שכר טרחה למרות הפסקת ייצוג עו"ד לפני הסיכומים בתיק ?

שכר טרחה למרות הפסקת ייצוג עו"ד לפני הסיכומים בתיק ?


השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיא:
1. הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט נאסר ג'השאן) בת"א 17724-10-11 מיום 21/10/13, לפיו נדחתה תביעת המערער לתשלום שכר טרחה על פי הסכם בכתב שנחתם בין הצדדים ביום 29/3/11. כמו כן נקבע כי המערער אינו זכאי לשכר ראוי מאחר שטענה זו לא הועלתה ולא הוכחה. כן חויב המערער לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 17,000 ₪, משוערכים ממועד מתן פסק הדין וזאת בנוסף לסכום הוצאות שנפסקו לחובתו, בהחלטת כב' הרשמת מיום 6/1/12.

2. על פי האמור בכתב התביעה, שכרה המשיבה את שירותי המערער בהמשך לטיפולו עבורה בתיקים שהתנהלו בבית משפט השלום בחיפה, לייצגה גם בתביעה בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה וזאת לצורך ההכרה בה כידועה בציבור של המנוח XX ז"ל, כדי לרשת מחצית מעיזבונו של המנוח.

במסגרת הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, ביום 28/10/11 יומיים לפני ישיבה שבה הייתה אמורה להישמע עדה אחת ואחרונה והצדדים היו אמורים לסכם טיעוניהם בעל-פה, התגלע סכסוך בין בעלי הדין כאן, בנוגע להתניית המשך ייצוג המשיבה על ידי המערער בתשלום שכר טרחת עו"ד על פי הסכם שכר הטרחה; ומשלא שולם, הופסק הייצוג.

3. המערער טוען כי מגיע לו שכר טרחה מוסכם העומד על 490,000 ₪, כאשר לצורכי אגרה הועמדה התביעה על סך 400,000 ₪.
ואילו המשיבה טוענת כי אין היא חייבת דבר למערער, הן מפני ששילמה שכר טרחה לשותפו, הן מפני שלא שכרה שירותיו וכן מן הטעם שההסכם נחתם תחת כפייה, ובכל מקרה הופר על ידי המערער.

4. כמפורט בפסק הדין של בית משפט השלום, קודם להגשת התביעה דנן הגיש המערער תביעה בסדר דין מקוצר והסעד הכספי שם הועמד ע"ס 43,100 ₪. לאחר שבית המשפט הורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", הוגשה תביעה מתוקנת, כמפורט לעיל.

הרקע וההליכים בין הצדדים:
5. אין חולק כי המערער ייצג את המשיבה במספר תיקים.
לטענת המערער, ייצג את המשיבה במספר הליכים בבית המשפט, וזאת לאחר פטירת בן זוגה סמואל XX ז"ל (להלן: המנוח XX) שנפטר ביום 2/12/08.
מלכתחילה פנתה המשיבה אל עו"ד ג'לו איש לב (להלן: עו"ד איש לב) שותפו של המערער. המשיבה ביקשה כי ייצגה בהליכים משפטיים, כאשר באותה עת ביקשה לעתור לביטול צו ירושת המנוח XX שהוצא לבקשת ילדיו עוד ביום 10/3/09, ולהצהיר על המשיבה כידועה בציבור וכזכאית לחלק מעיזבונו. התביעה לביטול צו הירושה הוגשה ביום 10/11/09 לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה.
בפועל יוצגה על ידי המערער ועמו אף נחתם הסכם שכר טרחת עורך-דין.

עוד טען המערער, כי הוא ייצג את המשיבה בהליכים אחרים שנפתחו כנגדה בבית משפט השלום בחיפה:
תיק מס' 10831-02-08 - תביעה שהגיש בעל הבית ששכר המנוח כנגד ילדי המנוח וכנגד המשיבה כשותפתו לחיים. תביעה זו נדחתה על ידי בית משפט השלום על פי הסכם בין הצדדים;
תביעה בבית משפט השלום בחיפה בתיק מס' 11573-04-10 - שהוגשה על ידי ילדי המנוח XX כנגד המשיבה בגדרה טענו היורשים האחרים, כי המשיבה קיבלה ציוד ומסמכים שהיו בבעלות המנוח, שלא כדין. גם תביעה זו נדחתה.
(להלן יכונו תביעות אלה: התיקים הנוספים).

6. ביום 29/3/11, עובר למועד בו העלתה המשיבה טענותיה כלפי הייצוג, העמיד עו"ד איש לב בפני המשיבה שתי אפשרויות: האחת, להעביר את התיק לעורך דין אחר, ולשלם למערער ולעו"ד איש לב סכום של 40,000 ₪; האפשרות האחרת, שהמערער ימשיך לייצגה בכפוף לחתימה על הסכם שכר טרחה חדש. בנסיבות אלה, בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 29/3/11, החתים המערער את המשיבה על הסכם שכר טרחה, העומד בבסיס הערעור דנן.

7. על פי הסכם שכר הטרחה שנחתם בין המערער לבין המשיבה ביום 29/3/11 (להלן: הסכם שכה"ט) התחייבה המשיבה לשלם למערער שכר טרחה בשיעור של 35% בעבור כל סכום שיפסק, יתקבל בפשרה או יושג על ידי המערער, לרבות זכות שתתקבל או שוות ערך עבור הלקוח בתוספת מע"מ בגין החלטה, פסק דין או פשרה וזאת עם הינתנם.

8. על פי האמור בכתב התביעה ועל פי גרסת המערער, ביום 28/6/11 הודיעה המשיבה למערער כי אינה מעוניינת עוד שייצגה. לעמדתו, יש לראות בהודעה זו הפרת הסכם שכר הטרחה, והפסקת הייצוג שלא כדין, בין היתר, מאחר שלגרסתו הודיעה לו המשיבה ביום 28/6/11 כי אינה מעוניינת בהמשך הייצוג וכי "אין בכוונתה לקיים את ההסכם".

המערער מוסיף וטוען, כי זמן קצר לאחר מכן קיבל הודעה טלפונית מעו"ד יסלוביץ כי ייצוג המערערת עבר אליו. המערער לטענתו מסר את כול תיק התביעה וכן טיוטת סיכומים שהוכנה על ידו לעו"ד יסלוביץ והודיע במקביל (ב-28/6/11) לבית משפט לענייני משפחה בטבריה, כי אין עליו עוד חובה להמשיך ולהופיע בדיונים.

9. בנוגע לסיבת הפסקת הייצוג, גרסת המשיבה שונה. לעמדתה, לאחר שהמערער פנה לבית המשפט בטבריה וביקש לתקן את הפרוטוקול ובקשתו נדחתה, הגיש המערער בקשה להקלטת הדיון בנוגע למועד בו אמורה הייתה להישמע העדה האחרונה, וכן סיכומים בעל-פה. בקשה זו לטענת המשיבה, לא הייתה על דעתה, והוגשה בניגוד לרצונה.

בית המשפט נעתר לבקשת המערער והטיל הוצאות הקלטה על המשיבה, וכל זאת למרות שכיומיים קודם לאותה ישיבה הודיעה המשיבה למערער כי אין בכוונתה לשאת בהוצאות אלה.

על בסיס חילופי דברים אלה, לטענתה, הודיע לה המערער בשעות אחה"צ של אותו יום במכתב ששלח לה בדוא"ל כי בכוונתו להודיע בשעה הקרובה על הפסקת הייצוג בתיק, ובמכתב צוין שאם ישולם לו סכום של 20,000 ₪, כתשלום על חשבון שכה"ט האמור בשעה הקרובה, והעברת הסכום במהלך היום אליו, כי אז ימשיך בייצוג.

לכן, לטענת המשיבה, הפסיק המערער מיוזמתו את הייצוג "בדרך בלתי ראויה".

מבחינתה, על בסיס המצב שנוצר, לא הייתה עוד ברירה בפניה והחליטה לפנות לעורך דין אחר, עו"ד יסלוביץ, כדי שהאחרון ימשיך לייצגה. עו"ד יסלוביץ נאלץ אף להגיש בקשה לדחיית מועד לאור המועד בו קיבל עליו את הייצוג.

המערער מצדו שלח עותק מהבקשה לתיקון פרוטוקול לעו"ד יסלוביץ, כדי שהוא יוכל לשקול הגשת בקשה לפסילת השופט, אך סירב למסור כל החומר המשפטי האחר הנדרש ואף התנה את צילום חומר הראיות בקבלת התחייבות בכתב לתשלום הוצאות הצילום והמשלוח.

פסק הדין של הערכאה הדיונית:
10. בית משפט השלום קבע כי אכן נחתם הסכם שכה"ט על ידי המשיבה, וזאת לאחר שהשלימה עם העובדה שהיא מיוצגת על ידי המערער. בין הצדדים לא נחתם הסכם שכ"ט אחר. על פי אותו הסכם, השכר נקבע כאחוז מסויים משווי נכסי העיזבון שיושגו בפסק דין או בפשרה.

לעניין תקפותו של הסכם שכה"ט, דחה בית המשפט את טענת המשיבה כי מדובר בהסכם שנחתם בתנאים של עושק, ועוד דחה הטענה כי נסיבות החתימה על ההסכם ועיתוי חתימתו מבססים טענת בטלות.

לאחר שבית המשפט בחן את הנסיבות קבע כי לא נתקיימו התנאים לבטלות החוזה לפי סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), ולכן מדובר בהסכם תקף (ראה סע' 45 לפסה"ד). בנוגע לשאלת ההפרה, קבע בית משפט השלום כי המשיבה לא הפרה את חוזה שכה"ט (סע' 53 ו-56 לפסה"ד), ובהתייחס לזכאות לשכר טרחה, קבע בית המשפט, כי מאחר שהמשיבה נאלצה להידרש לייצוג אחר, ומאחר שהמערער הוא שביטל את חוזה שכה"ט, אין הוא זכאי לשכר הטרחה המוסכם (סע' 61 לפסה"ד). בית משפט השלום הוסיף ובחן אם ניתן לפסוק שכר ראוי, והשיב בשלילה על שאלה זו, מן הטעמים שהטענה לא הועלתה בכתבי הטענות, לא הוכח שיעור שכה"ט הראוי, הטיפול לא הושלם והתנהלות התובע אשר ביטל את החוזה אינה מזכה אותו בשכר ראוי.

לפיכך, נדחתה התביעה והמערער חוייב לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 17,500 ₪ בנוסף על הסכומים שנפסקו במהלך ההתדיינות (החלטת כב' הרשמת מיום 6/1/12).

11. בית המשפט דן עוד בשאלה אם יש מקום להורות על פיצול סעדים וביקש לעשות כן בנוגע לשכה"ט המגיע לו לטענתו, בגין טיפול בתיקים אחרים. המשיבה טענה כי הסכם שכה"ט חל לגבי כלל הייצוג והטיפול בענייניה, ולכן אין מקום להורות על פיצול דיון.

בפסק הדין שניתן הבחין בית המשפט בין טיפול בתיקים שבהם טוען המערער לזכאות לשכר הטרחה מכוח הסכם שכה"ט, ובהתייחס לאלה מדובר בעילה אחת ובקשה לפיצול סעדים נדחית. לעומת זאת, אם טוען המערער כי התביעות לשכר טרחתו בגין טיפול בתיקים אחרים מקורו בהסכם אחר, הרי שמדובר בעילה אחרת ואין המערער נדרש לפיצול סעדים מאחר שאותן עילות ממילא אינן נכללות בעילה דנן (סע' 73-71 לפסה"ד).

הדיון בערעור:
12. במהלך הדיון בפנינו הפנינו את הצדדים, בין היתר, להבחנה שעשה בית משפט השלום בין עילת התביעה שנדונה במפורש מכוחו של הסכם שכה"ט, והיא התביעה שהתנהלה בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה - תביעה שהוגשה על ידי המערער - להכיר בה כידועה בציבור של המנוח (להלן: התביעה ההצהרתית), לבין שתי התביעות האחרות בתיקים הנוספים שבהם נדרשה המשיבה להגיש כתבי הגנה ולשם כך הייתה מיוצגת על ידי המערער (סע' 29 לפסה"ד).

הבהרנו שמכוח פסק הדין שניתן עולה לכאורה, כי הערכאה הדיונית הוציאה מכלל הדיון שהיה בפניה התייחסות להוצאות ולשכר טרחת עו"ד בתיקים הנוספים, והתביעה - כמו גם פסק הדין - התמקדו בזכאות לשכר טרחה על פי הסכם שכה"ט בלבד שנחתם במהלך הייצוג בתביעה ההצהרתית. עוד ביקשנו לשקול הסכמה לפסיקת שכר ראוי בכלל התביעות בהן ייצג המערער, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לא ניתנה הסכמה להצעה האמורה. ועוד יש לציין, כי המשיבה טענה כי בנוגע לתיקים האחרים, שולם שכר הטרחה במלואו.

לפיכך, יש ליתן פסק דין במחלוקת שהובאה בפנינו.

טענות בעלי הדין בערעור:
13. המערער חזר וטען כי הסכם שכה"ט הוא חוזה תקף, שהופר על ידי המשיבה משגרמה להפסקת הייצוג בבית המשפט לענייני המשפחה בטבריה, מספר ימים קודם למועד ההוכחות. עולה כי קודם לישיבה הגיש המערער בקשה להקליט את הישיבה. בית המשפט נעתר לבקשה ואולם התנה זאת בחיוב לשאת בהוצאות ההקלטה כי אז הודיעה המשיבה שאין היא מעוניינת עוד בהמשך הייצוג. התובע מצדו הודיע כי הוא רואה בכך הפרת ההסכם, במיוחד כאשר המשיבה סירבה לשלם את הוצאותיו, ובכך לטענתה אף מנעה זכייתה.

לעניין הרכוש שיכלה המשיבה, לטענת המערער לזכות בו כחלק מעיזבון המנוח, ציין המערער כי מדובר היה ב-35% מן העיזבון, וכי היקף נכסי העיזבון עמד להערכתו על 1,400,000 ₪, כך שלכאורה, זכאי היה המערער לקבל 490,000 ₪, שכר טרחת עורך דין, על-פי הסכם שכה"ט. לחלופין טען המערער, כי זכאי הוא לסכום המינימאלי המומלץ כמפורט בסע' 16 לכתב התביעה, סך של 40,490 ₪.
14. לטענת המשיבה דין הערעור להידחות, ויש לחזור ולאשר את התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא, בין היתר, בהסתמך על הנימוקים שפורטו שם.

דיון ומסקנות:
15. השאלה הראשונה שיש לדון בה, כפי שגם קבעה הערכאה הדיונית, היא אם עומדת למערער הזכות לקבל שכר טרחה מכוחו של הסכם שכה"ט. על שאלה זו ניתנה תשובה שלילית על ידי בית משפט קמא. יש לאשר התוצאה האמורה, ואולם ניתן להגיע לאותה תוצאה גם מכוח זכות בטול חוזה שנחתם בעושק.

עילת ביטול בשל עושק מעוגנת בסע' 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים הכללי), ומתבססת על ההנחה כי למרות שהצדדים חתמו על החוזה תוך ידיעת הנסיבות, יש מקום להתערבותו של בית משפט מטעמים של מוסר וצדק חברתי (גבריאלה שלו דיני חוזים – חלק כללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 348 – 350 (תשס"ה); ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב - הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ(4) 533, 541, להלן: פס"ד רבינוביץ).

על בית המשפט לבחון אם קיים העדר איזון סביר בין הערכים המוחלפים בין העשוק לבין עושקו, למשל, תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, באופן המזכה את העשוק לבטל את החוזה; או למשל, אם קיימת מצוקה, מאחר שאלטרנטיבה ממשית אחרת אינה קיימת או כמעט אינה קיימת או שהאלטרנטיבה היא בלתי סבירה, בעת חתימה על ההסכם באופן שניתן היה למנוע את הסכם שכה"ט עובר למועד חתימתו (ראה סע' 17 לחוק החוזים הכללי ולדברים הנאמרים בנוגע לסעיף זה בפס"ד רבינוביץ, שם 541-ב; ע"א 9609/01 מול הים בע"מ נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב, פ"ד נח(4) 106, 120 (2004)).

16. בחינת הנסיבות במקרה דנן מעלה שלא ניתן לשלול האפשרות כי אכן מדובר בהסכם שנערך תוך ניצול מצוקת המשיבה ו/או חוסר ניסיונה, וכך תנאי החוזה היו גרועים במידה שניתן להגדירה בלתי סבירה, במיוחד לאור ההסכם הקודם לו טענה המשיבה, ולכן עומדת לה זכות לביטולו של ההסכם, באופן שלא קמה מכוחו של הסכם שכה"ט הזכות לתבוע את השכר הנקוב בו.

17. ביום 16/11/09 הוגשה תביעה הצהרתית על ידי המערער, תוך שעובר לאותו מועד לא נדרשה המשיבה להתחייב ו/או לחתום על הסכם השונה מזה שבו התחייבה בפני עו"ד איש לב (4,000 ₪ + 17% מכל סכום שיושג עבורה, בגין כל הליך שבו תיוצג על ידו).

הדיון המקדמי בתיק התקיים ביום 27/4/10, ישיבות ההוכחות בתיק התקיימו ביום 19/10/10, ביום 28/12/10 וביום 29/3/11 באותו יום נחתם הסכם שכה"ט, כאשר לא ברור אם ההסכם נחתם בתחילת ישיבת ההוכחות או בסיום אותה ישיבה.

18. על פי גרסת המשיבה שהתקבלה על ידי בית משפט קמא, הייתה אמורה להחליט או להעביר הייצוג לעו"ד אחר ולשלם למערער 40,000 ₪ או לחתום על הסכם שכה"ט בתנאים שונים מאלה שהוסכמו בעל-פה, שם הוסכם, כאמור, על 17% בלבד.
ההסכם נחתם מחוץ למשרד עורכי הדין, כנראה בבית המשפט, בטרם החלו בשמיעת ראיות או בסיומן, וכאשר ההליך עומד להסתיים (נותרה ישיבת הוכחות אחת להשלמת הבאת ראיות וסיכומים בעל-פה), וכדי לעבור לעורך דין אחר, נדרשה לשלם סך של 40,000 ₪ מידית.

תנאים אלה בהם נדרשה המשיבה לחתום על הסכם שכה"ט אינם תנאים נאותים לבסס גמירות דעת של בעל דין שאינו עורך דין, כאשר הצד האחר לחוזה הם שני עורכי דין, בהם נתנה המשיבה אמון ושליוו אותה מאז שנת 2009.

ביום 28/6/11, כשלושה חודשים לאחר חתימה על הסכם שכה"ט ויומיים לפני הישיבה האחרונה להוכחות, באה הדרישה הנוספת לשאת בהוצאות ההקלטה. דרישה נוספת זו יש לראות בה כהמשך לניצול מצבה של המשיבה עובר לאותו מועד ו"להבנה" לאופן מימוש הסכם שכה"ט בפועל על ידי המערער.
יש לראות בנסיבות אלה מסכת אחת מתמשכת, שיכולה להקנות בידי המשיבה זכות לביטולו של ההסכם, כפי שהודיעה המשיבה למערער בפועל באותו מועד.

19. התוצאה מן האמור, שבין אם מדובר בחוזה שנחתם בעושק ושהקנה למערערת זכות ביטול ובין שלמשיבה עמדה זכות ביטול עקב הפרת הסכם שכ"ט על ידי המערער - כפי שנקבע על ידי בית משפט השלום, לא קמה זכות למערער לתבוע את שכרו מכוח אותו הסכם ומשהודיעה המשיבה על ביטולו, יש לאשר הביטול.

20. השאלה הנוספת היא, אם זכאי המערער לשכר ראוי בגין טיפולו בתיק עד ליום 28/6/11.
נראה כי בניגוד לקביעתו של בית משפט קמא, יש להשיב בחיוב לשאלה האמורה.
כאמור, בית משפט השלום נמנע מלפסוק שכר ראוי מכמה טעמים, ובין היתר מאחר שלא הועלתה הטענה בתביעה ואף לא הוכח שיעור השכר הראוי.
אכן, הנחת המוצא היא שלקוח יכול להפסיק התקשרות עם עורך הדין ובלבד שישולם לעורך הדין שכר ראוי בגין השירותים שסיפק עד אותו מועד (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין בנ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993).
בבוא בית המשפט לשקול גובהו של השכר הראוי לעורך הדין שסיפק השירות, יש לקחת בחשבון שיקולי צדק יחסי בין הצדדים, שיקולי תום לב, התנהלות הצדדים ונסיבות המקרה (רע"א 5210/08 עו"ד זרח רוזנבלום נ' מועצה מקומית חבל מודיעין. ניתן ביום 20/12/10; ע"א 9784/05 עירית ת"א-יפו נ' עו"ד ידידיה גורן. ניתן ביום 12/8/09).

21. על פי הראיות שהוצגו יש לקבוע כי המשיבה הסכימה עוד קודם לחתימה על הסכם שכה"ט להיות מיוצגת על ידי המערער, הוא הופיע בשמה הן בתביעה ההצהרתית והן בתיקים הנוספים.
הגשת כתב התביעה בתביעה ההצהרתית הייתה על דעת המשיבה ובהסכמתה. המערער כמייצגה פעל בתיק מאז מועד הגשת התביעה מנובמבר 2009, ניהל את קדמי המשפט, ייצג אותה במהלך שמיעת הראיות בתיק דנן, והגם שלא השלים את הייצוג זכאי הוא לשכרו בגין עבודתו עד לאותו מועד.

מעבר לאמור, לא ניתן לומר כי ההליך בו נקט המערער במסגרת אותה תביעה הצהרתית, היה מלכתחילה הליך סרק עד כדי הצדקה לאי תשלום שכר ראוי (ראה סע' 53.א לפסה"ד).

בנוגע לשיעור שכר הטרחה הראוי עולה כי מבדיקת חילופי הדברים בין בעלי הדין קודם להודעה על הפסקת ייצוג, נראה כי בכול מהלך התנהלות המערער וגם כאשר הודיעה המשיבה כי אין היא מסכימה להסכם שכה"ט וכי תטען לביטולו, עמד המערער על תשלום שכר שניתן לראות בו שכר ראוי.

22. בנסיבות העניין מוצע להעמיד את שכר הטרחה הראוי למערער על 20,000 ₪, וכן לזכותו בהוצאות בערעור.

23. בנוגע למושא הערעור, יש לחזור ולהדגיש כי הערעור, כמו גם התביעה בבית משפט השלום, התייחסו לתביעה מכוח הסכם שכה"ט בנוגע לתביעה שכונתה על ידינו כ "תביעה הצהרתית".
בנוגע לתיקים הנוספים, אם גם בהם ייצג המערער את המשיבה, וככל שעומדת לו זכות לשכר טירחה שטרם שולם לו, ראשי הוא להגיש תביעה נפרדת. על פני הדברים, הסכם שכה"ט שנחתם במועד מאוחר יותר, אינו יכול להתייחס לתיקים הנוספים.

התוצאה המוצעת:
24. אשר על כן מוצע:
לקבל את הערעור, לבטל את ההוצאות שנפסקו לחובת המערער בבית משפט השלום (סכום של 17,500 ₪), וכן לבטל את ההוצאות שנקבעו בהחלטת כב' הרשמת קרן מרגולין-פלדמן ביום 6/1/12 (2,000 ₪), על אף היות ההוצאות שם מותנות בתוצאות בתיק העיקרי;
לפסוק למערער שכר ראוי בגין התביעה ההצהרתית בסך של 20,000 ש"ח, נכון למועד מתן פסק הדין בערעור;
כמו כן לחייב את המשיבה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסכום כולל (לרבות מע"מ) של 8,260 ₪.
הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין.

העירבון שהופקד על ידי המערער, אם הופקד, יושב למערער.


ש' וסרקרוג, שופטתס' נשיא      




השופט י' כהן:
אני מסכים.

י' כהן, שופט      



השופטת י' קראי-גירון:
אני מסכימה.

י' קראי-גירון      







אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, מורים על ביטול ההוצאות שנפסקו לחובת המערער בבית משפט השלום (סכום של 17,500 ₪), וכן על ביטול ההוצאות שנקבעו בהחלטת כב' הרשמת קרן מרגולין-פלדמן ביום 6/1/12 (2,000 ₪), על אף היות ההוצאות שם מותנות בתוצאות בתיק העיקרי.

כמו כן, אנו פוסקים למערער שכר ראוי בגין התביעה ההצהרתית בסך של 20,000 ש"ח, נכון למועד מתן פסק הדין בערעור.

אנחנו מחייבים את המשיבה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסכום כולל (לרבות מע"מ) של 8,260 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין.

העירבון שהופקד על ידי המערער, אם הופקד, יושב למערער.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הגשת סיכומים

  2. זניחת טענה בסיכומים

  3. טענה חדשה בסיכומים

  4. פסק דין בהעדר סיכומים

  5. אי הגשת סיכומים במועד

  6. הפיכת סדר הגשת סיכומים

  7. הגשת ראיה לאחר סיכומים

  8. הגשת ראיות בשלב הסיכומים

  9. סיכומים בבית הדין לעבודה

  10. הפסקת תביעה בשלב הסיכומים

  11. ראיות חדשות לאחר צו סיכומים

  12. תיקון כתב תביעה לאחר סיכומים

  13. תביעה על חוב לפי סיכום בעל פה

  14. העלאת טענה משפטית חדשה בסיכומים

  15. בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים

  16. חיוב בריביות בניגוד לסיכום בין הצדדים

  17. הבאת ראיות נוספות לאחר שלב הסיכומים

  18. סיכומים לדוגמא - נזקי גוף בתאונת דרכים

  19. הגשת ראיות לאחר סיכומים לפני הכרעת דין

  20. ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגשת סיכומים

  21. הגשת ראיות לאחר שהתיק נקבע להגשת סיכומים

  22. אי הגשת סיכומים - רשלנות מקצועית של עו''ד

  23. מחיקת סיכומים בערעור בגלל הפניה לראיות חדשות

  24. מתן פסק דין ללא הגשת סיכומים מטעם הנתבעים

  25. בקשת "צד נדרש" להגיש סיכומים במסגרת התביעה

  26. בקשה מנות מומחה רפואי נוסף לאחר הגשת סיכומים

  27. האם מתן פסק הדין בטרם קבלת סיכומים פוגע בזכות הטיעון

  28. שכר טרחה למרות הפסקת ייצוג עו"ד לפני הסיכומים בתיק ?

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון