הדיון כאן. י"א. נטען בתגובת המשיבה, שמדובר ברכישה מתוכננת של צנצנת הקפה, בחוסר תום לב, תוך הסתרת הגורמים האמיתיים שמאחורי התביעה. עוד מדגישה המשיבה, ששני המשגים שבהם הודתה המשיבה ואשר אירעו בשגגה, לא הסבו כל נזק קבוצתי ראוי לבירור. עוד נטען, שהבקשה כוללת טענות עובדתיות ומשפטיות שגויות, כך למשל, אין הגבלת משקל על התכולה המוצהרת של מוצרי קפה קלוי בישראל, ואין בשיווק 800 ג' או 900 ג' משום הפרת תקן. לענין המשקל מציינת המשיבה, שעל הפתקית, לצד סימון משקל כולל אריזה (1 ק"ג) הופיע סימון מפורש של המשקל הנקי (900 ג'). כמו כן טוענת המשיבה, שהיא מציינת על מוצריה באופן בולט את כלל הרכיבים המרכיבים את מוצריה (קפה והל), למעט השגגה שלא צויין בתרגום לעברית כי המוצר מכיל גם הל. נטען עוד בתגובת המשיבה שסיכויי התביעה נמוכים. י"ב. המבקשת הגישה תשובתה לתגובת המשיבה. בתשובה מודגש, כי המשיבה מודה שאינה מציינת על האריזה את המלים "קלוי וטחון" (בניגוד לתקן), ואינה מציינת את רכיב ההל שבמוצר הקפה, בניגוד לצו סימון מוצרי מזון, והתקן. כמו כן צויין בתשובה, כי המשיבה מודה שבמרכז האריזה מובלט בפונט גדול יותר 1 ק"ג, ורק באותיות קטנות יותר, ולמטה, מופיע שמדובר ב-900 גרם משקל נקי, בשעה שהחובה היא, לטענת המבקשת, לסמן על האריזה את התכולה הנקיה נטו בלבד, כדי שלא להטעות את הצרכן. י"ג. נטען עוד בתשובה, בין היתר, שיש לדחות מכל וכל את הטענה שאי-גילוי מרכיב ההל בקפה סלמא נובע מכך שהקפה אינו מיועד למגזר היהודי, ומה גם שעל אריזת הצנצנת מופיעים סימני כשרות של הרבנות הראשית ושל בד"צ בית יוסף. י"ד. בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 8.1.14 מסר ב"כ המשיבה לבית המשפט כי המשיבה תיקנה את הדרוש. במהלך קדם המשפט הצעתי לצדדים מתווה של הסתלקות מן התובענה ומבקשת האישור וזאת לאחר שיתקיים מפגש בין ב"כ הצדדים כדי לוודא הדדית שכל הטעון תיקון מבחינת הוראות התקן בוצע ותוקן בפועל, ולאחר מכן ידון בית המשפט בענין שכר טרחת עו"ד וגמול למבקשת. בישיבת קדם המשפט לא הבשיל ההסדר ולפיכך נקבעה בקשת האישור לשמיעת החקירות הנגדיות. ט"ו. ביום 23.5.14 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת בה נאמר כי הם מקבלים את המתווה של הסתלקות וכי המשיבה אכן תיקנה, עקב הגשת ההליכים את אריזות מוצריה: 1. הוסיפה את הכיתוב "עם הל" בעברית על גבי הצנצנת. 2. הוסיפה את הכיתוב " קלוי וטחון" על פני האריזה. כך שנותר לדון רק בשאלת הגמול ושכר הטרחה, ובענין אחרון זה, שמעתי את טיעוניהם של ב"כ שני הצדדים בישיבה מיום 25.5.14, כשבהמשך היום אף הוגשו תצהירי ההסתלקות של המבקשת וב"כ המבקשת. ט"ז. בטיעוניו עמד ב"כ המבקשת על כך, שהתיקונים שביצעה המשיבה עקב הגשת התביעה הם מהותיים ("קפה קלוי טחון", וכיתוב "עם הל" בעברית), ונחסך נזק רב לציבור הצרכנים (ב"כ המבקשת גם הצביע על כך שההדגשה של 1 ק"ג, משקל אריזה, תוקנה ל-900 גרם, באותיות גדולות, הגם שענין זה לא נכלל בבקשת ההסתלקות המוסכמת). בביצוע התיקונים רואה ב"כ המבקשת משום הודאה בהטעיה מהותית מצד המשיבה, כך שהתביעה