העברת חומר חקירה בקובץ אקסל excel)) "פתוח לקריאה בלבד" חוק סדר הדין הפלילי מקנה לנאשם ולסנגורו זכות עיון "ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת" [ סעיף 74(א) של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982 (להלן: "רשימת חומר החקירה" או "הרשימה")]. זכות העיון ברשימת חומר החקירה נוספה לחוק לפני קרוב ל-30 שנים [חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 19) תשנ"ה - 1995)]. מאז ועד הנה דנו בתי המשפט, פעמים הרבה, בגבולותיה ההיקפיים של הרשימה. ערר זה מוליך אלי בירור, אולי ראשון, דפוס עריכת הרשימה. הנסיבות העוררים התבקשו לדין לפני בית משפט השלום בהקשר לפרשיית עבירה רחבת אנפין. חומר החקירה בפרשה מקיף אלפי ואולי עשרות אלפי מסמכים . בהתאם לחובתה על פי החוק העמידה פרקליטות מחוז ת"א - מיסוי וכלכלה (להלן: "המאשימה" או: "הפרקליטות")] לרשות העוררים רשימה מלאה של חומר החקירה. הרשימה נמסרה כשהיא ערוכה על פני גיליון אלקטרוני מסוג אקסל excel)). הגיליון נמסר להגנה כשהוא "פתוח לקריאה בלבד", לרבות אפשרות "בחירה" ו"חיפוש", אך כל שאר יישומי הפעולה (פונקציות) של תוכנת האקסל - והם רבים מאד - נחסמו בידי המאשימה. ההגנה לא תוכל להשתמש בהם. העוררים פנו אל הפרקליטות בדרישה לאפשר להם שימוש מלא בתוכנת האקסל אך פנייתם סורבה. הם פנו לבית משפט השלום בבקשה לחייב את המאשימה למסור לידם "רשימת חומר חקירה" שתהא זהה בתוכנה ובמתכונתה לזו המוחזקת בידי הפרקליטות. בית משפט השלום (כב' השופטת לימור מרגולין - יחידי) בחן את הבקשה והגיע לכלל מסקנה, בהתאם לתכליות של רשימת חומר החקירה, שהרשימה שנמסרה עונה לתכליות הללו. גיליון האקסל הוא "כלי עבודה וכלי עזר טכנולוגי הן של הרשות החוקרת והן של המאשימה" וככזה אין כל הצדקה להעמידו לרשות ההגנה. גיליון האקסל הוא פרי עבודה ועיבוד של הגורם החוקר ושל המאשימה. יש לסווג אותו כ"נייר עבודה פנימי" שאינו חלק מ"חומר החקירה" ועל כן אין מקום להעבירו לרשות ההגנה. זה במיוחד כאשר לא נשללה מן ההגנה היכולת לערוך "חיפוש" ברשימה ובכך להשתמש בה לצרכיה [ת.פ 2906-10-13 מ"י נ' לחיאני]. מכאן הערר. טענות מכאן ומכאן באי כוח העוררים טוענים כי זכותם לרשימה במתכונת גיליון אקסל על מלוא שימושיה נובעת מהגדרת הביטוי "רשימה" לאור ההתפתחות הטכנולוגית של המאה ה-21. לא הרי "רשימה" במתכונת שנהגה לפני 30 שנה (רשימה בכתב יד או במעבד תמלילים כלשהו) כהרי רשימה לעת הזאת שברגיל "נרשמת" על גיליון אלקטרוני. אין סיבה להסיג את דפוס הרשימה שנים הרבה לאחור רק כדי להקשות על ההגנה בהכנותיה למשפט. החובה להנגיש את העוררים אל הרשימה במתכונתה המלאה היא גם פועל יוצא מעקרון המשפט ההוגן (due process of law). שכן הרשימה עשויה לשמש כמצפן וכמפה לשם התמצאות ב"אוקיאנוס" המסמכים. בהעדר "כלי ניווט" כל כך בסיסי עשויים הסנגורים להלך כסומים בארובה בתוך בליל חומרי החקירה המרובים ולהחמיץ חומרים בעלי חשיבות רבה. אפשרויות החיפוש ברשימה שהפרקליטות הואילה בטובה להרשות להגנה הן "פרימיטיביות" ביחס לאפשרויות הגלומות בתוכנה המלאה ואין הן יעילות דיין. זה ועוד זה. הנגישות לרשימה במלואה חיונית היא לייעול המשפט. עיון בחומר החקירה בלי נגישות לרשימה כמוה כעיון באנציקלופדיה עבת כרס שערכיה אינם מסודרים בסדר אלפביתי בלי "מפתח עניינים"(אינדקס). בלי כלי עזר פשוט ובסיסי זה תהיה ההגנה זקוקה לחודשי התארגנות רבים למשפט, ולהפסקות משמעותיות תוך ניהולו. הדבר אינו תורם לניהול יעיל של המשפט. הסנגורים מדגישים שהענקת חופש השימוש בגיליון האלקטרוני לא תקנה כל יתרון להגנה ולא תגרע מאומה מן התביעה. החשש המעשי היחיד שנשמע מפי המאשימה הוא שההגנה תוכל "לעבד" את רשימת האקסל, להוסיף עליה או לגרוע ממנה כחפצה ולאחר מעשה לטעון "למקוריותה" של הרשימה המעובדת. כדי להסיר את החשש הזה הציעה ההגנה להפיק רשימה מודפסת שתחתם בידי הצדדים ותשמש כבטוחה למניעת שיבוש ברשימה. בא כוח המאשימה גורס שהשאלה הנורמטיבית העומדת לבחינה היא האם הרשימה עולה בקנה אחד עם תכליות הוראת החוק בעניין רשימת חומר חקירה. מענה חיובי לשאלה זו ישמוט את הקרקע מתחת לפני הטענה לחיובה של המאשימה למסור להגנה את הרשימה ערוכה בקובץ שונה מזה שנמסר לה. ההגנה כלל אינה משיגה על תוכן הרשימה, היקפה ומידת הפירוט שבה. בקשתה מתמקדת במתכונת העריכה, בסוג הקובץ שעליו ערוכה הרשימה. בקשה זו חורגת מסוגיית ההתאמה של הרשימה לתכליות הקבועות בחוק. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי לרשימת חומר החקירה תכלית כפולה; היא מבקשת להבטיח שהנאשם יידע מהו חומר החקירה שבידי הרשות החוקרת ובכך יוכל לקיים בקרה על העברת כל החומר השייך לעניין לעיונו והיא מהווה כלי בקרה בידי גורמי התביעה כדי לוודא שהתביעה קיבלה את כל החומר שנאסף מיד המשטרה [בש"פ 8592/10 השאש נ' מ"י (להלן: "עניין השאש"); בש"פ 2043/05 זאבי נ' מ"י]. הרשימה ערוכה במתכונת המאפשרת להגשים את תכליותיה של רשימת חומר חקירה. אין כל צורך לערוך אותה במתכונת שתהא נוחה לסנגור דווקא [עניין השאש]. גם שיקולי "יעילות" אינם שייכים לעניין שכן הוראת סעיף 74 לחוק מגלמת בחובה את כל האיזונים הנחוצים וגם חיסכון של שעות עבודה "אינו יכול להצדיק חריגה ממסגרת האיזון שנקבע בהוראת החוק" [בש"פ 7008/07 מ"י נ' הורוביץ (להלן: "עניין הורוביץ")]. עובדתית גורס בא כוח המאשימה ש"הרשימה מאפשרת [לסנגורים] להתמצא בצורה נוחה וקלה בחומר החקירה באמצעות פונקציית חיפוש כפי שבא כוח המאשימה הדגים לבית המשפט בדיון". עם זה נראה לכאורה שבא כוח המאשימה זנח את החשש מפני שיבוש הרשימה או התחקות אחר גרסאות קודמות לה הטמון בהעברת הגיליון האלקטרוני להגנה. דיון יישומי הפעולה של רשימת אקסל אקדים דברים קצרים אודות רשימת האקסל ונסיבותיה. גיליון אקסל הוא רישום אלקטרוני. הרישום הוא קיבוץ נתונים המכונסים אלי טבלה שלה "תכונות" רבות בעיקר לשם ביצוע "חיתוכים" שונים. למשל בהתקיים תשתית נתונים data base)) מתאימה ניתן, באמצעות התוכנה, לקבץ את אלפי המסמכים לקבוצות שונות [מועדי המסמך, מהות הראיה, שם עורך המסמך, מיקומה בארגז, בארון, בקלסר, מסמכים קשורים, איזכורי המסמך במסמכים אחרים ועוד]. לרשימות מקובצות אלה עשוי להיות ערך רב בניהול המשפט. הגע בעצמך. נניח שחומר הראיה כולל 5000 מסמכים ובהם 10 מסמכים הקשורים במישרין או בעקיפין בעד א.ב. תוכנת האקסל מאפשרת ב"לחיצת כפתור" לערוך רשימה מקובצת של עשרת המסמכים הנחוצים ובכך להבטיח שדבר רלוונטי לא ייעלם מעיני הפרקליט העוסק בעד א.ב. בלי התוכנה יש צורך לעבור על 5000 המסמכים, בזה אחר זה, "לחלץ" את אלה ששייכים לעניין ולערוך רשימה אחת. בהנחה שיש 100 עדים צריך לעבור על 5000 המסמכים מאה פעמים. אכן התוכנה היא עניין של "נוחות" גרידא (לשון סגי נהור). אמנם הפרקליטות ב"הגינות רבתי" , כלשון בא כוחה, מסרה לסנגורים את הרשימה באופן המאפשר "להתמצא בצורה קלה ונוחה בחומר החקירה" על ידי פונקציית חיפוש. אולם "מחווה אבירית" זו מועילה רק מעט. פונקציית החיפוש במסמך PDF היא בעלת יכולת מוגבלת שאינה דומה לאפשרות לערוך רשימה מקובצת "בלחיצת כפתור". בוודאי שבאמצעות "חיפוש" לא ניתן לערוך "חיתוכים" שונים. הרשימה היא פרי עבודה של הגורם החוקר. כמובן שגורמי החקירה העמידו את הרשימה לרשות התובע. כעת יכול התובע המוכשר להלך על נקלה בשבילי חומר החקירה כשהם נהירים לו כשבילי מקום מגוריו. הוא יכול להגשים בקלות את התכלית "התביעתית" שנועדה לרשימת חומר החקירה ["כלי בקרה בידי גורמי התביעה ביחס לכלל החומר שבתיק המשטרה" (עניין השאש)]. האם זה הדבר גם ביחס לתכלית ה"הגנתית" שנועדה לרשימת חומר החקירה? התשובה חיובית אלא שהדבר כרוך בעבודה רבה, סיזיפית ומאומצת. רשימת חומר החקירה ועקרון המשפט ההוגן החוק אינו מחייב את הגורם החוקר להכין את הרשימה בגיליון אקסל. אלמלא הייתה רשימה כזאת, ככל הנראה לא ניתן היה לכוף את עריכתה. אולם בהימצא רשימה כאמור, לא זו בלבד שניתן בידי התביעה יתרון גדול, אלא אף גם זו שנמנעת מן הנאשם אפשרות להשתמש בכלי התגוננות מובהק. זכותו של נאשם למשפט הוגן הייתה ליסוד מוסד בשיטתנו. הכל מסכימים כי זכותו של הנאשם לקבלת רשימת של חומר החקירה היא חלק מזכותו למשפט הוגן. כיוצא בזה, קיפוח האפשרות לעיין ברשימת אקסל על כל תכונותיה, עולה אף הוא כדי פגיעה מסוימת בהוגנות ההליך. לדעתי מציאות שבה מונחים לפתחו של נאשם עשרות רבות של ארגזים עמוסים לעייפה ב"חומרי חקירה" ובצדם רשימה גולמית שאינה ניתנת לעיבוד ואינה מאפשרת "מבט רחב" וזוויות מבט הכרחיות על חומר החקירה, היא מציאות הפוגעת ביכולת ההתגוננות וממילא בעקרון המשפט ההוגן. העניין ההוא אינו כענייננו. ראשית שם סב הדיון על טיבו ומהותו של "חומר חקירה" ואילו הדיון כאן הוא ב"רשימת חומר החקירה". שנית, שם סבר בית המשפט העליון שמדובר ב"עיבוד" של חומר חקירה המהווה "תכתובת פנימית". כאן אין מדובר ב"עיבוד" חומרי ראיה אלא בצורת רישום מסוימת. שלישית בית המשפט העליון סייג את דבריו באמירה שחריגה מיישום החוק על פי פשט לשונו מותרת כדי להגן על זכות הנאשם למשפט הוגן. כבר אמרתי, חזור ושנה שבזכות הטכנולוגיה של תוכנת האקסל ניתן לגונן טוב יותר על זכותו של הנאשם להגנה יעילה ולמשפט הוגן. בין "הלכה" ל"מעשה" לא ירדתי לסוף דעתה של הפרקליטות ולטעם "התעקשותה" שלא להעמיד את גיליון האקסל המלא לרשות הסנגוריה אף על פי שאין בכך כדי להחסיר מן התביעה דבר ואין בכך כדי לגלות "צפונות" שאסור לה, להגנה, להיחשף אליהם. אחרי שהובהר שניתן להבטיח שמקוריות הרשימה תישמר, ביקש בא כוח הפרקליטות להתייעץ עם הממונים עליו ולאחר מכן ביקש לקבל חוות דעת של פרקליט המדינה בשל "השלכות רוחב" של קבלת הבקשה. לא ידעתי מהן "השלכות רוחב" אלה. אני כן יודע שמעשה יום, יום הוא שהצדדים אינם עומדים על קוצו של יוד דיוני, שכן עמידה נעדרת גמישות על הדין סופה לית דין. כך למשל בכל יום ויום מעמידה התביעה לרשות הסנגוריה תמלילי עדויות מוקלטות או האזנות סתר. היא עושה כן למרות שהראיה הפורמאלית היא ההקלטה. איש לא מעלה על דל מחשבתו שה"עיבוד" שביצעו גורמי החקירה על דרך של תמלול, יימנע מן ההגנה וזו תיאלץ להשקיע שעות וימים ומשאבי ממון ניכרים כדי למלל בעצמה. סעיף 74 לחוק אינו כופה את הדבר על התביעה. והרי הסעיף כבר מגלם בחובו את האיזון שבין "יעילות" ל"עיון". מנגד אין יום שבו לא מונחת לפני שופט בקשת התביעה למתן אורכה לקבלת תעודת חיסיון (30 ימים, 60 ימים, 90 ימים). זה למרות שלפי הדין יש להנפיק את תעודת החיסיון ביום הגשת כתב האישום. והדין הרי מגלם בחובו את כל האיזונים הנחוצים. ההגנה דרך כלל אינה מתנגדת. משום שחיי המעשה מציבים לעתים סייגים וגדרות ל"הלכה". מסקנה מסכמת שופטת בית משפט השלום פירשה את הביטוי "רשימת חומר החקירה" על פי פשט הלשון של סעיף 74 לחוק. קריאה פשוטה זו בוודאי אינה שגויה. הצעתי למעלה קריאה אחרת של הוראת הדין המשקפת לדעתי טוב יותר ובאורח מותאם לאורחות החיים המשתנות את תכלית הדין. לפיכך האני מורה להעמיד את רשימת האקסל בתכונתה המלאה לעיון המבקשים וסנגוריהם. חומר חקירה