טען כי הגנתו נפגעה עקב הייצוג על ידי נציג חברת הביטוח, קרי, טען לכשל בייצוג, לכן ביקש לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לבית משפט לתעבורה. לחילופין נטען כי במידה והערעור על ההרשעה לא יתקבל, מתבקש בית המשפט להקל בדינו של המערער. ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור. הכרעת הדין ניתנה לאחר שמיעת ראיות. לגישת המשיבה, אין לקבל את הטענה לכשל בייצוג כי הרי בעניינו של המערער לא קיימת חובת ייצוג. הכרעת הדין מנומקת ומפורטת ואין מקום להתערב בה. לכן ביקש לדחות הערעור בהקשר להכרעת הדין. עוד טען ב"כ המשיבה כי העונש אינו חורג מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים. מה גם, שהוטל על המערער עונש המינימום הקבוע בחוק. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהכרעת הדין, בגזר הדין, בראיות שהוגשו לבית משפט לתעבורה, בעדויות שהובאו שם, בבקשת המערער בבית משפט לתעבורה, בהודעת הערעור, נספחיה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור. המערער הורשע לאחר שבית משפט לתעבורה שמע את ראיות הצדדים, בחן את הראיות וכתב הכרעת דין מפורטת ומנומקת, תוך התייחסות לעדויות ולטענות שהעלה המערער. בית משפט לתעבורה קבע בהכרעת דינו כי התרשם מעדות המערער כ :- "עדות מגמתית שאין בה אמת, וכל תכליתה להתחמק מהאחריות תוך שהנאשם מנסה להתאים גרסה הנוחה לו. ניכרו סתירות בולטות בגרסאות שמסר הנאשם. התרשמתי מעדות פתלתלה על דוכן העדים, ניכרו בנאשם חוסר אותות אמת בעת שמסר את עדותו, וכאשר עומת את (כך במקור) סתירות בולטות, התחמק הנאשם וטען שאינו זוכר, בחלק אחר של חקירתו הנגדית, ביקש להטיל את האשמה ביחס לגרסה שנרשמה מפיו - פעם על הבוחן ש"ביים" אותו ואמר לו היכן לעמוד, ופעם אחרת על החוקר שגבה את עדותו במשטרה, כאמור, לא נתתי אמון בגרסת הנאשם". בית משפט לתעבורה קבע בהכרעת דינו כי גם גרסת הנאשם שנכנס לתוך הנתיב הנגדי, הנתיב בו נסע הקטנוע בתנועה ממול הנאשם, מחזקת את גרסתו של רוכב הקטנוע לפיה המערער חסם את נתיב נסיעתו והיווה הגורם הבלעדי לקרות התאונה. מקריאת הכרעת הדין עולה כי בית משפט לתעבורה ביסס את הכרעתו על יסוד האמון שנתן בעדי המשיבה, תוך דחיית עדות המערער. כאמור בעניין זה - התערבות בממצאים שבעובדה, ככלל ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב, אלא במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות של ממש בקביעות או במסקנות הערכאה הדיונית - ראו ע"פ 10586/05 ערן נגד מ"י (ניתן ביום 5.1.09), ע"פ 4286/08 אלהואשלה נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 14.1.09), רע"פ 1978/09 בני גלבוע נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.3.09), רע"פ 735/11 שי מזור נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 26.1.11) ורע"פ 6867/11 בהיל ג'בארין נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 27.9.11), ע"פ 2485/00 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נה (2) עמ' 918, ע"פ 5385/05 בילל אלחורטי נ' מדינת ישראל, (נתן ביום 18.5.06) וע"פ 2103/07 אביהו הורוביץ נגד מדינת ישראל, (ניתן ביום 31.8.08). קביעות בית משפט לתעבורה מבוססות על עדויות המשיבה ולטעמי, אין כל מקום להתערב בקביעות אלו. אינני סבור כי יש ממש בטענת המערער ביחס לכשל בייצוג, כי הרי המערער היה יכול להופיע לבדו ולייצג עצמו, מבלי להיעזר בנציג חברת הביטוח. העובדה שהמערער נעזר בנציג חברת הביטוח ולא פנה לייצוג על ידי עורך דין, היא בחירתו מרצון חופשי וכידוע כבודו של אדם, רצונו, כך שבנסיבות אלו, אין למערער להלין אלא על עצמו. טענת כשל בייצוג אמורה להיות מבוססת במידה גבוה ותוך הצבעה על אפשרות שתוצאת ההליך המשפטי הייתה יכולה להיות שונה מזו שנתקבלה, לו היה ייצוג הולם ומקצועי. קבלת טענת כשל בייצוג בכל מקרה עלולה להביא לביטול הליכים קודמים ויצרת נטל כבד על מערכת אכיפת החוק. מה גם, שקבלת טענה זו בכל הליך בו הנאשם ייצג את עצמו או נעזר במי שאינו מוסמך להופיע בבימ"ש, עלולה ליצור פתח לביטול הכרעות דין שלא בדרך המקובלת, ולהביא להתמשכות ההליכים מעבר לזמן הסביר - לעניין הטענות לכשל בייצוג ראו ע"פ 4883/11 נתן מרקוביץ נגד מדינת ישראל, (ניתן ביום 21.3.13), שם נאמר: "בית משפט זה כבר קבע כי הטוען לכשל בייצוג בערכאה הדיונית נדרש להביא לפני ערכאת הערעור את התייחסותו של הפרקליט בהליך הקודם לטענה זו (ראו למשל: ע"פ 6106/09 מטר נ' מדינת ישראל (6.9.2012), בפסקה 27; עניין בגימוב, בפסקה 28)." - ראו גם כן, רע"פ 5989/13 ניסים ביטון נגד מדינת ישראל, (ניתנה ביום 4.3.14) ורע"פ 337/14 חמזה פוקרא נגד מדינת ישראל, (ניתנה ביום 16.3.14). מעבר לנדרש, אציין כי, לא התרשמתי שהיה כשל בייצוג, העדים נחקרו בהרחבה. המערער יחד עם נציג חברת הביטוח ניהלו את חקירת העדים במידה סבירה והולמת ואף בטיעונים בפניי לא שמעתי מפי באת כוח המערער טענה שך ממש ובין היתר לא נטען כי היה בכוונת המערער לשאול את העדים שאלות נוספות שלא נשאלו ושחשיבותן לשינוי תוצאת ההליך רבה ומשמעותית. לכן, לא ניתן לומר כי המערער הראה קיומה של עילה המצדיקה החזרת ההליך לבימ"ש לתעבורה, כך שדין עתירתו זו, להידחות. מכל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור על הכרעת הדין. זאת ועוד, דין הערעור על גזר הדין להידחות, גם כן. העונש שהוטל על המערער הינו העונש הקבוע בחוק כעונש מינימאלי, כך שלא ניתן לומר שעונש מינימאלי שנקבע על ידי המחוקק הוא עונש החורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת - לעניין ההתערבות המצומצמת בעונש שנקבע על ידי הערכאה הדיונית - ראו עפ 3163/13 מדינת ישראל נגד ניסים פינס, (ניתן ביום 19/03/14), ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 29/1/09), ע"פ 6681/09 אלחטיב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 13.1.10), ע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.4.09), עפ"ת (חי') 23021-07-09 מדינת ישראל נ' חאדר אסוואד (ניתן ביום 24.11.09), ע"פ 7563/08 אבו סביח נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4/3/09), ע"פ 5236/05 עמאשה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4/3/09) וע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (ניתן ביום 3/7/06). ע"פ 4594/11 עלא עדס נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 29.1.13) וע"פ 8589/12 חאלד ביאטרה נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 28.1.13). אשר על כן, אני דוחה את הערעור על שני חלקיו. היה וניתן צו עיכוב ביצוע העונש, בטל בזה הצו ועל המערער לקיים את גזר הדין של בית משפט לתעבורה, כאשר מניין הזמן יהיה מיום מתן פסק דין זה. על המערער להפקיד את רישיונו לאלתר בהתאם לחובה הקבועה בחוק. עורך דיןפוליסהטענת כשל בייצוגחברת ביטוח