תביעה בגין הלוואה בפרויקט נדל"ן ברומניה

תביעה בגין הלוואה בפרויקט נדל"ן ברומניה

1. מונחת לפני בקשת הנתבעת להורות על סילוק התביעה כנגדה על הסף בהיות בית המשפט הישראלי "פורום לא נאות".

2. עסקינן בתביעה חוזית - כספית שהגישה התובעת, חברה המאוגדת בקפריסין, כנגד הנתבעת, המחזיקה באזרחות ישראלית ומאז שנת 1987 מתגוררת בארץ וברומניה לסירוגין.

3. על פי הנטען בכתב התביעה במהלך שנת 2007 פנתה הנתבעת, שהיתה ידועה ומוכרת כפעילה מאוד ברומניה מתחילת שנות ה- 90 במגוון רחב של עסקים, לתובעת בהצעה שהאחרונה תלווה לה כספים לצורך רכישת זכויות בקרקע והקמת פרויקט נדל"ן ברומניה.
הפרויקט שלטובתו ביקשה הנתבעת את ההלוואה היה במהותו רכישת זכויות לקבל מהשלטון מגרשים שעמדו להיות מוחזרים לבעליהם במסגרת השבות רכוש לאחר שנות הקומוניזם – מגרשים במקומות מרכזיים בעיר הבירה בוקרשט.
הנתבעת הציגה בפני התובעת את המגרשים וטענה כי היא מכירה את בעל הזכויות, אשר זכאי לקבלם חזרה מהשלטון וכי ביכולתה לרכוש את הזכות לקבלם.
על יסוד מצג זה ולטובת הפרויקט הסכימה התובעת להלוות לנתבעת סך של 1,225,000 יורו, אשר הועברו בהעברה בנקאית מחשבון הבנק של התובעת בקפריסין לחשבון הבנק של הנתבעת בבוקרסט, רומניה.

כספי ההלוואה לא הושבו לתובעת, זכויות במקרקעין ו/או מקרקעין לא הועברו לבעלות הנתבעת ו/או התובעת, ומכאן התביעה להשבת מלוא כספי ההלוואה.

4. כתב הגנה טרם הוגש ועל גרסת הנתבעת ניתן ללמוד מתצהיר שערכה בתמיכה לבקשה שלפני.
על פי הנטען בתצהיר ראשיתם של דברים בהצעה עסקית – השקעה בנדל"ן ברומניה - שהונחה לפתחה של הנתבעת ברומניה על ידי איש תקשורת רומני, מר לפדטו, בה מצאה לעניין את שותפיה וביניהם את מר אלי רזין.
האחרון שיתף את שותפו דאז מר מריו לזניק ז"ל, אשר יחד עם הנתבעת, מר רזין ומר לפדטו סיירו ברומניה על מנת לראות את הנכסים בהם דובר.
לאחר מספר פגישות עם מר לפדטו ברומניה החליטו מר רזין ומר לזניק ז"ל להשקיע בפרויקט סך של 1,200,000 יורו לרכישת מספר נכסים. הנתבעת, מר אלמוג ומר רוזנפלד השקיעו אף הם סכומים שונים.
בהתאם לדרישתו של מר לפדטו הועברו סכומי ההשקעה מחשבון בנק אחד ברומניה – חשבון הבנק של הנתבעת, אליו העבירו מר רזין ומר לזניק ז"ל סך של 1,225,000 יורו.
סכום זה הועבר על ידי הנתבעת למר לפדטו.
במהלך השנים 2007-2013 נפגשו מר רזין ומר לזניק ז"ל מספר פעמים ברומניה עם מר לפדטו לצורך סיור ובחינת הנכסים המוצעים על ידו פיזית, לרבות בעסקאות נוספות.
בשנת 2010 התחוור לכל המשקיעים (הנתבעת, אלמוג, רוזנפלד, רזין ולזניק ז"ל) כי ההשקעה ככל הנראה לא תניב פרי והוחלט על דעת כולם כי הנתבעת תחל בהליכי מימוש והוצאה לפועל ברומניה כנגד מר לפדטו, הליכים אשר טרם הושלמו.

תמצית טענות הצדדים

5. לשיטת הנתבעת הפורום המקומי הישראלי אינו "הפורום הטבעי" לדון בתביעה וזה מצוי ברומניה, שהינה בעלת הזיקה החזקה יותר לסכסוך הנדון.
לעמדת הנתבעת הזיקה היחידה לישראל היא היותה אזרחית ותושבת הארץ, כאשר "אל מול זיקה קלושה זו, עומדות זיקות רחבות, כבדות משקל ורבות כגון מקום הנכס נשוא ההסכם וכלל המו"מ הקדם לו ולאחריו; מקום הימצאם של הצדדים והעדים; ברירת הדין החלה; הקושי והטרדה בניהול ההליכים בישראל" (ראה סעיפים 40-42 לבקשה).

5.1 לטענת הנתבעת הפורום הרומני עונה אף על ציפייתן הסבירה של הצדדים בשים לב לנסיבות כולן וכפי שניתן אף ללמוד מהתנהלותו של מר לזניק ז"ל בהליך משפטי אחר, שהוגש כנגדו בישראל בהתייחס לפרויקט נדל"ן בצ'כיה, בו טען בשתי ערכאות כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה באשר לבד ממקום מגורי התובע שהינו בישראל כל יתר הזיקות הן בפראג (מקום חתימת ההסכם, מקום הימצא המקרקעין, המקום בו מנהלים שבעה מתוך שמונת הנתבעים את חייהם ועסקיהם, הגישה לעדים ולראיות, הדין החל).

5.2 עוד טוענת הנתבעת כי שיקולי יעילות ציבוריים מטים אף הם את הכף לעבר הפורום הרומני, באשר לפורום הישראלי אין כל אינטרס אמיתי לדון בתביעה כשהתובעת הינה חברה זרה, הדין החל על הסכסוך הינו דין זר והזיקה היחידה לישראל היא היות הנתבעת אזרחית ותושבת הארץ.

6. מנגד סבורה התובעת כי הנתבעת לא השכילה להוכיח "עדיפות ברורה ומובהקת לפורום הזר".
לעמדתה מקריאת הבקשה עולה בבירור טענת הנתבעת למעורבותם של ישראלים נוספים, דוברי עברית "שאין פורום זר שיכול להיות נאות יותר מבית המשפט הישראלי" ( סעיפים 17-21 לתגובת התובעת).

6.1 באשר לציפיות הצדדים מפנה התובעת להחלטות בתי המשפט בחיפה, אשר דחו את טענתו של מר לזניק ז"ל לענין היות הפורום הישראלי פורום לא נאות לבירור תביעות שעניינן עסקים באירופה, טענות אשר אומנם נטענו על ידו אך לא מטעמה של התובעת דכאן.

6.2 בהקשר לשיקולים של יעילות ציבוריים טוענת התובעת כי "כל מטרת הנתבעת היא לחמוק מהעיקולים שהוטלו עליה" בהליך זה ואשר "ספק אם ניתן יהיה להיפרע" ממנה "בכל מקום אחר על פני העולם" (סעיף 28 לתגובת התובעת).

המסגרת הנורמטיבית

7. טענת "פורום לא נאות" יכול שתועלה על ידי נתבע בשני מצבים שונים.
האחד – במסגרת בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, עת יידרש בית המשפט לדון בתחולתה של הוראת תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
במקרה זה על התובע להוכיח כי הפורום הישראלי הינו פורום נאות.
השני - מקום בו הומצא כתב התביעה לנתבע בישראל כדין ומכוחה של ההמצאה קנה בית המשפט סמכות לדון בתביעה.
במקרה זה על הנתבע להוכיח כי הפורום הישראלי אינו פורום נאות ולשכנע כי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר.
(ראה: רע"א 9810/05 Martin J. Hecke נ' Pimcapco Limited, ע"א 3999/12 אלצר בע"מ נ' LINAK A/S)

8. "לצורך בחינת תחולתה של דוקטרינת הפורום הלא נאות" על בית המשפט "לבחון האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה" (ע"א 3999/12 אלצר בע"מ נ' LINAK A/S).

9. "הבחינה נעשית באמצעות שלושה תתי-מבחנים:
האחד – מהו הפורום המשפטי בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך;
השני – מהן הציפיות הסבירות של הצדדים;
והשלישי – שיקולים ציבוריים, העיקרי שבהם הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה...
גם מקומם של שיקולי צדק לא נפקד ממכלול השיקולים הצריכים לעניין..."
(רע"א 9328/12 נירימליק בע"מ נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה) (ההדגשה שלי – ש.י.)

(ראה בנוסף: רע"א 2939/13 זיו פלדמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' INCOMACS LTD, רע"א 9810/05 Martin J. Hecke נ' Pimcapco Limited)


10. בפסיקה מסתמנת מגמה של צמצום ההיענות לטענת "פורום לא נאות", זאת בעקבות ההתפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי התקשורת המודרניות, אשר הפכו את העולם רחב הידיים ל"כפר גלובלי קטן" (ראה: רע"א 9810/05 Martin J. Hecke נ' Pimcapco Limited), אך עם זאת דומה כי לא אבד עליה הכלח (ראה: פרופ' מ. קרייני "שיקולי הפורום הנאות: מסעם אל תום האלף ומעבר", מחקרי משפט יט 67 תשס"ב).

מן הכלל אל הפרט

11. לאחר שנתתי דעתי למכלול כולו, לרבות לכתב התביעה, לתצהירה של הנתבעת, לעדותה בפני ולטיעוני הצדדים כפי שהועלו על הכתב, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה שלפני להתקבל.
בסופו של יום שוכנעתי כי הזיקה היחידה לפורום הישראלי הינה העובדה כי הנתבעת מחזיקה באזרחות ישראלית ומתגוררת בארץ מעת לעת (ראה תעודת עבוד ציבור מינהל האוכלוסין/לשכת ת"א מיום 19.6.2014) וכי ציפיות הצדדים בשים לב לנסיבות כולן, כמו גם שיקולים ציבוריים – מערכתיים, מובילים כולם אל הפורום הזר, הכל כפי שיבואר להלן.

12. "מירב הזיקות"

12.1 למקרא כתב התביעה ותצהירה של הנתבעת נהיר הוא כי מחלוקת של ממש נטושה בין הצדדים באשר לתכלית העברת סכום של 1,225,000 יורו מהתובעת לידי הנתבעת.
בעוד שהתובעת טוענת כי המדובר בכספי הלוואה שנועדו למימון פרויקט נדל"ן ברומניה, מחזיקה הנתבעת בגרסה לפיה המדובר בכספי השקעה משותפת של הצדדים בפרויקט.
במחלוקת זו, לדידי, אין כדי להכריע בבקשה שלפני, זאת משעל פי כל אחת מהגרסאות "מירב הזיקות" בסכסוך שנתגלע מכוונות לפורום הזר – בית המשפט ברומניה.

12.2 על פי הנטען בכתב התביעה דומה כי הזיקה היחידה לישראל היא היות הנתבעת אזרחית ותושבת הארץ (סעיף 2 לכתב התביעה).



ההלוואה ניתנה לנתבעת כמי שהיתה ידועה ומוכרת כפעילה מאוד ברומניה במגוון רחב של עסקים, בשותפות עם מר אלי רזין, שהיה פעם שותף של התובעת בפרויקטים ברומניה (סעיף 4 לכתב התביעה).
ההלוואה הנטענת ניתנה לצורך רכישת זכויות בקרקע והקמת פרויקט נדל"ן ברומניה (סעיפים 5,7 לכתב התביעה).
כספי ההלוואה הועברו מחשבון הבנק של התובעת בקפריסין לחשבון הבנק של הנתבעת ברומניה (ראה נספחי כתב התביעה) וביחס למקום בו אמורה היתה הנתבעת להשיב את ההלוואה לא נטען כלל (ממילא לא נטען כי המקום הוא ישראל) (ראה נספחי כתב התביעה).

12.3 אלה פני הדברים אף למקרא תצהירה של התובעת ועדותה בחקירה הנגדית .
הנתבעת אישרה כי היא אזרחית ותושבת ישראל, הגם שלטענתה מרכז חייה ברומניה.
לטענת הנתבעת, אשר לא נסתרה, כלל עסקיה מצויים ברומניה ואין לה כל פעילות עסקית בישראל.
טענתה כי ההסכם (לשיטתה הסכם להשקעה משותפת) בין הצדדים נכרת ברומניה, לא נסתר ואף לא נטען על ידי התובעת כי הסכם ההלוואה (כך לשיטתה) נכרת בישראל.
נשוא ההסכם (לשיטת הנתבעת הסכם השקעה ולשיטת התובעת הסכם הלוואה) הינו רכישת זכויות במקרקעין ו/או מקרקעין ברומניה.
אין חולק כי הכספים נשוא התביעה, בין שמדובר בכספי הלוואה כשיטת התובעת ובין שמדובר בכספי השקעה כשיטת הנתבעת, הועברו מחשבון הבנק של התובעת בקפריסין לחשבון הבנק של התובעת רומניה.

13. "ציפייתם הסבירה של הצדדים"

13.1 הנסיבות כולן, המצביעות, כאמור לעיל, על זיקה ברורה לפורום הרומני, אמורות להעיד, לדידי, אף על ציפייתם הסבירה של הצדדים כי סכסוך שיתגלע ביניהם יתברר באותו הפורום.
התובעת התקשרה עם הנתבעת על רקע היות האחרונה ידועה ומוכרת כפעילה ברומניה במגוון רחב של עסקים. "המוניטין" של הנתבעת שהביא לקשר בין הצדדים (בין שהינו עסקת הלוואה ובין שהינו השקעה משותפת) אינו קשור, איפוא, בהיותה אזרחית ותושבת ישראל.
ההתקשרות לשיטת התובעת (מתן ההלוואה), כמו גם לשיטת הנתבעת (השקעה משותפת), היתה לצורך רכישת זכויות בקרקע והקמת פרויקט נדל"ן ברומניה .
הכספים שהועברו מהתובעת לנתבעת מקורם בחשבון בנק בקפריסין ויעדם חשבון בנק ברומניה.

13.2 לשון אחר –
התובעת שהינה חברה זרה התקשרה עם הנתבעת, כאשת עסקים פעילה ברומניה, לצרכי פעילות עסקית ברומניה, כאשר מקור הכספים נשוא התביעה/הסכסוך אינו בישראל וכך אף לא יעדם.

13.3 במצב דברים זה של פעילות עסקית מחוץ לישראל, ראוי, לדידי, ליתן את הדעת והמשקל הראוי לטענתו של מר לזניק ז"ל בהליך האחר (גם אם לא נטענה שם בשם התובעת), המשקפת את הלך רוחם של אנשי עסקים, המחזיקים באזרחות ישראלית ומתגוררים בה, באשר ל"פורום הנאות" לנהל בו התדיינות משפטית שעניינה פעילות עסקית שלא בישראל -
"מה שמדהים אותי זה שהתובע בחר בעצמו לנהל עסקים באירופה, הכל באירופה, והנה, כאשר מגיע רגע האמת, לא נוח לו, הוא רוצה קרוב לבית.
אם הוא בחר לנהל ענייניו באירופה, זה הפורום לנהל עניינו מבחינה משפטית"
(ע"א (חיפה) 4717/07 לזניק נ' גוטמן – ב"כ מריו לזניק ז"ל בדיון מיום 29.1.2008)

14. "שיקולים ציבוריים ומערכתיים"

14.1 בהינתן כל האמור לעיל ומשהקשר לפורום הישראלי מתמצה בהיות הנתבעת אזרחית ותושבת הארץ, סבורה אני כי לבית המשפט הישראלי אין "עניין אמיתי" בבירור הסכסוך שבין הצדדים וראוי כי משאביה של המערכת המשפטית הציבורית יופנו להליכים הנוגעים לסכסוכים הקשורים בקשר אמיץ למקום-
"יש ליתן משקל לשיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי הישראלי לדון בתביעה מסוג זה.



כידוע, המשאבים העומדים לרשות מערכת השיפוט הינם מוגבלים ויקרי ערך. הדיון בתביעה מסוג זה, אשר הקשר שלה לישראל אינו רב, עלול לבוא על חשבון דיון בתביעות אחרות, בעלות קשר הדוק יותר לישראל"
(רע"א 10250/08 ‏יוסף קציב נ' ‏ZAO RAIFFEISENBANK‏ (תאגיד זר)‏)

14.2 לא זו אף זו.
ניהול ההליך בישראל יעמיס על הצדדים הוצאות רבות, הנדרשות נוכח הימצאותם של העדים, כמו גם הראיות החפציות, מחוץ לישראל (ראה לעניין זה האמור בסעיפים 22-26 לתצהירה של הנתבעת, אשר לא נסתר בחקירתה הנגדית).
אמת, אמצעים טכנולוגיים יכולים לגשר על פני המרחק הגיאוגרפי ולחסוך בנסיעה אך גם עלותם גבוהה ודומה כי מיותרת מקום שניתן לנהל את ההליך "בזירה" עצמה, מה גם שסבורה אני כי הדין החל אינו הדין הישראלי, דבר שיצריך מבית המשפט בארץ להידרש לדיון על פי דין זר, עניין הכרוך אף הוא בעלויות נוספות על הרגילות.

15. "שיקולי צדק"

15.1 התובעת בתגובתה לבקשה התייחסה לאפשרות לפיה ניהול התביעה שלא בישראל יסכל את אפשרות הגבייה נוכח עיקולים שהוטלו על נכסי הנתבעת בארץ.
בית המשפט העליון נדרש לטענה זו שעניינה בשיקולי יעילות האכיפה ברע"א 10250/08 ‏יוסף קציב נ' ‏ZAO RAIFFEISENBANK‏ (תאגיד זר)‏ וקבע כי הגם שאין בה להכריע את הכף לכאן או לכאן במסגרת הדיון בשאלת נאותות הפורום, הרי שיש ליתן לה משקל מסוים במסגרת מכלול השיקולים, על דרך הותרת הסעדים הזמניים שניתנו במסגרת התביעה על כנם, לצד עיכוב הדיון בה והגשת תביעה אזרחית בפורום הזר.

15.2 בעניין שלפני מוצאת אני לאמץ פתרון זה המבטיח מחד את האינטרס של התובעת בנכסי הנתבעת שעוקלו בישראל ומאפשר מאידך דיון בתביעה העיקרית בפורום הטבעי לכך, הוא הפורום הרומני.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, משהזיקה היחידה הקושרת את הסכסוך/התביעה לישראל היא היות הנתבעת אזרחית ותושבת הארץ (זיקה בה לא די שאחרת טענת "פורום לא נאות" היתה יכולה להישמע מפי נתבע שהינו אזרח ותושב ישראל ולא היא) ומשדומה כי "הפורום הטבעי" להתדיינות בין הצדדים הוא ברומניה, הן לאור ציפייתם הסבירה של הצדדים והן ולאור שיקולים מערכתיים של בתי המשפט בארץ, מוצאת אני לקבל את טענת הנתבעת ולקבוע כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה.
(ראה: רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Servicos de Saude S/C Ltda, פ"ד נז (5) 414).

עם זאת, כמבואר לעיל, מורה אני על עיכוב הדיון בתביעה שלפני, כאשר הסעדים הזמניים שניתנו במסגרתה, יעמדו על כנם עד למתן הכרעה בתביעה אזרחית אשר תוגש ברומניה ובלבד שתוגש בתוך 90 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי התובעת. היה ותביעה כאמור לא תוגש יבוטלו הסעדים הזמניים.
לבעלי הדין שמורה הזכות לשוב ולפנות לבית משפט זה בבקשות הנוגעות לסעדים הזמניים.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בבקשה זו בסך כולל של 10,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוכחת הלוואה

  2. הלוואה לחקלאים

  3. עורך דין הלוואות

  4. הלוואה אפותיקאית

  5. ביטוח הלוואה בבנק

  6. מחזור הלוואות בבנק

  7. הלוואה בשוק האפור

  8. פטור ערבים להלוואה

  9. זכרון דברים הלוואה

  10. הסכם הלוואה בין אחים

  11. הלוואה ללא תיעוד בכתב

  12. ערבות בעל פה להלוואה

  13. מהי הלוואה חוץ בנקאית

  14. הלוואה או השקעה בחברה

  15. תביעה בגין הסכם הלוואה

  16. הלוואה מובטחת במשכנתא

  17. הלוואה לנכה לקניית רכב

  18. הלוואה עומדת לרכישת רכב

  19. הלוואה כנגד שיעבוד דירה

  20. תביעה בגין הלוואה לחברים

  21. ביטוח הסכם הלוואת משכנתא

  22. ביטול הלוואה בשוק האפור

  23. סעיף פיצויים בהסכם הלוואה

  24. הלוואה לעמותה לפני פירוק

  25. חישוב החזר הלוואה לרכב נכה

  26. שיעבוד דירה כבטוחה להלוואה

  27. טענה כי ההלוואה הייתה מתנה

  28. תביעה להחזר הלוואה מבנק יהב

  29. גובה ריבית טופס הלוואה בבנק

  30. ביטול הסכם הלוואה חוץ בנקאית

  31. תביעה כספית להשבת כספי הלוואה

  32. תביעה להחזר הלוואה לאדם פרטי

  33. החזר הלוואה עומדת ביטוח לאומי

  34. צ'ק ביטחון להחזר הלוואה שחזר

  35. תביעה לקבלת פטור מהחזר הלוואה

  36. הלוואה או עסקה החייבת במע''מ

  37. פסק דין בתביעת השבת כספי הלוואה

  38. הסכם הלוואה ומשכון למראית עין

  39. תביעה להחזר הלוואה בתוך המשפחה

  40. הלוואה מביטוח לאומי לקניית רכב

  41. השקעת בעלים להבדיל מהלוואת בעלים

  42. ביטוח משכנתא נמוך מסכום ההלוואה

  43. ניכוי הלוואות מעביד על ידי הבנק

  44. רישום משכנתא כתנאי להלוואה מהבנק

  45. תביעה להחזרת כספים שהתקבלו כהלוואה

  46. הלוואה לצורך רכישת אגרת חוב להמרה

  47. הוכחת הלוואה פרטית בין שני אנשים

  48. תביעה בגין הלוואה לצורך רכישת עסק

  49. הלוואה מ"קופת נכדים" ללא מועד פרעון

  50. תביעה נגד פלסטיני בגין החזר הלוואה

  51. הלוואה לרכישת רכב להורים של ילד נכה

  52. מחלוקת בעניין גובה הלוואות בין אחים

  53. תביעה להחזר הלוואה בין קרובי משפחה

  54. תביעה להחזרת הלוואה בסדר דין מקוצר

  55. תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

  56. תביעה כספית להשבת יתרת הלוואה שלא סולקה

  57. הלוואה מבני משפחה לתשלום אגרת בית משפט

  58. תביעה בגין הלוואה בפרויקט נדל"ן ברומניה

  59. תביעה עקב נטילת הלוואה בגין פרמיית ביטוח

  60. התניית הלוואה מהבנק בפתיחת תוכנית חיסכון

  61. ביטול הסכם הלוואה מחברת מיסטר מאני ישראל

  62. ביטול הסכם הלוואה מבנק בנק לאומי למשכנתאות

  63. חתימה על ערבות - מכתב מעו''ד על חוב הלוואה

  64. ביטול תנאים מקפחים בחוזה הלוואה משכון וערבות

  65. סעיף 26(ד)(1) לחוק הערבות - פרעון הלוואה מוקדם

  66. תביעה לשאת בעלויות הלוואה לצורך פרעון חוב של המנוח

  67. משיכת כספים לצורך החזר הלוואה שלקח שותף לצורכי העסק

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון