מה הקריטריונים לכליאת מסתננים במתקן חולות ?

מה הקריטריונים לכליאת מסתננים במתקן חולות ?

הרקע לעתירה:
בפני עתירה נגד הוראת שהייה אשר הוצאה לעותר על ידי המשיב לפיה התבקש להתייצב במרכז השהייה הפתוח למסתננים "חולות" בהתאם להוראות תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות") והנהלים שקבע המשיב לצורך יישום התיקון לחוק.

העותר, נתין סודני משבט "פור", יליד 1975 מחבל דארפור, נשוי + 2 ילדים, הסתנן לישראל במהלך שנת 2010. לאחר הסתננותו לישראל נערך לעותר ראיון זיהוי ביחידת המסתננים במהלכו מסר שהסתנן לישראל במטרה לעבוד (כך טוען המשיב והעותר מכחיש זאת), שלא פנה לאו"ם וכי למעט בן דוד אין לו קרובי משפחה בישראל. הוא מסר כי הוא נשוי ואשתו אינה בישראל. נגד העותר הוצאו צווי משמורת והרחקה בהתאם למדיניות המשיב בשעתו. מאחר שהעותר זוהה כסודני, שוחרר באוגוסט 2010 ממשמורת וקיבל רישיון שהייה זמני מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. הרישיון הוארך מעת לעת בהתאם למדיניות המשיב.

ביום 18.3.14, לאחר שינוי מדיניות הממשלה באשר לטיפול באוכלוסיית המסתננים וההחלטה על הפניית מסתננים למרכז השהייה, התייצב העותר בלשכת המשיב להארכת אשרת שהייתו. בתשאול שנערך לעותר עלה כי הוא עונה על הקריטריונים לזימון מסתנן למרכז השהייה. העותר מסר שנכנס לישראל ב- 2010, שאין לו בעיות רפואיות, איננו עובד ולא הגיש בקשה למקלט מדיני. הוא טען שאין לו אישה בישראל. על כן, בהתאם להוראות תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות ולקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישום התיקון לחוק, הוצאה לעותר הוראת שהייה לפיה נדרש להתייצב במרכז השהייה "חולות" עד ליום 24.4.14. נגד הוראת שהייה זו הוגשה העתירה.

טענות העותר:
העותר טוען כי החלטת המשיב המורה לעותר להתייצב במתקן השהייה הינה החלטה לא מנומקת ובלתי סבירה. נטען כי ההחלטה ניתנה בקלות ראש, ללא נימוק ובאופן זהה לאלפי מבקשי המקלט מסודן ומאריתריאה מבלי להתייחס לעותר כמבקש מקלט.

כן נטען כי נפל בהחלטה פגם מאחר שלעותר לא נערך שימוע בפני הממונה טרם מתן ההחלטה, זאת למעט מספר שאלות בודדות, ומשענה העותר על השאלות ניתנה לו ההחלטה מבלי ליתן לו את ההזדמנות להסביר את הסיבות שאילצו אותו לעזוב את ארצו ושהוא מבקש מקלט בגינן.

העותר טוען כי ההחלטה לזמן אותו ל"חולות" הייתה מוכנה בעוד מועד ולא נערך לו תשאול הוגן טרם מתן ההחלטה. נטען כי אין לראות בשאלות שנשאל העותר כתשאול. נטען כי הוצאת הוראת השהייה נעשתה באופן שגרתי וכלאחר יד לכל הנתינים האריתראים והסודנים שלא ניתן לגרשם מכוח ההגנה הקולקטיבית של מדיניות אי ההרחקה.

כן נטען כי הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להשמת מבקשי המקלט במתקן השהייה הינם כלליים מבלי להבחין בין מבקשי המקלט מאותה מדינה והנסיבות שאילצו כל מבקש מקלט לצאת ממדינתו.

נטען כי לא הובאו בחשבון במתן הוראת השהייה נסיבותיו האישיות של העותר, בין היתר העובדה שהינו אב לשני ילדים שנמצאים במחנה פליטים ומחובתו לדאוג לצרכיהם ולהוצאות מחייתם.

כן נטען כי העדר שימוע הוגן למבקשי המקלט בכלל וטרם שלילת חירותם מהווה פגיעה קשה בחירותם של מבקשי המקלט.

העותר טוען שבתשאולים שנערכו לו בעבר הוא ציין את הסיבות שאילצו אותו לברוח מארצו אך המשיב לא הסביר לו על זכותו להגשת בקשת מקלט פרטנית, למרות שמחובתו של המשיב לעשות זאת.

נטען כי החלטה על הוראת שהייה במתקן לא יכולה להיות מבוססת על מוצאו ומועד כניסתו של מבקש המקלט לארץ ולא יעלה על הדעת לפגוע בחירותו של אדם חף מפשע מבלי לערוך לו שימוע הוגן או תשאול במיוחד כאשר התיקון לחוק לא קבע קריטריונים למתן ההחלטה אלא השאיר את מלוא הסמכויות בידי הממונה על ביקורת הגבולות ובמיוחד כאשר מדובר בנתינים שברחו מארצם בחיפוש אחר החירות והחופש.

העותר טוען כי ברח מארצו בשל המלחמה השוררת שם על רקע אתני מזה מספר שנים והרדיפה של השלטון אחריו בשל עריקותו מהצבא. נטען כי משפחתו נעקרה ונמלטה למחנה הפליטים והוא ברח עקב המצב הקיים, חוסר הדמוקרטיה וההפליה על רקע אתני אולם כל זאת לא נבחן על ידי הממונה טרם מתן ההחלטה.

נטען כי אין הבדל בין מתקן השהייה לכל מתקן משמורת אחר.

עוד נטען כי הוראת השהייה הניתנת בהתאם לסעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות (תיקון מס' 4 לחוק) הינה לאנשים שיש קושי בגירושם מישראל וזאת עד לגירושם או ליציאתם ממנה או עד למועד אחר שייקבע ובכך יוצא שאנשים דוגמת העותר זכאים למדיניות אי ההרחקה ובמקביל מוחזקים עד לגירושם תוך פגיעה חמורה בזכויותיהם הבסיסיות לחירות, חופש הביטוי, חופש התנועה וכיוצ"ב, כל זאת מבלי לבדוק את נסיבותיהם האישיות ומבלי לבדוק את הנסיבות שאילצו אותם לצאת את ארצם.

נטען שהוראות סעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות מתאימות יותר לאותם מסתננים או מבקשי מקלט שקיים קושי בהרחקתם עקב אי חשיפת זהותם האמיתית או אי הצגת מסמכי נסיעה ולא למבקשי מקלט מסודן שברחו מהמלחמות והרצח על רקע אתני, השתייכותם הפוליטית ורדיפה על ידי המשטר וזרועותיו.

עוד נטען שבתיקון מס' 4 לחוק אין עילות שחרור ממתקן השהייה ואין ביקורת שיפוטית יזומה ובכך יוצא שגורלו של העותר וחירותו תלויים בהחלטה שגויה, בלתי מנומקת ובלתי סבירה של הממונה אשר לא בחן את נסיבותיו של העותר. נטען כי בבג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת אמר ביהמ"ש העליון כי בהעדר הליך גירוש אפקטיבי ומתוחם בזמן אין מקום להחזקה במעצר הנלווה לצו גירוש. מעצר לצורך גירוש אינו יכול להימשך שנים או חודשים ארוכים אם הגירוש אינו יוצא אל הפועל.

נטען כי במצב דברים שבו לעותר לא נערך שימוע טרם מתן ההחלטה ולא הוסבר לו כי באפשרותו להגיש בקשת מקלט פרטנית לבדיקת נסיבותיו האישיות וכאשר תיקון מספר 4 מקנה לממונה הסמכות להחזיק את מי שלא ניתן לגרשו מישראל ולא ברור באם הגירוש יצא לפועל נוצר מצב שבעניינו של העותר לא נבחנו נסיבותיו היטב טרם מתן ההחלטה שיש בה משום פגיעה קשה בחירותו ובכבודו.

עוד נטען כי קיימת סכנה ממשית לחייו של העותר אם יוחזר לארצו. נטען כי נפל בהחלטה פגם שכן בקשתו של העותר למקלט טרם נבדקה ולא נבדקו נסיבותיו האישיות בטרם מתן ההחלטה.

טענות המשיב:
המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה מאחר שהחלטת המשיב לזמן את העותר למרכז השהייה הוצאה כדין, בהתאם להוראות החוק ולנוהלי המשיב, מבלי שנפל כל פגם בהליך קבלת ההחלטה או בהחלטה עצמה. נטען כי ההחלטה על זימון העותר למרכז השהייה היא החלטה נכונה וראויה, המצויה בגדר מתחם הסבירות ואינה לוקה בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין.

נטען כי בהתאם לתיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות מופנים המסתננים אשר נקבעו בקריטריונים שקבע המשיב להתייצב במרכז השהייה. נטען כי העותר עונה על הקריטריונים שנקבעו, קרי, הוא נתין סודן אשר הסתנן לישראל לפני 31.12.2010 ואין הוא בעל משפחה בישראל, ולפיכך כדין הוצאה לו הוראת שהייה.

עוד נטען כי ביום 18.3.14 עת התייצב העותר בלשכת המשיב נערך לו תשאול לאחריו הוצאה לו הוראת השהייה. במסגרת התשאול הובהר לעותר כי בכוונת המשיב לזמנו למרכז השהייה. עוד נשאל העותר לגבי נסיבות הסתננותו לישראל, לגבי מצבו המשפחתי והאם יש לו משפחה בישראל. העותר נשאל גם לגבי מצבו הבריאותי והאם הוא עובד בישראל. העותר ציין במענה לשאלות שהופנו אליו שהוא נכנס לישראל בשנת 2010 דרך מצרים. בסוף התשאול הוזמן העותר להוסיף ולטעון טענות נוספות אולם הוא לא העלה טענות כלשהן.

המשיב טוען כי אין החוק מטיל על הממונה חובה לשמוע את טענותיו של מסתנן קודם להוצאת הוראת שהייה וזאת מאחר שאין מדובר בהשמה במשמורת אלא בקביעת תנאים לשהייתו של המסתנן בישראל. עם זאת, ובעקבות פסיקת בתי המשפט, גובש נוהל לפיו ייערך תשאול בטרם יוצאו הוראות שהייה. מטרת התשאול היא בירור ובדיקה האם העותר עומד בקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב באשר לשהייה במרכז. נטען כי בענייננו נערך לעותר תשאול בהתאם לטופס שגובש לשם כך במסגרתו בחן המשיב האם בעניינו מתקיימים הקריטריונים שנקבעו למי שאמורים לשהות במרכז השהייה.

לטענת המשיב לא נפגעה זכות הטיעון של העותר ועריכת התשאול מהווה מענה ראוי המבטיח את זכות הטיעון של העותר. עוד מציין המשיב כי במועד ההתייצבות במרכז השהייה וקודם לקליטתם במרכז נערך למסתננים ראיון קליטה במסגרתו מברר המשיב פעם נוספת כי עניינם אכן תואם את הקריטריונים ואין טעם בשלו יש לבטל את הוראת השהייה.

המשיב טוען כי לא קמה חובת הנמקה בעת החלטה על הוצאת הוראת שהייה בהתאם לתיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות. כן נטען כי אין בהעדר הנמקה משום פגם מהותי היורד לשורשו של עניין ואשר מצדיק התערבות בית המשפט.

המשיב טוען עוד כי הגשת בקשת מקלט אינה מונעת שהייה במתקן השהייה וכן מציין המשיב כי אין תיעוד כי העותר הגיש בקשת מקלט. המשיב טוען לעניין זה כי המספר הרשום על טופס זיהוי מסתנן אינו מהווה אישור להגשת בקשת מקלט. המשיב טוען כי שהייה במרכז שהייה לא נועדה לקדם את הליך הרחקת הנתין הזר מישראל אלא למנוע את השתקעותו בה.

לטענת המשיב על ביהמ"ש לדחות את טענות העותר כאילו החלטה על זימון מסתננים שאינם במשמורת למרכז השהייה אינה סבירה ואינה מידתית שכן נטען כי טענות אלה התוקפות את חוקיות וחוקתיות הוראות תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות מונחות בימים אלה לפתחו של ביהמ"ש העליון ואין זה ראוי כי בעוד ביהמ"ש העליון יושב על המדוכה ובטרם פסק את דברו יידרש בימ"ש זה לאותן טענות ממש.

כן נטען כי אין כל פגם בקריטריונים שקבע המשיב לזימון המסתננים למרכז השהייה על פי וותק כאשר המסתננים הוותיקים מוזמנים למתקן תחילה כדי למנוע את המשך השתקעותם ומטרה זו עומדת בקנה אחד עם מטרת התיקון לחוק. נטען כי מדובר בקריטריונים סבירים שיש בהם כדי לממש את תכלית התיקון לחוק.

המשיב טוען כי עניינו של העותר חוסה תחת הוראת סעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות שכן אין חולק כי בעת הזו קיים קושי ונמנעת הרחקת העותר חזרה למדינת מוצאו. נטען כי מדובר במי שהסתנן לישראל לפני שנים אחדות ואינו בעל זכות מוקנית לשהייה בישראל בתנאים מסוימים או אחרים. נטען כי תנאי השהייה בישראל, מידת חופש התנועה או האפשרות לעבוד נתונים לשיקול דעתו של שר הפנים או מי שהסמיך לכך על פי חוק ואין כל פסול ביישומן של הוראות החוק למניעת הסתננות ואת שאלת חוקיותו של התיקון עתידים הצדדים לברר במסגרת הדיון בבג"צ.

דיון ומסקנות:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהובאו לעיוני הגעתי למסקנה כי לא נפל בהחלטה שבנדון, המורה לעותר לשהות במתקן השהייה "חולות", כל פגם המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים. מדובר בהחלטה סבירה אשר ניתנה בהתאם לסעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות (תיקון מס' 4 לחוק) ובהתאם לקריטריונים אשר נקבעו על ידי המשיב ליישומו של התיקון לחוק.

הפרוצדורה כיום היא כי ניתנת הוראת שהייה במתקן "חולות" לאחר עריכת תשאול אשר מטרתו לברר האם עומד עניינו של המסתנן בקריטריונים שנקבעו על ידי הרשות להפניה למרכז השהייה ולברר האם מתקיימות בעניינו נסיבות חריגות אשר מצדיקות סטייה ממדיניות הרשות. ככל שמוצאת הוראת שהייה, ניתנת לשוהה תקופת התארגנות במהלכה מוענקת לו הזדמנות נוספת להעלות את טענותיו. כמו כן, בהגיעו של השוהה למתקן השהייה נערך לו תשאול ובירור עובדתי נוסף.

לעותר נערך תשאול בטרם מתן הוראת השהייה שמטרתו הייתה לברר האם עניינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להפניה למרכז השהייה ואין טענה כי התשובות שמסר העותר ונרשמו בפרוטוקול התשאול אינן נכונות. לאור האמור, לא ניתן לקבל את הטענה כי לא ניתנה לעותר הזדמנות לטעון טענותיו או כי נפל פגם בשימוע שנערך לו. כן ניתנה לו תקופת ההתארגנות בטרם התייצבות במרכז השהייה, אשר עם הגיעו אליו ייערך לו תשאול ובירור עובדתי נוסף.

בנסיבות העניין אין בטענותיו של העותר כל טענה המצדיקה חריגה מהוראות החוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להוצאת הוראות שהייה במתקן השהייה. הגשת בקשה למקלט מדיני, אשר יש מחלוקת בין הצדדים האם הוגשה, אין בה כדי לבטל את הוראת השהייה שניתנה. העותר טוען כי מאז שהסתנן לישראל טען כי הוא מבקש מקלט מדיני אך לא הוגש כל תיעוד להגשת בקשה בעניין זה. בכל מקרה, כאמור, גם אם הוגשה בקשת מקלט מדיני אין בכך כדי לבטל את הוראת השהייה שניתנה בעניינו.

בנסיבות העניין, מאחר שהעותר אינו מעלה כל טענה שיש בה כדי להצדיק חריגה מהוראות החוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישום החוק ומאחר שעל פי הנתונים של העותר הוא עונה לדרישות בהוראת השעה ובקריטריונים שנקבעו ליישומה, לא ניתן לקבוע כי נפל בהחלטת המשיב פגם מהותי המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים.

לעניין טענות העותר נגד תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות או נגד הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים ליישום הוראת השעה יצויין כי עניין זה נמצא בפני ביהמ"ש העליון במסגרת בג"צ 8425/13 זרי גבריסלאסי נ' הכנסת (להלן: "בג"צ גבריסלאסי").

בפסק דינו של בית המשפט העליון במסגרת בג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת (פסק דין מיום 16.9.13) ביטל בית המשפט העליון את סעיף 30א' לתיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות, אשר הסדיר השמה במשמורת של מסתננים לתקופה של עד שלוש שנים, בכפוף לחריגים. כן קבע בית המשפט העליון כי יכנס במקום ההסדר שבוטל הסדר חקיקתי אחר שהיה קיים ערב התיקון לחוק למניעת הסתננות, הוא ההסדר הקיים לפי חוק הכניסה לישראל. בית המשפט העליון, בצד ביטול הוראת סעיף 30א' לתיקון מס' 3, עמד באופן כללי על חלופות אפשריות אחרות שיהיה בכוחן להגשים את תכליתו של התיקון. כך, בין היתר, ציינו חלק משופטי ההרכב את האפשרות לקבוע, כחלק מתנאי רישיון הישיבה הזמני שיינתן למסתננים שישוחררו ממשמורת, את החלופות של הקמת מתקן שהייה פתוח או פתוח למחצה.

בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש העליון חוקקה הוראת השעה שבנדון באמצעות סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות הקובע את סמכותו של ממונה ביקורת גבולות להוציא למי שהינו מסתנן הוראת שהייה במרכז שהייה עד לגירושו מישראל, עד ליציאתו ממנה או עד למועד אחר שייקבע. כן מסדיר התיקון הקמתו של מרכז שהייה ייחודי למסתננים אשר יהיה פתוח במרבית שעות היממה ובו ישהו מסתננים שנכנסו לישראל על פי הוראת שהייה שתינתן בעניינם. שינויים אלה נקבעו כהוראת שעה על מנת לבחון כיצד מגשים ההסדר את התכלית של מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל ואת התמודדות המדינה עם השלכותיה הרחבות של תופעת ההסתננות.

נגד התיקון והוראת השעה הוגשה, כאמור, עתירה התלויה ועומדת בפני בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ גבריסלאסי) במסגרתה מועלות, בין היתר, טענות שונות נגד הסמכות ליתן הוראות שהייה דוגמת הוראת השהייה נשוא עתירה זו.

עוד יצויין כי מנכ"ל המשיב קבע ביום 10.2.14 קריטריונים להעברה של מסתננים למרכז השהייה (נתיני סודן אשר הסתננו לישראל לפני ה- 31.12.10; נתיני אריתריאה אשר הסתננו לישראל לפני ה- 31.12.08, לרבות מי שקיבל רישיון ישיבה מסוג ב/1 עד כה; בעלי משפחות, נשים וילדים לא ישלחו למרכז השהייה "חולות"). מכוחם של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות ובהתאם לקריטריונים שנקבעו מוציא המשיב הוראות שהייה למי שהסתנן לישראל ועניינו בא בגדר הקריטריונים. הקריטריונים, הקובעים כי מסתננים "וותיקים" יישלחו קודם למתקן השהייה, קובעים כך מאחר שמטרת התיקון לחוק הינה למנוע השתקעותם של מסתננים בישראל. על כן, סבר המשיב כי הקריטריונים הקובעים שליחתם של מסתננים ותיקים קודם למתקן השהייה הינם קריטריונים סבירים המתיישבים עם מטרת התיקון לחוק.

מאחר שהעותר הגיע מסודן, הסתנן לישראל במהלך שנת 2010 ואינו בעל משפחה בישראל, החלטת המשיב ניתנה בהתאם לסעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות (תיקון מס' 4) ובהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישום התיקון לחוק.

כאמור, המשיב סבור כי הקריטריונים שנקבעו ליישום התיקון לחוק הינם קריטריונים סבירים הבאים ליישם את תכלית התיקון לחוק שהיא מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל. לא מצאתי שיש מקום להתערב בסבירותם של הקריטריונים אשר נקבעו על ידי המשיב ליישום החוק, במיוחד כאשר חוקיות וחוקתיות התיקון לחוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישומו מצויים כעת בדיון לפתחו של ביהמ"ש העליון אשר צפוי להחליט בעניין זה.

סבורני כי החלטתו של המשיב לפעול בהתאם לקריטריונים שנקבעו וכן המדדים שנקבעו ליישום התיקון לחוק במסגרת הקריטריונים שקבע המשיב הינם במסגרת מתחם הסבירות. כידוע, שיקול דעתו של המשיב בענייני שהייתם של מסתננים ושוהים בלתי חוקיים בישראל הינו רחב ואין ביהמ"ש לעניינים מנהליים מציב את שיקוליו במקום שיקולי הרשות המקצועית ואינו מתערב בהחלטת הרשות אם ההחלטה סבירה במובן זה שהיא מהווה אחת ההחלטות הסבירות שניתן היה לקבל באותן נסיבות ואם לא נפל בה פגם המצדיק התערבות. ראה:
בג"צ 376/81 משה לוגסי נ' שר התקשורת, פ"ד ל"ו(2), 449 (1981);
בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד מ"ה(3), 678 (1991);
בג"צ 2887/04 סלים אבו מדיגם נ' מינהל מקרקעי ישראל, לא פורסם (15.4.07);
בג"צ 4004/07 רימה טרונישבילי נ' משרד הבריאות, לא פורסם (19.7.07).

בענייננו, המשיב פעל על פי הוראות החוק והקריטריונים שנקבעו על ידו ליישום התיקון לחוק. לעותר ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיו במסגרת התשאול שנערך לו ולא נמצאו בעניינו נסיבות המצדיקות חריגה מהוראות החוק והקריטריונים. גם כיום, לאחר הגשת העתירה ותגובת המשיב, לא נמצאו בעניינו של העותר נסיבות המצדיקות חריגה מהוראות התיקון לחוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב.

אין בטענותיו של העותר למקלט מדיני כדי להוות נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהקריטריונים שנקבעו.

באשר לטענותיו הכלליות של העותר נגד התיקון לחוק, מתקן השהייה וכן נגד הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב, הרי שכפי שצוין מדובר בטענות כלליות הנדונות בפני ביהמ"ש העליון ואין מקום לדון בהן במסגרת עתירה זו.

בכל הנוגע לטענת העותר כי אינו עונה על סעיף 32ד'(א) לחוק למניעת הסתננות מאחר שהקושי בביצוע גירושו אינו נובע מקושי בזיהויו או בשל אי הצגת מסמכי נסיעה וכי הסעיף אינו נוגע למבקשי מקלט מסודן שברחו מהמלחמות והרצח על רקע אתני, השתייכותם הפוליטית ורדיפה על ידי המשטר וזרועותיו, הרי שאין בידי לקבל טענה זו. העותר טרם הוכר כמבקש מקלט וכפליט והוא עונה על דרישות הסעיף שכן קיים קושי בביצוע גירושו כפי שקבע המשיב לאחר שבחן את נסיבותיו. המשיב בחן את נסיבותיו של העותר במסגרת התשאול שבוצע וקבע שהעותר עונה על הוראות התיקון לחוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישום התיקון לחוק וכי אין בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהחוק והקריטריונים שנקבעו ליישומו.

כמו כן, נסיבותיו האישיות של העותר ייבחנו שוב בביצוע תשאול נוסף עם התייצבותו במתקן השהייה וכן יש להניח כי אם הגיש העותר בקשה למקלט מדיני תיבחן גם בקשה זו.

סיכום:
מהטעמים שפורטו אני קובע כי אין לקבל הטענה כי נפל בהחלטה פגם המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים.

העתירה נדחית.

הצו הארעי, המעכב את ביצוע הוראת השהיה שהוצאה לעותר, מבוטל בזאת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול מעמד פליט

  2. הכרה כפליט ניגרי

  3. חוק כליאת מסתננים

  4. שחרור פליט בערובה

  5. בקשה להכרה כפליטים

  6. שחרור מסתנן ממשמורת

  7. שחרור מסתננים ממעצר

  8. זכויות פליטים בישראל

  9. קבלת מעמד פליט בישראל

  10. הגנה קולקטיבית פליטים

  11. גירוש מסתננים לאחר עדות

  12. הסתננות מאתיופיה לישראל

  13. מקלט מדיני ליוצאי אתיופיה

  14. זכויות ילדים של מבקשי מקלט

  15. שחרור מסתנן מאפריקה בערבות

  16. מעצר פליט המבקש מקלט בישראל

  17. שוהה בלתי חוקי 10 שנים בארץ

  18. זכויות ילדי מבקשי מקלט בישראל

  19. שוהה בלתי חוקי נשוי לישראלית

  20. האם חובה לערוך שימוע למסתננים ?

  21. הוראת שהייה במתקן "חולות" לאחר תשאול

  22. בקשה למקלט מדיני בישראל לאזרחי חוף השנהב

  23. היתר שהייה בישראל למשתפי פעולה פלסטינים ?

  24. פניה ליחידת האכיפה לגבי שהייה במתקן חולות

  25. מה הקריטריונים לכליאת מסתננים במתקן חולות ?

  26. עתירה כנגד התנהלות משרד הפנים בטיפול בבקשה של פליט

  27. האם מותר לגרש מסתננים לישראל בחזרה לחבל דרפור בסודן ?

  28. קרבות באזור המגורים באפריקה כעילה לקבלת מקלט מדיני בישראל

  29. מתן אפשרות השלמת סידורים בישראל לפני גירוש שוהה בלתי חוקי

  30. זיהוי כנתין סודני - עתירה נגד החלטת יחידת הטיפול במבקשי מקלט

  31. ערעור מנהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין

  32. הרשעה בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל

  33. בקשה להיתר שהייה נוכח סכנת חיים ברשות הפלסטינית בשל היותו משתף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון