נטען כי לאחר חתימת חוזה המכר, החלו להגיע עיקולים על הדירה ועל המיטלטלין

נטען כי לאחר חתימת חוזה המכר, החלו להגיע עיקולים על הדירה ועל המיטלטלין

וכי היא נדהמה לגלות שהחייבים מסובכים בחובות. לראיה הציגה המערערת מסמך על עיקול מיטלטלין שבוצע בדירה ("אזהרה אחרונה לפני פריצה והוצאת מעוקלים"), ביום 25/4/10, ע"י אחד מנושיו של החייב בהוצאה לפועל.
בתגובה לאותו עיקול, פנה בא כוחה של המערערת, עו"ד ברמי, אל אותו נושה, בבקשה כי יבטל את העיקול על המיטלטלין, תוך שהמציא לו את חוזה המכר כהוכחה לכך שהמערערת רכשה את הדירה ואת המיטלטלין לפני מועד העיקול.
המערערת טוענת כי המעקלים השונים סירבו לבטל את העיקולים על המיטלטלין, על אף שחוזה המכר הוצג בפניהם.

8. ביום 3/5/10 ניתן, לבקשת המשיבה, צו עיקול זמני חדש על כספי החייב המצויים בידי המערערת. הצו הומצא למערערת בו ביום. המערערת לא הגיבה לצו זה.

9. המערערת טוענת כי כאשר הבינה שבקשותיה לביטול עיקולי המיטלטלין נופלות על אוזניים ערלות, וכי המעקלים אינם מוכנים לבטל את העיקולים, היא הודיעה לחייבים כי אין ברצונה לרכוש את המיטלטלין. או אז נערך ונחתם בינה לבין החייבים, ביום 17/5/10, "נספח תיקון והוספות לחוזה מכר דירה", אשר בו ויתרה המערערת על רכישת המיטלטלין, וכנגד זאת, סכום התמורה החוזי, 1,700,000₪, הופחת ב- 100,000₪, הוא המחיר שנקבע בחוזה עבור המיטלטלין. במלים אחרות, בעקבות ההסכם מיום 17/5/10, הופחתה התמורה החוזית הכוללת והועמדה על סך של 1,600,000₪.

10. מאחר שהמערערת לא הגיבה לצו העיקול מיום 3/5/10, הגישה המשיבה כנגד המערערת בקשה לאישור עיקול, שבה עתרה לחייב את המערערת במלוא סכום העיקול הזמני, שהוא סכום התביעה, 260,080₪.

11. באשר לתביעה עצמה (תביעת המשיבה נגד החייבים) יש לציין כי התביעה נגד החייב נתקבלה במלואה, בהסכמה, ואילו ביחס לאשתו, אורנה עמר, ניתן פס"ד בהסכמה לפיו עליה לשלם למשיבה סך של כ- 22,000₪.

12. כנגד הבקשה לאישור עיקול, הגישה המערערת כתב הגנה, בו טענה כי, נכון ליום 2/3/10 (הוא המועד בו הגיבה המערערת לצו העיקול הראשון), וגם נכון ליום 3/5/10 (הוא המועד בו נמסר לה צו העיקול השני), אכן לא היו בידיה כספים המגיעים לחייב, שכן, התשלום הראשון עפ"י החוזה שולם במעמד חתימת החוזה (קרי, לפני העיקול), ויתרת התמורה צריכה להיות משולמת ע"י הבנק למשכנתאות של המערערת, ישירות לידי בנק הפועלים, לסילוק המשכנתא של החייבים. בפועל, טוענת המערערת, בגלל העיקולים שהוטלו על הדירה, היא לא יכלה לקבל משכנתא מהבנק שלה. מלבד סכום זה, טוענת המערערת, אין ולו אגורה שחוקה אחת נוספת שהיא חייבת לחייבים לפי החוזה, ואין וגם לא יהיו בידיה כל כספים המגיעים לחייבים בכל צורה שהיא.
המערערת מוסיפה וטוענת כי בשל העיקולים שהוטלו על המיטלטלין, היא לא הסכימה לרכוש את המיטלטלין ולהתמודד בבתי משפט מול המעקלים השונים, ועל כן נערך ההסכם מיום 17/5/10, שבו ויתרה על רכישת המיטלטלין, והתמורה החוזית הכוללת הופחתה לסך של 1,600,000₪. ומכיון שסך 500,000₪ שולם כבר במעמד חתימת החוזה, ממילא נותר לה לשלם רק סכום של 1,100,000₪, וזאת (כאמור) באמצעות משכנתא שהיא תיטול, ובתשלום ישירות לידי בנק הפועלים, לסילוק המשכנתא של החייבים.

13. כנגד טענות אלה, טענה המשיבה, כי ההסכם מיום 17/5/10 הוא הסכם אשר מתיימר לבטל חלק מחיובה החוזי של המערערת כלפי החייבים, דבר אשר לא ייתכן. לטענת המשיבה, המערערת אינה יכולה, אחרי שהוטל צו עיקול זמני על כספים המגיעים ממנה לחייב, לבטל חלק מחיובה כלפי החייב, שכן זוהי למעשה פעולה להברחת הכספים המעוקלים, והביטול הוא פסול וחסר תוקף משפטי.
לפיכך התוצאה המשפטית, לשיטת המשיבה, היא, שההסכם לביטול רכישת המיטלטלין אינו תופס, והמערערת כן נותרה חייבת לחייבים סך של 100,000₪ עבור רכישת המיטלטלין, והעיקול "תפס" סכום זה.

14. ביום 28/4/11 הגישה המערערת תביעה נגד כל נושי החייבים, שהטילו עיקולים על הדירה, ובה עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי הערת האזהרה שנרשמה על הדירה לטובתה, גוברת ועדיפה על כל העיקולים שנרשמו על הדירה אחריה, וכי יש לבטל ולמחוק את כל העיקולים הללו וזאת על מנת לאפשר רישום הבעלות בדירה על שם המערערת. בתביעה זו ניתן פסק דין כמבוקש, וזאת בהעדר כל התנגדות מצד מי מהמעקלים.

15. בינתיים, בבקשה לאישור העיקול, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה.
לפי ההסדר הדיוני, הבקשה לאישור העיקול צומצמה לסכום של עד 70,000₪ בצירוף הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה. כמו כן הוסכם כי שני הצדדים יגישו סיכומים על סמך החומר הקיים בתיק, משמע, ללא חקירות על תצהירי העדות הראשית שהוגשו.

עיקרי פסק הדין של ביהמ"ש קמא
16. בית המשפט קמא, בפסק דינו בענין הבקשה לאישור עיקול, התייחס להסכם מיום 17/5/00 לביטול רכישת המיטלטלין, וקבע כי, עפ"י ההלכה הפסוקה, לא יתקבל הסכם או תוספת להסכם, שנחתם לאחר צו עיקול, במטרה לשנות את זכויות הצדדים. לפיכך, לאחר שנתקבל אצל המערערת צו עיקול על כספי החייב המצויים בידיה, היא היתה מנועה מלחתום על אותו נספח בדבר ביטול רכישת המיטלטלין ולשנות את התמורה החוזית הכוללת, תוך שבכך היא מרוקנת את הזכויות שעוקלו מתוכן.
מאחר שבמועד קבלת צו העיקול, המערערת טרם שילמה לחייבים את הסך 100,000₪ תמורת המיטלטלין, ומאחר שהעיקול הזמני הוטל רק כנגד החייב (ולא נגד שני החייבים), וחלקו של החייב בסכום זה הוא מחצית, לפיכך התקבלה הבקשה לאישור עיקול והמערערת חויבה לשלם למשיבה סך 50,000₪.

טענות המערערת בערעור
17. בערעורה טוענת המערערת כי זוהי זכותה לרכוש נכס נקי, ללא עיקולים. משעה שנתברר לה, כי המיטלטלין עוקלו, וכי אין בכוחם של החייבים להעביר לה את המיטלטלין, כשהם נקיים מעיקולים, ועליה לנהל מאבקים משפטיים עם הנושים-המעקלים, זכאית היא לבטל את רכישת המיטלטלין, שטרם נמסרו לידיה, ועל כן הבעלות בהם טרם עברה לידיה. המערערת היתה אמורה לרכוש את המיטלטלין, כשהם נקיים מעיקולים וזכויות צד ג', וזכאית היא לסגת מהתחייבותה לרכישת המיטלטלין, נוכח ההפרה היסודית של החוזה מצד החייבים, וחוסר יכולתם להעביר לה את המיטלטלין כשהם נקיים מעיקולים. לעולם, אדם שרכש דבר מה, ואשר התברר לו כי לא יוכל לקבל עליו בעלות, מחמת עיקולים שהוטלו עליו, זכאי לבטל את הרכישה. המערערת לא ערכה שינויים בחוזה המכר, אחרי העיקול. המערערת מימשה את זכותה שבדין לבטל את רכישת המיטלטלין, בגין הפרת החוזה ע"י החייבים. לעולם שמורה למערערת הזכות לפעול במסגרת החוזה, ולבטלו, או חלק ממנו, כאשר הצד שכנגד לא עמד בתנאי החוזה. משביטלה המערערת את רכישת המיטלטלין, ממילא אין מגיעים לחייב כספים מאת המערערת עבור המיטלטלין, וממילא אין מה לעקל.
המערערת מסבירה בין היתר מדוע נהגה באופן שונה בענין הדירה ובענין המיטלטלין. בענין הדירה, נרשמה לטובתה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, וההערה כידוע גוברת על כל עיקול שנרשם אחריה. בענין המיטלטלין, לעומת זאת, אין כמובן הערת אזהרה, והמערערת לא רצתה להיכנס להליכים מול מעקלים שטענו כי ביצעו הליכים נגד החייבים, עוד לפני חוזה המכר.

18. מוסיפה המערערת וטוענת כי בכל מקרה צו העיקול מיום 3/5/10 לא תפס דבר: לגבי התשלום השני עפ"י החוזה, בסך 1,150,000₪, סכום זה אמורה היתה המערערת לשלם מתוך כספי משכנתא שהתכוונה ליטול מבנק למשכנתאות, אולם במועד העיקול, טרם נולדה החובה לשלם וטרם הגיע המועד לקבל משכנתא, שכן, העיקולים שהוטלו על הדירה מנעו מהמערערת קבלת משכנתא.
לגבי התשלום השלישי עפ"י החוזה, בסך 50,000₪, חיוב זה טרם השתכלל במועד העיקול, שכן תאריך התשלום הוא רק ביום 31/1/11, וכנגד מסירת החזקה בדירה ובמיטלטלין למערערת, ומסירת אישורי מיסים, וכל התנאים הללו טרם התקיימו במועד העיקול, ומכאן שלא השתכללה חבותה של המערערת לשלם את הסך 50,000₪.

19. טענה נוספת בפי המערערת היא כי צו העיקול מיום 3/5/10 היה על סך 50,000₪ בלבד, ולא ניתן בבקשה לאישור עיקול לתבוע סכומים גבוהים מסכום העיקול (70,000₪), ולכל היותר ניתן לחייב את המערערת במחצית מסכום העיקול (כי חלקו של החייב הוא מחצית), היינו, בסכום של 25,000₪.

טענות המשיבה בערעור
20. המשיבה טוענת כי המערערת ידעה גם ידעה שהחייבים מסובכים בחובות, שהרי בעלה היה נושה מרכזי שלהם.

21. טענות רבות של המערערת הן טענות עובדתיות חדשות אשר לא נטענו בבית המשפט קמא, וחלקן אף לא בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון, והן מהוות הרחבת חזית אסורה שהמשיבה מתנגדת לה בתוקף ויש להתעלם מהן. פירוט הטענות הללו מופיע בסיכומי המשיבה, ואיני רואה צורך לפרטן כאן.

22. יש לדחות את טענת המערערת כי יש להעמיד את סכום העיקול על סך של 50,000₪ בלבד, בהתאם לסכום צו העיקול השני, טענה אשר עומדת בסתירה להסכמה הדיונית, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה יועמד סכום העיקול שאישורו מתבקש על סך של 70,000₪.

23. טענתה המרכזית של המשיבה היא כי הפחתת התמורה הכוללת בעיסקה נעשתה בחוסר תום לב. לטענתה, המערערת לא הציגה אסמכתאות כלשהן להוכחת טענתה בדבר עיקולים שונים שהוטלו על המיטלטלין, מלבד הודעת עיקול אחת שהגישה לראיה בענין זה. לו היו עיקולים שונים ורבים, כטענת המערערת, חזקה עליה שהיתה מציגה את המסמכים בפני בית המשפט. מכאן שהטענה בדבר הטלת עיקולים שונים על המיטלטלין לא הוכחה עובדתית, והסיבה האמיתית להסכם לביטול רכישת המיטלטלין איננה אותם עיקולי מיטלטלין, שלא הוכחו כאמור, אלא מדובר בהסכם פיקטיבי שכל תכליתו לעקוף את העיקול, בחוסר תום לב מובהק, ובשיתוף פעולה עם החייבים.

24. בכל מקרה, גם אם נצא מנקודת הנחה כי ההסכם בענין ביטול רכישת המיטלטלין נעשה בתום לב מצד המערערת, גם אז, לטענת המשיבה, אין כל תוקף משפטי להסכם או להסכמה המאוחרת לקבלת צו העיקול. המערערת היתה מנועה מלערוך שינויים בהסכם באופן של הפחתת התמורה, שעה שבמועד עריכתם כבר הוטל עיקול על הכספים המצויים בידיה.

25. תשובת המערערת להודעת העיקול הראשונה כי "למועד זה אין בידי את הכספים המגיעים לחייב" מהווה הודאת בעל דין כי היא חייבת כספים לחייב, והיא אינה יכולה לחזור בה מהודאה זו.

26. במועד הטלת העיקול כבר שולמה התמורה בגין המיטלטלין במלואה, והעובדה שטרם קיבלה את החזקה בהם אינה מעלה ואינה מורידה מבעלותה בהם. המערערת גם לא הודיעה מעולם למשיבה כי ביטלה (כטענתה) את רכישת המיטלטלין.

27. מדובר בתוספת להסכם, ולא בביטול הסכם. הסכם המכר מעולם לא בוטל, כל שנעשה הוא שינוי בתמורה, בניסיון לרוקן את העיקול מתוכן.

28. החייבים מעולם לא השיבו למערערת את הסך של 100,000₪ שכבר שולם להם עבור המיטלטלין במסגרת התשלום הראשון, ודי בכך כדי להוכיח שמדובר בהסכם פיקטיבי.

29. המערערת מעולם לא שלחה לחייבים הודעת ביטול כדין של חוזה המכר או של חלקו, תוך מתן אפשרות לתיקון ההפרה.

30. אף אם נניח שהמערערת היתה רשאית לבטל חלק מן ההסכם, ואף לעשות זאת לאחר קבלת צו העיקול, הרי זאת בתנאי שתעשה כן בתום לב. לטענת המשיבה, הוכח חוסר תום לבה של המערערת.

דיון והכרעה
31. אכן לאחר שהוטל עיקול על כספים של הנתבע, המצויים בידי המחזיק, "אין המחזיק חופשי לעשות פעולות שאינן מתיישבות עם מהותו של העיקול. כשם שנאסר על הנתבע או על המחזיק להבריח את המעוקלים, כך נאסר עליהם לרוקן זכויות בנכס המעוקל, למשל בדרך של שינוי התמורה הכספית המגיעה לנתבע מהמחזיק" (ע"א 6574/99 מ"י נ' עו"ד קרייתי פ"ד נח (3) 313, בעמ' 320).
"לאחר שנתקבל אצל ב"כ הקונים צו העיקול, הוא לא היה רשאי או מוסמך להגיע להסכם חדש או אחר מעבר לרשום בחוזים. כל הסכם אחר, אם נערך, בטל ומבוטל מפני העיקול ...
... משידע המשיב על צו העיקול כבר מדצמבר 1998, פעולות שנעשו לעקיפת הצו, הן ע"י ב"כ הקונים, והן ע"י המשיב, הן פעולות שנעשו בחוסר תום לב" (ע"א (ת"א) 2955/00 בן ציון נ' עו"ד מנוסביץ).
בית המשפט קמא הסתמך על מובאות אלה והכריע, כי לאחר שנתקבל אצל המחזיקה/המערערת צו עיקול על כספי החייב, שנמצאים אצלה, היא היתה מנועה מלחתום על הנספח בדבר ביטול רכישת המיטלטלין, ולשנות בכך את התמורה החוזית הכוללת, תוך שבכך היא מרוקנת את הזכויות שעוקלו מתוכנן.

32. אני סבור כי הדברים אינם פשוטים עד כדי כך. לדעתי, לא תמיד, לא בכל הנסיבות, נאסר על המחזיק – אחרי קבלת צו עיקול – להגיע להסכם חדש, או לבטל/לשנות את ההסכם הקיים. יושם אל לב באיזה הקשר נאמרו הדברים בציטטות לעיל. ההקשר הוא, שנאסר על המחזיק להבריח מעוקלים; נאסר עליו לרוקן זכויות; נאסר עליו לעשות פעולות לעקיפת צו העיקול; פעולות שנעשו בחוסר תום לב. אכן, פעולות כאלה, שנעשו בחוסר תום לב במטרה לעקוף את צו העיקול, ברור שהדין לא יכיר בתוקפן.
שונים פני הדברים מקום שמדובר בפעולה שנעשתה בתום לב, במסגרת היחסים החוזיים שבין הנתבע והמחזיק, ולא מתוך כוונה לעקוף את צו העיקול. הטלת עיקול ע"י צד שלישי על כספי החייב שבידי מחזיק איננה מבטלת כמובן את המערכת החוזית שבין החייב והמחזיק, ואינה מבטלת או גורעת ממכלול הזכויות והחובות ביניהם, והסעדים המוקנים לכל אחד מהם במקרה של הפרה או של אירועים אחרים אשר עשויים לקרות במהלך חיי החוזה. חרף הטלת עיקול, הכללים הרגילים החלים במסגרת המערכת החוזית ממשיכים להתקיים. אדם שרכש נכס, ומתברר שאין בכוחו של המוכר להעביר הנכס לבעלותו, כשהוא נקי מעיקולים וזכויות צד ג', לא ניתן לכפות עליו לקבל נכס מעוקל, בניגוד לרצונו ובניגוד להסכם. ברור שהרוכש זכאי, במסגרת זכויותיו החוזיות כלפי המוכר, לבטל את הרכישה. טול, למשל, מקרה של אדם שרכש רכב. אחרי הרכישה וטרם העברת הבעלות, הוטל עיקול על הרכב ע"י נושה של המוכר. ברור שזוהי הפרה, שכן המוכר אינו יכול להעביר הבעלות ברכב ע"ש הקונה. מחובתו של המוכר לדאוג להסרת העיקול, ואם לא יעשה כן, הרי שהפר את ההסכם, והקונה זכאי לבטל את הרכישה. והוא זכאי לבטל, גם אם (לפני הביטול) הוטל עיקול על הכספים שעליו לשלם למוכר בגין הרכישה. זאת על אף העובדה שהתוצאה הנלווית של פעולת ביטול כזאת תהיה – ביטול חבותו הכספית כלפי המוכר, ולמעשה, ריקון העיקול על הכספים מתוכן.
האבחנה היא אפוא בין מקרה שבו המחזיק פעל בתום לב ובמסגרת זכויותיו החוזיות, לבין מקרה שפעל בחוסר תום לב (בדרך כלל תוך שיתוף פעולה וקנוניה עם החייב/הנתבע עצמו) במטרה לרוקן או לעקוף את העיקול.
בשאלת נטל ההוכחה נראה לי כי, מאחר שנקודת המוצא היא, שהמחזיק מנוע, לאחר קבלת צו העיקול, מלערוך שינויים בחוזה שבינו לבין החייב, הרי אם הוא מבקש להכשיר שינויים כאלה שנעשו, ולהוכיח כי נעשו כדין, עליו הנטל להוכיח שפעל בתום לב ובמסגרת זכויותיו עפ"י החוזה והדין, ולא במטרה לרוקן או לעקוף את העיקול.

33. במקרה שבפניי, לא עלה בידי המערערת להוכיח טענתה, שפעלה כדין ובתום לב. לטענתה, הוטלו על המיטלטלין עיקולים רבים ע"י נושים רבים (פיסקה 22 ופיסקה 26 לסיכומי המערערת בערעור), וזוהי זכותה הלגיטימית לשנות את ההסכם ולבטל את רכישת המיטלטלין, ולהימנע בדרך זו מניהול מאבקים משפטיים עם נושים (פיסקה 18 לסיכומיה). דא עקא, המערערת הצליחה להציג בפני בית המשפט מסמכים אשר מוכיחים קיומו של עיקול אחד בלבד על המיטלטלין. לא עיקולים רבים, לא נושים רבים, עיקול אחד ויחיד. אמנם בתצהיר עדותה הראשית (סעיף 14) מעידה המערערת כי "לאחר חתימת ההסכם החלו להגיע עיקולים שונים על הדירה ועל המיטלטלין", אך, כאמור, אין כל הוכחה לטענה זו. הראיה היחידה שהוצגה מוכיחה שהוטל עיקול אחד על המיטלטלין. יוער כי הניסוח "החלו להגיע עיקולים שונים על הדירה ועל המיטלטלין" הוא ניסוח מתחכם משהו, שכן ניסוח זה כולל בחובו את האפשרות, שהוטלו 12 עיקולים על הדירה, ועיקול אחד על המיטלטלין.
ואעיר עוד, כי בתצהיר שהגישה המערערת, בביהמ"ש המחוזי, בתביעתה נגד נושי הדירה, הצהירה (בסעיף 17 לתצהיר) כי הוטלו עיקולים לטובת צדדים שלישיים שהם המשיבים בתובענה (היינו – עיקולים על הדירה), ובנוסף הוטלו עיקולים על כספים שהיא היתה אמורה לשלם לחייבים. היא כלל אינה טוענת ואינה מצהירה שהוטלו עיקולים על המיטלטלין. יתירה מזו, בהמשך התצהיר הנ"ל, בסעיף 19, מקום בו מעידה המערערת על ההסכמה שהושגה עם החייבים לביטול רכישת המיטלטלין, היא איננה אומרת שהדבר נעשה בשל כך שהוטלו על המיטלטלין עיקולים, אלא הדבר נעשה, לפי הצהרתה שלה, "נוכח העובדה שהמבקשת נגררה בעל כורחה להליכים משפטיים שננקטו נגד המוכרים, ומאחר והיא טרם שילמה את כל התמורה בגין הממכר". אין מלה על עיקולים שהוטלו על המיטלטלין.
מכל מקום, המערערת הצליחה להציג בפני בית המשפט מסמך על עיקול אחד שהוטל על המיטלטלין, ונשאלת השאלה – לו נכונה היתה טענתה בדבר עיקולים רבים, שהוטלו ע"י נושים שונים, כלום היתה המערערת נמנעת מהצגתם לבית המשפט? ההלכה הפסוקה בענין זה ידועה ומושרשת מימים ימימה (ע"א 548/78 שרון נ' לוי פ"ד לה (1) 736, בעמ' 760), ואיני רואה צורך לחזור עליה. המסקנה המתבקשת היא, כי לא הוטלו על המיטלטלין עיקולים רבים ע"י נושים שונים. הוטל עיקול אחד, ביום 25/4/10, ע"י הנושה א.ד. גימור מושלם בע"מ, הא ותו לא.

34. הטענה כי עיקול יחיד זה הוא שגרם למערערת לבטל את רכישת המיטלטלין היא בלתי סבירה על פניה, ואין לקבלה. מדובר בעיקול שהוטל אחרי חתימת חוזה המכר, כך שלא היה כל קושי להגיש תביעה לסעד הצהרתי בענין בעלותה במיטלטלין, וברור שסעד כאמור היה ניתן לה, הואיל וזכותה, הקודמת בזמן, עדיפה וגוברת על זכותו של המעקל, המאוחר בזמן. ב"כ המערערת אף כתב לב"כ המעקל, עו"ד חנית אטיאס, כי כך אכן בכוונתו לעשות.
יתר על כן, המערערת אכן הגישה תביעה לביהמ"ש לקבלת סעד הצהרתי בענין העיקולים על הדירה. אותה תביעה הוגשה נגד 12 הנושים שהטילו עיקולים על הדירה, וביניהם הנושה א.ד. גימור מושלם בע"מ (נושה זה הטיל עיקול הן על הדירה, הן על המיטלטלין). מה היה קל ופשוט יותר, מלהוסיף, באותה תביעה שהוגשה, משפט אחד נוסף, והוא, שא.ד. גימור מושלם הטילה עיקול גם על המיטלטלין, ולפיכך מתבקש ביהמ"ש ליתן סעד הצהרתי גם בענין המיטלטלין? ואזכיר כי התובענה נגד הנושים שעיקלו את הדירה נתקבלה בהסכמה, איש מן הנושים לא התנגד למתן הסעד המבוקש, וכך יש להניח בסבירות גבוהה ביותר היה קורה גם אילו נתבקש סעד בענין המיטלטלין.
המערערת טוענת כי לא נהגה כך, משום שלא רצתה להיכנס להליכים מול מעקלים שטענו כי ביצעו הליכים נגד החייבים לפני חוזה המכר (פיסקה 5, פיסקה 9 לסיכומי המערערת), אולם הטענה כי היו נושים שטענו שהעיקול שלהם הוטל קודם לחוזה המכר, היא טענה שאין לה זכר בתצהיר העדות הראשית של המערערת, וגם אין לטענה זו שמץ של הוכחה. כאמור, רק עיקול אחד הוטל על המיטלטלין, ועיקול זה הוטל, ללא כל ספק, מספר חודשים לאחר חוזה המכר.
ועוד יצוין כי ממכתבו של ב"כ המערערת אל עו"ד חנית אטיאס, מיום 26/4/10, עולה, כי הוסכם ביניהם לעכב את הליכי העיקול עד לבירור הנושא עד תומו; ורק ככל שלא יסכים המעקל לבטל את הליך העיקול, תינתן למערערת ארכה בת 10 ימים לפניה לביהמ"ש לקבלת סעד הצהרתי בענין בעלותה במיטלטלין. ב"כ המערערת נמנע מלצרף את תשובתה של עו"ד אטיאס למכתב זה, וניתן על כן להניח (על יסוד אותה הלכה בדבר הימנעות בעל דין מהגשת ראיה הפועלת לטובתו; וכן על יסוד העובדה שהמערערת נמנעה מלהגיש תביעה בענין המיטלטלין) כי עו"ד אטיאס (לאחר שראתה ונוכחה לדעת שחוזה המכר אכן קדם לעיקול) הסכימה לביטול העיקול שהטילה על המיטלטלין.

35. לאור כל האמור לעיל, ובשים לב גם לכך שההסכם בדבר ביטול רכישת המיטלטלין נחתם שבועיים בלבד (17/5/10) אחרי קבלת צו העיקול השני (3/5/10), אני סבור כי הסכם הביטול לא נעשה מחמת אותו עיקול מיטלטלין יחיד, אלא הוא נעשה באופן מלאכותי ופיקטיבי, בחוסר תום לב, על מנת לעקוף את העיקול. משמעות הדברים היא, שהסכם זה, בהיותו הסכם שנעשה על מנת להכשיל את העיקול, אינו תקף, והמערערת כן נותרה חייבת לחייבים סך של 100,000₪ תמורת המיטלטלין, והחלטתו של ביהמ"ש קמא נכונה היא, בכפוף לדיון להלן בטענותיה האחרות של המערערת.

36. טענת המערערת (פיסקה 18 לעיל) כי במועד העיקול טרם נולדה חובתה לשלם את הסך 1,150,000₪ בהתאם לחוזה, וטרם הגיע המועד לקבלת המשכנתא, וכן טענתה כי במועד העיקול טרם השתכללה חבותה לשלם את הסך 50,000₪ בהתאם לחוזה, שכן חבות זו תיוולד רק ביום מסירת החזקה במיטלטלין, קרי ביום 31/1/11, ולפיכך צו העיקול לא תפס דבר, הן טענות שלא נטענו בכתב הגנתה של המערערת וגם לא בתצהיר עדותה הראשית, והמערערת מנועה לפיכך מלהעלות טענות חדשות אלה, שהן בבחינת הרחבת חזית. לא זו בלבד, אלא שהטענה אף סותרת את טענות המערערת בכתב הגנתה (סעיף 4) ובתצהירה (סעיף 18), שם טענה כי אילולא הוטלו עיקולים על המיטלטלין, ואילולא ביטלה את רכישת המיטלטלין, כן היתה נותרת יתרה לעיקול. בכל מקרה, צודקת המשיבה בטענתה, כי עפ"י תקנה 374 לתקסד"א, ניתן לעקל "נכסים" של החייב, הנמצאים ברשותו של מחזיק, ו"נכסים" מוגדרים בתקנה 1 לתקסד"א ככוללים כל חוב, בין אם הגיע מועד פרעונו ובין אם לאו, וכל זכות, בין אם הגיע מועד מימושה, ובין אם לאו. בכלל "נכסים" נכללת גם "זכות חוזית העומדת לנתבע ביחסיו עם המחזיק, על פי חוזה שנערך ביניהם, והיא ניתנת לעיקול אף אם המועד למימושה טרם הגיע, ובלבד שהתגבשה במועד הטלת העיקול... זאת להבדיל מ"תקוה" או "ציפייה" או "סיכוי" בלבד, שאינם ניתנים לעיקול" (ע"א 1507/11 בנק המזרחי טפחות נ' אלבס, בפיסקה 14).

37. טענת המערערת (פיסקה 19 לעיל) כי צו העיקול מיום 3/5/10 היה על סך 50,000₪ בלבד ועל כן לא ניתן, בבקשה לאישור עיקול, לתבוע סכומים שהם גבוהים מסכום העיקול (70,000₪), ולכל היותר ניתן לחייבה במחצית מסכום העיקול, היינו סך של 25,000₪, אף היא טענה שלא נטענה בשום שלב בבימ"ש השלום וגם לא בהודעת הערעור או בעיקרי הטיעון, ועל כן אין להיזקק אליה.
אילו נזקקתי לטענה חדשה זו, הייתי דוחה אותה, בין משום שבין הצדדים הושג הסדר דיוני לפיו הועמדה הבקשה לאישור עיקול על סכום של 70,000₪, והסדר זה קיבל תוקף של החלטה; ובין משום שחיוביהם וזכויותיהם של החייב ואשתו, בחוזה המכר, הם "ביחד ולחוד" (כך מצוין בחוזה), ומכאן שכל אחד מהם זכאי למלוא הסכום (אך אינם זכאים כמובן לגבות ביחד מעבר למלוא הסכום)(סע' 59(א) לחוק החוזים (חלק כללי)).

38. טוענת המערערת כי התוצאה היא אבסורדית, שכן, היא חויבה לשלם סך 50,000₪, כאשר בפועל היא מעולם לא קיבלה את המיטלטלין לידיה, ובנוסף, יש עליהם עיקולים שהוטלו ע"י נושים שונים.
אינני מקבל טענה זו. המערערת לא קיבלה את המיטלטלין לידיה אך בשל כך שהיא בחרה כביכול לבטל את רכישתם. משנקבע, הן בבימ"ש קמא והן על ידי, כי הביטול לא נעשה כדין, ואינו תקף, זכאית המערערת לקבל המיטלטלין לחזקתה.
ובאשר לטענה כי מוטלים עליהם עיקולים שונים, כבר הראיתי, שאין כל הוכחה לטענה זו, ובכל מקרה, אם וככל שאכן ישנם עיקולים כאלה כיום, תוכל המערערת להגיש תביעה מתאימה לסעד הצהרתי בענין זה.

39. לסיכום, אני דוחה את הערעור.

המערערת תישא בשכ"ט עו"ד של ב"כ המשיבה בסך 15,000₪ (כולל מע"מ).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנת השוק במטלטלין

  2. פירוק שיתוף במטלטלין

  3. חזקת השיתוף במיטלטלין

  4. תפיסת מטלטלין של שוכר

  5. הוכחת בעלות על מטלטלין

  6. בעלות על מטלטלין בדירה

  7. ביטול משכון על מטלטלין

  8. בעלות על מיטלטלין בחנות

  9. סעד הצהרתי עיקול מטלטלין

  10. פירוק שיתוף במיטלטלין בעסק

  11. היתר להצבת מטלטלין בחוף הים

  12. סעד הצהרתי לבעלות על מטלטלין

  13. עיקול מטלטלין בהליכי גירושין

  14. ערובה לשחרור מטלטלין מעיכבון

  15. פסק דין הצהרתי על בעלות במטלטלין

  16. פס''ד הצהרתי על בעלות במיטלטלין

  17. ערעור על מכירת מטלטלין בהוצל''פ

  18. העברת בעלות על מטלטלין עקב שהייה ארוכה בחו''ל

  19. בעלות על מטלטלין שנרכשו ע''י ההורים לרגל הנישואים

  20. נטען כי לאחר חתימת חוזה המכר, החלו להגיע עיקולים על הדירה ועל המיטלטלין

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון