מה העונש על החזקת רימון הלם ?

מה העונש על החזקת רימון הלם ?

תמצית כתב האישום

1. הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב האישום, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, בעבירות בנשק לפי סעיפים 144(א) רישא ו- 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

2. בעובדות כתב האישום נאמר כי בלילה שבין 22.11.13 ל- 23.11.13, בשעה 00:25 לערך, בעת שנסע ברכב מסוג מאזדה 3 נשא הנאשם והוביל רימון יד הלם / סינוור 7290M, אשר בכוחו לגרום לפציעה בעת פעילותו, בכפוף לקרבה למוקד הפעולה (להלן: "הרימון"). נטען כי במעשיו אלה, הנאשם החזיק, נשא והוביל נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, לנשיאתו ולהובלתו.

3. הואיל וקיימת חובת תסקיר, הופנה הנאשם בעקבות הרשעתו בדין, לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר.


תסקיר שירות המבחן

4. מהתסקיר שהוגש ביום 1.9.14 עולה תמונה של צעיר נורמטיבי, בן למשפחה המקיימת אורח חיים תקין ללא מעורבות בפלילים. משפחת מוצאו מונה שישה ילדים, כאשר הנאשם הינו השלישי ברצף הילודה. אביו של הנאשם עוסק כעצמאי בהתקנת וילונות ואימו עקרת בית. תוארו יחסים תקינים בין הנאשם לבני משפחתו ובין יתר בני המשפחה לבין עצמם. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, במגמה מקצועית ללא תעודת בגרות, לדבריו ללא בעיות תפקוד עם הסובבים אותו. מזה כשנתיים הוא עובד לפרנסתו במשחטת עופות שבבעלות דודו, במקביל לעזרה שהוא מושיט לאביו בעבודתו בהתקנת וילונות.

בעקבות מעורבותו בעבירה נשוא כתב האישום נעצר הנאשם למשך כ-18 ימים, לאחריהם שוחרר בתנאי מעצר בית מלא, כאשר לאחר כחודש ימים הותר לו לצאת לעבוד. מדובר במעצר ראשון עבור הנאשם שאין לחובתו הרשעות קודמות.

בהתייחס לעבירה, נאמר כי הנאשם קיבל אחריות למעורבותו בה, תוך ביטוי תחושות כישלון ואכזבה עצמית. הנאשם מסר בפני שירות המבחן כי זמן קצר לפני שנעצר, התבקש על ידי צעיר מכפרו להסתיר את הרימון אצלו, ונענה לבסוף לבקשתו כיוון שהתקשה לעמוד בלחץ שהופעל עליו. עוד טען כי הדבר נעשה על רקע התקופה המתוחה בכפרו לאחר תוצאות הבחירות למועצה המקומית, במהלכה היו תקריות בהן הושלכו רימוני הלם מצד תומכים משני המחנות. הנאשם שלל כל כוונה לשימוש ברימון.

שירות המבחן התרשם מבחור בעל יכולות קוגניטיביות נמוכות, שקט ומופנם, הנוטה להיגרר ולהפגין חוסר עצמאות. יחד עם זאת, התרשם כי מדבור במי ששואף לנהל אורח חיים נורמטיבי, ונעדר דפוסים עבריינים מקובעים. כגורם סיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד נלקח בחשבון כי מדובר בעבירה שיש בה אלמנטים של בחירה וכוונה, בשים לב לנסיבות ביצועה. בצד זאת הובאו גורמים רבים כגורמי סיכוי לשיקום המפחיתים את רמת הסיכון להישנות התנהגות עבריינית בעתיד: תפקודו התקין בדרך כלל של הנאשם, היותו בעל עמדות פרו חברתיות, העובדה כי גילה יכולת התארגנות ותפקוד סבירה במסגרות החינוכיות והתעסוקתיות אליהן השתייך עד כה, היעדר הרשעות קודמות, הבנתו כיום את חומרת העבירה וההערכה כי ההליך המשפטי נחווה על ידו כמרתיע ומציב גבולות, וכן התרשמות שירות המבחן כי הוריו מהווים עבורו גורם תומך ומציב גבולות.

בסיכומו של התסקיר צוין כי הנאשם לא ביטא בפני שירות המבחן מצוקה רגשית ושלל נזקקות למעורבות טיפולית. לאור הפער בין אורחות חייו של הנאשם לבין אופי העבירה המיוחסת לו וחומרתה, הומלץ על הטלת עונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה וקנס.

טיעוני המאשימה לעונש

5. לגישת המאשימה, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה במקרה הנדון חמורות ומצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל, במסגרת מתחם ענישה שנע בין שנה לשלוש שנות מאסר. נטען כי המחוקק ייחס חומרה רבה לעבירות אותן ביצע הנאשם, ולפיכך קבע עונשים של 7 ו-10 שנות מאסר בגין עבירות אלו. במקרה דנן, מדובר ברימון הלם שבכוחו לגרום לפציעה בעת פעולתו, בכפוף לקרבה למוקד הפעולה. לדעת המאשימה, לא ניתן למצוא הסבר "תמים" או כזה שאינו קשור בביצוע עבירות פליליות, בפי נאשם שהחזיק ונשא ביודעין רימון הלם בכלל, ובשעת לילה מאוחרת בפרט.

עוד נטען כי חומרת האירוע הינה בסיכון הפוטנציאלי הרב הטמון בהחזקת ובנשיאת נשק. המאשימה הפנתה לדברי בית המשפט העליון לפיהם יש צורך בענישה מרתיעה כלפי מי שמקבל לחזקתו ונושא נשק, אף אם אינו מתכוון אישית לבצע באמצעותו פשע מסוים. הודגשה הקלות הרבה בה אנשים עושים שימוש בנשק המצוי ברשותם, המחייבת מתן ביטוי עונשי הולם. כן נטען כי אמנם הנאשם נעדר הרשעות קודמות, אולם על האינטרס הציבורי ואלמנט ההרתעה לגבור בעבירות אלה על פני הנסיבות האישיות. בהקשר לאמור בתסקיר שירות המבחן, ביקשה המאשימה להתעלם מהסבריו וטיעוניו של הנאשם ביחס לנסיבות הגעת הנשק לידיו וכל טענה שאינה מפורטת בעובדות כתב האישום, היות ואלה חורגות מהמסגרת שהוסכמה על הצדדים וממילא גם לא הוכחו. בהתייחס להמלצות התסקיר, נטען כי אף שהנאשם לקח אחריות על מעשיו, הרי שלנוכח חומרת העבירות ולנוכח הסכנה הגלומה בהחזקה ובנשיאה של רימון הלם ולנזק העלול להיגרם ממנו לגוף ולרכוש, ראוי לגזור על הנאשם עונש מאסר במסגרת המתחם שצוין.

טיעוני הנאשם לעונש

6. בטיעוניו לעונש הדגיש הסנגור כי אמנם על פי הגדרת החוק מדובר בנשק, אולם יש לאבחנו מכלי נשק אחרים, אשר יכולתם לגרום לפציעה אינה כפופה לקרבה למוקד הפעולה, דוגמת אקדח. לגישתו של הסנגור, בנסיבות העניין ולאור האמור בתסקיר שירות המבחן, ניתן במקרה זה להסתפק בענישה הצופה פני עתיד ובקנס כספי. עם זאת, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן כגורם המקצועי אשר אמון על בחינת כל נסיבותיו של הנאשם.

בהתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם נאמר כי מדובר בבחור צעיר, בן 19 ביום ביצוע העבירה, אשר הודה מיידית במיוחס לו. כן נטען כי עוד במשטרה הודה בהובלה ובנשיאה אך טען כי הרימון אינו שייך לו ואף מסר את שמות המעורבים, אולם מסיבותיה העדיפה המשטרה לשחרר את מוסר הרימון ולעצור את הנאשם אשר החזיק בו בפועל. נטען כי עצם הודייתו של הנאשם מעידה על כך שלא מדובר בעבריין. עוד נאמר כי הנאשם חסך זמן למשטרה וניסה גם לעזור בהפללת חברו. הנאשם אף בחר להודות בכל המיוחס לו בכתב האישום, הביע חרטה על מעשיו ושיתף פעולה באופן מלא עם קצין המבחן.

באשר לעונש הראוי, נטען כי על פי הפסיקה, ענישה בדמות עבודות שירות גם היא מאסר, אשר ההבדל בינו לבין מאסר מאחורי סורג ובריח הינה באופן נשיאתו. מאסר בעבודות שירות מהווה דרך שיקומית אשר אינה מערבת את הנאשם עם גורמים עבריינים. לתמיכה בגישתו הפנה הסנגור לפסיקה במקרים דומים בהם הוטל מאסר לנשיאה בעבודות שירות. נטען גם כי העבירות בהן הורשע הנאשם מצויות במדרג הנמוך של עבירות הנשק.

דבר הנאשם

7. בדברו האחרון הביע הנאשם צער על מעשיו והתחייב כי הדבר לא ישנה בעתיד.




קביעת מתחם הענישה ההולם

8. ככלל, מתחם הענישה ההולם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, ולשם כך בית המשפט נדרש להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, תוך מתן הדעת לרשימה המפורטת בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין.

9. העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות, ולא בכדי קבע המחוקק בצדן עונש חמור של שבע ועשר שנות מאסר. הנאשם החזיק, נשא והוביל רימון הלם, אשר ביכולתו לפצוע ולגרום לנזק, בכפוף לקרבתו למוקד הפעולה, בשעת לילה מאוחרת, מבלי שנמצא לכך הצדק.

10. בית המשפט העליון עמד לא אחת על כך שעבירות הנשק הפכו זה מכבר למכת מדינה של ממש שיש צורך להתייחס אליה בחומרה (ע"פ 2251/11 וע"פ 2368/11 מ"י נ' ג'מאל נפאע (4.12.11); ע"פ 5913/11 תאר הייב נ' מדינת ישראל (12.9.2012)). בע"פ 8416/09 מ"י נ' מחמוד חרבוש ואח' (9.6.10) נאמר מפי כב' השופט פוגלמן:

"חומרתה של עבירת החזקת הנשק, מקורה בכך שעבירה זו אינה נעשית לרוב אלא כדי לאפשר ביצוען של עבירות אחרות, שמעצם טבעו של הנשק, כרוכות באלימות או בהפחדה... המציאות השוררת בארץ המתבטאת בזמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש עמו פוטנציאל להסלמת האלימות העבריינית, מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה (ראו ע"פ 1322/04 מדינת ישראל נ' פס, סעיף 4 ( 19.4.04). יש לעשות כן עוד בטרם ייעשה באקדח שימוש קטלני, באמצעות הרחקת המחזיק בו מן החברה לפרק זמן, והעברת מסר מרתיע באמצעות עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל (ראו למשל ע"פ 3361/08 ליבוביץ' נ' מדינת ישראל ( 27.7.08 (להלן: עניין ליבוביץ'); ע"פ 5220/09 עוואודה נ' מדינת ישראל ( 30.12.09)".

גם בע"פ 1323/13 רך חסן נ' מדינת ישראל (5.6.13) (להלן: "פרשת רך"), הדגישה כב' השופטת ע' ארבל את המגמה המתחייבת של החמרה בענישה בעבירות נשק המיושמת בפסיקה בשנים האחרונות, בצד הצורך להקפיד על ענישה אינדיבידואלית התואמת כל מקרה לנסיבותיו:

"נוכח היקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק בכלל וסחר בנשק בפרט, וזמינותו המדאיגה של נשק בלתי חוקי במחוזותינו, התעורר הצורך להחמיר בעונשי המאסר המוטלים בעבירות אלה. אכן "התגלגלותם" של כלי נשק מיד ליד ללא פיקוח עלול להוביל להגעתם בדרך לא דרך לגורמים פליליים ועוינים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של כלי נשק אלה ולאילו תוצאות הרסניות יובילו - בסכסוך ברחוב, בקטטה בין ניצים ואף בתוך המשפחה פנימה. הסכנה הנשקפת לציבור כתוצאה מעבירות אלה, לצד המימדים שאליהם הגיעו, מחייבים לתת ביטוי הולם וכבד משקל להגנה על הערך החברתי שנפגע כתוצאה מפעילות עבריינית זאת, הגנה על שלום הציבור מפני פגיעות בגוף או בנפש, ולהחמיר את עונשי המאסר המוטלים בגין פעילות עבריינית זאת, בהדרגה. למותר לציין כי אין בכך כדי לחתור תחת האופי האינדיבידואלי שבמלאכת הענישה, הנעשית בכל מקרה לגופו, לפי נסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם".

לצד זאת, בפרשת רך הנ"ל, צויין גם כי "מתחם העונש ההולם בעבירות המבוצעות בנשק צריך שיקבע בהתאם לסוג הנשק שבו מדובר. שהרי, סוג הנשק, כמו גם ההיקף שבו נסחר, הוחזק, הובל וכיוצא באלה, הם נסיבות הקשורות בביצוע העבירה והם שקובעים את פוטנציאל הנזק הכרוך במעשה העבירה. ברי כי סחר בעשרות מטעני חבלה המכילים עשרות קילוגרמים של חומר נפץ אינו שקול מבחינה עונשית-גמולית לסחר ברימון הלם בודד. למעשה, אין כל חידוש בקביעה כי קיים מדרג ענישה בעבירות המבוצעות בנשק, הנקבע, בין השאר, על פי סוג, איכות וכמות הנשק שנעשה בו שימוש" (ראו גם ע"פ 1332/04 פס נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(5) 541).

11. במקרה דנן, כאמור, מדובר אמנם בעבירות חמורות, מעצם טיבן כעבירות בנשק, אולם מדובר בעבירות החזקה, הובלה ונשיאה, אשר נקבעו כמצויות במדרג הנמוך של עבירות הנשק. כמו כן, יש משקל לכך שהמדובר ברימון הלם, אשר יכולתו לגרום לנזק כפופה לקרבתו למוקד הפעולה. זאת, מבלי להתעלם מהסכנה הפוטנציאלית הממשית הטמונה בהחזקת כלי נשק מסוג זה. יש מן הצדק בטענת המאשימה כי הנסיבות בהן הגיע הרימון לידיו של הנאשם אינן מהוות חלק מן המסגרת העובדתית לגביה הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, ונסיבות אלה אף לא הוכחו בפני. ואולם, יש לציין גם, כי כפי שלא הוכחו בפני נסיבות הגעת הרימון לידי הנאשם, כך גם לא יוחסה לנאשם, במסגרת כתב האישום, כוונה לעשות שימוש ברימון או להעבירו לידיים זרות.

12. בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה, אני קובע כי מתחם הענישה הראוי במקרה זה, בהתבסס על עקרון ההלימה, נע בין מאסר לתקופה של ששה חודשים לבין 3 שנות מאסר בפועל.

גזירת העונש בתוך מתחם הענישה

13. בעת גזירת העונש בתוך המתחם שנקבע, על בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בהתאם לנסיבות המנויות בסעיף 40יא לחוק העונשין.

14. במקרה דנן, מדובר בנאשם יליד 1994, במועד ביצוע העבירות היה כבן 19 ונמנה על קבוצת "הבגירים הצעירים". כידוע, על פי המגמה בפסיקה, בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם, יש מקום לבחון את הפוטנציאל השיקומי וככל שהוא קיים ליתן לו משקל נכבד. בית המשפט העליון התייחס לכך בהרחבה בע"פ 7781/12 פלוני נ' מדינת ישראל (25.6.2013). באותו עניין נקבע מפי כב' השופט ס' ג'ובראן כך:

"בכל הנוגע למדיניות הענישה, יצר המחוקק מבנה מדורג, שבו ככל שגילו של נאשם צעיר יותר, כך יהווה הדבר שיקול משמעותי יותר להעדפת שיקולי השיקום על פני שיקולי ההרתעה והגמול. כפי שיפורט להלן, מבנה מדורג זה הקבוע בחקיקה משקף את מציאות החיים, שבה לא ניתן לקבוע גבול דיכוטומי ומוחלט שלפניו אדם הוא קטין ולאחריו הוא בגיר".

בשורה ארוכה של החלטות אחרות, עוד קודם להחלטה הנ"ל, קבע בית המשפט כי יש להעניק משקל נכבד לפוטנציאל השיקומי ככל שהוא עולה מתסקיר שירות המבחן. נקבע כי "שיקולי השיקום מקבלים משנה תוקף, כאשר לפני גילו של המערער קרוב לגיל הקטינות ולפניו פרושים כל חייו" (ע"פ 8480/12 בלצאו נ' מדינת ישראל (23.1.2013) וראו עוד: 2403/13 פרי נ' מדינת ישראל (8.4.2013)). בע"פ 7781/12 הנ"ל סיכם בית המשפט את השיקולים המייחדים את קבוצת ה"בגירים הצעירים" בקבעו:

"לאור כל האמור לעיל, לגישתי, יש מקום להתחשב במסגרת שיקולי הענישה בייחודיותה של קבוצת 'הבגירים צעירים'. חשוב להבהיר כי אין בקביעתנו זו כדי לקבוע כי בגזירת עונשם של קבוצה זו, יש לשקול שיקולים זהים לאלו של קטינים. יחד עם זאת, על בית המשפט בקובעו את עונשו של 'בגיר צעיר' לייחס לגילו משקל משמעותי. במסגרת זאת, עליו לשקול בין היתר את קרבתו לגיל 18, ההשפעה האפשרית של מאסר בפועל על שיקומו ומצבו הנפשי, ובגרותו. הכל כעולה מתסקיר המבחן שיוגש בפניו בטרם גזירת העונש".

15. בענייננו, התרשמותו של שירות המבחן מהנאשם היתה חיובית. נאמר כי ההתרשמות הינה מצעיר בעל שאיפות לחיים נורמטיביים, אשר השקיע מאמצים בפרנסת עצמו ומגלה רצון לנהל אורח חיים נורמטיבי, לצד מחויבותו לבני משפחתו. עוד התרשם שירות המבחן מהיעדר קיומם של דפוסים עבריינים מקובעים. כמו כן, הובאו גורמי סיכוי רבים המפחיתים את רמת הסיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד ובכללם גם הבנתו של הנאשם את חומרת העבירות וחווייתו את ההליך הפלילי כמרתיע. זאת, בצד ההתרשמות מהוריו של הנאשם כמהווים עבורו גורם תומך ומציב גבולות, אשר בהדרכתם עשוי הנאשם לחזור לרמת תפקוד מקובלת ומאוזנת, בעקבות הפקת לקחים ממעורבותו בעבירות. לאור כל אלה, המלצת שירות המבחן היתה למאסר קצר לריצוי בעבודות שירות.

על חשיבות מסקנותיו של שירות המבחן עמד בית המשפט לא אחת. תסקיר שירות המבחן משמש כלי בידי בית המשפט לרדת לעומקן של נסיבותיו האישיות של הנאשם ולחקר הגורמים האפשריים לביצוע העבירות על ידו, כמו גם לבחינה מעמיקה של סיכויי שיקומו (ע"פ 3472/11 פלוני נ' מ"י (3.9.12)). בבש"פ 5859/04 מדינת ישראל נ' נאיף (22.6.2004) נאמר:

"שירות המבחן, אליבא דכולי עלמא, הינו ידו הארוכה של בית המשפט, ותפקידו הוא, בין השאר, לבחון ולבדוק נושאים שבית המשפט עצמו מתקשה לבחון ולבדוק. במובן מסוים ניתן לדמות את שירות המבחן לפריסקופ הנשלח מצוללת והמעביר אל קברניט הצוללת תמונות שהקברניט מתקשה לראותן בעיניו שלו".

וכן ראו דברי השופט פוגלמן בבש"פ 267/11 מ"י נ' ברמוחה (13.1.11):

"שירות המבחן מסייע בידו של בית המשפט לאסוף מידע שבית המשפט עצמו מתקשה לאסוף. הוא סוקר עבור בית המשפט את עברו של הנאשם או העצור, את מצבו המשפחתי והכלכלי, את מצב בריאותו ואת קיומן של נסיבות מיוחדות שיכול והובילו לביצועה של העבירה. המלצותיו של שירות המבחן מגובשות על ידי אנשי מקצוע ומומחים, והן מבוססות על היכרות ישירה עם הנאשם וסביבתו וכן על ניסיון עשיר בהערכת מסוכנותם של נאשמים וסיכויי השיקום שלהם".

דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בצעיר, שתהליך הבשלתו ובגרותו עדיין לא הושלמו, וניתן ביתר קלות לתקן דרכיו ולהשיבו לדרך המלך. זאת, בפרט כאשר מדובר בצעיר הנעדר כל הרשעות קודמות וזו לו הסתבכותו הראשונה והיחידה בפלילים.

16. ישנם שיקולים נוספים לקולא אשר יש להביא בחשבון, ובהם הודייתו של הנאשם במיוחס לו בשלב מוקדם של ההליך. הודייה זו לא זו בלבד שהביאה לחסכון בזמן שיפוטי יקר אלא שהיא טומנת בחובה נטילת אחריות מצד הנאשם על מעשיו. בנוסף ראיתי להתחשב בחרטתו של הנאשם ובצער שהביע בפניי על מעשיו. עוד ראיתי להתחשב בתקופה הארוכה בה שהה הנאשם בתנאים מגבילים, מעצר בית לילי בצד פיקוח אנושי משך כל שעות היממה, תנאים אשר לא הופרו על ידו משך כל התקופה.

17. על יסוד מקבץ השיקולים שמניתי לעיל, יש בכוונתי להשית על הנאשם עונש מאסר למשך שישה חודשים שירוצה בעבודות שירות, כפוף לאישורו של הממונה על עבודות שירות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כפל עונש

  2. עונש לבעל מכה

  3. צבירת עונשים

  4. עונש קל לבעל מכה

  5. חפיפת עונשי מאסר

  6. העונש על החזקת נשק

  7. הפעלת עונש על תנאי

  8. העונש על סחר בחשיש

  9. ערעור על עונש בצבא

  10. עונש על סחר בהרואין

  11. עונש להורים מתעללים

  12. עונש על תקיפת קשיש

  13. העונש על עבירות נשק

  14. הקלה בעונש לחולי נפש

  15. עונש על תקיפת בת זוג

  16. עונש על החזקת הרואין

  17. ערעור על חומרת העונש

  18. עונש על עבירות תקיפה

  19. עונש על גניבת מכונית

  20. מה העונש על עדות שקר

  21. העונש על גניבה ממעסיק

  22. עונש על התקהלות אסורה

  23. עונש השעייה לעורך דין

  24. עונש על תקיפה בבית קפה

  25. מה העונש על הונאת ביטוח

  26. העונש על שבירת חלון רכב

  27. הפחתת עונש על מעשה סדו

  28. העונש על התקהלות אסורה

  29. עונש קל על נהיגה בשכרות

  30. הקלה בעונש נהיגה בשכרות

  31. עונש פיטורים לעובד מדינה

  32. עונש על מגע עם סוכן חוץ

  33. עונש על ביצוע עסקאות נשק

  34. עונש על מעשה מגונה בכוח

  35. עבירת פציעה - מה העונש ?

  36. עונש על גניבה בידי עובד

  37. עונש לקטין על מעשה מגונה

  38. עדות בשלב הטיעונים לעונש

  39. עונש על הפעלת רדיו פיראטי

  40. מה העונש על נהיגה בשלילה

  41. העונש על תלונת שווא במשטרה

  42. הקלה בעונש על גניבת תיקים

  43. העונש על מעשה מגונה בפומבי

  44. עונש על מכירת דיסקים צרובים

  45. העונש על יריות באזור מגורים

  46. החמרה בעונש בעבירות תעבורה

  47. עונש על אי קיום צו בית משפט

  48. הקלה בעונש בגלל הליך שיקום ?

  49. חזרה מהודאה בשל חומרת העונש

  50. בקשת הפרקליטות להחמרה בעונש

  51. מה העונש על פגיעה בהולך רגל

  52. עיכוב עונש השעיה של עורך דין

  53. בעל מכה את אשתו - מה העונש ?

  54. מה העונש על החזקת רימון הלם ?

  55. הקלה בעונש עקב מצב כלכלי קשה

  56. העונש על זריקת אבן על מכונית

  57. ערעור על עונש בעבירות ביטחון

  58. עונש מינימלי על נהיגה בשכרות

  59. עונש על קשירת קשר לביצוע פשע

  60. העונש על ניסיון לגנוב מכונית

  61. הקלה בעונש בגלל בעיות בריאות

  62. החמרה בעונש לאב שהתעלל בילדיו

  63. עונש על עבירה אתית של עורך דין

  64. עונש על זריקת אבנים על שוטרים

  65. בקשה להקלה בעונש על תקיפת שוטר

  66. ערעור על קולת העונש החזקת חשיש

  67. הבדלים בעונש מבצע עיקרי ומסייע

  68. הקלה בעונש על נהיגה בזמן פסילה

  69. העונש על מעשה מגונה בכוח בקטינה

  70. הקלה בעונש על עבירות ביטחוניות

  71. כפל עונש - כפל אישום - סעיף 186

  72. עונש על גניבה של חפצים לא יקרים

  73. העונש על עבירת חטיפה ומעשה מגונה

  74. עונש על סחר בבני אדם לעיסוק בזנות

  75. עונש על עבירות משמעת של עורכי דין

  76. מה העונש על עבירות על חוק העתיקות ?

  77. החמרת העונש שנפסק בבית הדין למשמעת

  78. עונש על פגיעה בהולך רגל במעבר חציה

  79. עונש על בניית קומות נוספות ללא היתר

  80. מה העונש על עבירת מסירת מידע לאויב ?

  81. ערעור על עונש חמור על עבירות תעבורה

  82. ערעור כנגד חומרת העונש - דיני תעבורה

  83. ערעור על חומרת העונש בתאונת פגע וברח

  84. מה העונש על עבירת החזקה בתנאי עבדות ?

  85. ערעור על קולת העונש בעבירת נהיגה בשכרות

  86. מה העונש על הסעת מחבל מתאבד לבצע פיגוע ?

  87. עונש על מעשה מגונה בקטינה ע''י קרוב משפחה

  88. מה העונש על הברחת פלסטינים מהשטחים לארץ ?

  89. עונש על התעללות בילדים - עונשים חינוכיים

  90. חבלה בכוונה מחמירה - ערעור על חומרת העונש

  91. הסכמת הפרקליטות להקל בעונש לאחר הגשת ערעור

  92. מה העונש על סטיה מנתיב וגרימת תאונת דרכים ?

  93. עונש לפלסטיני בעבירת כניסה לישראל שלא כדין

  94. מה העונש על השארת חפצים על ברחוב על המדרכה ?

  95. מה העונש על הסעת שב"חים למי שאין לו עבר פלילי ?

  96. מה העונש על השתתפות במחנה אימונים של ארגון טרור ?

  97. הגנת טעות במצב דברים על פי סעיף 34 י"ח לחוק העונשין

  98. עבירת שנאה מהווה נסיבה מחמירה: סעיף 144ו לחוק העונשין

  99. עבירה של פציעה כשהעבריין מזויין לפי סעיף 334 + 335(א)(1) של חוק העונשין

  100. עבירת פציעה בנסיבות מחמירות - סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין

  101. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון