בוררות על ליקויי בניה לפי הסכם לרכישת בית מגורים

בוררות על ליקויי בניה לפי הסכם לרכישת בית מגורים הרקע לבקשה: בפני בקשה לביטול פסק בוררות שהוגשה בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), בעניין פסק הבוררות אשר ניתן על ידי אינג' רונן שטרנברג ביום 26/11/13. המבקשים התקשרו עם המשיב בהסכם לרכישת בית מגורים שנבנה על ידי המשיב במגרש שבבעלותו המצוי בקרית אתא. בשל מחלוקות שהתגלו בין הצדדים פנו הצדדים לבורר אשר מונה לשמש בורר בתיק בהתאם לסעיף בוררות בחוזה בין הצדדים. טענות המבקשים בפני הבורר התמקדו בליקויי בנייה שנטענו על ידם, איחור במסירת הבית, פיצוי בגין הפרה יסודית ופיצוי בגין עוגמת נפש. טענות המשיב היו לעניין יתרת תשלום, תשלום בגין בניית מחסן, תשלום עבור דלתות, בניית גדר ופיצוי בגין הפרה יסודית. הבורר קרא את חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים, שמע את טענותיהם ואף ביקר בדירה. בפסק הבורר נקבע כי לאחר שמיעת הצדדים, בדיקת הליקויים הקיימים לכאורה, בדיקת החוזה בין הצדדים ובדיקת החומר ההנדסי והמשפטי, על המשיב לשלם למבקשים סכום של 3,452 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.14 ועד לתשלום בפועל. כן נקבע כי נוכח עלות תיקון הליקויים הנמוכה ומאחר וניתן היה ליישב את הסכסוך בנקל ביום המסירה ולאור מצבו של הנכס ורמת הגימור הגבוהה, לא יחוייב הקבלן בהוצאות שכר בורר והוצאות שכר טרחת עורך דין וכל צד יישא בהוצאותיו. יצויין כבר עתה כי הבורר צירף לפסק הבורר חוות דעת הנדסית מטעמו המתייחסת לטענות הצדדים כפי שהוצגו בפניו ובהתבסס על חוות דעת מומחה מטעמם של הצדדים. בחוות הדעת המצורפת לפסק הבורר מתייחס הבורר לטענות הצדדים ומנמק את קביעותיו. חוות דעתו של הבורר היא חלק בלתי נפרד מפסק דינו. יאמר כבר כעת כי לא מצאתי עילה לביטול פסק הבורר. כפי שיובהר בהמשך - דינה של הבקשה להדחות. כפועל יוצא מכך יש לאשר את פסק הבורר. טענות המבקשים: המבקשים טוענים כי יש לבטל את פסק הבורר בהתאם לסעיף 24(5) לחוק הבוררות שכן הבורר לא הכריע בעניינים שנמסרו להכרעתו. נטען כי הבורר לא הכריע בפרט מהותי - ערכו של הנכס, למרות שהוצגו לפניו ראיות כי הנכס אשר הוצג למבקשים על ידי המשיב כחד משפחתי בתוכניות ובמפרט שצורף לחוזה המכר התברר בסופו של יום כנכס דו משפחתי שערכו נמוך יותר. כן נטען כי הבורר לא התייחס בפסק הבוררות לפלוגתאות שהועלו בפניו בעניין תיקונים והשלמות עבודה שבוצעו על ידי המבקשים; בעניין הרוחב השונה והצר של השביל מסביב לבית בצידו הצפוני; בעניין חוסר האיטום של המסדים; ובעניין גדר גבולות המגרש שאינו לפי המפרט. נטען כי הבורר התעלם מפלוגתאות אלה שהועלו על ידי המבקשים ומהראיות שהוצגו על ידם בעניינים אלו, כי הבורר לא הכריע בעניינים אלו ולא ציין סיבה שבגינה נמצאה הטענה בדבר הליקויים כבלתי מוצדקת. כן נטען כי יש לבטל את פסק הבורר בהתאם לסעיף 24(6) לחוק הבוררות שכן הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן בנוגע לפלוגתאות שהוצגו על ידי המבקשים. נטען כי הבורר קובע שהמחסן אינו גורם למגבלות שימוש ואינו מנמק קביעה זו. כן נטען כי פסק הבורר אינו מגלה את אופן חישוביו האריתמטיים בדבר הפיצויים אשר פוסק הבורר למבקשים. נטען גם כי הבורר לא נימק את החלטתו בעניין פיצויים בגין עוגמת נפש שנתבעו על ידי המבקשים. עוד נטען כי יש לבטל את פסק הבורר בהתאם לסעיף 24(7) לחוק הבוררות שכן הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן. נטען כי הבורר התעלם מסעיף 2 לחוק המכר. נטען כי המשיב נדרש לבנות את הבית בהתאם לתוכניות והמפרט ובמידה והיה נדרש תיקון במפרט העניין דרש את חתימת הצדדים. נטען כי בפועל המשיב או מי מטעמו ביצעו שינויים בנכס ללא הסכמתם בכתב של המבקשים וכן לא בוצעו עבודות אשר הופיעו במפרט. נטען כי קיימים שינויים מהותיים בנכס עליהם המשיב לא החתים כלל את המבקשים אולם הבורר בחר להתעלם מטענות המבקשים ומהוראות הדין. נטען כי במפרט שנחתם על ידי המבקשים קיימים 3 חדרי נוחיות כאשר בפועל קיימים שניים בלבד והשלישי הפך למזווה וזאת ללא הסכמתם המפורשת של המבקשים וללא ראיה בכתב על כך, אך הבורר התעלם מכך. כן נטען כי בהתאם למפרט נדרש המשיב להתקין חלון בקיר חדר רחצה כללי הפונה אל חדר הכביסה אולם חלון זה כלל לא קיים וגם כאן הבורר לא הכריע בעניין למרות שאין ראיה בכתב בדבר הסכמת המבקשים לשינוי. נטען כי הבורר הכריע במחלוקת בהתעלם מכפיפותו המתחייבת על פי דין. בנוסף נטען כי יש לבטל את פסק הבורר בהתאם לסעיף 24(9) לחוק הבוררות שכן תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור. נטען כי העובדה שהבורר פסק תוך חריגה מסמכותו ומבלי שניתנה למבקשים הזדמנות הולמת לטעון עומדת בניגוד מוחלט לעקרונות הצדק הטבעי, ומהווה כשלעצמה, בנסיבות העניין, פגיעה חמורה בתקנת הציבור. עוד נטען כי פסק הבוררות נגוע בעיוות דין כלפי המבקשים. נטען כי הבורר, בפסיקתו לתשלום למשיב, משית על המבקשים לשלם בגין הפרשי ריבית והצמדה עבור יתרות תשלום ובניית מחסן אשר לכאורה לא שולמו למשיב, אך הבורר לא משית את אותה הקביעה על המשיב כאשר זה נדרש לשלם למבקשים פיצוי בגין איחור במסירה. נטען כי החיובים הכספיים שמשית הבורר על המבקשים, כמו גם הפגיעה ללא הנמקה בזכויותיהם, אינם מתיישבים עם הערכים והאינטרסים שחברה מתוקנת מבקשת לפתח ולקדם, מנוגדים לחופש החוזים ושמים ללעג את ההסכמות בין הצדדים. נטען כי הבורר התנהג באופן המקפח את המבקשים ומעדיף את המשיב, דבר הנוגד את עקרונות הצדק הטבעי. על כן, נטען כי יש לבטל את פסק הבוררות ולפסול את הבורר מלדון בשנית במחלוקת שבין הצדדים. טענות המשיב: המשיב טוען כי אין בבקשה כל נימוק ממשי המבסס עילת ביטול של פסק בורר לפי אחת מעילות הביטול המצומצמות שבסעיף 24 לחוק הבוררות. נטען כי הכלל הינו כי ביטול פסק בורר יעשה במשורה, אך ורק כשקיימת עילת ביטול רלוונטית, ואף זו אך ורק אם קיומה גרם לעיוות דין של ממש. נטען כי כלל זה תואם את המדיניות השיפוטית בדבר חיזוק מוסד הבוררות והצורך להגן על תוקפם של פסקי בורר מתוך שאיפה לחזק את מוסד הבוררות כמסגרת מוסכמת על הצדדים ליישוב מחלוקות בדרך גמישה, יעילה ומהירה. עוד נטען כי על פי הפסיקה לא בנקל ימהר בית המשפט להתערב בפסק הבוררות וכלל ידוע הוא כי בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על פסק שיצא מתחת ידו של בורר. כן נטען כי נטיית בתי המשפט הינה לפרש בצמצום את עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק ואף אם התקיימה אחת מהעילות שבסעיף 24 הרי שבהתאם לסעיף 26 לחוק הבוררות בית המשפט רשאי לדחות את בקשת הביטול מקום שבו לא נגרם בנסיבות עיוות דין. נטען כי אי שביעות רצונם של המבקשים מתוצאת פסק הבורר לגוף העניין אינה יכולה להוות בסיס להתערבות בקביעותיו של הבורר ואינה מקימה עילה ראויה לביטולו של פסק הבורר שניתן עם התייחסות פרטנית ועניינית לכל טענה, לאחר שניתנה לצדדים אפשרות שהם מימשו בפועל, ביחד עם המומחים מטעמם, להתייחס ארוכות ולהציג בשטח כל טענה בנפרד, תוך הכרעה לגופו של עניין עם נימוקים כנדרש. המשיב טוען כי בית המגורים היה מוכן למסירה כבר בחודש 06/11, בכפוף לתיקוני טיח וצבע סופיים והרכבת כלים סניטריים, אך העיכוב במסירה נמשך ונגרר על ידי המבקשים בשל עבודות שהיו תלויות בהם, עם ספקים שלהם, שבטרם השלמתם לא יכול היה המשיב להשלים סופית את העבודות. כן נטען כי במהלך עבודות הבנייה העלו המבקשים בקשות ודרישות לביצוע תוספות ושינויים ולעיתים שינו דעתם כעבור זמן מה ולעיתים עיכבו את העבודות עקב היסוסים בקבלת החלטה ומתן הוראות מה לבצע. עוד נטען כי האיחור במסירת הדירה נגרם בשל התנהלותם של המבקשים וכי בעת המסירה הייתה הדירה מוכנה למסירה לאחר שתוקן בה כל שהיה דרוש ונותר להשלים רק עבודות קטנות שאותן ניתן היה לבצע רק לאחר השלמת עבודות של המבקשים, דבר שעוכב על ידם במכוון. נטען כי מר שטרנברג, שמונה כבורר מוסכם על הצדדים, הינו איש מקצוע מוכר ומהנדס מומחה המתמנה רבות על ידי בתי המשפט, בעל ותק בתחום הבנייה. נטען כי הבורר דן והתייחס באופן ענייני ובכובד ראש לטיעוני הצדדים בישיבות רבות, תוך בחינה אישית בשטח (כמומחה) של כל טענות הצדדים ומסר פסק בורר מנומק וענייני אשר הכריע לגופו של עניין. נטען כי הבורר קיים ישיבות ודיונים רבים, שנערכו בבית המגורים בנוכחות הצדדים ומומחים מטעמם שנתנו את דעתם והערותיהם לכל הטענות שהועלו בבוררות, ולבסוף התייחס בפסק הבורר המפורט לטענות הרבות והכריע בכל אחת מהן לגופה. הבורר הוציא פרוטוקול מסודר מודפס לאחר כל ישיבת בוררות לצדדים, כאשר היו כ-8 ישיבות כאלה שכל אחת מהן בת כמה שעות. דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק הבורר ואת המסמכים שהובאו לעיוני הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה לא קמה עילה לביטול פסק הבורר מן העילות המצויינות בסעיף 24 לחוק הבוררות ועל כן יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הבורר. "בראש ובראשונה, ראוי לחזור ולהזכיר, כי עילות הביטול, המאפשרות לבית משפט לבטל פסק בורר, פורשו על-ידי בית משפט זה בצמצום ובדווקנות (ראו, מבין רבים אחרים, רע"א 6889/02 בן שמן מושב עובדים להתיישבות נ' שורגי (6.10.2002); רע"א 749/10 אלי עזר אבוחצרא נ' חודדי (4.8.2010)). כפי שנקבע ברע"א 6649/10 אבישר נ' גונן (6.5.2012) "הרציונל שעמד ביסוד גישה זו, הוא הרצון לחזק את סופיות פסק הבורר. זאת על מנת לעודד את הצדדים להעביר סכסוכים למוסד הבוררות" ". ראו: רע"א 7818/11 אברהם בבזדה נ' עיריית גבעת שמואל (החלטה מיום 06/10/13) (השופט א' שהם). במקרה זה, כאמור, לא מצאתי כי מתקיימת אחת מעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, אשר על פי הפסיקה יש לפרשן בצמצום ובדווקנות. לא ניתן לקבל את טענת המבקשים כי הבורר לא הכריע בעניינים שהובאו בפניו או כי לא נימק את פסק הבורר. כפי שצויין לעיל במבוא להחלטה, הבורר צירף לפסק הבורר חוות דעת הנדסית מטעמו המתייחסת לטענות המבקשים על פי חוות דעת מומחה מטעמם. חוות הדעת מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הבורר. בחוות הדעת ההנדסית מתייחס הבורר לטענות הצדדים ומנמק את קביעותיו, תוך הפנייה לפרוטוקולי הדיונים ולביקורים שנערכו במקום על ידו. להלן מספר דוגמאות להתייחסות הבורר לפלוגתאות במסגרת חוות הדעת ההנדסית של הבורר שצורפה לפסק הבורר: לדוגמא, בנוגע לטענות המבקשים כי הצגת הבית כבית חד משפחתי אף שבמהותו הוא דו משפחתי משנה את ערכו הכספי קובע הבורר בחוות הדעת שצורפה לפסק הבורר כי אמנם ב"הדמיה ממוחשבת" שהוגשה של המבנה טרם בנייתו נראה בית חד משפחתי, אך בתוכנית החתומה על ידי הצדדים משורטטים שני בתים אשם ביניהם מתוכננת פרגולה. נקבע בחוות הדעת גם כי התוכנית החתומה וההתנהלות בין הצדדים מעידים כי התובעים (המבקשים) ידעו כי דירתם תבנה על שטח בו יוקמו שתי דירות. באשר לטענות המבקשים כי מחסן הבית לא ממוקם על פי מקומו הקבוע בתוכנית קובע הבורר בחוות הדעת המצורפת לפסק הבורר כי המבקשים ידעו כי הבית ייבנה בהתאם להיתר בנייה ודרישת הרשויות, כי בגרמושקה המצורפת להיתר בנייה מופיעים מחסנים וכי המחסנים נבנו בהתאם לדרישת אדריכלית העיר. כן נקבע כי לא הוכח כי המחסן מהווה "נזק תדמיתי" או גורם ל"מגבלות שימוש בנכס". על כן, נקבע כי המבקשים (הרוכשים) אמורים לשלם, כמתחייב בהסכם בין הצדדים, מחצית מעלות המחסן. בנוגע לטענות המבקשים בדבר הבדלים ברוחב השביל הצפוני עולה מחוות הדעת שצורפה לפסק הבורר כי טענות אלה נבחנו ביחד עם הטענה בדבר שיפועי השביל ואיטום המסדים. הבורר מפנה לאמור בפרוטוקול לעניין השביל בחזית הצפונית ולדברי המבקש לפיהם שביל זה הינו כפי שהובטח, הוסכם ושולם (עמ' 39 לחוות הדעת שצורפה לפסק הבורר). גם באשר לטענות המבקשים בדבר חוסר איטום במסדים ניתנה התייחסות הבורר לאחר בדיקה מעמיקה של טענות הצדדים. בכל הנוגע לטענות המבקשים בדבר "טענת נזק על מיקום גדרות המקיפות את גבול המגרש" הבורר מציין בחוות הדעת המצורפת לפסק הבורר כי המשיב (הנתבע) מאשר כי הקיר בגבול מגרש, בחלק האחורי של הבית, נבנה על ידי השכן תוך כדי פלישה לשטח בית התובעים, אך המשיב טען כי החליט לוותר ולא לדרוש את הריסת הקיר על מנת לקדם את בניית הפרוייקט. נכתב כי על פי סעיף 3א' לחוזה "הקונה מאשר בזאת כי הוא ראה בעיני קונה השטח בכללותו שבגבולותיו מוקם המבנה, את מיקום הדירה במבנה ואת כל התוכניות הרלוונטיות למבנה ולדירה, ומצא אותם לשביעות רצונות ומניחים את דעתו מכל הבחינות". הבורר כותב כי מאחר והקיר היה בנוי בטרם החלו עבודות בניית בית התובעים ומאחר ומיקום הקיר, בסטייה מגבול מגרש, היה ידוע ומצוין בתוכנית, אין לראות במצב הקיים הטעית הקונה. עוד מציין הבורר כי צודק ב"כ המבקשים (התובעים) כי המבקשים רשאים לדרוש את הריסת הקיר ובנייתו מחדש בגבול מגרש אולם לאור סטייה זניחה זו אין הצדקה לבצע זאת. באשר לטענת המבקשים כי במקום חדר שירותי אורחים קיים מזווה, וזאת בניגוד לתוכנית, נקבע בחוות הדעת שצורפה לפסק הבורר כי בניגוד לטענת רוכש הדירה כי לא היה מודע להסבת חדר שירותי אורחים למזווה - בתוכנית החשמל מהתאריך 14.6.2012, אשר הוגשה לקבלן, משורטט באופן ברור, חדר המזווה. באשר לטענת המבקשים שלפי התוכנית נדרש היה להתקין חלון בקיר חדר רחצה כללי הפונה אל חדר כביסה אך בפועל לא בוצע חלון מפנה הבורר בחוות דעתו שצורפה לפסק הבורר לאמור בפרוטוקול לפיו ביטול החלון בוצע לבקשת הלקוח ומאחר שבחדר הכביסה מותקן ארון. הבורר אף צירף לדיון בכל פלוגתא שהועלתה את החלק בפרוטוקול העוסק באותה פלוגתא, זאת במסגרת חוות הדעת שצורפה לפסק הבורר. מפסק הבורר והמסמכים שצורפו לעיוני עולה כי המחלוקות בין הצדדים נדונו בהרחבה, נבדקו לעומק על ידי הבורר, אשר ביקר במקום ומסר פסק בורר מפורט ומנומק בכל העניינים שהובאו בפניו לאור מומחיותו בנושאים אלו ובהתייחס לכל טיעוני הצדדים. הבורר קבע כי בכל הנוגע לטענות הרוכש (המבקש) על המשיב לשלם לרוכש (המבקש) סך של 35,780 ₪ וכי אין מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש שכן הרוכש קיבל דירה ברמת גימור גבוהה ביותר, הקבלן היה רשאי לבנות בהתאם למפרט עליו התחייב ולא לאפשר ביצוע שינויים או שדרוג על ידי הרוכש והטענה לעוגמת נפש לא הוכחה. באשר לטענות המשיב (הקבלן) קבע הבורר כי על הרוכש לשלם לקבלן (המשיב) סך של 32,328 ₪. הפרשי הריבית וההצמדה נקבעו באשר לסכומים שהיה על הרוכש (המבקש) לשלם למשיב כבר בספטמבר 2011 ולאור העיכוב בביצוע התשלומים המגיעים למשיב. את הפיצוי שפסק הבורר לטובת המבקשים חישב על פי מחירי ספטמבר 2013 כמצויין בפסק הבורר. לא ניתן לקבל את טענת המבקשים כי נוצר קיפוח של המבקשים או העדפה של המשיב כתוצאה מפסק הבורר ונראה מפסק הבורר כי הבורר נהג בשוויון כלפי הצדדים. לאור האמור לעיל יש לקבוע כי מדובר בפסק בורר מפורט ומנומק, המכריע בעניינים שהובאו לפניו, ואשר אין מקום לבטלו. לא ניתן לקבל את טענות המבקשים לפיהן הבורר לא הכריע בעניינים שהובאו לפניו, לא מסר נימוקים או שלא דן על פי הדין המהותי. כאמור, הבורר בדק את טענות הצדדים לעומקן, ביקר במקום ומסר פסק בורר בהסתמך על מומחיותו, בדיקה אישית שערך ונימוק לגבי כל קביעה בכל אחת מטענות הצדדים, כאשר הסתמך גם על מסמכים וראיות בכתב. כן אין מקום לקבוע כי הפסק ניתן בניגוד לתקנת הציבור ומדובר בטענה שנטענה ללא סימוכין מלבד טענת המבקשים כי אינם שבעי רצון מפסק הבורר, טענה שאינה יכולה להוות סימוכין לטענה בדבר פסק בורר שניתן בניגוד לתקנת הציבור. סיכום: אשר על כן, מהטעמים שפורטו, אני קובע כי אין בטענות המבקשים כדי להקים עילת ביטול של פסק הבורר על פי העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות. מעבר לכך יצויין כי גם לו הייתי סבור כי מתקיימת במקרה זה עילה מהעילות הקבועות בסעיף 24 לחוק, הרי שבהתאם לסעיף 26 לחוק הבוררות אין מקום לביטול פסק הבורר שכן לא הוכח כי נגרם למבקשים עיוות דין. הבורר דן בכל הטענות והוציא תחת ידיו פסק בורר מקיף, מפורט ומנומק, הנשען על ניתוח מעמיק של טענות הצדדים והראיות שהובאו בפניו וכן על מומחיותו. הבורר הכריע בכל טענות הצדדים, תוך מתן הזדמנות לצדדים לטעון את טיעוניהם. הבקשה לביטול פסק הבורר נדחית. כפועל יוצא מכך יש לאשר את פסק הבורר, וכך אני מורה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דינו בסכום כולל של 8,000 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה ישולם למשיב באמצעות בא כוחו עד ליום 15/6/14, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חוזהיישוב סכסוכיםבניהליקויי בניהבוררות