היתה, לטענתו, מוצדקת, כנה ואמיתית. י"ז. ב"כ המבקשת מכחיש את מה שנטען בתגובת המשיבה כאילו המבקשת פעלה בחוסר תום לב ומתוך שיקולים זרים. כמו כן עמד ב"כ המבקשת על כך, שהדיון בתביעה התנהל באופן ענייני, ללא סרבול תוך קיצור זמן ההתדיינות והחסכון בזמן שיפוטי. כל אלה יחדיו שיקולים רלוונטיים לפי סעיפים 22+23 של חוק תובענות ייצוגיות. לטענת ב"כ המבקשת, אין למבקשת כל קשר לסאגה (ה"טלנובלה" כהגדרת ב"כ המבקשת), הנטענת בתגובת המשיבה, בכל הנוגע לשיקולים הזרים שהביאו, לגרסת המשיבה, להגשת הליכים אלה כנגד המבקשת. לטענת ב"כ המבקשת, שיקולים זרים אלה שהמשיבה טוענת להם, לא היו קיימים כלל. י"ח. לטעמו של ב"כ המבקשת, הביאה התובענה לתועלת לקבוצת הצרכנים של המוצר ויש לה חשיבות ציבורית. בנוסף, הכנת התביעה היתה מורכבת ודרשה טרחה רבה. הטענות שהעלתה המבקשת היו ענייניות והמחדלים טופלו. ההליך התנהל באופן יעיל: ישיבת קדם משפט אחת, כל החומר הרלוונטי הונח בפני בית המשפט, ולבסוף נשמעו טיעונים קצרים לענין גמול שלא יפחת, כך לטעמו של ב"כ המבקשת, מ-50,000 ₪ למבקשת, ושכ"ט עו"ד בסך שלא יפחת מ-150,000 ₪. י"ט. שונה לחלוטין עמדת ב"כ המשיבה, הטוען כי במקרה זה נעשה שימוש פסול במוסד התביעה הייצוגית. ב"כ המשיבה הצביע על הדמיון בין נוסח התביעה שבתיק זה לבין נוסח התביעה שהוגשה על ידי עו"ד גב' עביר שפיק-רפול כנגד חברת "שטראוס", וטוען כי מדובר בעורכת דין שבעלה, אשר גם הוא עורך דין, מייצג את המתחרים של המבקשת ("קפה נחלה הירוק") בסכסוך ירושה. מוסיף וטוען ב"כ המשיבה, שעובדה זו לא גולתה בבקשת האישור או במסמך כלשהוא, אלא עולה מתוך סעיף 83 לתשובה שהגישה המבקשת. כ. לעיצומו של ענין הדגיש ב"כ המשיבה, כי מתוך כל הפגמים שנטענו בתובענה הרי בסופו של דבר היה צורך לתקן שני עניינים בלבד: תוספת המלים "קלוי וטחון", וכן תוספת המלים שהקפה הוא עם הל (בשפה העברית). עוד טען ב"כ המשיבה, ששני המשגים הנ"ל לא היה בהם כדי להצדיק הגשת תובענה ייצוגית. ניתן היה לצפות במקרה זה שמי שנפגע ישלח מכתב עם דרישה להחזר כספו ו/או פיצוי, ומכיוון שלא נעשה הדבר, יש בכך כדי להצביע על שאלת תום הלב של מגיש/ת הבקשה. לחלופין, היה מקום לכך שהמבקשת תגיש בנסיבות אלה, תביעה קטנה, ואין לעודד מדיניות של תובענות ייצוגיות במקרים מעין אלה. כ"א. ב"כ המשיבה הוסיף והפנה לפסיקה המשקפת לדעתו מקרים דומים, ולדעתו ראוי במקרה שבפנינו להימנע מפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד, מה גם שנסיון להטעיה לא היה כלל מצד המשיבה, ומה שהיה טעון תיקון - תוקן. כ"ב. ב"כ המבקשת השיב וטען מצדו, שיש לדחות מכל וכל את טענת המשיבה לפיה מדובר במכירת מוצר קפה שמיועד למכירה באזורי אוכלוסייה ערבית, וכי לכן לא היה כיתוב בעברית של המלים "עם הל" על האריזה. ב"כ המבקשת הדגיש בתשובתו, שהדין אינו מקבל אבחנה שכזו, וזכותו של כל אדם, גם מי שאינו קורא ערבית, לקרוא ולדעת בצורה ברורה מה מכיל כל מוצר שהוא רוכש. כ"ג. עוד טען ב"כ המבקשת, שמדובר בריבוי ליקויים באותו מוצר ולכן החזרת המוצר לחנות או משלוח מכתב ליצרן, לא היה בהם כדי להועיל לחברי הקבוצה. לטעמו של ב"כ המבקשת, טענות המשיבה בדבר חוסר תום לב של המבקשת הינן בעלות משקל נמוך אל מול האינטרס הציבורי שלשמו נועדו חוקי הגנת הצרכן והתקנים, מה גם שבוצע תיקון בפועל לאור הטענות שעלו בכתב התביעה. עד כאן הבאתי תמצית מתוך טענות הצדדים. כ"ד. לענין שאלת הגמול המגיע לתובע ייצוגי נקבעו קריטריונים בסעיף 22 של חוק תובענות ייצוגיות, ולענין שכר הטרחה המגיע לב"כ התובע הייצוגי נקבעו קריטריונים בסעיף 23 של חוק תובענות ייצוגיות. כ"ו. אחת האפשרויות שהעלתה המשיבה היתה, שהמבקשת יכולה היתה להחזיר את המוצר לחנות, ואולם, דבר זה מוטל בספק לנוכח העובדה שהמוצר נפתח, שהרי רק כך ניתן היה לעמוד על כך שהוא מכיל הל. לכן, ספק אם נוכח האמור ניתן היה להחזירו לחנות. נכון הוא, שהאפשרות של הגשת תביעה קטנה עמדה כמובן לרשות המבקשת, אך אין זה בטוח שהגשת תביעה קטנה היתה מביאה לתיקון המשגים שנעשו. ניתן להניח, שהתביעה הקטנה היתה מביאה, כנראה, לתשלום פיצוי כספי למבקשת עצמה, אך ספק אם הדבר היה גם מוביל לתיקון המשגים, והרי תיקון זה משרת את האינטרס של חברי הקבוצה. כ"ז. מקובל עליי, שהגשת התביעה היתה כרוכה בעבודת הכנה, ובהמשך גם בהגשת תשובה לתגובת המשיבה. בנוסף, התקיימה ישיבת קדם משפט אחת, ולאחר מכן נקבעה ישיבה שנועדה לשמיעת המצהירים, אך זמן קצר לפני ישיבה זו, הושגה הסכמה בין הצדדים בדבר הסתלקות מוסכמת מן התובענה, על דרך המתווה שהוצע לצדדים בקדם המשפט. כ"ח. תיקון המשגים, במובן זה שהכיתוב על אריזת המוצר משקף באופן מדוייק מה מכיל המוצר, ובנוסף גם יהא הכיתוב שעל האריזה קריא למי שאינו קורא ערבית, משרת ללא ספק את האינטרס הציבורי, והינו בגדר הפקת תועלת לחברי הקבוצה. כ"ט. יש גם לזקוף לזכותם של שני הצדדים את העובדה שההליך התנהל ביעילות, ובאופן ממוקד לשאלות השנויות במחלוקת, והביא כאמור, לתיקון המשגים. בעקבות זאת באה הודעת ההסתלקות המוסכמת שמנעה את הצורך בדיונים משפטיים, והביאה לחסכון במשאבים, ובזמן שיפוטי. ל. על יסוד כל האמור לעיל, סבורני, שהמבקשת זכאית לגמול בסכום של 7,000 ₪, וב"כ המבקשת זכאי לשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 35,000 ₪. ל"א. אני מאשר איפוא את הודעת ההסתלקות המוסכמת, לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, זאת לאחר שגם הוגשו תצהירי המבקשת וב"כ המבקשת לתמיכה בהודעת ההסתלקות. כל האמור בבקשת ההסתלקות המוסכמת מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. ל"ב. אני פוטר את הצדדים מלפרסם מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות, בשים לב לשלב המוקדם שבו הוגשה בקשת ההסתלקות, ועיינו גם: ת"צ (מחוזי מרכז), 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ ( 22.12.2010). ל"ג. המשיבה תשלם את הסכומים שנפסקו לעיל, כגמול וכשכר טרחת עו"ד, במשרד ב"כ המבקשת, בתוך 45 יום ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ל"ד. נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית תביעתה של המבקשת, ומחיקת הבקשה לאישורה כייצוגית. תביעה ייצוגיתמוצר