התחמקות מקבלת כתב תביעה למזונות

התחמקות מקבלת כתב תביעה למזונות

בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בימ"ש לענייני משפחה בנצרת, בתיק תמ"ש –
13382-06-11 (כב' השופטת ג. ג'בארין כליפה) מיום 20.3.14 בבקשה מס' 37, ומיום 25.3.14 בבקשה מס' 41.

במסגרת בקשה 37 הנ"ל, נתבקשה מסירת כתב התביעה למזונות לב"כ של המבקש דנן (להלן: "הבעל". המשיבה 1 תקרא להלן: "האישה"), בטענה כי מזה שנתיים וחצי מאז הגשת תביעת המזונות מתחמק המשיב מקבלת כתב התביעה לידיו. בימ"ש קמא הורה להמציא את כתב התביעה לב"כ המערער דנן לקבלת תגובתו. בתגובתו לבקשה הנ"ל ביקש עו"ד עושרת לדחות את הבקשה מנימוקים שפירט באותה תגובה.
בימ"ש קמא בהחלטתו קבע, כי הבעל מסר כתובת מדוייקת לחו"ל ועל יסוד כתובת זו ניתן היתר המצאה מחוץ לגבולות המדינה כדין. בימ"ש קמא נדרש לשאלה, האם הומצא כתב התביעה כדין בהתאם להוראות אמנת האג וציטט פסיקה ממנה עולה, שארה"ב הינה צד לאמנת האג ולא התנגדה להמצאת כתבי בית דין זרים לשטחה באמצעות הדואר (רשות ערעור 1056/10 בעניין קווי האשראי לישראל נ' אליעד). בימ"ש גם ניתח את מסמכי ביצוע ההמצאות שהוצגו לעיונו לכתובת אותה מסר הבעל במועדים 27.9.11 ו- 8.2.12 וכן 21.11.13 וקבע, כי במקרים הנ"ל נתקבלה הודעה כי הבעל לא נדרש לקבלת הדואר unclaimed) ). בימ"ש קמא גם נדרש למחלוקת בין הצדדים בשאלה האם נשלחה המעטפה לכתובת הנ"ל או לכתובת שונה מזו שמסר הבעל – היינו לכתובת שגויה, ודחה את טענות הבעל כי המעטפה נשלחה לכתובת שגויה.

לאחר כל אלה קבע בימ"ש קמא, כי באמצעות החלת "כלל הידיעה" ניתן לקבוע כי בוצעה מסירה כדין לבעל וכי לבימ"ש נתונה הסמכות הבינלאומית לדון בתביעה. בענין זה הפנה בימ"ש קמא לדבריה של כב' השופטת דורנר ברע"א – 8402/03 לפיהם עניין ההמצאה הוא עניין טכני שניתן לוותר עליו אם הוכחה ההמצאה בדרך אחרת ישירה או עקיפה. כן הפנה לרע"א 7724/04 בענין גולקו, שם נאמר שכאשר הידיעה על התביעה היא מוצקה וברורה אין להלום הסתתרות מאחורי אי ההמצאה.

בהתייחס לפסק הדין שניתן ברע"א 11286/05, בו נקבע, כי הכלל הוא בהמצאה כדין ולא בידיעה, הפנה בימ"ש קמא לנאמר באותו פסק דין כי קיים חריג לכלל הנ"ל במצבים מיוחדים בהם ידיעת בעל הדין תביא לתחילת מניין הימים וזאת מקום בו התנהגות לא ראויה של בעל הדין הטוען לפגם בהמצאה, עולה כדי השתק או חוסר תום לב. בימ"ש קמא מצא גם להזכיר את פסה"ד של כב' השופט רובינשטיין בענין זדה (ע"מ 1378/07 ) המדגיש את הצורך בהמצאת כתב בית דין ראשון לבעל דין הנמצא בחו"ל, שעליו הסתמך ב"כ הבעל דנן, והפנה לדברי כב' השופט רובינשטיין שם שלפיהם מדובר היה במקרה בו טרם בוצעה מסירה לחו"ל, שלא כמו במקרה דנן, וכב' השופט רובינשטיין קבע, כי קיימת תחושת אי נוחות ביחס לתוצאה של פסיקתו "ברם, הדרך פתוחה לכאורה בפני המבקשים – מבלי שאקבע מסמרות – לעתור להמציא את כתבי התביעה למשיב בחו"ל (לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי)". בענין זה בימ"ש קמא קבע, כי המקרה דנן שונה משום שבמקרה דנן נעשו ניסיונות להמצאה לחו"ל, לכתובת שהמציא הבעל, אולם הוא אינו נדרש לקבלת כתבי התביעה. כמו כן הפנה בימ"ש קמא לרע"א 415/13 בעניין הכט נ' שפירא, שם קבע כב' השופט סולברג כי המצאה לחו"ל היא תנאי קודם להעלאת טענה להחלת כלל הידיעה.

בסופו של דבר קבע בימ"ש קמא כי נוכח העובדה כי לבעל הומצאה תביעת המזונות בשעתו (לאחר מכן נמחקה התביעה בהסכמה, ולאחר מכן הוגשה שוב), ומדובר באותה תביעה בדיוק, נוכח העובדה כי הכתובת שמסר הבעל היא הכתובת אליה הומצאה התביעה לאחר הגשתה מחדש, וממנה הוחזרה בציון "לא נדרש", ניתן לקבוע שההמצאה בוצעה כדין שכן הבעל יודע על התביעה ואינו נדרש לקבלה.

אשר לבקשה להמצאת כתב בית הדין לב"כ המשיב, קבע בימ"ש קמא כי נוכח התוצאה אליה הגיע לפיה חל כלל הידיעה, מתייתר הצורך בהמצאת כתב בית הדין לידי עו"ד עושרת (שיפוי הכח שלו צומצם ולא חל על תביעת המזונות).

כמו כן הפנה בימ"ש קמא לסעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה תשנ"ה – 1995, הנוגע לעניינים של דיני ראיות וסדרי דין שאין עליהם הוראה אחרת לפי אותו חוק ושם נקבע, כי בימ"ש ינהג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק ולהוראת תקנת 258 ב (ג) לתקנות סדר דין אזרחי המסמיכה את בימ"ש לענייני משפחה לסטות מהוראות התקנות לצורך עשיית צדק. בימ"ש קמא קבע בעניין זה כי מדובר בתביעה למזונות קטינה שהוגשה ביום 9.6.11 ומאז עברו כמעט 3 שנים בלא שניתן לקיים בה דיון, משום שהבעל אינו נדרש לקבלת כתבי בית הדין שנשלחו לפי הכתובת שמסר, בדואר רשום.

מאוחר להחלטה זו ביקשה האישה במסגרת בקשה 41 לפרסם את ההחלטה ולאחר קבלת תגובת ב"כ הבעל שהתנגד לבקשה, נעתר בימ"ש קמא גם לבקשה זו.

על שתי החלטות אלה הוגשה בקשות רשות הערעור שבפניי.

טיעוני המבקש בתמצית

בבקשתו טען ב"כ המבקש כי מדובר בהחלטה מהפכנית המשנה סדרי דין באופן מהותי לגבי המצאת כתב תביעה ראשון לידי נתבע המתגורר באופן קבוע בחו"ל, תוך החלת כלל הידיעה.

אשר לפרסום ההחלטה טען כי פרסומה יכול לגרום לאנדלמוסיה בציבור בשל שינוי ההלכה על ידי בימ"ש קמא, מבלי שערכאות הערעור נתנו פסיקתם הסופית לעניין זה. ב"כ המבקש הפנה לפסקי הדין בענין זדה שהוזכר לעיל, וכן בענין ויטלי (בשא – 9828/09, ע"א 1947/91 מפי כב' השופט פרקש).

במסגרת הדיון שהתקיים בפניי, נתבקש ב"כ המבקש להסביר מדוע לא התייצב המבקש לדיון, וטען כי בית הדין הרבני הוציא נגדו צו חרמות ונידויים זאת בשל סירובו ליתן גט לאישה. צו זה הוגש לשלטונות בארה"ב ושם קיבל הבעל צו הגנה בהגדרה של "קורבן פשע". נטען בעניין זה כי הבעל חושש כי אם יגיע לארץ, ובהעדר תחולה לצו ההגנה הנ"ל בארץ, קיים חשש שיבולע לו על ידי פנאטים שמטעמים דתיים ירצו להביא למימוש צו בית הדין הרבני על ידי פגיעה בו לצורך כפייתו למתן גט. לטענת ב"כ המבקש, בארה"ב נעצרו מס' רבנים שביקשו לפגוע בסרבני גט ואף הוגשו נגדם כתבי אישום.
עוד טען, כי כנגד אותו צו של בית הדין הרבני הוגשה עתירה לבג"צ ובג"צ הפנה את הצדדים להליך גישור, ואף מינה מגשר בטרם יכריע בעתירה. לדבריו, יוכל מרשו המבקש להגיע לארץ רק אם תינתן החלטה שתבטיח שהוא לא ייפגע.

לגופו של עניין גם חזר על טענותיו שבכתב הבקשה וטען גם, תוך הצגת מסמך מב/1 , שעניינו עקיבה ואישור על דברי דואר, כי נכתב באותו מסמך כי אין קיימת הכתובת אליה נשלחה המעטפה ומכך ניתן לטענתו להסיק, כי הכתובת שנרשמה על המעטפה שנשלחה למרשו היתה שגויה ולא נרשמה הכתובת הנכונה שמסר.

טיעוני ב"כ המשיבה

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה. היא סמכה ידיה על נימוקיו של בימ"ש קמא. כן טענה, כי טענת המבקש שפסק דינו של בימ"ש קמא מבטל את כלל ההמצאה המהווה את הפסיקה הנוהגת אין בו ממש והוא משולל יסוד. עוד טענה כי הציטוטים שהביא המבקש מתוך פסיקת ביהמ"ש העליון הם חלקיים ולא מלאים. לטענתה במקרה דנן נימק בימ"ש קמא את החלטתו ראשית נוכח העדר תום ליבו הברור של הבעל, שנית על היות בא כוחו המייצג אותו בנסיבות העניין וניתן לבצע מסירה אף לידיו, ושלישית על סמכותו הרחבה של בימ"ש קמא לעשות צדק נוכח התחמקות הבעל מקבלת התביעה ומתשלום המזונות לבתו הקטינה. היא הפנתה מצדה לפסיקת בימ"ש העליון וכן לפסיקת הערכאות הדיוניות אשר לטענתה תומכת בתוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא.

במהלך הדיון ומשהתברר כי הבעל איננו נוכח בדיון ביקשה לדחות את בקשתו גם מטעם זה. לטענתה, לו היה הבעל מבקש שיתוף פעולה מצדה לצורך צמצום או עיכוב צו בית הדין הרבני על מנת שיוכל להגיע לארץ לדיון בבקשת רשות הערעור דנן, הייתה האישה משתפת פעולה בעניין זה על מנת לקדם את ההתדיינות, אך הוא לא עשה כן.

מכל הטעמים שפורטו לעיל ביקשה לדחות את בקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובטיעוניהם בפניי, סבורני כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, מבלי להידרש לטענות המהותיות הנוגעות לשאלה האם יש בפסיקת בימ"ש קמא כדי שינוי מן ההלכה הנוהגת לעניין דרך ההמצאה לנתבע בחו"ל.

הטעם הראשון הינו אי התייצבות הבעל לדיון שהתקיים בפניי.

בעוד שבדיון שהתקיים בבימ"ש קמא, היה הבעל נתבע ונשאלה שאלה, אם בוצעה לו מסירה כדין אם לאו, הרי בתובענה כאן פתח הבעל את חזית המחלוקת והגיש את הבר"ע. משום כך, ולפי הוראת תקנה 258 יא' לתקנות סדר הדין האזרחי, הואיל שבימ"ש זה נחשב כבימ"ש למשפחה לענייני ערעורים, חלה חובת התייצבות על המבקש, אלא אם קיבל אישור בימ"ש הפוטר אותו מן ההתייצבות. אין חולק כי המבקש לא קיבל פטור מן ההתייצבות. המבקש גם לא הגיש בקשה לפטור מהתייצבות.

אומנם ב"כ האישה אישרה כי צו החרמות והנידויים אכן הוצא על ידי בית הדין הרבני, והותר על כנו על ידי בית הדין הרבני העליון, ברם, כל יתר הטענות של ב"כ המשיב על סיכונים הצפויים לבעל לו היה מתייצב בארץ הם טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר שהוגש כדין. אשר על כן, ורק מטעם זה, ראוי לדחות את הבקשה בפרט מקום בו התייצבות המבקש לדיון הייתה יכולה לסייע לבימ"ש זה לשפוך אור על השאלה הנוגעת לכתובתו הנכונה, האם הוא גר בה עדיין, הסיבה שאיננו נדרש לקבלת התביעה וכיוצא באלה שאלות הנוגעות לדיון שבפניי ממש.

יתר על כן, לא בכתב הבקשה ולא בטיעונים שנטענו בפניי, לא נומק מדוע יש לדון בבקשה כבר בשלב זה ולא לאחר שבימ"ש קמא יפסוק בתביעה כולה ובמסגרת ערעור על פסק הדין.

הלכה ידועה היא כי רשות לערעור על החלטת ביניים תינתן רק מקום בו הדבר אינו סובל דיחוי כגון שייגרם נזק בלתי הפיך וכיוצא באלה נסיבות נסיבות חריגות. לא מצאתי נימוק כלשהוא מדוע במקרה דנן יש להכריע במסגרת בקשת רשות ערעור בשאלה שבמחלוקת בין הצדדים ולא ניתן להמתין להכרעה בה עד לאחר מתן פסק דין סופי בתביעת המזונות.

משני הטעמים שפורטו לעיל, סבורני כי המבקש לא עמד בתנאי הסף לקבלת רשות ערעור.

אשר על כן נדחית הבר"ע.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבר"ע בסכום כולל של 6,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה מכיל כתב תביעה ?

  2. כתב תביעה משוחזר

  3. תיקון כתב תביעה

  4. כתב תביעה לא ברור

  5. סירוב לקבל כתב תביעה

  6. בקשה לתיקון כתב תביעה

  7. תיקון כתב תביעה תצהיר

  8. תיקון כתב תביעה בנזיקין

  9. פרסום כתב תביעה באינטרנט

  10. הגשת כתב תביעה ללא סכום

  11. צירוף מסמכים לכתב תביעה

  12. סעד שלא נתבקש בכתב התביעה

  13. המצאת כתב תביעה מחוץ לתחום

  14. תיקון כתב התביעה התיישנות

  15. תיקון כתב תביעה בתיק פלת''ד

  16. חריגה מהיתר בניה - כתב תביעה

  17. תיקון כתב תביעה לאחר סיכומים

  18. בקשת רשות ערעור תיקון כתב תביעה

  19. זכותו לתקן כתב תביעה ללא רשות

  20. טענת "אי הבנת טענות כתב התביעה"

  21. תצהיר שונה מהטענות בכתב התביעה

  22. מסירת כתב תביעה לאדם שגר בחו"ל

  23. תיקון כתב התביעה לאחר התיישנות

  24. התחמקות מקבלת כתב תביעה למזונות

  25. ערעור על מחיקת סעדים בכתב תביעה

  26. תיקון כתב תביעה ברשלנות רפואית

  27. המצאת כתב תביעה נגד ארגון טרור

  28. בקשה להוספת חוות דעת לכתב תביעה

  29. תיקון כתב תביעה - התיישנות עילה

  30. תיקון כתב תביעה בבית הדין לעבודה

  31. הארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן

  32. תיקון כתב תביעה לבית הדין לעבודה

  33. שיהוי בהגשת בקשה לתיקון כתב תביעה

  34. תיקון כתב התביעה לאחר מתן פסק דין

  35. תיקון כתב תביעה הוספת סעיפי רשלנות

  36. הגשת בקשה למינוי מומחים עם כתב התביעה

  37. בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר קדם משפט

  38. דחיית חלקים מכתב התביעה מחמת התיישנות

  39. אין לתקן כתב תביעה ע"י הוספת עילה חדשה

  40. הסתמכות על חוות דעת ללא תיקון כתב תביעה

  41. מחיקת כתב תביעה בגין הפרת צווי בית משפט

  42. הוספת חומר רפואי עדכני - תיקון כתב תביעה

  43. פגמים טכניים בהמצאת כתב תביעה לאדם בחו"ל

  44. ערעור על הארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן

  45. מסירת כתב תביעה למזונות ומדור לעו"ד מייצג

  46. דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה - ערעור לעליון

  47. מחיקת סעיפים מכתב התביעה מחוסר סמכות עניינית

  48. אי המצאת כתב התביעה ישירות לידי המשיב הפורמאלי

  49. תיקון כתב תביעה לאחר חוות דעת מומחה בית משפט

  50. כתב תביעה יכיל את שמו של הנתבע ומספר תעודת זהות

  51. בקשה לתיקון כתב תביעה: הוספת טענת ביטול פסק בוררות

  52. לא הצליחה לאתר את הנתבעים כדי למסור את כתב התביעה

  53. בקשה לביטול צו להמצאת כתב תביעה מחוץ לתחום השיפוט

  54. העברת תביעה לבית המשפט המחוזי לאחר תיקון כתב תביעה

  55. האם תיקון כתב תביעה מחיקת סעדים מהווה מעשה בית דין

  56. ביטול פס"ד בהעדר הגנה: כתב התביעה לא נשלח לעו"ד חיצוני

  57. האם מסירת כתב תביעה ללא טופס הזמנה לדין מהווה המצאה כדין ?

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון