פניה ליחידת האכיפה לגבי שהייה במתקן חולות

פניה ליחידת האכיפה לגבי שהייה במתקן חולות

הרקע לעתירה:
בפני עתירה נגד הוראת שהייה במרכז שהייה למסתננים שהוציא המשיב לעותר. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים. ה

העותר, בן עשרים ושש, נתין סודן שמוצאו בחבל דרפור, אשר הגיע לישראל דרך מצריים ביוני 2010. עם הגעתו לישראל הושם העותר במשמורת במתקן סהרונים, שם שהה משך כחודש וחצי. עם כניסתו לישראל נערך לו תשאול ולדבריו, כפי שנרשמו בפרוטוקול התשאול, הגיע לישראל על מנת לעבוד. לאור מדיניות ההגנה הזמנית שנקטה מדינת ישראל לגבי אזרחי סודן לא נעשה כל ניסיון להרחיק את העותר למדינתו והוא קיבל רישיון ישיבה מהמשיב, אשר התחדש לפרקים עד ליום 23.2.14.

ביום 25.2.14 ניתנה לעותר הוראת שהייה במתקן השהייה למסתננים "חולות" החל מיום 3.4.14, זאת על פי סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954 (להלן: "חוק ההסתננות" או "התיקון לחוק"). הוראת השהייה ניתנה לעותר בסיום התשאול שנערך לו בלשכת המשיב בחיפה ביום 25.2.14 ולאחר שנקבע כי בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב יש להפנות את העותר למרכז השהייה. ביום 19.3.14 נשלחה פניית ב"כ העותר למשיב בבקשה לביטול הוראת השהייה שניתנה לו ובה נטען כי בקשתו למקלט טרם נבחנה ולא מתקיים בעניינו כל הליך הרחקה המצדיק השמתו במשמורת. כן נטען בבקשה כי העותר מפעיל עסק של בר-מסעדה בתל אביב וכי מעבר למתקן השהייה לא יאפשר את המשך ניהול העסק ויפגע בעותר ובפרנסתו. המשיב השיב לעותר כי עליו לפנות למשרדי יחידת ההגירה. העותר טוען כי התייצב במשרדי יחידת ההגירה אך בקשתו לא טופלה. המשיב טוען כי אין כל תיעוד או אינדיקציה לכך שהעותר אכן התייצב במשרדי יחידת ההגירה. על רקע זה הוגשה העתירה לביטול הוראת השהייה שהוצאה לעותר.



טענות העותר:

לטענת העותר הוראת השהייה במרכז ניתנה לו לאחר שהוכנה ככל הנראה מבעוד מועד, מבלי שנערך לו שימוע טרם ההחלטה לשלול את רישיון ישיבתו ולשלחו בכפייה למרכז השהייה. נטען כי העותר נשאל מספר שאלות בהליך טכני לחלוטין אשר התשובות להן ככל הנראה לא הובנו כהלכה או התערבבו עם תשובותיהם של אנשים אחרים. כך למשל העותר אינו נשוי ולא טען כי הוא נשוי, אם כי הוא חי עם בת זוג, אך בפרוטוקול השימוע נכתב כי הוא נשוי. נטען כי גם העובדה שהעותר הבהיר כי הגיש בקשה למקלט בישראל לא העלתה ולא הורידה.

העותר טוען כי לצד עבודתו כשכיר הקים עסק של בר – מסעדה בתל אביב. בבר מועסקת עובדת נוספת על ידי העותר ולצורך ניהול העסק התקשר העותר בחוזה שכירות המחייב אותו בתשלומים עד לחודש נובמבר 2014. רישיון העסק הוצא על שם שותפו של העותר.

עוד טוען העותר כי אינו יכול לחזור לארצו באשר הוא צפוי שם לכליאה ועינויים וחייו יהיו בסכנה.

נטען כי לאורך השנים סירב המשיב לבחון בקשות מקלט של יוצאי סודן ורק לאחרונה שינה המשיב את מדיניותו. נטען כי אין לכלוא מבקשי מקלט הממתינים להכרעה בבקשתם וכי בקשתו של העותר למקלט לא נבחנה עד היום בשל מחדלי המשיב. נטען כי העותר זכאי למעמד פליט מכוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 שמדינת ישראל מחוייבת לפעול על פיה.

העותר טוען כי ביום 19.3.14 פנה באמצעות באת כוחו ליחידת האכיפה במשיב ודרש להורות על ביטול הוראת השהייה שניתנה לו לאור העובדה כי בקשתו למקלט טרם נבחנה ולא מתקיים בעניינו כל הליך הרחקה המצדיק השמתו במשמורת. עוד ביקש העותר כי יצורפו כל המסמכים הנוגעים לעניינו. נטען כי ביום 27.3.14 התקבלה תשובתו הסתומה של המשיב לפיה לצורך בחינת עניינו של העותר יש לפנות למשרדי יחידת ההגירה בצירוף המסמכים הרלוונטיים לעניינו. נטען כי ביום 1.4.14 הגיע העותר למשרדי המשיב ברח' תובל בתל אביב כאמור בהנחיית יחידת האכיפה והתייצב בפני הפקיד הממונה וביקש להציג את מסמכיו וטענותיו, אולם כל שנאמר לעותר בעל פה הוא כי עליו להתייצב בחולות כאמור בהוראת השהייה. לעותר לא נמסרה כל החלטה ולא ברור לאיזה צורך נשלח העותר למשרדי המשיב ולכן נטען כי נותרה פניית ב"כ העותר מיום 19.3.14 ליחידת האכיפה של המשיב ברמלה ללא מענה ומכאן עתירה זו.

עוד נטען כי עניינו של העותר אינו נופל בגדר סעיף 32ד(א) לחוק ההסתננות שכן לא מדובר בעניינו ב"קושי בביצוע" גירוש אלא בהעדר אפשרות נורמטיבית לגרשו מישראל. על כן נטען כי הוראת השהייה בעניינו הוצאה שלא כדין. נטען כי הסיבה לאי ביצוע הגירוש הינה עקרון אי ההחזרה לו מחוייבת מדינת ישראל מתוקף חתימתה על האמנה בדבר מעמדם של פליטים. כן נטען כי השבת אזרחי סודן נמנעת גם בשל העדר יחסים דיפלומטיים עם סודן.

נטען כי התיקון לחוק על פיו הוצאה הוראת השהייה של העותר פוגע פגיעה קשה וממשית בזכויותיו. נטען כי המשיב אינו יכול להצביע על מועד כלשהו בו יפקע תוקף ההוראה והעותר יוכל לנהל חיים נורמאליים כאחד האדם. נטען כי מדובר בכליאה ללא הגבלת זמן. כן נטען כי לאור זאת יש לפרש את הביטוי "קושי בביצוע גירושו" באופן המצמצם שפגיעתו בזכויות היסוד פחותה.

כן נטען כי הוראת השהייה שניתנה לעותר מפלה אותו לעומת מבקשי מקלט אחרים אשר הצליחו לקבל אשרת כניסה לישראל ולא נאלצו להסיג את גבולה בהימלטם מארצם, כאשר לטענתו מדובר באבחנה שרירותית שאין לה קשר למצבו של מבקש המקלט או לעילת המקלט שלו; כן נטען כי העותר מופלה לעומת מסתננים אחרים; וכי העותר מופלה על רקע מוצאו, זאת על פי הקריטריונים שקבע המשיב ליישום התיקון לחוק.

העותר טוען עוד כי הוראת השהייה פוגעת בזכויות האדם הבסיסיות של העותר ולכן היה על המשיב לערוך לו שימוע ולאפשר לו לטעון נגד ההחלטה קודם למתן ההחלטה. נטען כי לעותר לא נערך כל שימוע טרם קבלת ההחלטה בעניינו ואם נערך כזה למראית עין הרי שכנראה היה כה פגום עד כי העותר כלל לא הבין כי מדובר בשימוע שעניינו בשלילת חירותו. כן נטען כי אין לראות במכתב ב"כ העותר למשיב מיום 19.3.14 כשימוע וממילא ניתן לקבוע כי המשיב לא "שמע" את טיעוני העותר ותשובת המשיב אינה מכילה התייחסות לטענותיו.

העותר טוען לאכיפה בררנית מאחר שמתקן השהייה "חולות" אינו בנוי אלא להכיל חלק קטן מאוכלוסיית המסתננים אשר לטעמו של המשיב חל עליה החוק מכוחו הוצאה הוראת השהייה. נטען שגם בקריטריונים שקבע המשיב לזימון מסתננים למתקן השהייה אין כדי לרפא את הפגם של האכיפה הסלקטיבית והשרירותית.

נטען כי התיקון לחוק מכוחו הוצאה הוראת השהייה נגד העותר אינו חוקתי ודינו בטלות.

טענות המשיב:

המשיב טוען כי אין בעתירת העותר כל טענה כי אין הקריטריונים של המשיב חלים עליו או כי לפי הקריטריונים אין להפנותו למרכז השהייה. עתירתו של העותר תוקפת באופן עקרוני את התנהלותו של המשיב, את סבירות הקריטריונים שנקבעו על ידו, את האופן בו מיושם התיקון לחוק בפועל וכיוצ"ב. נטען כי אף הטענות הפרטיות לכאורה המועלות בעתירה – בכללן הטענה כי העותר הגיש בקשת מקלט אשר טרם הוכרעה ולפיכך אין להפנותו למרכז השהייה וכן הטענה כי העותר כבר בנה לעצמו חיים בארץ, הקים עסק כעצמאי והתקשר בחוזה שכירות – הן למעשה טענות כלליות התוקפות את מדיניות המשיב לפיה, ככלל, הגשת בקשה למקלט והשתלבות במקום עבודה אינן עולות כדי נסיבות חריגות המצדיקות אי הפניית מסתנן ל"חולות" חרף עמידתו בקריטריונים.

נטען כי משמעותה המעשית של קבלת טענות העותר הינה עשיית תיקון מספר 4 לחוק ההסתננות לפלסתר והפיכתו לאות מתה. זאת מאחר שרובם ככולם של המסתננים לישראל הם מבקשי מקלט בפועל או בכוח וכן רובם ככולם, מטבע הדברים, עובדים בישראל פרק זמן כזה או אחר. נטען כי בפני ביהמ"ש העליון תלויה ועומדת עתירה נגד חוקתיותו של תיקון מספר 4 ומרכז השהייה למסתננים אשר הוקם במסגרתו וכל עוד לא הוכרעה העתירה עומד התיקון בחזקת חוקתיותו.

לטענת המשיב, אין בפי העותר כל טענה מדוע יוחרג עניינו והוא יופלה לעומת מסתננים אחרים אשר עומדים בקריטריונים ולא נמצאו בעניינם כל נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו חריגה מן המדיניות.

המשיב טוען כי רק ביום 11.3.14, לאחר שהוצאה הוראת השהייה לעותר, פנה העותר ליחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני והגיש בקשה למקלט מדיני. כן נטען כי במענה לפנייתו של העותר למשיב מיום 19.3.14 השיב המשיב ביום 27.3.14 שככל שברצון העותר להשיג על הוראת השהייה עליו לפנות בטרם מועד הזימון ל"חולות" לאחת מלשכות המשיב לבחינת עניינו. נטען כי העותר לא התייצב בלשכת מנהל אוכלוסין כפי שהוזמן אלא פנה בעתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים אותה הגיש לאחר המועד שנקבע להתייצבותו ב"חולות". נטען כי אין כל אינדיקציה לנטען בעתירה כי העותר התייצב במשרדי המשיב בתל אביב ביום 1.4.14 ולו אכן הייתה התייצבות כזו הדברים היו מתועדים והייתה ניתנת החלטה בנדון.

נטען כי העובדה שהעותר הגיש בקשה למקלט אינה מצדיקה מתן חסינות מפני הפנייה למרכז השהייה ככל שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו לעניין זה אלא שבקשות המקלט של השוהים במתקן זוכות לעדיפות בסדר בחינת הבקשות למקלט.

באשר לטענת העותר כי הינו בעל עסק נטען כי אין בה כדי להצדיק אי הפנייתו למתקן השהייה שכן אחת התכליות שעמדו בבסיס הקמת מרכז השהייה – תכלית אשר ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ מצאה כתכלית ראויה – היא למנוע את התבססותה של אוכלוסיית המסתננים במרכזי הערים.

המשיב טוען כי הוראת השהייה איננה בגדר השמה במשמורת או במאסר כי אם קביעת תנאים לשהיית המסתנן בישראל לפיהם עליו להימצא במרכז השהייה, חל עליו איסור לעבוד וכיוצ"ב – התנאים אשר נקבעו בחוק ביחס למסתנן אשר הוצאה לגביו הוראת שהייה.

באשר לטענת העותר בדבר אכיפה בררנית טוען המשיב כי טענות בעניין גודלו של מתקן השהייה ויכולתו לקלוט רק חלק מהמסתננים כבר נטענו במסגרת העתירה שהוגשה לביהמ"ש העליון ולמרות טענה זו לא מצא ביהמ"ש העליון ליתן צו ביניים שיקפיא את כניסת התיקון לחוק לתוקף והוצאת הוראות השהייה מכוחו ואף לא מצא לשנות מהחלטה זו לאחר שקיים, ביום 1.4.14, דיון בהרכב מורחב של שופטים לאחר שהוגש מטעם המדינה כתב תשובה. עוד נטען כי אמנם כמות המסתננים העומדים בקריטריונים שנקבעו להפנייה למרכז השהייה עולה במידת מה על הכמות המירבית של המסתננים אותם יכול המרכז להכיל לעת הזאת ואולם, ראשית, מבין המסתננים אשר עומדים בקריטריונים מבחינת מועד ההסתננות ומדינת המוצא חלק בלתי מבוטל אינם מופנים למרכז השהייה בשל היותם נשים או בעלי משפחות או שהוראות השהייה שלהם מבוטלות מסיבות שמצדיקות חריגה מן המדיניות; שנית, חלק בלתי מבוטל מן המסתננים שזומנו למרכז אינם מתייצבים אליו; שלישית, חלק מן המסתננים העומדים בקריטריונים עוזבים את ישראל מרצון; ולבסוף, המדינה מוסמכת ובמידת הצורך אף תפעל להרחבת מרכז השהייה ואולי אף לשינוי הקריטריונים במידה ויימצא צורך בכך. כן נטען כי הפניית המסתננים למרכז השהייה מתבצעת באופן מדורג ובכפוף למספר המקומות הפנויים במרכז השהייה.

באשר לטענות העותר בדבר אפליה טוען המשיב כי הקריטריון של זימון המסתננים הותיקים תחילה נועד למנוע את המשך השתקעותם בישראל והוא עולה בקנה אחד עם תכלית התיקון לחוק. באשר לקביעת תאריך כניסה שונה לאריתראים וסודנים נטען כי זו נועדה לאזן בין מספר המוזמנים מאריתריאה ומסודן כך שחצי מהזימונים יהיו לסודנים וחצי לאריתראים. נטען כי מדובר בקריטריונים סבירים שיש בהם כדי להגשים את תכלית התיקון לחוק.

עוד נטען כי העותר עומד בקריטריונים להוצאת הוראות שהייה וכי העותר מבקש לסטות בעניינו מהקריטריונים ולא להחיל עליו את מדיניות המשיב להפנייה למרכז השהייה על אף שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו לכך אך זאת מבלי להסביר מדוע ומהן הנסיבות המיוחדות המתקיימות בעניינו ואשר יש בהן כדי להצדיק סטייה מהקריטריונים.

באשר לטענת העותר כי עניינו אינו נופל בגדר סעיף 32ד(א) לחוק ההסתננות שכן הקושי בהרחקתו אינו קושי טכני בביצוע אלא העדר אפשרות נורמטיבית להרחיקו מכוח עיקרון אי ההחזרה שבאמנת הפליטים, טוען המשיב כי אין חולק כי העותר הינו מסתנן כהגדרתו בחוק ההסתננות. נטען כי אין חולק גם כי העותר נתין סודן ונתיני הרפובליקה של סודן אינם מורחקים ישירות למדינת מוצאם לעת הזו. אולם הדבר אינו נובע מהכרה במדינה זו כמדינת משבר. הימנעותה של מדינת ישראל בשנים האחרונות מלבצע החזרות ישירות לצפון סודן נובעת בעיקרה מהקושי המעשי לבצע החזרות שכאלה בשל העדר יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לרפובליקה של סודן ובשל העדר תקשורת עם הרשויות במדינה זו. משכך לא קיים מסלול ישיר לביצוען של החזרות מסתננים לרפובליקה של סודן. נטען כי העותר אינו "פליט" אלא מבקש מקלט שהגיש בקשתו רק לאחר שהוצאה בעניינו הוראת השהייה. משטרם נקבע כי העותר עמד בנטל להוכיח פחד מבוסס להיות נרדף במדינת מוצאו, בהתאם להגדרה באמנה בדבר מעמדם של פליטים, מדיניות אי ההחזרה לא חלה עליו.

בנוגע לטענת העותר בדבר העדר שימוע טוען המשיב כי אין חולק כי לעותר נערך תשאול אשר לאחריו החליט הממונה על ביקורת הגבולות להוציא הוראת שהייה בעניינו. נטען כי התשאול מהווה שימוע כדין ועונה על דרישות הדין המנהלי בדבר הקניית זכות טיעון. עוד נטען כי המסתננים לגביהם מוצאות הוראות השהייה אינם בעלי זכות מוקנית לשהות בישראל בתנאים אלו או אחרים דווקא או בתנאים של חופש תנועה בלתי מוגבל והדבר נתון לשיקול דעתו של שר הפנים או מי שהסמיך לכך על פי חוק. נטען כי בהוצאת הוראת השהייה המהווה קביעת תנאים לשהייה בישראל אין נשללות מן המסתננים זכויות מוקנות. נטען כי למרות שעל פי הדין אין חובה לערוך שימוע פרטני לכל מסתנן טרם הוצאת הוראת השהייה ככלל פועל המשיב קודם להוצאת הוראת השהייה לעריכת תשאול אישי שנועד לאפשר למסתננים להציג את נסיבותיהם האישיות המצדיקות אי הוצאת הוראת שהייה בעניינם על אף עמידתם בקריטריונים או ליתן להם תקופת התארגנות כזו או אחרת. כמו כן, גם במהלך תקופת ההתארגנות ניתנת למסתננים הזדמנות נוספת להעלות טענותיהם בכתב והטענות נבחנות לגופן. גם לאחר הגעתו של המסתנן למרכז השהייה נערך לו תשאול ובירור עובדתי נוסף קודם, קליטתו במרכז, אשר בסיומו מופעל שיקול דעת נוסף אם לאשרר את הוראת השהייה. נטען כי בנסיבות אלה באות דרישות השימוע וההנמקה על סיפוקן.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהובאו לעיוני הגעתי למסקנה כי לא נפל בהחלטה שבנדון, המורה לעותר לשהות במתקן השהייה "חולות", כל פגם המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים. מדובר בהחלטה סבירה אשר ניתנה בהתאם לסעיף 32ד' לחוק ההסתננות (תיקון מס' 4 לחוק) ובהתאם לאמות המידה אשר נקבעו על ידי המשיב ליישומו של התיקון לחוק.

מהמסמכים שהוצגו לעיוני עולה כי בתאריך 25.2.14 עבר העותר תשאול במסגרתו טען כי הגיש בקשה למקלט מדיני. עם זאת, לא הוצגה כל ראיה לכך שאכן הוגשה בקשה למקלט מדיני ועל פי רישומי המשיב הבקשה למקלט מדיני הוגשה על ידי העותר רק לאחר הוצאת הוראת השהייה שבנדון. כאשר נשאל העותר האם יש לו מה להוסיף לא טען דבר בנוסף. באשר לטענות ב"כ העותר כי במסגרת התשאול נשאל העותר האם הוא נשוי ולמרות שהעותר לא נשוי נכתב שהוא כן נשוי, הרי שמעיון בשאלה הרשומה במסמך התשאול ניתן לראות כי השאלה מתחילה בשאלה "האם יש לך בת זוג בישראל?" לאחר מכן רשום בהמשך אותה שאלה "האם אתה נשוי לה?". סביר להניח שמכאן המקור לבלבול שכן העותר טוען כי יש לו בת זוג אך אינו נשוי לה. בכל מקרה, מאחר שהעותר אינו נשוי ואינו בעל משפחה הוא עומד בקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להוצאת הוראות השהייה במתקן "חולות".

יצויין עוד כי בנוסף לתשאול שנערך לעותר במעמד הוצאת הוראת השהייה נעשתה גם פנייה בכתב של ב"כ העותר למשיב ובמסגרת פנייה זו פורטו טענות העותר נגד הוראת השהייה. לאור האמור, לא ניתן לקבל את הטענה כי לא ניתנה לעותר הזדמנות לטעון טענותיו או כי נפל פגם בשימוע שנערך לו. המשיב השיב לטענות ב"כ העותר בכתב כי על העותר לפנות לאחד ממשרדי רשות ההגירה. קיימת מחלוקת האם העותר התייצב כהוראת המשיב באחד ממשרדי רשות ההגירה שכן לא קיימת כל אינדיקציה לכך שהעותר התייצב מלבד טענתו כי התייצב. בענין זה, ובהעדר כל ראיה לסתור, גוברת חזקת תקינות פעולת המנהל.

בכל מקרה, לא ניתן לקבל את הטענה כי לא ניתנה לעותר הזדמנות נאותה לשטוח טענותיו. בנסיבות העניין אין בטענותיו של העותר כל טענה המצדיקה חריגה מהוראות החוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להוצאת הוראות שהייה במתקן השהייה. לכן, כפי שהבהיר המשיב בתגובתו לעתירה, גם לו היה נערך שימוע נוסף לעותר לא היו מתקבלות טענותיו שכן אין בהן כדי להצדיק חריגה מההוראה שניתנה בהתאם לחוק ולקריטריונים.

כן לא ניתן לקבל את הטענה כי החלטת המשיב ניתנה מבלי להתייחס לבקשת העותר למקלט, שכן, ככל הנראה בקשת המקלט הוגשה רק לאחר שניתנה הוראת השהייה במתקן השהייה ובכל מקרה אין בהגשת בקשת מקלט כדי לבטל את הוראת השהייה שניתנה.

לעניין טענותיו של העותר בנוגע לפנייה למקלט מדיני יצויין כי בפרוטוקול שמיעת טענותיו מיום 24/06/10, שנערך לאחר הסתננותו לישראל, נכתב כי העותר אמר שהגיע לישראל על מנת לעבוד ולא תועדה כל טענה בדבר בקשה למקלט מדיני. בכל מקרה, משהגיש כעת העותר בקשה למקלט מדיני חזקה כי בקשתו תתברר ואין בכך כדי לבטל את הוראת השהייה שניתנה בעניינו.

באשר לטענת העותר כי עניינו אינו נופל בגדר סעיף 32ד(א) לחוק ההסתננות שכן הקושי בהרחקתו אינו קושי טכני בביצוע אלא העדר אפשרות נורמטיבית להרחיקו מכוח עיקרון אי ההחזרה שבאמנת הפליטים יש לקבוע כי הסעיף אשר חל על מסתנן אשר יש קושי בביצוע גירושו אינו מבהיר איזה סוג של קושי חל ולא ניתן לקבל את טענת העותר כי אינו עונה לדרישות הסעיף.

בנסיבות העניין, מאחר שהעותר אינו מעלה כל טענה שיש בה כדי להצדיק חריגה מהוראות החוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישום החוק, ומאחר שעל פי נתוניו של העותר הוא עונה לדרישות בהוראת השעה ובקריטריונים שנקבעו ליישומה, לא ניתן לקבוע כי נפל בהחלטת המשיב פגם מהותי המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים.

יצויין לעניין זה כי טענות העותר בדבר היותו בעל עסק אינן מהוות צידוק לחריגה מהוראות החוק ואמות המידה שנקבעו שתכליתם מניעת השתקעות ועבודה של המסתננים בישראל.

לעניין טענות העותר נגד תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות או נגד הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים ליישום הוראת השעה יצויין כי עניין זה נמצא בפני ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ במסגרת בג"צ 8425/13 זרי גבריסלאסי נ' הכנסת (להלן: "בג"צ גבריסלאסי"). בנסיבות אלו לא מצאתי מקום לדון בטענות אלו.

בפסק דינו של בית המשפט העליון במסגרת בג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת (פסק דין מיום 16.9.13) ביטל בית המשפט העליון את סעיף 30א' לתיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות, אשר הסדיר השמה במשמורת של מסתננים לתקופה של עד שלוש שנים, בכפוף לחריגים. כן קבע בית המשפט העליון כי יכנס במקום ההסדר שבוטל הסדר חקיקתי אחר שהיה קיים ערב התיקון לחוק למניעת הסתננות, הוא ההסדר הקיים לפי חוק הכניסה לישראל. בית המשפט העליון, בצד ביטול הוראת סעיף 30א' לתיקון מס' 3, עמד באופן כללי על חלופות אפשריות אחרות שיהיה בכוחן להגשים את תכליתו של התיקון. כך, בין היתר, ציינו חלק משופטי ההרכב את האפשרות לקבוע, כחלק מתנאי רישיון הישיבה הזמני שיינתן למסתננים שישוחררו ממשמורת, את החלופות של הקמת מתקן שהייה פתוח או פתוח למחצה.

בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש העליון חוקקה הוראת השעה שבנדון באמצעות סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות הקובע את סמכותו של ממונה ביקורת גבולות להוציא למי שהינו מסתנן הוראת שהייה במרכז שהייה עד לגירושו מישראל, עד ליציאתו ממנה או עד למועד אחר שייקבע. כן מסדיר התיקון הקמתו של מרכז שהייה ייחודי למסתננים אשר יהיה פתוח במרבית שעות היממה ובו ישהו מסתננים שנכנסו לישראל על פי הוראת שהייה שתינתן בעניינם. שינויים אלה נקבעו כהוראת שעה על מנת לבחון כיצד מגשים ההסדר את התכלית של מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל ואת התמודדות המדינה עם השלכותיה הרחבות של תופעת ההסתננות.

נגד התיקון והוראת השעה הוגשה, כאמור, עתירה התלויה ועומדת בפני בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ גבריסלאסי) במסגרתה מועלות, בין היתר, טענות שונות נגד הסמכות ליתן הוראות שהייה דוגמת הוראת השהייה נשוא עתירה זו.

עוד יצויין כי מנכ"ל המשיב קבע ביום 10.2.14 קריטריונים להעברה של מסתננים למרכז השהייה (נתיני סודן אשר הסתננו לישראל לפני ה- 31.12.10; נתיני אריתריאה אשר הסתננו לישראל לפני ה- 31.12.08, לרבות מי שקיבל רישיון ישיבה מסוג ב/1 עד כה; בעלי משפחות, נשים וילדים לא ישלחו למרכז השהייה "חולות"). מכוחם של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות ובהתאם לקריטריונים שנקבעו מוציא המשיב הוראות שהייה למי שהסתנן לישראל ועניינו בא בגדר הקריטריונים.

מאחר שהעותר הגיע מסודן, הסתנן לישראל ביוני 2010 ואינו בעל משפחה בישראל, החלטת המשיב ניתנה בהתאם לסעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות (תיקון מס' 4) ובהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישום התיקון לחוק.

כאמור, לעותר ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיו במסגרת התשאול שנערך לו ובמסגרת הבקשה לביטול הוראת השהייה, שהוגשה על ידי ב"כ העותר בכתב, שכאמור, לא מפורטות בה טענות המצדיקות חריגה מהוראות החוק והקריטריונים שנקבעו. גם כיום, לאחר הגשת העתירה ותגובת המשיב, לא נמצאו בעניינו של העותר נסיבות המצדיקות חריגה מהוראות התיקון לחוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב.

אין בטענותיו של העותר למקלט מדיני או לכך שהינו בעל עסק כדי להוות נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהקריטריונים שנקבעו.

באשר לטענותיו הכלליות של העותר נגד התיקון לחוק, מתקן השהייה, אכיפת הוראות השהייה והאפלייה בין המסתננים השונים וכן נגד הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב, הרי שכפי שצויין מדובר בטענות כלליות הנדונות בפני ביהמ"ש העליון ואין מקום לדון בהן במסגרת עתירה זו.

סיכום:

מהטעמים שפורטו אני קובע כי אין לקבל הטענה כי נפל בהחלטה פגם המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים.

העתירה נדחית.

הצו הארעי המונע השמה ב"חולות", שניתן ביום 6.4.14, מבוטל בזאת.

עם זאת, ובהעדר מידע בתיק בית המשפט, בשלב זה, בכל הנוגע לסיכון השהיה בחולות מחמת המצב הביטחוני, ומאחר וטרם הובהרו לבית המשפט תנאי המיגון לשוהים באתר (ויודגש כי בית המשפט ביקש הבהרות לענין זה במסגרת עתירה אחרת), אני מורה כי העותר יתייצב במתקן השהייה "חולות" עד לא יאוחר מיום 31/07/14. בפרק זמן זה יוכל העותר גם להסדיר גם את כל הנדרש בנוגע לעסק שלטענתו הוא מפעיל.

בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול מעמד פליט

  2. הכרה כפליט ניגרי

  3. חוק כליאת מסתננים

  4. שחרור פליט בערובה

  5. בקשה להכרה כפליטים

  6. שחרור מסתנן ממשמורת

  7. שחרור מסתננים ממעצר

  8. זכויות פליטים בישראל

  9. קבלת מעמד פליט בישראל

  10. הגנה קולקטיבית פליטים

  11. גירוש מסתננים לאחר עדות

  12. הסתננות מאתיופיה לישראל

  13. מקלט מדיני ליוצאי אתיופיה

  14. זכויות ילדים של מבקשי מקלט

  15. שחרור מסתנן מאפריקה בערבות

  16. מעצר פליט המבקש מקלט בישראל

  17. שוהה בלתי חוקי 10 שנים בארץ

  18. זכויות ילדי מבקשי מקלט בישראל

  19. שוהה בלתי חוקי נשוי לישראלית

  20. האם חובה לערוך שימוע למסתננים ?

  21. הוראת שהייה במתקן "חולות" לאחר תשאול

  22. בקשה למקלט מדיני בישראל לאזרחי חוף השנהב

  23. היתר שהייה בישראל למשתפי פעולה פלסטינים ?

  24. פניה ליחידת האכיפה לגבי שהייה במתקן חולות

  25. מה הקריטריונים לכליאת מסתננים במתקן חולות ?

  26. עתירה כנגד התנהלות משרד הפנים בטיפול בבקשה של פליט

  27. האם מותר לגרש מסתננים לישראל בחזרה לחבל דרפור בסודן ?

  28. קרבות באזור המגורים באפריקה כעילה לקבלת מקלט מדיני בישראל

  29. מתן אפשרות השלמת סידורים בישראל לפני גירוש שוהה בלתי חוקי

  30. זיהוי כנתין סודני - עתירה נגד החלטת יחידת הטיפול במבקשי מקלט

  31. ערעור מנהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין

  32. הרשעה בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל

  33. בקשה להיתר שהייה נוכח סכנת חיים ברשות הפלסטינית בשל היותו משתף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון