ערובה לקיום פסק בוררות

ערובה לקיום פסק בוררות
     
לפניי בקשה לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה, להבטחת קיום פסק הבוררות שניתן ביום 26.11.13 על ידי מותב של שלושה בוררים בבית הדין הרבני בבני ברק, במסגרתו חויבו המשיבים בתשלום של 1,192,093 יורו (להלן: "פסק הבוררות").


העובדות בתמצית


המבקש 1 והמשיבים קשרו קשר עסקי לרכישת קרקע בפולין, ולצורך כך הקימו את חברת B.P.S (להלן: "העסקה"). בסופו של יום לא נרכשה הקרקע, מטעמים שונים. המבקשים טענו, כי המשיבים הפרו את ההסכמים שנכרתו בין הצדדים והתנהלו באופן שהביא להפסד כספי ניכר. בהתאם לתניית הבוררות, הועברה המחלוקת האמורה להכרעתו של בית הדין הרבני בבני ברק.




ביום 26.11.13 ניתן פסק הבוררות, אשר קבע, כי המשיבים הפרו מצגים והתחייבויות שנתנו למבקשים בקשר לעסקה. כתוצאה מהתנהגותם של המשיבים, ירדו לטמיון כספים שהשקיעו המבקשים לצורך ביצוע העסקה. עוד נקבע בפסק הבוררות, כי חלק מהכספים שהושקעו על ידי המבקשים נגנבו בידי מי שהוצגו על ידי המשיבים כמנהל החברה וכבא- כוחה של החברה. כך קבע בית הדין:


"כל הכסף הלך לטמיון בגלל שא"א לקבל היתרי בניה בשטח זה וחלקו של הכסף נגנב. בגניבה היו מעורבים לפחות שני רמאים [מנהל החברה ברגר ועוה"ד של החברה שיקורסקי"] גם בהנחה שהנתבעים לא ידעו משום דבר ולא חשדו אותם, עדיין כל ההפסד הוא בשפיעה מוחלטת של הנתבעים. לו היו הנתבעים מקיימים רק קצת מהתחיבויותיהם ומשחררים כספים כפי התחייבויותיהם לתובעים לא הי' קורה כל ההפסד והיו מתגלים הגניבות והרמאויות והנוכלויות של המנהל והעו"ד מבעוד מועד ובכל שלב של הפרויקט. וזה לבד סיבה לחייב את הנתבעים במעגל הזה." (סעיף 1 לפסק הבוררות).

כאמור, המשיבים חויבו בתשלום של 1,192,093 יורו, אשר ישולמו בחמישה תשלומים
שווים כל חודשיים, החל מיום 15.12.13.




ביום 23.12.13 הגישו המבקשים בקשה לאישור פסק הבוררות (הפ"ב 44566-12-13) וביום 7.1.14 הגישו המשיבים בקשה לביטול פסק הבוררות, במסגרתה טענו, כי לא נשמעה עדותו של המבקש 1 (הפ"ב 12586-01-14).


ביום 1.9.14 הוגשה הבקשה הנוכחית לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה.

נימוקי הבקשה



המבקשים טוענים, כי יש להורות על הפקדת ערובה להבטחת מילוי פסק הבוררות, לפי הוראת סעיף 29 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") מן הטעמים הבאים: פסק הבוררות שניתן הינו מפורט ומנומק; גובה הסכום בו חויבו המשיבים במסגרתו הינו גבוה; סירובם של המשיבים לקיים את פסק הבוררות; בקשת ביטול פסק הבוררות המופרכת שהגישו המשיבים; קיימות נסיבות המלמדות, לדעתם, כי אין בכוונת המשיבים לפרוע את חובם, גם אם יחויבו בכך על ידי בית המשפט.




מוסיפים המבקשים וטוענים, כי מאזן הנוחות נוטה באופן משמעותי לטובת קבלת בקשתם להפקדת ערובה בגובה סכום פסק הבוררות. לדידם, מדובר בפסק בוררות ארוך, מנומק ומפורט, אשר ניתן לאחר לא פחות מ-15 ישיבות בוררות, שבמהלכן נשמעו טיעוני הצדדים ונחקרו עדים רלוונטיים. המשיבים חויבו בתשלום סך של למעלה מחמישה מליון ₪ בתשלומים דו חודשיים שווים החל מיום 15.12.13, אולם עד היום לא שילמו ולו שקל אחד למבקשים. לטענת המבקשים, אי-תשלום הסכום בו חויבו המשיבים לפי פסק הבוררות, מלמד על כך שאם תידחה בקשתם לביטול פסק הבוררות - ימנעו המשיבים מתשלום הסכום. לפיכך, יש מקום לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה, על מנת שיוכלו להיפרע מהם אם תידחה בקשתם לביטול פסק הבוררות.




המבקשים טוענים, כי למשיבים 2-4 עסקים בחו"ל, כמו גם חשבונות בבנקים זרים בחו"ל. מכאן, עולה החשש, כי המשיבים, יבריחו בנקל נכסים וכספים לחו"ל, באופן שיכביד ואף יסכל את מימוש פסק הבוררות.




המבקשים דוחים מכל וכל את הטענות שהעלו המשיבים בבקשתם לביטול פסק הבוררות, וטוענים, כי כל מטרתה של הבקשה היא לעכב את הוצאתו לפועל של פסק הבוררות. המבקשים סבורים, כי סיכויי הצלחתה הקלושים של בקשת הביטול מטים את הכף אל עבר חיוב המשיבים בהפקדת ערובה. עוד מפנים המבקשים, אל קביעת בית הדין בפסק הבוררות, לפיה: "הנתבעים לא היו זהירים כלל, לא עמדו על המשמר היום יומי, מילה לא היתה מילה, קיום סיכומים ברורים כלל אינו מחייב. אם היו משקרים פחות, היו מקיימים קצת הבטחות, הי' כל ההפסד הזה נחסך ומזימות וגניבות... לא הי' יוצא לפועל" (ס' 2 לפסק הבוררות).




תגובת המשיבים לבקשה



המשיבים טוענים, כי המבקשים הגישו את הבקשה הנוכחית בחלוף כ-9 חודשים ממועד הגשת בקשתם לאישור פסק הבוררות. לטענת המשיבים, המבקשים מודעים היטב ליכולותיהם הפיננסיות הטובות של המשיבים, במיוחד לאור העובדה, כי מדובר בבני משפחה, שאף היו שותפים עסקיים. עובדת היותם של המשיבים אנשי עסקים חובקי עולם אינה מעלה, לטענתם חשש כי לא ניתן יהיה להיפרע מהם. כמו כן, מציינים המשיבים כי הם בעלי נכסי נדל"ן בארץ.




מוסיפים המשיבים וטוענים, כי סכום הערובה המבוקש מתייחס לסכום שנפסק בפסק הבוררות וכן לריבית שנצברה בגינו בסך 238,607 ₪. אלא, שהיה על המבקשים לבקש ערובה רק לתשלום הראשון בסך 238,418 אירו, לאור העובדה כי לפי פסק הבוררות, הסכום ישולם בחמישה תשלומים דו חודשיים שווים. כמו כן, לאור העובדה שהצדדים הם אנשים חרדים שאין ביחסים שביניהם גביית ריבית, פסק הבוררות אינו נושא ריבית, שכן מדובר בסכום הנפסק על פי דין תורה.




המשיבים דוחים את טענת המבקשים, כי הינם תושבי חוץ וטוענים, כי הם ישראלים ובעלי נכסים בישראל. המשיבים יוצאים נגד תצהירו של הרב יהונתן דוד הול, שהוגש בתמיכה לבקשת המבקשים, לפיו המשיבים הם תושבי חוץ וטוענים כי "לא ברור מהיכן נטל המצהיר מטעם המבקשים דנא, תושב לונדון, את העוז להצהיר בפני ביהמ"ש הנכבד דברים באופן שכזה" (סעיף 26 לתגובה).




באשר לסיכויי בקשת הביטול, טוענים המשיבים כי מדובר בסיכויים גבוהים, שכן בורר מחויב על פי דין לשמוע את העדים הרלוונטיים, ובמקרה זה לא נשמעה עדותו של העד המרכזי והקריטי ביותר. משכך, דין פסק הבוררים להתבטל, זאת על פי סעיף 24(4) לחוק הבוררות.


תשובת המבקשים לתגובת המשיבים


בתשובת המבקשים נטען, כי כל מהותה של תגובת המשיבים היא ניסיון לבצע מקצה שיפורים פסול לבקשה לביטול פסק הבוררות והרחבות חזית. המשיבים טענו בעלמא, כי בידיהם נכסים ובתים בשווי עשרות מיליוני שקלים, אך לא פירטו מהם הנכסים האמורים. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי בתיהם של המשיבים רשומים ברובם על שם נשותיהם, וממילא, בהיותם בתי מגורים, לא ניתן להיפרע מהם.




באשר לטענה, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, טוענים המבקשים, כי בשל העובדה שהמותב שדן בתיק (כב' השופטת שבח) פסל את עצמו מלדון בתיק בחודש אפריל 2014 והתיק נקבע לחודש נובמבר 2014, לא נותרה ברירה בידי המבקשים אלא להגיש את הבקשה דנא, אשר תבטיח, כי חלוף הזמן לא יאפשר למשיבים לסכל את מימוש פסק הבוררות.


דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית



סעיף 29 לחוק הבוררות מסדיר את סמכותו של בית המשפט ליתן צווים זמניים, במסגרת הליך של בקשה לאישור פסק בוררות או ביטולו, לרבות חיובו של בעל דין במתן ערובה להבטחת מילויו של פסק הבוררות. כך קובע הסעיף:


"29. (א) משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות; הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה.
(ב) הוראות כל חיקוק בדבר עיקול זמני, עיכוב יציאה מן הארץ ומתן ערובה יחולו על סעד לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים."



בדומה לשיקולי בית המשפט בבוחנו בקשה לחיוב בערובה לפי תקנה 519 לתסד"א, גם בבחינת מתן סעד זמני בבקשה לביטול פסק בוררות יבחנו סיכויי הצלחתו של המבקש לבטל את הפסק וכן מאזן הנוחות בין הצדדים. עם זאת, כפי שנקבע ברע"א 4758/05 אוביץ נ' נאות א.פ. נכסי מקרקעין בע"מ (11.10.05) (להלן: "עניין אוביץ"), יש להתחשב במאפיינים המיוחדים של בקשה לביטול פסק בוררות בבחינה זו:


"התערבות בית המשפט בפסק בוררות היא מצומצמת ביותר, ומתוחמת הן על-ידי חוק הבוררות שקובע בסעיף 24 רשימה סגורה של עשר עילות אפשריות לביטול הפסק, והן על ידי ההלכה הפסוקה... לפיכך, מלכתחילה עומד מאזן השיקולים לטובתו של מבקש הסעד הזמני. על הצד שמבקש את ביטול הפסק יהיה מוטל להראות כי סיכויי הצלחתו לביטול הפסק גבוהים למרות הגישה המצמצמת במתן סעד מסוג זה. לחילופין יהיה עליו לעמוד בנטל כבד להראות כי מאזן הנוחות נוטה לצידו באופן משמעותי..." (שם, פסקה 6).

16. מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הצלחתה של בקשת ביטול פסק הבוררות, אינני סבורה, כי המשיבים הרימו את הנטל להראות, כי סיכויי הצלחתה של בקשת הביטול הם גבוהים, או כי מאזן הנוחות נוטה לצידם באופן משמעותי.

לעניין מאזן הנוחות, המבקשים מחזיקים בפסק בוררות המשתרע על פני 16 עמודים, אשר ניתן לטובתם. פסק הבורר חייב את המשיבים לשלם למבקשים סכום של כחמישה וחצי מליון ₪, שעד כה לא שולם מתוכו ולו תשלום אחד. המשיבים אף לא טרחו להסביר את אי-תשלום הסכום או חלקו בתגובתם לבקשה, ולמעשה התעלמו מכך לחלוטין. עובדה זו מלמדת על קיומו של יסוד ההכבדה לה צפויים המבקשים אם תידחה הבקשה לביטול פסק הבוררות, כאשר יבקשו לגבות את הוצאות ההליך, גם אם לא הוכחה כוונתם של המשיבים להברחת נכסים (רע"א 7592/08 פי.די.די. יהלומים בע"מ נ' I.DO. DIAMONDS INC. (6.10.08), פסקה 18 (להלן: "עניין פי.די.די יהלומים")).

באשר למצבם הכלכלי האיתן לו טוענים המשיבים, הרי שאלו הסתפקו ב"אישור בנקאי אודות יכולת פירעון" המתייחס למשיב 3 בלבד. כמו כן, המשיבים טענו כי בידיהם נכסי מקרקעין בשווי עשרות מליוני ₪, אולם לא פירטו מהם אותם נכסים.

17. באשר לסיכויי ההצלחה של המשיבים בבבקשת הביטול- בית המשפט נדרש לבחון עניין זה לגופו "שכן לולא בחינה ספציפית של המקרה יתרוקן מתוכנו המבחן של בחינת סיכויי הצלחת הבקשה, ככל שמדובר במתן סעד זמני בבקשה לביטול פסק בוררות" (עניין אוביץ, פסקה 8).

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה לביטול פסק הבוררות, הנסמכת על העילה הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות, לא שוכנעתי, כי המשיבים עמדו על כך שהמבקש 1 יזומן למסור את עדותו בפני בית הדין. המשיבים מבקשים להסתמך בנושא זה על תכתובת דואר אלקטרוני, אשר מעלה ספק בנוגע לטענה, כי המשיבים אכן ביקשו להעיד את המבקש 1. ספק זה יתברר במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות, ובשלב זה לא ניתן לומר כי טובים סיכויי הטענה להתקבל. משכך, מבלי לקבוע מסמרות בנוגע לגורלה של בקשת הביטול, סבורני כי סיכויי הבקשה להתקבל אינם גבוהים.

18. באשר לגובה סכום הערובה, מקובלת עליי טענת המשיבים, לפיה אין מקום לחייבם בהפקדת
ערובה השווה למלוא הסכום שנפסק לטובת המבקשים בפסק הבוררות, בין היתר לאור העובדה שנקבע כי הסכום ישולם בחמישה תשלומים שווים. מכל מקום, הערובה אינה מיועדת להבטיח את גבית הסכום שנפסק בהליך הבוררות, אלא את החזר ההוצאות ושכ"ט עו"ד שיפסקו למבקשים, אם תידחה הבקשה לביטול פסק הבוררות.

לפיכך, יחויבו המשיבים בהפקדת ערובה בסכום של 300,000 ₪.

היה והמשיבים לא יפקידו את הסכום האמור במזומן או באמצעות ערבות בנקאית תוך 15 יום מהיום, תימחק בקשתם לביטול פסק הבוררות.

המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות הבקשה בסך של 15,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אמנת האג ערובה

  2. ערובה תושב חוץ

  3. בקשה להפקדת ערובה

  4. הפקדת ערובה להוצאות

  5. ערובה להוצאות הנתבע

  6. ערובה לקיום פסק בוררות

  7. חיוב חברה בהפקדת ערובה

  8. בקשה למתן ערובה להוצאות

  9. חיוב תושב זר בהפקדת ערובה

  10. הפקדת ערובה בתביעה שכנגד

  11. חיוב חברה זרה בהפקדת ערובה

  12. ערובה להוצאות תביעה נגזרת

  13. ערובה להוצאות בבית הדין הארצי

  14. בקשה לחייב חברה בהפקדת ערובה

  15. חיוב הנתבע בהפקדת ערובה להוצאות

  16. הפקדת ערובה להוצאות בתיק פלת''ד

  17. הפקדת ערובה להוצאות חברה בחו''ל

  18. שיקולים בקביעת גובה ערובה להוצאות

  19. ערובה להוצאות חברה בקשיים כלכליים

  20. הפקדת ערובה להוצאות צו אנטון פילר

  21. בקשה להפקדת ערובה לאחר דיון הוכחות

  22. ערובה להוצאות בקשה לאכיפת שעבוד צף

  23. הפקדת ערובה להוצאות בבית הדין לעבודה

  24. אי הפקדת ערובה לפלסטינים עקב מצב כלכלי

  25. המועד להגשת בקשה להפקדת ערובה להוצאות

  26. ערובה להוצאות תובעים שגרים מחוץ לישראל

  27. בר''ע על החלטה על הפקדת ערובה להוצאות

  28. תביעה בגין עופרת יצוקה - ערובה להוצאות

  29. חיוב התעשיה הצבאית בהפקדת ערובה להוצאות

  30. בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות

  31. הפקדת ערובה נפגע ירי תושב הרשות הפלסטינית

  32. בקשה לחייב חברה להפקיד ערובה בקופת ביהמ''ש

  33. ערובה להוצאות בתביעה למניעת קיפוח המיעוט בחברה

  34. הפקדת ערובה של תושב פלסטיני להבטחת הוצאות הנתבע

  35. החלטות על הפקדת ערובה כתנאי לערעור בבית הדין לעבודה

  36. בקשה על פי סעיף 29(א) לחוק הבוררות לחיוב בהפקדת ערובה

  37. תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי: בקשה להפקדת ערובה

  38. האם אישור רו"ח מספיק כדי לא לחייב חברה בהפקדת ערובה להוצאות ?

  39. טענת המערער שהחתימה על גבי ההמחאות אינה חתימתו וכי מעולם לא הסכים לערוב לביצוען

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון