הלוואה בתיווך עורך דין - עו"ד תיווך בין לווה למלווה

הלוואה בתיווך עורך דין (עו"ד תיווך בין לווה למלווה)

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' שניידר), מיום 5.1.14, בת"א 10711/07.

מפסק הדין של בית משפט קמא מצטיירת התמונה הבאה: המשיב 1 (להלן: "המשיב" או "המלווה"), הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד המערער והמשיב 2 (שניהם יחד יכונו להלן "הלווים"), לחייבם לשלם לו סכום של 456,800 ₪ בשל חוב כספי כלפיו שלא נפרע על ידם. על פי כתב התביעה נתן המלווה ללווים הלוואה כאשר הלווים חתמו על כתב התחייבות לשלם לו סכום של 125,000$ בשקלים וכן פיצוי מוערך ומוסכם מראש של 25,000$ באם לא יוחזר הסכום האמור תוך שבוע ימים ממועד הפירעון שנקבע בכתב ההתחייבות. מכיוון שהלווים לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי כתב ההתחייבות והשיבו למלווה סכום של 187,000₪ בלבד מתוך סכום החוב, הוגשה התביעה על יתרת החוב בצירוף הפיצוי המוסכם.

המשיב 2 לא הגיש בקשת רשות להתגונן וניתן נגדו פסק דין על פי סכום התביעה. גם המערער לא הגיש בקשת רשות להתגונן, ועל כן ניתן אף נגדו פסק דין, אולם לאחר ערעור שהגיש בוטל פסק הדין וניתנה לו רשות להתגונן מול התביעה. במסגרת התצהיר שצרף לבקשת הרשות להתגונן טען המשיב, בין השאר, כי מעולם לא חתם על כתב ההתחייבות, והחתימה המופיעה עליו איננה חתימתו.
נוכח טענתו זו מינה בית משפט קמא גרפולוגית כמומחית מטעם בית המשפט וזו חיוותה את דעתה, כי סביר מאוד שהחתימה שבמחלוקת נכתבה על ידי המשיב. למשיב ניתנה אפשרות להגיש חוות דעת מטעמו, אולם כזו לא הוגשה.

בבית המשפט נשמעו עדויותיהם של המערער והמשיב, וכן של עו"ד (להלן: "עו"ד"). כעולה מן העדויות, עו"ד עו"דX באמצעות אחיו, הכירו את הלווים כאנשי עסקים ובעיקר את המשיב 2. כתוצאה מהיכרות זו תיווך עו"ד בין המלווה לבין הלווים לצורך מתן ההלוואה מאת המלווה, לאחר שהלווים היו מוכנים להציע ריבית אטרקטיבית. ההלוואה ניתנה על ידי המלווה לאחר שזה התרשם מעו"ד כי המדובר בהשקעה טובה, ולאחר שקיבל התחייבות אישית מעו"ד "שהוא אחראי להלוואה". כאשר הסתבר כי הלווים פרעו למלווה אך חלק מההלוואה, פנה המלווה לעו"ד אשר שילם לו את יתרת ההלוואה כפי שהתחייב כלפיו.

בבית משפט קמא טען המערער להעדר עילת תביעה מצדו של המלווה כלפיו. המערער טען כי לאחר שהתברר שהמלווה קיבל את מלוא הסכום מאת עו"ד, כפי שאישרו בעדותם עו"ד והמשיב, הרי ששוב אין למלווה כל זכות לקבל את הסכומים הנתבעים, ולא עומדת לו עילת תביעה כלפי מאן דהוא גם לא כלפי המערער, וכי לא קיימת כל יריבות בינו לבין המלווה.

בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי "העובדה שעו"ד עו"דX החזיר בפועל לתובע את הכסף שלא שולם לו על ידי הנתבעים (כנראה מתוך רצון למנוע מהתובע חסרון כיס עד שיצליח להיפרע מהנתבעים, ומתוך אי נעימות על כך שהוא במו ידיו הכניס את התובע "לבוץ" במקום להשקעה אטרקטיבית) – אין בה כדי להביא לסילוק התביעה של התובע נגד הנתבע 2 (המערער דכאן), מחוסר עילה ומחוסר יריבות". לפיכך קיבל בית משפט קמא את התביעה, חייב גם את המערער לשלם למשיב את הסכום הנתבע, וכן חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

על כך הערעור שלפנינו.

ב"כ המערער מיקד את טענותיו בערעור בכך כי משקיבל המלווה חזרה את כספו, בין אם מהמערער ובין אם מעו"ד, או מאדם אחר, יש בכך משום פירעון החוב למלווה וממילא לפקיעת החיוב כלפיו וכתוצאה מכך, בעת הגשת התביעה, לא עמדה למשיב כל זכות לקבלת הסכום וממילא גם לא כל עילת תביעה. עוד הוסיף וטען, כי אין כל הכרח שחיוב יקוים על ידי החייב עצמו והוא יכול להיות מקוים על ידי כל צד שלישי, קל וחומר על ידי צד שלישי החייב גם הוא את אותו החוב. על פי הנטען, גם אם השבת הסכום על ידי עו"ד הייתה פרי של רצון טוב ומניעת אי נעימות, כפי שנימק בית משפט קמא, לא היה בכך כדי לשנות את המסקנה, לפיה לא קיימת עילת תביעה כלפי המערער.

ב"כ המשיב דוחה טענות אלה וטוען, כי קביעותיו של בית משפט קמא מבוססות על האמור בכתב ההתחייבות, ועל עדותם של המשיב ושל עו"ד. על פי הנטען, אם יפרע המערער את החוב למשיב, כי אז ישיב האחרון לעו"ד את הסכום שקיבל ממנו בזמנו. מבחינה משפטית נטען, כי תשלומו של עו"ד למשיב הוא תשלום הדיר, ומשכך, קיימת זכות לעו"ד בכל עת לדרוש את הסכום ששילם למשיב בחזרה, ומשכך, לא יהיה המשיב נפרע ויחזור חזרה למערער כדי שישלם את סכום ההלוואה. ב"כ המשיב דחה גם את טענות ב"כ המערער כי הכספים שניתנו על ידי המשיב היו הלוואה לעו"ד, שכן כתב ההתחייבות והשיקים לפירעון ההלוואה מופיעים רק על שם המשיב ושמו של עו"ד נעדר מהם.

לאחר שנתנו את דעתנו לטענות לב"כ הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. כעולה, נתן המלווה הלוואה ללווים באמצעות עו"ד. משהתקרב מועד הפירעון, ביום 10.8.07, ובליבו של עו"ד עלה חשש כי ההלוואה לא תושב למלווה, החתים את הלווים על כתב התחייבות, ביום 9.7.07, ועל פיו מתחייבים השניים לשלם למלווה ביום 10.8.07 סך השווה ל – 125,000$ על פי השער היציג הידוע ביום התשלום. כן הוסכם כי הלווים מתחייבים לשלם פיצוי קבוע ומוערך מראש השווה ל – 25,000$ אם הסכום לא יושב תוך שבוע מיום הפירעון. על כתב ההתחייבות חתומים הלווים בלבד. כאמור, פרעו הלווים סכום של 187,000 ₪ בלבד מסכום ההלוואה.
מקובלת עלינו קביעתו של בית משפט קמא, על יסוד העדויות ששמע וההתרשמות מהעדים, ובכך אין להתערב, כי משלא נפרעה ההלוואה במלואה, חש עו"ד אי נעימות ופרע למשיב את יתר ההלוואה. העובדה שעשה כך, אין בה כדי להביא לפירעון של החוב של המערער או של הלווים כלפי המלווה. יוטעם, כי המערער לא טען בבקשת הרשות להתגונן ואף לא לאחר מכן כי לא קיבל יחד עם שותפו הלווה האחר (המשיב 2) את הסכום הנטען על ידי המלווה באמצעות עו"ד, ואף לא טען כי מי מן הלווים פרע את יתרת הסכום למלווה מעבר לסכום שנפרע. עו"ד היה המתווך בין הצדדים, שכן אין חולק כי לא הייתה כל היכרות בין המלווה לבין הלווים. ההלוואה ניתנה על יסוד היכרותו של עו"ד את שני הצדדים וההלוואה הייתה אמורה להיות מוחזרת למלווה באמצעות עו"ד. ההלוואה ניתנה על יסוד בטחונו של המלווה בדבריו של עו"ד כי ההלוואה תושב לו וכי אם לא יקבלה חזרה, כי אז יהא עו"ד אחראי אישית להחזירה. וכך העיד על כך עו"ד בבית המשפט (פרו' עמ' 5 ש' 18-14) –

"ת. ... ברגע שהתובע (המלווה – א.פ.) הסכים לתנאי ההלוואה, הוא אמר לי שהוא סומך עליי ואעשה את כל מה שצריך לעניין הביטחונות. יתרה מזאת, אני נתתי לו הבטחה אישית שאני אדאג לזה שהוא יקבל את מלוא כספו בתום שנה.
ש. לשאלת בית המשפט, איך יכולת לדאוג לזה?
ת. אם תהיה בעיה, אני אוציא את הכסף מכיסי וזה מה שקרה בפועל."

המשיב אישר דברים אלה בהעידו - "היה מדובר על 100,000$ בריבית של 25% לשנה, ההשקעה נראתה השקעה טובה וקיבלתי החלטה על המקום על סמך התחייבות אישית של עו"ד עו"דX שהוא אחראי להלוואה. מבחינתי אני כאילו הלוויתי לעו"ד את הכסף" (שם, עמ' 10, ש' 8-6).

מקובלת עלינו טענת ב"כ המשיב, כי אם ישלם המערער את יתרת חובו על פי כתב ההתחייבות למשיב, כי אז יקבל עו"ד חזרה את הכסף ששילם למשיב. והדברים ברורים. לא מצאנו טעם בדברי ב"כ המערער כי היה על עו"ד בעצמו להגיש את התביעה להשבת הכסף ששילם למשיב. המערער קיבל הלוואה (יחד עם שותפו המשיב 2), ומשנפרעה למלווה על ידם רק חלק מההלוואה על פי כתב ההתחייבות, כי אז עליהם לשלם למלווה את יתרת ההלוואה. העובדה כי המשיב קיבל בשלב זה את יתרת ההחזר מעו"ד, אשר תיווך בעיסקה בין הצדדים, ואשר ראה את עצמו כלפי המלווה כאחראי להחזרת ההלוואה במלואה, כפי שכך ראה בו גם המשיב, אין בה כדי לפטור את המערער מלשלם למשיב את יתרת ההלוואה.

יצוין, כפי שפורט לעיל, כי במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן טען המערער כי חתימתו איננה מופיעה על כתב ההתחייבות. טענה זו הופרכה לאחר הגשת חוות הדעת של הגרפולוגית שמינה בית המשפט. על אף העובדה כי המערער קיבל הזדמנות להגיש חוות דעת גרפולוגית מטעמו, לא עשה כן ואף נמנע מלחקור את המומחית מטעם בית המשפט על חוות דעתה. במצב דברים זה, אין ולא יכול להיות חולק על קביעתו של בית משפט קמא כי חתימתו של המערער מתנוססת על כתב ההתחייבות, כלווה, ועליו להשיב את יתרת ההלוואה שלא הושבו למלווה. עו"ד לא היה צד להלוואה, לא כלווה ולא כערב, הוא אף אינו חתום על כתב ההתחייבות, אשר מהווה את הבסיס לחיובם של הלווים כלפי המלווה. אכן, יתכן, כי לעו"ד עומדת זכות התביעה כלפי הלווים ביחס לסכום שאותו השיב למלווה, ואולם כאמור, אין אנו סבורים כי בקבלת ההחזר של יתרת ההלוואה, נשמטה מהמשיב עילת תביעה כלפי המערער ושותפו, ובדין פסק בית משפט קמא כי על המערער לשלם למשיב את הסכום הנתבע.

על יסוד האמור לעיל הערעור נדחה.

אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
הפיקדון שהפקיד המערער בקופת בית המשפט יועבר למשיב באמצעות בא כוחו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיווך עסקי

  2. דמי תיווך 4%

  3. עורך דין תיווך

  4. דמי תיווך רימקס

  5. תוקף הסכם תיווך

  6. תביעה נגד מתווך

  7. תיווך ללא רישיון

  8. הסכם תיווך בעל פה

  9. הגורם היעיל בתיווך

  10. חתימה על טופס תיווך

  11. דמי תיווך על שכירות

  12. תשלום למתווך שכירות

  13. מבחן תיווך - נושאים

  14. חוב כספי למתווך דירות

  15. זכאות מתווך לדמי תיווך

  16. דמי תיווך ללא הסכם בכתב

  17. אחריות מתווך בעסקת יבוא

  18. הסכם אי תחרות עם מתווך

  19. תביעה לתשלום עמלת תיווך

  20. התחמקות מתשלום דמי תיווך

  21. הסכם תיווך ללא פרטי הנכס

  22. תביעה לדמי תיווך שנדחתה

  23. דמי תיווך השכרה ללא הסכם

  24. דמי תיווך על קניית קרקעות

  25. הסכם תיווך עם חברה בע''מ

  26. עניין אישי של מתווך בדירה

  27. דמי תיווך על מימוש אופציה

  28. חובת המתווך לבדוק את הנכס

  29. דמי תיווך בעסקת חיפוש נפט

  30. דמי תיווך למי שאינו מתווך

  31. הורדת מחיר דירה ע''י מתווך

  32. דמי תיווך קניית קבוצת חברות

  33. תביעה לתשלום דמי תיווך של 2%

  34. דמי תיווך עסקה עם חברה בחו''ל

  35. תביעה לתשלום דמי תיווך למתווכת

  36. מה חייב להיות כתוב בהסכם תיווך

  37. דמי תיווך בעסקה שאינה במקרקעין

  38. זכאות מי שאינו מתווך לדמי תיווך

  39. מתי לא משלמים דמי תיווך - 8 מקרים

  40. ערעור על כישלון במבחן רישיון תיווך

  41. תשלום דמי תיווך חתימה על זכרון דברים

  42. אי תשלום דמי תיווך למתווך מחברת רימקס

  43. ויכוח על אחוזים של דמי תיווך עם מתווך

  44. זכאות לתשלום דמי תיווך ללא הסכם תיווך

  45. רישיון תיווך לא בתוקף – זכאות לדמי תיווך

  46. תביעה בין מתווכים בעקבות שיתוף פעולה בעסקה

  47. שיתוף פעולה בין מתווכים - זכאות לדמי תיווך

  48. הסכם לגבי מחלוקת חלוקת דמי תיווך בין 2 מתווכים

  49. דמי תיווך כאשר יש חוזה מכר - האם מגיע עמלת תיווך ?

  50. הלוואה בתיווך עורך דין - עו"ד תיווך בין לווה למלווה

  51. מתווך טען כי הסכם תיווך נגנב ממשרדו – זכאי לדמי תיווך ?

  52. הפרת הסכם תיווך: תשלום פיצויים מוסכמים - דמי תיווך כפולים

  53. תביעה: טענה כי "ידעה על הדירה" עוד לפני שחתמה על הסכם תיווך

  54. תביעה: טוענים כי טופס הסכם התיווך עליו חתמו מתייחס לנכס אחר

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון