עילת מעצר בשל חשש להימלטות מהדין החלטה 1. כנגד המשיבים 2 ו- 3 הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), התפרצות לעסק וגניבה ממנו לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, שהיה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן: "חוק הכניסה") - יחד עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים כנגדם. עילת מעצר 23. בעניינם של שני המשיבים קמה עילת מעצר של חשש להימלטות מהדין, על רקע היותם תושבי יהודה ושומרון (חשש אותו הוכיחו אף בעת מנוסתם מהשוטרים). כמו-כן, נסיבות האירוע - הכוללות תכנון, מידה מסויימת של תחכום וחלוקת תפקידים, לצד סכום השלל שנגנב, לרבות בכספת - מבססות עילת מעצר של מסוכנות לבטחון הציבור. 24. לכך יש להוסיף, כי בעברו של המשיב 2 תשע הרשעות קודמות בין השנים 1988 - 2012, לרבות בעבירות רכוש ובעבירות לפי חוק הכניסה, כשהוא אף ריצה עונשי מאסר בפועל. תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי של 8 חודשים בגין עבירות לפי חוק הכניסה. 25. בעניינו של המשיב 2 לא הוצגה כל אופציה לשחרור בחלופה או בתנאים כספיים. בכל מקרה, על רקע עברו הפלילי וחלקו הדומיננטי באירועים, עילות המעצר הן מובהקות, ובעניינו לא תסכון כל חלופת מעצר. 26. לעומתו, לחובת המשיב 3 הרשעה קודמת אחת משנת 2009 בגין עבירה לפי חוק הכניסה. סניגורו של המשיב 3 ביקש לשחררו בתנאים כספיים - אך לשאלתי הבהיר כי אין בשלב זה כל ערב להציע. מדובר, לכן, בעתירה תיאורטית, כאשר לגישתי לא ניתן לשקול שחרורו של המשיב 3 ללא התייצבות של ערבים, אזרחים ישראליים, שבית-המשפט יוכל להתרשם מהם, תוך קביעת תנאים כספיים מכבידים שממילא לא יוכל לעמוד בהם. מעבר לצורך ייאמר, כי לאור קביעותיו של בית-המשפט העליון בבש"פ 6781/13 קונדוס נגד מדינת ישראל, מיום 4.11.13, הרי שלאור הסמיכות הגיאוגרפית בין ישראל לאזור, ובמקרים בהם שאלת ההתחמקות מן הדין אינה עומדת לבדה, נדרש בית-המשפט לבחון את מסוכנותו של הנאשם אם יפר את תנאי השחרור שעל קיומן אין למערכת האכיפה בישראל דרך לפקח באיזור. בענייננו, כשעסקינן בתושב איזור אשר ביצע עבירות רכוש מתוכננות, בצוותא תוך גניבת שלל רב, על-ידי משיב שכבר נדון בעברו - ממילא לא ניתן לטעמי לשקול שחרורו בתנאים כספיים כמבוקש. 27. אשר על כן, מורה על מעצרם של המשיבים 2 ו - 3 עד לתום ההליכים כנגדם. מעצר