תביעה ייצוגית: אי פירוט "חומרי יסוד" של מוצר מזון על האריזה 1. בפניי בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשת האישור, לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). 2. ביום 24.3.14 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית, וזאת בכל הנוגע למוצר "חלב" (1% או 3%), של המשיבה. לטענת המבקש לא סימנה המשיבה, כפי שנדרש לפי תקן 1145, על גבי אריזת המוצר את המילה "רכיבים", לא פירטה את חומרי היסוד מהם מורכבים המוצרים, והיא מכנה את המוצר "חלב" כשעליה לכנות את המוצר בהתאם לכינויים הקבועים בסעיפים 103 ו-104 לתקן 284, וזאת בצד האריזה שאמור להיות גלוי לעינו של הצרכן. עוד נמנעה המשיבה, כך נטען, מלסמן את המילה "שומן" וציינה רק ספרות ואחוזים מבלי לציין את המילה "שומן" בניגוד לתקן 284. 3. חברי הקבוצה הוגדרו: כל הצרכנים שרכשו או צרכו את המוצרים "חלב" ו/או "חלב טרה" ממועד שיווקם ומכירתם בארץ, ולחלופין בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור. המבקש טען, כי נגרם לו וליתר חברי הקבוצה נזק לא ממוני וכן גם נזק ממוני. 4. לאחר הגשת בקשת האישור ובטרם הגשת תשובת המשיבה לבקשת האישור באו באי כח הצדדים בדברים ביניהם, כשלפי עמדת המשיבה לא קמה למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה ודין בקשת האישור להידחות. 5. לטענת המשיבה חל על המוצר נשוא התובענה תקן ספציפי שהוא ת"י 284 חלב פרה לשתייה, וכי לפי סעיף 107.5 של תקן 284 קיימות הוראות מיוחדות לענין סימון הרכיבים ולשיטתה היא ביצעה את סימון הרכיבים בהתאם להוראות התקן. באשר לחלב 3% שומן הרי לא הוספו לו תוספות ו/או ויטמינים ואין חובה לציין על גבי אריזת המוצר את המילים "רכיבים: חלב", ועל גבי אריזת חלב 1% צויין "הוספו ויטמינים A ו- D להשלמת ריכוזם כבחלב רגיל", לפי סעיף 103 לתקן 284. המשיבה התייחסה במפורט לטענות השונות שהעלה המבקש כשעמדתה היא שהמוצר תואר תיאור נכון ולא מטעה, ושם המזון המופיע על גבי אריזת המוצר סומן בהתאם להוראות תקן 284 כאשר המוצר סומן בשם "חלב" בתוספת כינוי תכולת השומן והטיפול התרמי שעבר החלב. כמו כן טוענת המשיבה, כי טענת המבקש שמילקו לא סימנה את אחוזי תכולת השומן לפי הוראות הדין אינה נכונה, והיא אכן מסמנת את אחוזי השומן בשם המוצר בהתאם להוראות הדין. עוד טענה המשיבה, שלמבקש ולחברי הקבוצה לא נגרם כל נזק בר פיצוי. וכן הוסיפה, שלפי ההלכה הפסוקה לא בכל מקום בו נופל פגם בסימון הרכיבים של המוצר מצדיק הדבר פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. המשיבה הוסיפה, שהערכות המבקש לענין הנזק שנגרם לחברי הקבוצה חסרות כל בסיס. 6. לאחר משא ומתן שהתנהל בין הצדדים הודיעה המשיבה, כי בכוונתה לפעול לשינוי אריזת המוצר, על ידי הוספת המילה "רכיבים" על גבי אריזת המוצר, כך שביחס למוצר החלב 3% יירשם "רכיבים: חלב מפוסטר ", וביחס למוצר חלב 1% יירשם "רכיבים: חלב מפוסטר, ויטמין A, ויטמין D " (וזאת בנוסף לכיתוב המופיע כיום על גבי אריזת המוצר בהתאם להוראות התקן). 7. המשיבה מתחייבת להוסיף בצד הגלוי לעיני הצרכן את שם המזון כנדרש בתקן 284 : "חלב מפוסטר הומוגני - % שומן" שמופיע כיום בצד האחורי של האריזה. 8. המשיבה מתחייבת לבצע שינויים אלה במסגרת הזמנת האריזות הראשונות לאחר אישור הסדר ההסתלקות או תוך שישה חודשים ממועד אישור הסכם ההסתלקות, לפי המאוחר. 9. כמו כן מתחייבת המשיבה לתרום מוצרים מתוצרתה לעמותות המסייעות לנזקקים בשווי של 40,000 ₪ תוך 12 חודשים ממועד אישור ההסתלקות. 10. על יסוד כל אלה הגיעו הצדדים למסקנה שאין טעם בהמשך ניהול ההליך כנגד המשיבה, ולכן מוגשת בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת האישור ומן התובענה, ולדחיית תביעתו האישית של המבקש שמוותר על כל תביעה זכות, טענה או דרישה מכל סוג הקשורים בבקשת האישור ו/או בתובענה כנגד המשיבה. המבקש ובאי כוחו גם מתחייבים שלא להגיש או להיות שותפים במישרין או בעקיפין בכל הליך חדש הקשור ישירות או בעקיפין לעניינים העולים במסגרת התובענה. 11. המשיבה הסכימה לשאת בהוצאות המבקש בסכום של 5,000 ₪ ולשלם שכר טרחת עו"ד לבאי כוחו בסכום של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה המאשרת את בקשת ההסתלקות. המבקש ובאי כוחו ציינו שלא קיבלו כל טובת הנאה זולת הגמול ושכר הטרחה הנ"ל, ותצהיריהם צורפו לבקשת ההסתלקות. 12. כמו כן מבקשים הצדדים, שבית המשפט יימנע מלתת הוראות באשר לפרסום בקשת ההסתלקות, שכן אין בהסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין ולכן אין טעם במתן הוראות אלה. 13. לאחר שעיינתי בטענותיהם ובנימוקיהם של שני הצדדים, אני סבור כי יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות המוסכמת וזאת לפי סעיף 16 של חוק התובענות הייצוגיות. אני נותן תוקף לכל התחייבויותיהם של שני הצדדים, הן המבקש והן המשיבה, כפי שפורטו בבקשת ההסתלקות המוסכמת, ויש לראות התחייבויות אלה כחלק בלתי נפרד של פסק דין זה. 14. הסכומים שהצדדים מציעים לתשלום גמול ושכר טרחת עו"ד - סבירים, ואני מאשר תשלום סכומים אלה. 15. כמו כן סבורני, שאין מקום להורות לצדדים לפרסם את דבר הגשת בקשת ההסתלקות, שכן ממילא אין ההסתלקות יוצרת מעשה בית דין (זולת כמובן לגבי המבקש עצמו), עיינו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נגד כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (מיום 22.12.2010). 16. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: א. אני מאשר את בקשת ההסתלקות המוסכמת ואני נותן תוקף של פסק דין לבקשת הסתלקות זו, על כל ההתחייבויות המפורטות בה הן באשר למבקש והן באשר למשיבה. ב. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום כולל של 5,000 ₪ וכן לשלם לב"כ המבקש שכר טרחת עו"ד בסכום של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. התשלום יתבצע על ידי המשיבה במשרד ב"כ המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין (הפגרה כלולה במנין הימים), שאם לא כן ישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ג. אני מורה על דחיית התובענה האישית של המבקש ועל מחיקתה של בקשת האישור. ד. ישיבת קדם המשפט הקבועה ליום 15.9.14 - מבוטלת בזאת. ה. לא יאוחר מתאריך 1.3.15 תגיש המשיבה לבית המשפט תצהיר של נציג מוסמך מטעמה (עם העתק ישירות לב"כ המבקש), ובו תפרט המשיבה מה המטלות שביצעה בהתאם להתחייבויותיה עד לאותו שלב. המזכירות תדאג לעדכן את לוח הדיונים. כמו כן תמציא המזכירות את העתקי פסק הדין לבאי כוחם של שני הצדדים וכן למנהל בתי המשפט לעדכון פנקס התובענות הייצוגיות. תביעה ייצוגיתמוצר