שיהוי בעונש מאסר בעבירת תעבורה (5 שנים) אחרי המקרה בפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט תעבורה פתח תקוה , על המערער בתיק פ"ל 509-08-11 (השופט אנושי). המערער הורשע על פי הודעתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א 1961, ובשימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל 1970. העונש עליו הורה בית המשפט: 10 חודשי מאסר בפועל, המורכבים מ- 3 חודשי מאסר בגין העבירותהנ"ל,ו-7 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו בתיק 40/08 במצטבר, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 10 חודשים, מיום שחרור המערער ממאסר, פסילה על תנאי בת 4 חודשים למשך 3 שנים. מכאן הערעור. א. בנימוקי הערעור מציין בא כח המערער כדלקמן: 1.שהוי ניכר בהגשת כתב האישום נושא הערעור . העבירה בוצעה ביום 3.4.2009, כתב האישום הוגש רק ביום 6.6.2010 עונש מאסר בפועל 5 שנים לאחר ביצוע העבירה מהווה טענה של הגנה מן הצדק ביחס להתנהגות הרשות התובעת. 2. לא ניתן משקל להודיה. הודיה שבאה מתוך קבלת אחריות מלאה של המערער. 3.היה על בית המשפט להאריך המאסר על תנאי ולא לשלוח המערער לכלא. היה על בית המשפט ליתן משקל לשיקום המערער. 4.המערער נשי, אב לארבעה ילדים, סב לנכדים דואג לבן אחיו ותומך באביו החולה. ב. באת כח המשיבה: 1. אין להתערב בעונש , 2.השהוי, אם היה כזה נבע מהתנהגותו החמקמה של המערער, שבוע לאחר ביצוע העבירה נשלחה הזמנה למערער לרחוב צה"ל 13 רמלה. אשת המערער התקשרה והודיע הכי המערער מתגורר ברחוב שייקה אופיר.בנוסף הודיעה כי המערער יגיע לחקירה. על פי תרשומת קיימת בתיק שעותק הימנה הוגש לעיון בית המשפט, החוקר דיבר עם המערער מספ פעמים, המערער הבטיח כי התייצב, בפועל לא עשה כן. 3.למערער עבר תעבורתי מכביד ,וותק נהיגה מאז שנת 1982, 96 הרשעות קודמות. 4.חומרה יתירה יש לראות בעובדה כי העבירות בתיק זה בוצעו ביום 3.4.2009, ורק חודשיים וחצי לאחר שנגזר דינו של המערער בנוכחותו בבית משפט תעבורה רמלה, וחודש וחצי לאחר שהפקיד רשיונו. ג. לגופו של ענין דין הערעור להדחות. 1.אני דוחה מכל וכל טענות בא כח המערער לענין השהוי ולהגנה מן הצדק כפועל יוצא מכך. מעבר הזמן מאז ביצוע העבירה, עד להגשת כתב האישום פעם שניה, (כתב אישום ראשון נמחק משלא אותר המערער).ועד לסיום התיק ומתן גזר דין בו רובץ לפתחו של המערער. למסקנה זו הגעתי לאחר עיון באסופת מסמכים שהוגשה לעיוני במעמד הדיון על ידי באת כח המשיבה.במסגרת מסמכים אלה מצויות תרשומות של החוקר עם המערער שהבטיח להתייצב פעם אחר פעם ולא קיים הבטחתו, שיחה עם אשת המערער שהבטיחה כי יגיע לתחנה, ומשהוגש כתב האישום והחל הדיון במעמד בא כח המערער, ביקש בא כח המערער דחיות בתיק, 6 פעמים בסך הכל, ובין לבין המערער לא התיצב לדיונים. 2.המערער מחזיק ברשיון נהיגה מאז 1982, צבר לחובתו 96 הרשעות קודמות. בין העבירות שביצע-עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן אפשרות להשלים חצייה בבטחה, אי ציות לתמרור ב37 , עקיפה תוך הפרדת קו הפרדה רצוף, נהיגה באור אדום, איסור שימוש ברכב לא תקין, שמוש בטלפון ועבירות נספות. עבירות אלה חוזרות על עצמן פעמים רבות. נהיגתו מסכנת את עצמו ואת כלל המשתמשים בדרך. על אף קנסות רבים שנדרש לשלם, לא הפנים כי נהיגתו עברינית וטעונה שינוי מידי ומשמעותי. גליון הרשעות קודמות של נהג הנו כספר פתוח המציין אופיו של אדם, התיחסותו אל עצמו, התיחסותו אל הזולת, התיחסותו לחק. וכל שנלמד על המערער מתוך גליון הרשעותיו הקודמות, מתחזק משמעותית נוכח האמור על המערער בתסקירי ק. מבחן שהוגשו לבית משפט קמא. בתסקיר ראשון צויין כי המערער משליך האחריות לביצוע העבירות לאופי עבודתו כמכונאי רכב, וכי המערער חסר תובנות לחומרת התנהגותו ומצבו. אין בעונשים שהושתו על המערער כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות. בתסקיר נוסף שהוגש מתרשם ק. מבחן כי אין שינוי בתפיסותיו, והמסקנה הינה כי אין לשלול סיכון לביצוע עבירות תעבורה נוספות, כך גם אין המלצה שיקומית בענינו. 3.לאחר עיון בגזר דין נושא הערעור, עולה כי בית משפט קמא נתן דעתו לדרך נהיגתו של המערער, עברו התעבורתי, חומרת העבירה בנהיגה בפסילה תוך התיחסות לפסיקה בנושא זה. לאמור בתסקירי קצין מבחן, לנסיבות אישיות של המערער לאחר שנתן דעתו לכל שאמרו בני משפחת המערער על המערער, עבודתו ותמיכתו בהם. בית משפט קמא קבע מתחם ענישה לעבירות שבוצעו הנע בין 3 חודשי מאסר בעבודות שרות ועד מאסר בפועל בן 18 חודש, אני מוצאת קביעת מתחם זה כראוי ונכון. 4.צדק בית משפט שלא מצא להאריך המאסר על תנאי. הארכת המאסר על תנאי במקרה זה, כש העבירה מבוצעת חודש וחצי לאחר שהפקיד המערער את רשיונו בבית המשפט, כמוהו כמתן פרס למערער על העבירות שביצע בתקופת התנאי. 5.לא מצאתי כי העונש שהוטל מופלג בחומרתו נהפוך הוא , אני סבורה שבית משפט גזר עונש מאוזן ואולי אף מקל עם המערער. הערעור נדחה. שיהויעבירת תעבורהמשפט תעבורהמאסר