האם בעל מניות יכול לבקש לפרק חברה ?

האם בעל מניות יכול לבקש לפרק חברה ?

הוראת סעיף 260 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג- 1983 המגבילה מאוד את זכותו של בעל מניות לבקש פירוקה של חברה שהוא נמנה על בעלי מניותיה.

מבוא



לפניי בקשה לפירוקה של חברת צפון דיזנגוף בע"מ (להלן: "החברה").




המבקש טוען כי על יסוד פסק בוררות (כב' הבורר עו"ד יצחק קשלס) שניתן ביום 20.6.2013 בין המבקש לבין בעלי מניותיה של החברה, נקבע כי נכון לחודש אוגוסט 2011 חובות החברה לנושיה מסתכמים בסך של כ- 905,000 ₪. מתוך סכום זה, חוב בסך של 234,000 ₪ הוא כלפי המבקש, בגין הלוואות שהעמיד לחברה. סכום זה, כשהוא נושא ריבית הסכמית, עמד נכון למועד הגשת הבקשה (2.12.2013) על סך של 839,011 ₪.




המבקש שלח לחברה ביום 13.10.2013 דרישה לתשלום חובו, אלא שדרישה זו לא נענתה בחיוב. חלף זאת הודיעו לו בעלי המניות כי החברה סולבנטית.




המבקש טוען כי החברה חדלת פרעון וכי לא פרעה את חובותיה כלפיו, ולכן הוא מבקש את פירוקה.




החברה מתנגדת לבקשה. לדידה, המבקש הינו בעל מניות בחברה ולכן חלה עליו הוראת ס' 260 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג- 1983 (להלן: "הפקודה"), המגבילה מאוד את זכותו של בעל מניות לבקש פירוקה של חברה שהוא נמנה על בעלי מניותיה. בעניננו, כך טוענת החברה, לא מתקיימים במבקש התנאים המאפשרים לבעל מניות בחברה לבקש את פירוקה.




החברה טוענת כי היא נוסדה בשנת 2009 ועד לחודש מאי 2012 היא הפעילה בר ובית קפה ברח' דיזנגוף 268 בתל אביב. לדידה, המבקש הינו חלק מקבוצת בעלי מניות בחברה, המכונה "קבוצת חן", שהצטרפו לבעלי המניות הקיימים, המכונים "קבוצת שלומי", וזאת בחודש אוקטובר 2010, על מנת להפעיל את הבר מחדש. בקשר לכך אף נכרת הסכם מייסדים בין שתי הקבוצות, וזאת ביום 25.10.2010. בעקבות כך החזיקה כל קבוצה ב- 50% מהמניות, הגם שהמבקש לא נרשם ברשם החברות באופן פורמלי כבעל מניות בחברה. לראיה מצביעה החברה על תצהיר של המבקש שניתן במסגרת הליך הבוררות, בו טען המבקש כי שילם סך של 57,300 ₪ עבור 13% מהמניות.




יתר על כן, כך טוענת החברה, המבקש אף פעל כבעל מניות לכל דבר וענין. כך למשל הוא חתם על התחייבות אישית כלפי ספקים של החברה וכן ערב להלוואה שנטלה מספק מסויים.




עוד טוענת החברה כי הבורר עו"ד קשלס קבע שהסיבה שבגינה לא נרשמו מניות החברה על שמם של חברי קבוצת חן, שהמבקש נמנה עליה, היא סרובם של חברי הקבוצה לקבל באופן פורמלי את מניות החברה על מנת שלא לחשוף את עצמם לתביעות אישיות.




החברה מוסיפה וטוענת כי הבורר סבר שהמבקש הוא בעל מניות בחברה, שאם לא כן, לא ניתן להסביר את קביעתו לפיה חברי קבוצת חן ישאו בחובות החברה ביחד ולחוד, ממש כמו חברי קבוצת שלומי.




החברה טוענת עוד כי ההסכם מחודש ספטמבר 2011, בו נקבע כי המבקש איננו בעל מניות בחברה, נכרת בין המבקש לבין מספר מבעלי מניותיה, אך איננו מחייב אותה שכן לא נחתם על ידי האורגנים המוסמכים מטעמה.




החברה מוסיפה וטוענת כי המבקש לא הוכיח את החוב הנטען על ידו, לא הצביע על אינטרס ברור שיש לו בפירוק החברה והוא מנסה בדרך לא דרך לאלץ את החברה לפרוע את החוב כלפיו, תוך העדפה אסורה של החוב כלפיו על פני חובותיה לבעלי מניות אחרים. אכן, המבקש אוחז בשיק שמשכה החברה, אלא שלדידה של החברה, מדובר בשיק על תנאי שנמסר לו כחלק מנסיון להגיע לפשרה. הסדר הפשרה לא נחתם לבסוף על ידי החברה ולכן איננו תקף כלפיה. בנוסף, המבקש לא הציג את השיק לפרעון ולא נקט בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה. קיימת איפוא מחלוקת בתום לב בדבר תוקפו של השיק, ודי בכך כדי לדחות את בקשת הפירוק.




הבקשה נקבעה לדיון באולם. לקראת הדיון הוגשה תשובתו של המבקש לטענות החברה. במסגרת הדיון באולם השלימו בעלי הדין את טענותיהם.



דיון והכרעה




לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בכתב, ונתתי דעתי לטיעוניהם בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.




כעולה מהחומר שבפניי, ביום 25.10.2010 התקשרו בעלי המניות בחברה עם המבקש ואחרים, בהסכם שמטרתו היתה שיתוף פעולה בניהול הבר. בחודשים דצמבר 2010- מאי 2011 העמיד המבקש הלוואות לחברה בסכום כולל של 351,000 ₪. מקצת מההלוואות הושבו למבקש, אך החל מחודש אוגוסט 2011 חדלה החברה לפרוע את חובותיה למבקש. בחודש ספטמבר 2011 נוהל משא ומתן בין המבקש לבין חלק מבעלי המניות בחברה ובו הוסכם כי החברה תשלם למבקש סך של 172,000 ₪ לסילוק טענותיו כלפיה. לצורך כך נמסר למבקש שיק של החברה על הסכום הנ"ל, שזמן פרעונו ביום 1.11.2011. דא עקא, השיק לא הוצג לפרעון משום שנמסר למבקש כי אין לו כיסוי. בהמשך הודיעו בעלי המניות למבקש כי אין ביכולתם לקיים את הסכם הפשרה עימו ובעקבות כך נוהלה בוררות בין בעלי המניות בחברה. בסיומה של הבוררות קבע הבורר, ביום 20.6.2013, כי חובה של החברה כלפי המבקש הינו 234,000 ₪ (קרן), בצירוף ריבית הסכמית בשיעור של 3.75% לחודש. על כן, נכון למועד הגשת הבקשה, גובה החוב כלפי המבקש הינו 839,011 ₪.




לא מצאתי ממש בטענות החברה נגד המבקש. ראשית לכל, כעולה מהחלטתי מיום 25.12.2013 במסגרת הבקשה למינוי מפרק זמני לחברה, ציינתי כי אין לחברה חובות לנושים חיצוניים זולת חוב בסך של 1,000 ₪ לחברת בזק; גובה הלוואות הבעלים שהחברה חבה בהשבתן הינו כשני מליון ₪; אין לחברה נכסים כלשהם; אין לחברה כספים בחשבונה בבנק; אין לה פעילות כלשהי; אין לחברה לקוחות שחייבים לה כספים; אין לחברה צפי הכנסות לעתיד. עוד ציינתי כי עצם אחיזתו של המבקש בשיק שמשכה החברה, בסך של 172,000 ₪, שזמן פרעונו כבר חלף, די בה כדי לקבוע שהחברה חייבת למבקש לפחות את הסכום האמור. לא מצאתי בשעתו, וגם לא עתה, כי יש ממש בטענות החברה כאילו מדובר בשיק שלא מוטל היה על החברה לפרעו וכי מדובר כביכול בשיק על תנאי. על כן, אף אם אניח כי לא מוטלת על החברה כל חובה לפרוע לעת הזו את מלוא ההלוואה שהעניק לה המבקש, פשיטא שלפחות את סכום השיק היה עליה לשלם לו זה מכבר. אני דוחה את טענת החברה כאילו ישנה מחלוקת בתום לב בשאלת תוקפו של השיק בו אוחז המבקש.
לנוכח עדותו בפניי של שלומי אלישר, מבעליה של החברה, באותו הליך קודם של בקשה למינוי מפרק זמני, מתבקשת המסקנה כי אין בידי החברה לפרוע את השיק האמור ממקורותיה שלה. בשים לב לכך שאין לחברה נכסים כלשהם, וגם לא צפוי שיהיו לה הכנסות כלשהן בעתיד, ברי כי עסקינן בחברה חדלת פרעון.




לא מצאתי גם ממש בטענתה של החברה כאילו המבקש הוא בעל מניות בחברה. טעמו של דבר הוא שס' 3 להסכם מחודש ספטמבר 2011 בין המבקש לבין החברה וחלק מבעלי מניותיה, קובע כי "מובהר בזאת כי חן [המבקש- ח.ב.] אינו ולא היה בעל מניות בצ.ד. [החברה- ח.ב.] ולכן לא יחולו עליו כל חיובים חובות או דרישות מתוקף היותו בעל מניות." העובדה שהוטבעה חותמת החברה על ההסכם, בלא חתימה של מורשי החתימה שלה, אין בה כל רבותא, שכן את מניותיו אמור היה המבקש לקבל מבעלי מניות קיימים, ולא מהחברה. אין המדובר בהקצאת מניות אלא בהעברת מניות מבעלי מניות קיימים. על כן, אף אם אניח כי ההסכם איננו מחייב את החברה, בודאי שהוא מחייב את בעלי מניותיה שחתמו עליו.




מכל מקום, ואף אם נתעלם מן ההסכם האמור, לא עלה בידי החברה להציג מסמך אחר כלשהו, המעיד כי הוקצו אי פעם למבקש, או הועברו אליו, מניות של החברה. גם הסכם המייסדים מיום 25.10.2010, עליו מבקשת החברה להסתמך, קובע רק כי חלק מבעלי המניות מעוניינים למכור למבקש (ולאחרים) מניות בחברה. אין כל ראיה כי כוונה זו יצאה אי פעם אל הפועל. אכן, החברה מלאה טענות כרימון על כך שהמבקש סירב לקבל את המניות שהיה זכאי לקבל לפי ההסכם, אלא שתהא אשר תהא הסיבה שבגינה לא קיבל המבקש את המניות המגיעות לו, ואף אם מדובר במעשה מכוון מצידו, אין בכך כדי לשנות את העובדה שבפועל, הוא לא הפך מעולם להיות בעל מניות בחברה, ואין כל קביעה שיפוטית, אף לא במסגרת פסק הבוררות, לפיה המבקש הוא בעל מניות בחברה. מעבר לכך שהמבקש איננו רשום אצל רשם החברות כבעל מניות בחברה, אין חולק שלא נמסרו לו שטרי העברה של המניות המגיעות לו לשיטתה של החברה, ומכאן מתבקשת המסקנה שהמבקש איננו ולא היה מעולם בעל מניות בחברה. העובדה שהמבקש ערב לחובות של החברה כלפי ספקים, אינה הופכת אותו לבעל מניות בחברה. גם קביעות הבורר בענין נשיאה של קבוצת חן בחובות החברה, אינן הופכות את המבקש לבעל מניות בחברה. כך גם העובדה שהמבקש עצמו טען בעבר כי שילם סך של 57,300 ₪ כדי לקבל 13% מהמניות, אינה הופכת אותו לבעל מניות, שעה שאין כל ראיה על כך שאי פעם הועברו אליו המניות שביקש לרכוש.




לנוכח המסקנה לפיה המבקש איננו בעל מניות בחברה, ממילא לא חלה עליו הוראת ס' 260(א)(2) לפקודה, המגבילה מאוד את יכולתו של בעל מניות בחברה לבקש את פירוקה.




סיכומו של דבר, עסקינן בחברה חדלת פרעון והמבקש הוא נושה שלה לפחות בסכום השיק המשוך לפקודתו. משסרבה החברה לפרוע את השיק (הגם שלא הוצג לפרעון בבנק והגם שלא הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל), ברי כי עומדת למבקש עילה לבקש את פירוקה לפי ס' 258(1) לפקודה, שכן אין כל דרישה בסעיף הנ"ל לכך שהשיק יוצג לפרעון או שיוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כתנאי לביסוס עילה לבקשת פירוק.




למעלה מהצורך אציין כי התנגדותה של החברה לבקשת הפירוק נסמכת על תצהיר הערוך על דרך ההפניה, בניגוד לנדרש לפי תקנה 9 לתקנות החברות (פירוק) התשמ"ז- 1987, וכבר מטעם זה ניתן היה לדחות על הסף את כל טענותיה העובדתיות של החברה.




אשר על כן, על פי הבקשה שהוגשה לבית משפט זה, ולאחר שהודעה על דבר בקשת הפירוק פורסמה כדין והומצאה תעודה מאת הרשם לפי תקנה 7 לתקנות החברות (פירוק) התשמ"ז-1987, ולאחר שנדחתה התנגדותה של החברה לבקשה, ניתן בזה צו פירוק לפיו החברה תפורק בידי בית משפט על פי הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999 ופקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג-1983.




כונס הנכסים הרשמי בתל אביב ידאג לכינוס אסיפות נושים של החברה שבפירוק.




כונס הנכסים הרשמי בתל אביב יהיה המפרק הזמני של החברה, וזאת עד להכרעת אסיפת הנושים לזהותו של המפרק הקבוע.




נושאי המשרה בחברה יתייצבו מיד עם קבלת צו הפירוק במשרד הכונס הרשמי בתל-אביב, וזאת כדי למסור כל מידע שיידרש בנוגע לעסקי החברה. כן, יתייצבו המנהלים לחקירה במשרדי הכנ"ר בכל עת, לפי דרישתו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרדמת מניות

  2. העברת מניה

  3. שווי מניית אגד

  4. מניית הזהב של צים

  5. הכרה כבעל מניות

  6. הוכחת זכות במניה

  7. ביטול הקצאת מניות

  8. ביטול חילוט מניות

  9. חישוב נזק בעלי מניות

  10. מכירה כפויה של מניות

  11. התפטרות בעל מניות בחברה

  12. קיפוח בעלי מניות המיעוט

  13. החזר כספי על מכירת מניות

  14. ביטול הסכם אופציות מניות

  15. עניין אישי של בעלי מניות

  16. הצעת רכש של מניות המיעוט

  17. מכר מניות באיגוד מקרקעין

  18. דמי אבטלה שכיר בעל מניות

  19. רכישת מניות על שם אדם אחר

  20. יחסי עובד מעביד בעל מניות

  21. אכיפת צו מסירת מניות חברה

  22. מימון חקירה נגד בעלי מניות

  23. חיוב בעלי מניות באופן אישי

  24. אכיפת התחייבות למכירת מניות

  25. הכנסות ממכירת מניות חברת בת

  26. דמי אבטלה לבעל מניות בחברה

  27. טובות הנאה לבעל מניות בחברה

  28. רכישה כפויה של מניות המיעוט

  29. דילול מניות בעל מניות מיעוט

  30. תביעה ייצוגית אובדן ערך מניות

  31. מיסוי מכירת מניות בחברה פרטית

  32. העברת מניות המוחזקות בנאמנות

  33. תשלום חוב חברה ע''י בעלי מניות

  34. מימוש זכות סירוב לרכישת מניות

  35. חיוב דירקטור בתמורה להון מניות

  36. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות

  37. קיפוח בעלי מניות תביעה ייצוגית

  38. חובת האמון של בעל מניות שליטה

  39. בקשת בעל מניות למינוי מפרק זמני

  40. שווי הוגן של מניות תביעה ייצוגית

  41. תביעת עובד נגד בעל מניות של חברה

  42. אי גילוי במשא ומתן לרכישת מניות

  43. חובת הגילוי כלפי בעל מניות בחברה

  44. האם בעל מניות דירקטור נחשב לעובד

  45. האם צריך לשלם מס על מכירת מניות ?

  46. התחייבות לרכוש מניות במיזם נדל''ן

  47. בקשה לאישור בית המשפט למכירת מניות

  48. תביעה נגזרת של מחזיק מניות בנאמנות

  49. האם בעל מניות יכול לבקש לפרק חברה ?

  50. יחסי עובד מעביד בין בעל מניות לחברה

  51. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות רגילות

  52. חיוב אישי של בעל מניות תשלום שכר לעובד

  53. דמי אבטלה לבעל מניות מקבל תלושי משכורת

  54. ביטול אסיפה כללית מיוחדת של בעלי מניות

  55. תביעה ייצוגית של בעלי מניות מיעוט בחברה

  56. דיווח למע''מ על מכר מניות באיגוד מקרקעין

  57. פטור מערבות לחובות חברה לאחר מכירת מניות

  58. יחסי עובד מעביד בחברת מסחר במניות בבורסה

  59. תביעה אישית נגד בעל מניות בבית דין לעבודה

  60. התנגדות לאישור הסדר בין חברה לבעלי מניות

  61. הפסד לקוח בנק עקב השקעה ספקולטיבית במניות

  62. התערבות בעלי מניות בשיקול דעת מנהלי החברה

  63. בקשת בעל מניות להגיש תביעה נגד מועצת מנהלים

  64. ויתור על זכות סירוב ראשונה בגין מכירת מניות

  65. אישור הסדר נושים בכפוף להסכמה לא לדלל מניות

  66. "החזקה יחד" של מניות / החזקה משותפת של מניות

  67. בקשה למתן צו לכינוס אסיפת נושים ובעלי מניות

  68. תביעה נגד נאמן על הקצאת אופציות למימוש מניות

  69. אישור הגשת תביעה נגזרת ע''י מחצית מבעלי המניות

  70. חובת גילוי על בעלי מניות שרוצים להחזיק מניות יחד

  71. האם אפשר לאשר הסדר נושים לבקשת 40% מבעלי המניות ?

  72. שיטת DCF להערכת השווי ההוגן של מניות בהצעת רכש מלאה

  73. נדחתה תביעה נגד בעלי מניות של חברה לתשלום חובות החברה

  74. אין לראות ברישום מניות חברה תעשייתית כ"מכירה רעיונית"

  75. עקרון קיומה של אישיות משפטית נפרדת לחברה ולבעלי מניותיה

  76. עיכוב ביצוע העברת בעלות על מניות בטענה כי מדובר באקט בלתי הפיך

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון