חברת החשמל ביקשה לנתק חשמל בטענה שחיבל במונה

חברת החשמל ביקשה לנתק חשמל בטענה שחיבל במונה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ח' לפין הראל) בת"א 13054-11-13, שניתנה ביום 9.2.14.

הרקע להליכים

המשיב, המתגורר עם אשתו ושני ילדיו בדירה בחיפה, הגיש בשנת 2012 תביעה (להלן: "התביעה הראשונה") לבית המשפט השלום בחיפה (ת"א 31628-08-12). במסגרתה עתר לחייב את המבקשת לחבר את דירתו לחשמל, זאת לאחר שהאחרונה ניתקה את אספקת החשמל בעקבות כך שהתברר לה כי המשיב חיבל במונה החשמל שבדירתו, ולאחר שהודיעה לו על כך והעריכה את שימוש החשמל, היא חייבה אותו בהפרשים בסך כ- 16,000 ₪.

לאחר שהתקיים דיון בתביעה הראשונה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו בית משפט קמא יכריע רק בשאלת גובה החוב ואופן תשלומו על סמך המסמכים שבפניו, בנוסף לסיכומים שיוגשו על ידי הצדדים. המבקשת הגישה את סיכומיה ואילו המשיב לא הגיש את סיכומיו. המבקשת ביקשה למחוק את ההליך, ובדונו בבקשה למחיקת הליך, החליט בית משפט קמא (כב' השופט אהרון שדה) לתת פסק דין על סמך החומר שבפניו, וקבע כי על המשיב לשלם סכום של 7,800 ₪ (או 9,000 ₪ בפריסה לתשלומים) עד ליום 8.9.13 (להלן: "פסק הדין בתביעה הראשונה"). עוד נקבע כי אם המשיב לא ישלם את חובו, המבקשת תנהג בהתאם לשיקול דעתה.

ככל הנראה בעקבות נתק בין המשיב לעורך דינו, המשיב לא הגיש סיכומים ולכן גם לא ידע על קיומו של פסק הדין, ובכל מקרה לא הומצא לו פסק הדין, לפיכך לא שילם את החוב במועד שנקבע בפסק הדין.

בחודש אוקטובר 2013 ועקב אי תשלום החוב, שוב ניתקה המבקשת את דירתו של המשיב מחשמל. על כן הוא הגיש תביעה נוספה – התביעה הנוכחית – בחודש נובמבר 2013, לבית משפט קמא ובה עתר לחבר את דירתו לחשמל.

החלטת בית משפט קמא

בית משפט קמא החליט, על סמך הדיון שהתקיים בבקשה לצו מניעה זמני, לתת צו מניעה קבוע האוסר על המבקשת לנתק את החשמל מביתו של המשיב. הסיבה העיקרית לכך הייתה ההסדר אליו הגיעו הצדדים בתביעה הראשונה לעניין תשלום החוב, ובית משפט קמא סבר כי מטענות הצדדים עולה כי המשיב לא נמנע לשלם את חובותיו מפני שפסק הדין לא הובא לידיעתו, לפיכך לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לשלם את חובו.

יתרה מכך, בית משפט קמא סבר כי במקרה זה, למבקשת חלופה סבירה יותר לגביית חובה, אם לא ישלמו המשיב במועד, והיא על ידי פניה ללשכת ההוצאה לפועל, זאת משום שבית משפט קמא סבר שהחלופה של ניתוק חשמל במצבו של המשיב היא "דרקונית ובלתי מידתית, אשר אינה מוצדקת בנסיבות העניין", זאת לנוכח הצורך הבסיסי של המשיב ומשפחתו לשימוש בחשמל, במיוחד לנוכח מצבה הרפואי של אשתו אשר עברה התקף לב ונזקקת לטיפולים רפואיים הכרוכים בהפעלת מכשירי חשמל, וכן לאור מחלת האסטמה ממנה סובל בנו בן ה-7 של המשיב.

בית משפט קמא קבע גם כי אין כל אישור כי המשיב קיבל את מכתב ההתראה של המבקשת, בו היא מודיעה על כוונתה לנתק חשמל ומפרטת בו את החלטת בית המשפט בתביעה הראשונה. לפיכך, ומשלא ניתנה למשיב הודעה כדין, סבר בית משפט קמא כי המבקשת לא הפעילה את סמכותה בהתאם להוראות החוק אשר דורשות התראה מראש בת מספר ימים טרם ניתוק החשמל.

עוד קבע בית משפט קמא כי פסק הדין בתביעה הראשונה לא הומצא למשיב כדין ולא הובא לידיעתו כלל.

לסיכום, קבע בית משפט קמא כי על המשיב לשלם את חובו למבקשת, ואם לא יעמוד בכך, המבקשת תהיה רשאית לפנות להוצאה לפועל ולגבות את חובה, אך אין היא רשאית לנתק חשמל.

מאחר ומדובר בהחלטה בבקשה לצו מניעה זמני, ולאור קביעותיו של בית משפט קמא, נקבע כי אם לא תוגש הודעה או בקשה ע"י הצדדים תוך 30 יום, ניתן יהיה לראות בהחלטה כפסק דין, והתיק ייסגר.

טענות המבקשת

המבקשת טענה תחילה כי על אף שבחלוף 30 ימים, תוכל להגיש ערעור על פסק הדין עצמו, אולם היא הגישה בקשת רשות ערעור מטעמי זהירות בלבד.

המבקשת טוענת כי המשיב חיבל במונה המצוי בדירתו על מנת שהמונה לא ירשום את מלוא צריכת החשמל, ובכך גנב חשמל שלא כדין. לאחר שגילתה זאת, פנתה המבקשת למשיב ודרשה ממנו לשלם עבור החשמל שנצרך שלא כדין. לאחר שלא שילם, ולא נענה להתראות המבקשת לניתוק החשמל עקב אי תשלום, המבקשת נאלצה, בלית ברירה, לנתק את אספקת החשמל לדירתו של המשיב.

המבקשת טענה כי התופעה של גניבת חשמל וגרימת חבלה למונה החשמל הפכה ל"מכת מדינה", והסמכות שניתנה לה על פי דין לנתק צרכנים מחשמל נועדה הן להגן על קניינה של המבקשת והן להגן על משאבי הציבור ולמנוע את התופעה של גניבת חשמל, שפוגעת גם בצרכנים תמימים שמשלמים עבור צריכת חשמל כדין.

בנוסף נטען כי ניתוק חשמל בגין חשבונות שלא שולמו הוא מנגנון גבייה מהיר ויעיל, אשר חוסך בעלויות גבייה מיותרות שהיו מוטלות על הקופה ציבורית משימוש בדרכי גבייה אחרות.

באשר להליך הראשון שהתנהל בעניינו של המשיב, נטען כי בית משפט קמא הפך על ראשו פסק דין חלוט וסופי של אותה ערכאה, וקבע, בניגוד להחלטת השופט שדה, כי המבקשת מנועה מלהשתמש בסמכותה על פי דין ולנתק את דירתו של המשיב מחשמל.

נטען גם כי המבקשת אינה יכולה להשלים עם החלטת בית משפט קמא, לנוכח ההשלכות הקשות שיהיו להחלטה זו על המבקשת, אשר יגבילו את סמכותה בדין לנתק חשמל לצרכנים שלא ישלמו את חובם.

עוד נטען כי בתביעתו הנוכחית לביהמ"ש קמא, ביקש המשיב לתקוף את פסק דינו של השופט שדה, עליו לא ביקש לערער, ולא הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, כך שמבחינה משפטית, הוא אינו יכול להעלות טענות נגד אותו פסק דין, ובית משפט קמא אינו יכול לשבת כערכאת ערעור על החלטותיו הוא, במותב שונה.

לא זו אף זו, ביהמ"ש קמא התעלם מקביעות פסק דינו של השופט שדה, וטעה בית משפט קמא משקבע כי פסק הדין אינו מהווה מעשה בי דין לנוכח העובדה כי לא התקיימה ישיבת הוכחות ואין ממצא פוזיטיבי לפיו ניתן לקבוע כי המשיב הודה בקיומו של החוב.

עוד נטען כי בישיבה בה הודיעו הצדדים על הסדר דיוני בתביעה הראשונה, נכח המשיב עצמו בדיון, בנוסף לעורך דינו, כך שטענתו כי לא יודע בדבר ההסדר ופסק הדין, דינה להידחות, ודי במחדלו של המשיב שלא הגיש סיכומיו במועד כדי להקים מעשה בית דין, משום שניתן לראותו כמי שלא התייצב לדיון, או אז ניתן לדחות את התביעה מבלי לקיים דיון הוכחות. לחלופין, העלתה המבקשת טענת מניעות, לפיה מאחר וניתנה למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו בבית משפט קמא, והוא מסר את ההכרעה לבית משפט קמא, אזי הוא מנוע מלהעלותן שוב כעת. לפיכך, המסקנה היא כי המשיב לא היה רשאי לפתוח בהליך חדש כלל.

לעניין הסמכות לנתק חשמל, נטען כי הסמכות לנתק חשמל עוגנה בתקנות, אשר העניקו סמכות מיוחדת לחברת החשמל לנתק חשמל באופן ישיר, במקרים בהם הצרכן לא משלם את חובותיו בגין צריכת חשמל שלא כדין. כמו כן, הרציונאל של מחוקק המשנה היה שלא להטיל הוצאות מיותרות על חברת החשמל בגביית החובות.

נטען גם כי החלטת בית משפט קמא עומדת בניגוד לתכלית המחוקק והאינטרס הציבורי שבהגנה על משאבי ציבור, וכי בית משפט קמא לא שקל השלכות הרוחב שבהחלטתו, אשר מכשירה למעשה התחמקות מתשלומים תוך שימוש בחשמל שלא כדין.

עוד נטען כי בית משפט קמא התעלם מחוסר תום לבו של המשיב, אשר בהתנהגותו הפסולה התחמק מתשלומי חשמל שצרך, ואף סירב לשלם את חובו לאחר שזה הוסדר ע"י בית משפט קמא.

טענות המשיב

המשיב טוען כי החלטת בית משפט קמא היא סבירה והוגנת ואין להתערב בה. ההחלטה ניתנה על סמך עובדות המקרה ונסיבותיו המיוחדות, כך שאין מקום ולא היה מקום להכניס שיקולים של השלכות רוחב לתוך ההחלטה. ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור מתייחסת אך ורק למקרה ספציפי ומיוחד זה, מבלי שנקבעה בה הלכה בעלת השפעות רוחב, כפי שנטען ע"י המבקשת. לפיכך, ולאור ההלכה, לא תינתן רשות ערעור בשאלה משפטית גרידא.

לגופו של עניין נטען כי מדובר במקרה בעל נסיבות מיוחדות – המשיב ובת זוגו הם נרקומנים משוקמים המטפלים בילדים קטנים, כאשר מצבה הרפואי של האישה מחייב טיפול במכשור רפואי חשמלי, אשר מחייבות התייחסות מיוחדת.

המשיב הפנה לדבריו של בית משפט קמא, שקבע כי ניתוק החשמל היא חלופה דרקונית ובלתי מידתית שאינה מוצדקת בנסיבות העניין, זאת לנוכח מצבה הרפואי של האישה, שעברה התקף לב וזקוקה לטיפולים רפואיים הכרוכים בהפעלת מכשירי חשמל. כמו כן, בנו של המשיב סובל מאסטמה וזקוק לאינהלציה, כך שבמצב זה אספקת החשמל עבור משפחת המשיב הוא צורך קיומי, והאמצעי של ניתוק חשמל הוא דרסטי ביותר.

המשיב הדגיש כי פסק הדין בתביעה הראשונה לא הומצא לו כדין לא הובא לידיעתו. כמו כן נטען כי הצדדים הסכימו ביניהם על הסדר תשלום החוב וניתנה החלטה על סמך הסכמת הצדדים. לפיכך בנסיבות אלו, אין להתערב בהחלטת ביהמ"ש קמא.

עוד נטען כי המבקשת לא הצליחה להוכיח כי המציאה את פסק הדין למשיב דין, לכן לא הייתה למבקשת זכות לנתק חשמל, בטענה כי המשיב ידע על פסק הדין ולא שילם את חובו. עוד צוין כי נקבעה קביעה עובדתית בבית משפט קמא, כי פסק הדין לא הובא לידיעת המשיב אלא עד ליום 6.11.13, וכן לא נסתרה הקביעה לפיה עורך דינו הקודם של המשיב שייצג אותו בהליך הראשון ניתק עמו מגע.

עוד נטען כי המשיב לא הודה, בשום שלב, בשיבוש מונה החשמל, ולא הייתה כל ראיה או ממצא פוזיטיבי לכך, ואין הכרעה שיפוטית הקובעת כך. כמו כן הוא לא הודה בקיומו של החוב.

בנוסף נטען כי בית משפט מוסמך למנוע שימוש בסנקציה שניתנה למבקשת על פי דין, ואין המשמעות שאין לה סמכות, אלא שבמקרה זה הסנקציה כה דרסטית, ויש לשקול דרכים חלופיות.

נטען גם כי החלטת בית משפט קמא אינה סותרת את הקביעות העובדתיות של פסק הדין בתביעה הראשונה, אלא להיפך, הוא מאשר את הקביעות וקובע קביעות זהות להן.

המשיב הוסיף וטען בהרחבה טענות שונות לעניין הזכות לחשמל, ועל החוקתיות של השימוש באמצעי של ניתוק חשמל, אולם לא מצאתי מקום לפרטן. רק אציין את טענת המשיב לפיה הסמכות שניתנה לחברת החשמל לניתוק חשמל היא סמכות רחבה וגורפת, ואינה מחריגה מקרים מסוימים, כדוגמת המשיב, לפיכך תפקידו של בית המשפט לצקת תוכן לתוך הוראות החוק מקום בו החוק הוא לקוני.

דיון והכרעה

החלטתי להעתר לבקשה למתן רשות ערעור, ולדון בבקשה כבערעור עצמו. בהקשר זה יצוין כי בהתאם להחלטתי מיום 10.3.14, אי התנגדותו של המשיב כמוה כהסכמה להחלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הסיבה לפיה נעתרתי לבקשת רשות הערעור והחלטתי לדון בה כבערעור נעוצה בנימוק טכני. בית משפט קמא, קבע בהחלטתו מיום 9.2.14 כי: "בהעדר הודעה/בקשה מן הצדדים תוך 30 יום, החלטה זו תיהפך לפסק דין והתיק ייסגר". הצדדים לא הגישו הודעה או בקשה תוך 30 יום, כך שבהתאם להחלטת בית משפט קמא, ההחלטה הפכה לפסק דין חלוט, עליו יש להגיש ערעור.
כן לאור העובדה כי בית משפט זה מוסמך לדון גם בערעור, ולמען היעילות, סבור אני כי יש לדון בבקשה כבערעור לגופו.

לגופו של עניין אעיר כי לאחר קריאת החלטת בית משפט קמא וטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור במקרה הספציפי, תוך הבהרת החלטתו של בית משפט קמא, שהפכה להיות לפסק דין סופי. זאת באופן שיובהר כי חברת החשמל מוסמכת לנתק את החשמל למי שאינו משלם את חובו, אלא שבמקרה שבפני, בנסיבותיו המיוחדות, נכון יהיה למצות את הליכי הגביה בהוצל"פ, קודם להפעלת הסמכות לניתוק אספקת החשמל. זאת בהתחשב גם בכך שהמשיב שילם את חשבונות החשמל שנשלחו לביתו באופן שוטף, וחובו למבקשת נבע מדרישתה לשלם עבור החשמל שנצרך ולא שולם כתוצאה מחבלה במונה.

מנימוקי המבקשת ניתן להבין כי כל מבוקשה בערעור זה הוא שתצא קביעה תחת ידו של בית משפט זה, לפיה המבקשת מוסמכת לנתק חשמל על פי ההוראות שנקבעו בדין, שאז לפיה היא תהיה מוסמכת לנתק למשיב את החשמל.

בית משפט קמא קבע, בסיכום דבריו, את הדברים הבאים:

"לאור כל האמור, התובע (הכוונה למשיב –ר.ש.) ישלם לנתבעת (הכוונה למבקשת – ר.ש.) את החוב בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים בדיון מיום 11.11.13. ככל שהתובע לא יעמוד בתשלומים על פי ההסדר הנ"ל, עומדת בידי הנתבעת האפשרות לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל. צו המניעה הזמני הופך לצו מניעה קבוע, משמע הנתבעת תימנע מניתוק אספקת החשמל לדירת התובע." (ההדגשות אינן במקור – ר.ש.)

מדבריה של המבקשת נראה כי היא חולקת אך ורק על הדברים המודגשים לעיל, לפיהם היא תהיה מנועה מלנתק את דירתו של המשיב, במקרה של אי תשלום החשבון על ידו.

סבורני כי המבקשת טעתה בפירוש את החלטת בית משפט קמא. מקריאת החלטה כולה ניתן ללמוד כי בית משפט קמא לא שלל ולא התכוון לשלול מהמבקשת את סמכותה על פי דין לנתק חשמל. כל שנפסק הוא שבמקרה הספציפי של המשיב, לנוכח ההסדר הדיוני בו אמור לשלם המשיב סכום של 7,800 ₪, ולנוכח מצבם הרפואי של בנו ואשתו, אין הצדקה לאכוף את תשלום החוב דרך ניתוק חשמל, על אף הסמכות שניתנה בדין.

מסכים אני עם בית משפט קמא בדברים אלו ואוסיף כי לדעתי לא ניתנה למשיב הזדמנות אמיתית לשלם את חובו, משום שפסק הדין בתביעה הראשונה לא הובא לידיעתו. אוסיף גם כי לא נעלמה מעיני העובדה כי המשיב היה נוכח בדיון בו הגיעו להסדר, וככל הנראה ידע כי יצטרך לשלם את החוב. עם זאת, לנוכח הקביעה של בית משפט קמא לפיה נותק הקשר בינו לבין עורך דינו ופסק הדין לא הומצא לו כדין, אינני מוצא מקום לזקוף ספק זה לחובתו. ובנוסף יש להזכיר כי המבקשת לא חלקה על כך שהמשיב שילם את חשבונות החשמל השוטפים, והמחלוקת היא סביב החוב הנובע מהחבלה במונה. לפיכך, נראה כי אין המדובר במקרה רגיל של צרכן שלא משלם את חשבונותיו ולכן יש לנתק את החשמל לצורך גביית החוב, אלא מדובר בחוב נקודתי, שבנסיבות העניין נראה כי גובהו אינו מצדיק גבייתו באמצעי של ניתוק חשמל.

אשוב ואדגיש כי אין בהחלטת בית משפט קמא או בהחלטתי זו, כדי לשלול את סמכותה של המבקשת לנתק חשמל על פי ההוראות שנקבעו בדין, אולם לבית המשפט סמכות רחבה במסגרתה הוא יכול להורות למבקשת להימנע מלהפעיל את סמכותה, במקרים חריגים כגון אלו, וספק אם למקרים חריגים אלו יש השפעות רחבות, כפי שנטען ע"י המבקשת.

סוף דבר

יובהר ויודגש כי למבקשת, חברת החשמל, סמכות לנתק חשמל לצרכנים אשר אינם משלמים את חובם, זאת בהתאם להוראות הדין שלהלן:

סעיף 17 (א) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 קובע כי:
17". (א) בעל רשיון ספק שירות חיוני –
(1) יתן שירות לכלל הציבור בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שקבעה הרשות, באמינות וביעילות, והכל לפי תנאי רשיונו ולפי כל דין;"
(ההדגשות אינן במקור-ר.ש.)

ובהמשך לכך, אמות המידה שנקבעו לעניין זה, וכפי שהן מנוסחות בסעיף 16(א) לסימן א', בפרק ב' לספר אמות המידה:

"(א) הסנקציות המותרות לספק
נצרך חשמל שסופק ע"י ספק השיורית החיוני שלא כדין, רשאי ספק השירות החיוני, בלי לפגוע בכל תרופה אחרת על פי דין, לנקוט כלפי הצרכן האחת או יותר מן הפעולות המפורטות להלן:
(1) לנתק אספקת חשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום צרכנות. במידה ולא ניתנה לספק השירות החיוני הגישה להיכנס לחצרים/מקום הצרכנות לניתוק אספקת החשמל, וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, יהיה הספק רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל של הספק.
(2) להסיר ולהעתיק את המונה למקום שיקבע ספק השירות החיוני על חשבון הצרכן.
(3) לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים 10(ג); 16(ד); 16(ה) ובאמת מידה 35(ג)(2) (תשלומים).
(4) להתקין מונה חדש על חשבון הצרכן.
(5) לפרק את החיבור כקבוע בסעיף (ג)לאמת מידה 40.

בנוסף סעיף 21 לסימן ב' בפרק ב' בספר אמות המידה, קובע כי:

(ז) התחייבויות שלא נפרעו או כובדו
במקרים בהם לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובד שיק ו/או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפרעון חשבון, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן, לבצע הקטנת זרם או להתקין מת"מ, זאת בחלוף שבעה ימים ממועד שליחת תזכורת לתשלום, התראה לפני ניתוק. (ההדגשה הוספה. ר.ש.)

(את ספר אמות המידה ניתן למצוא באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים, בקישור הבא:
).

בנוסף - סעיף 3 לתקנות משק החשמל (כללים, תנאים, ומקרים להפסקת אספקת חשמל), התשס"ג-2003 קובע כי:
"נוסף על האמור בתקנה 2, רשאי ספק לבצע הפסקת אספקת חשמל, בהתקיים אחת מאלה:
(1) הצרכן לא פרע במועד חשבון או שלא עובדו שטר, המחאה או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון כאמור, והכל בהתאם לאמות המידה ובפרט להוראות בדבר חשבונות ותשלומים כפי שנקבעו באמות המידה;
(2) שימוש בחשמל שלא כדין."
(ההדגשות הוספו. ר.ש.).

עצם סמכותה של חברת החשמל לנתק חשמל, במקרים המתאימים ובהתאם לחוק ולתקנות, אושררה בפסקי דין רבים של בית משפט השלום [ראו לדוגמה את בש"א 1161/04 סאלח נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ( 28.4.2004)]. כאמור, לא מצאתי צורך להרחיב בנושא בשים לב להוראות החוק והתקנות שפורטו לעיל.

במקרה שבפני, ובנתונים כפי שהובאו בפני בית משפט קמא, לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, ככל שהיא מתייחסת למשיב המסוים על הנתונים היחודיים של משפחתו, ובהתחשב ברקע הדיוני, כפי שפורט, והעובדה שפסק הדין הראשון שניתן ע"י בית משפט השלום לא הובא כלל לידיעתו.

לפיכך, אני דוחה את הערעור על החלטת בית משפט קמא. על המשיב לשלם את חובו למבקשת בהתאם להחלטת בית משפט קמא. אם לא ישלם, המבקשת תהיה רשאית לגבות את חובה בהוצאה לפועל. יודגש כי ככל שהליכי הגביה במסגרת ההוצל"פ לא יעלו יפה והמבקשת לא תוכל לגבות את החוב בתוך פרק זמן סביר של עד לשישה (6) חודשים מהיום, כי אז תהיה פתוחה הדרך לנקוט גם בהליכים של ניתוק החשמל לצרכן, וזאת לאחר התרעה זמן סביר מראש באופן שיאפשר למשפחת המשיב להערך לכל הצרכים הרפואיים.

יודגש - החלטתי זו מתייחסת אך ורק לחוב זה נשוא ההחלטה. ככל שהמשיב יצבור חובות אחרים בגין אי תשלום עבור צריכת החשמל השוטפת, אזי תוכל המבקשת לפעול בהתאם לסמכויות הנתונות לה בחוק ובהתאם לשיקול דעתה, כאמור לעיל.

בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזכות לחשמל

  2. חשמל כשר לשבת

  3. חבלה במונה חשמל

  4. פגיעה בכבל חשמל

  5. שיבוש מונה חשמל

  6. פגיעה בעמוד חשמל

  7. התנגשות בעמוד חשמל

  8. תביעת מונה חברת החשמל

  9. תאונת עבודה - מכת חשמל

  10. שימוש בלתי חוקי בחשמל

  11. השעיית עובד בחברת חשמל

  12. ביטול החלטה לנתק חשמל

  13. נזקים בגלל ניתוק חשמל - פיצויים

  14. ? תאונה עם מסור חשמלי – פיצויים

  15. נזקי חקלאות בגלל הפסקת חשמל

  16. תביעה בגין עבודות חשמל בבית

  17. נזקים חקלאיים עקב זרם חשמלי

  18. העמדה לדין של עובד חברת חשמל

  19. חוב שוכר לעירייה ולחברת חשמל

  20. חוב רטרואקטיבי על חשבון חשמל

  21. הפחתת צריכת חשמל - תאורת רחוב

  22. פיצוי על הפסקות חשמל ללא התראה

  23. ניתוק חשמל למסעדה בשל עבירות בניה

  24. פיצוי מחברת החשמל - נחשולי מתח

  25. נזק למכשירי חשמל עקב הפסקת חשמל

  26. ביטול קניית מכשיר חשמלי עקב תקלות

  27. התנגדות להצבת עמודי חשמל במקרקעין

  28. תביעה לתשלום על עבודות חשמל במשרד

  29. תביעה כספית בגין צריכת חשמל שלא כדין

  30. עתירת חשמלאי לשלם לו שכר עבודה בחנות

  31. טענת פלישת חברת החשמל לנחלה וגזילת שטח

  32. התנגדות לבניית עמוד חשמל עם שנאי במושב

  33. ניתוק חשמל לנכס בשל עבירות בניה (טופס 5)

  34. ביטול עסקת קניית מכשיר חשמלי דרך אתר "יד 2"

  35. חברת החשמל ביקשה לנתק חשמל בטענה שחיבל במונה

  36. תביעה לתשלום שכר טרחה על עבודות חשמל שלא שולם

  37. בניית של חדר טרנספורמציה על פי דרישת חברת החשמל

  38. תביעה לתשלום שכרם בגין עבודות חשמל עבור מועצה מקומית

  39. עובד של חברת החשמל שלא הצהיר לפני לתחילת על קרבת משפחה

  40. הקמת מתקן שידור על גבי עמוד חשמל קיים והצבת ציוד נלווה

  41. מנוף פגע בכבל חשמל שנפל ופגע ברכב חונה (תביעת פיצויים)

  42. ערר על התקנת מערכת פוטו-וולטאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית

  43. ניסיון התנכלות לנציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית

  44. ערר ליתן אישור לחיבור חשמל מים וטלפון (טופס 4) למבנה מגורים חד משפחתי

  45. תאונת עבודה על מכונה לגריסת צינורות פלסטיק המונעת באמצעות מנוע חשמלי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון