נטען כי התביעה הוגשה תוך התעלמות מההליכים הקודמים

נטען כי התביעה הוגשה תוך התעלמות מההליכים הקודמים

בהם נקבעו ממצאים לחובת התובע פעם אחר פעם, כי התביעה טורדנית וקנטרנית, כי קיים מעשה בית דין לגבי כל טענותיו "הממוחזרות" של התובע (כך בלשון הבקשה) וכי התביעה הוגשה בחוסר תום לב. בסיפת הבקשה (סעיף 11), התבקש בהמ"ש - לחילופין - להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעים למקרה והתביעה תדחה.


הבקשה השניה הוגשה על ידי המינהל, כאשר המינהל למעשה מצטרף לבקשת הנתבעים ומוסיף ומפרט מדוע לשיטתו קיים במקרה זה מעשה בית דין אשר מחייב את דחיית התביעה על הסף.
בתשובת התובע הוא טוען כי לא מתקיים מעשה בית דין וטוען כי יש לאפשר לו להציג את טענותיו לגופן.


דיון והכרעה –
הבקשות לסילוק המבוקש על הסף –


לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאתי כי אין מקום להורות על סילוק כאמור. יש לציין כי בשתי הבקשות לא הובהר די הצורך אם הכוונה הינה להורות על דחייה על הסף בשל השתק עילה או על קיומם של השתקי פלוגתא, ובכל אופן - עמדתי היא כי קיימות כמה פלוגתאות מושתקות במקרה זה, אך אין מקום לקבוע כבר בשלב הנוכחי כי כל עילות התביעה מושתקות או כי אין כל עילה עקב השתקי הפלוגתאות. ואפרט.


האם קיים השתק עילה ?


כידוע, השתק עילה מונע מבעל דין אשר עילת תביעתו התבררה להביא את אותה העילה שנית בפני בית המשפט (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561), על מנת למנוע הטרדה חוזרת של בעל-דין בשל אותה עילה ועל מנת למנוע עומס-יתר על המערכת השיפוטית (רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, פ"ד נז(5) 691, בעמ' 706).
במקרה דנן, ההשתקים הנטענים מצויים לשיטת הנתבעים והמינהל בפסקי הדין של בית משפט השלום, המחוזי והעליון שדנו בתביעת הפינוי – והכל כמתואר מעלה (להלן: "פסקי הדין בתביעת הפינוי"). אלא, שאין בפסקי הדין בתביעת הפינוי כדי לחייב מסקנה בדבר השתק בכל הנוגע לעילת התביעה בתיק הנוכחי.
ראשית, יש לראות כי טענות התובע בהליכים דשם היו טענות הגנה ואילו כאן מועלות הטענות כטענות תביעה. באשר לשאלה אם ניתן לטעון השתק עילה לגבי טענות הגנה, אפנה לספרה של המלומדת נ. זלצמן, "מעשה בית דין בהליך אזרחי" (1991), בעמ' 44-45 (להלן: "זלצמן"), שם נכתב כי השתק עילה ניתן לבחון רק שעה שבשני ההליכים הנדונים המדובר בעילת תביעה, דהיינו – שבשני ההליכים הצד אשר כלפיו מועלית הטענה היה התובע. כאשר בתיק הראשון אותו הצד היה נתבע, נשמט הבסיס תחת האפשרות להעלות את הטענה, שכן שם לא היתה לו בכלל "עילת תביעה". עוד אפנה לת.א. (מחוזי ירושלים) 23668/97 פנחס נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (31.8.2000), שם נפסק כי הכלל העוסק בעילה פסוקה –

"אינו משמש מחסום לפני הנתבע בהליך הראשון, שהפך בהליך השני תובע, שכן חילופי העמדות בין בעלי הדין פוגמים, כשלעצמם, בזהות העילות".
ובדומה, אפנה לע"א 8617/09 עו"ד יששכר בר הלל נ' בירי בראשי בע"מ (30.11.2011), שם חזר בהמ"ש על ההלכה לפיה:
".. הכלל של השתק עילה חל רק על תובע המבקש לחזור ולתבוע את הנתבע בשנית בגין אותה עילה";
וראו אף את מסקנתו של בהמ"ש בע"א 127/06 בנק הפועלים בע"מ נ' לאה נגר (19.2.2009) ואת רע"א 785/05 בנק הפועלים בע"מ נ' חזן (19.7.2005).


אמנם, יש לציין כי קיימת גם גישה שונה בפסיקה, לפיה ניתן להעלות טענת השתק עילה אף כאשר בעלי הדין "החליפו צד", כגון עמדתה של כב' השופטת ארבל ברע"א 6498/05 מרגלית צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ (23.2.2006), אך, לא מצאתי כי במקרה זה יש לסטות מהכלל הנוהג לפיו טענת הגנה אינה "עילת תביעה" שיכולה להיות מושתקת מכוחו של השתק עילה.
שנית, יש לזכור כי סילוק על הסף יעשה במשורה, וההלכה - כפי שחזר והורה בית המשפט העליון אך לפני כמה ימים - הינה כי בית המשפט מחוייב –

"לנקוט זהירות מופלגת בטרם יחליט לסלק הליך על הסף מבלי לדון בו לגופו"
(ע"א 6426/13 קבוצת עזריאלי בע"מ נ' הממונה על הגבלים עסקיים (25.08.2014), וההפניות דשם לספרם של חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 207 (מהדורה שלישית, 2012); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, פסקה י"ב (4.6.2007); ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מ(2) 668, 772-771 (1986); ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 444 (2003)); וראו פסיקה נוספת של בית המשפט העליון בסוגיה מהעת האחרונה - רע"א 1575/14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (22.07.2014), לאמור:
"על מנת שתתקבל בקשה למחיקתה על הסף של תביעה היה על המבקשת לשכנע, כי אין אפשרות, ולו קלושה, שהמבטחת תזכה בסעד לו עתרה";
וכן –
"דומה, אם כן, שיש הצדקה לא למהר ולהכריע בשאלות אלה על סיפה של התביעה, בטרם נערך בירור ראייתי אשר יסייע בליבון טענותיהם של הצדדים תוך העמדת התמונה העובדתית המלאה בפני בית המשפט. תוצאה זו הולמת את הכלל המורה לנהוג בסמכות הסילוק על הסף בזהירות מופלגת ולהפעילה במקרים יוצאי דופן בלבד, כאשר אין ולו אפשרות קלושה שבירור התובענה לגופה יניב לתובע את הסעד המבוקש."
(רע"א 1635/13 מדינת ישראל נ' אלדר (12.3.2013)).


שלישית, נזכיר כי פסקי הדין בתביעת הפינוי ניתנו ביחס ליחסים שבין התובע לבין הנתבעים אך הטענות במישור היחסים שבין התובע לבין המינהל והסוכנות לא התבררו כלל; שהרי התובע (שהיה נתבע בהליכים דשם) שלח הודעות צד ג' כלפי המינהל והסוכנות וההודעות נמחקו (ולא נדחו) תוך קביעה מפורשת שאין במחיקה כדי למנוע הגשת תביעה כלפי המינהל או הסוכנות לערכאה המוסמכת בהמשך. לכן, ככל שעסקינן בעילות התביעה להן טוען התובע כלפי המינהל והסוכנות – לא ניתן לטעון לגביהן להשתק עילה.
לכן, לא מצאתי שיש מקום להורות על קיומו של השתק עילה המחייב את דחיית התביעה על הסף כבר בשלב הזה. יוער כי אין בכך כדי ללמד על עמדתי לגבי סיכויי התביעה, הן לאור הערותי במסגרת ההחלטה שניתנה בבקשה למתן סעדים זמניים והן לאור הדברים שיפורטו מטה, בנוגע לנושא השתקי הפלוגתא.


האם קיים השתק פלוגתא ?


השתק פלוגתא משמעו חסימת האפשרות להעלות לדיון בהליך שני בזמן פלוגתא (עובדתית או משפטית) שכבר הוכרעה בהליך קודם, בהתקיים תנאים מצטברים אלו: (א) המדובר בפלוגתאות זהות, על מרכיביהן העובדתיים והמשפטיים; (ב) בהליך הקודם הפלוגתא התבררה לגופה, כך שלכל צד "היה יומו בבית-המשפט" לגביה; (ג) פסק-הדין בהליך הקודם הכריע בפלוגתא במפורש או מכללא; (ד) בפסה"ד נקבע לגבי הפלוגתא ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא של חוסר הוכחה; ו-(ה) ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לפסק-הדין בהליך הקודם (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561; רע"א 3416/02 לידו כנרת בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נו(6) 631 בעמ' 637; ע"א 53/74 בריסטול מאיירס קומפני נ' ביצ'ם גרופ לימיטד, פ"ד כט(1) 372 בעמ' 376 וזלצמן, בעמ' 137-141).
נבחן את התנאים לאור הנתונים שלפנינו.
הפלוגתא העיקרית – אשר דומה כי אכן הושתקה זה מכבר – הינה בנוגע לטענת התובע לפיה הוא היה בר רשות בכל הנוגע למבנה. בהקשר זה נקבע – עובדתית ומשפטית – כי הרשות להתגורר במבנה היתה של אמו של התובע, ושלה בלבד. נקבע - עובדתית ומשפטית – כי הרשות הוגבלה לאם ולא עברה לידי התובע. כך נקבע בבית משפט השלום, כך אושר בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בבית המשפט העליון. פלוגתא זו הועלתה באותו האופן ובאותו ההיקף בתביעת הפינוי ובהליך הנוכחי, לתובע ניתן יומו בכל הנוגע לאפשרות לבררה, היא הוכרעה לגופה בצורה ממצה ומקיפה בפסקי הדין שבתביעת הפינוי, ההכרעה היתה פוזיטיבית והיתה חיונית לצורך אותו ההליך. לכן, התמלאו לגבי ההכרעה בפלוגתא בה עסקינן כל התנאים המחייבים את המסקנה לפיה יש לגבי השתק – ולא ניתן לדון בה שוב.
זוהי הפלוגתא העיקרית, אשר ממנה מסתעפות ונובעות יתר המחלוקות והטענות, כמעט כולן. עם זאת, קיימות כמה פלוגתאות נוספות, אותן מבקש התובע לברר ואשר לא הוכרעו באופן ממצה עד עתה, בין אם בשל שהן מתייחסות לסעדים כספיים שלא התבררו עד כה, בין אם בשל שהן מתייחסות לטענות כלפי הסוכנות והמינהל שלא התבררו עד כה, ובין אם בשל שלגביהן נקבעו ממצאים של "חוסר הוכחה" (להבדיל מממצאים פוזיטיביים). פלוגתאות שכאלו – אינן מושתקות וניתן לבקש לבררן עתה (רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין (8.3.2009).
מכאן, שהבקשה של הנתבעים ושל המינהל להורות באופן גורף שכל הפלוגתאות שמציג התובע מושתקות – אינה יכולה להתקבל. לו היו הנתבעים והמינהל מפרטים רשימה של קביעות עובדתיות או משפטיות שלשיטתם מושתקות (תוך הפניה לציטוט הרלבנטי מפסקי הדין של תביעת הפינוי) – ניתן היה לבחון כל אחת בנפרד ולהעמיק את הדיון לגביה. לא התבקשתי לעשות כן ולא מצאתי לעשות כן מיוזמתי.


סיכום לגבי בקשות הסילוק על הסף –


ניתן להבין את הגשת הבקשות לסילוק על הסף במקרה זה, הגם שלא מצאתי לקבלן. הדבר עולה אף בקנה אחד עם פנייתי לתובע – שמא יש מקום לתקן את כתב התביעה לאור פסקי הדין בתביעת הפינוי ולאור ההליכים שהתנהלו לגבי הסעדים הזמניים שהוא ביקש. התובע, בתשובה לפנייתי, הסביר כי הוא עומד על כך שכתב התביעה משקף את עמדותיו לגבי הסעדים המבוקשים, ואנו נכבד זאת ונמשיך לנהל את התיק בהתאם. בכל אופן, התביעה לא תסולק על הסף ותוכרע לגופה (בהקדם האפשרי). לאחר שיוגשו תצהירי העדות הראשית, יתכן ונמצא את הדרך להגיע להבנות לגבי עובדות מוסכמות ולגבי פלוגתאות מושתקות.


הבקשה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים –


כפי שצוין לעיל, במסגרת בקשת הנתבעים לסילוק על הסף נכללה בקשה חלופית להפקדת ערובה לתשלום הוצאות. ככל הנראה מחמת טעות, לא התייחס ב"כ של התובע בתשובתו לבקשה זו. עליו להגיש תשובה תוך 10 ימים לצורך מתן החלטה משלימה לגבי נושא זה.
בנוסף, אני מורה כדלקמן: על התובע להגיש תצהירי עדות ראשית עד יום 22/10/2014. על כל הנתבעים להגיש תצהירי עדות ראשית עד יום 1/12/2014. אני קובעת את התיק לשמיעת הוכחות לימים 11/1/2015 ו-18/1/2015 בשעה 09:00 עד 12:30. על הצדדים לשריין את שני המועדים ביומנם. לאחר שיוגשו תצהירי העדות הראשית, נבחן אלו עדים יופיעו במועד הראשון ואלו במועד השני. יש להודיע לכל העדים הפוטנציאליים על המועדים כאמור. כל צד שמעוניין לזמן עד שאינו בשליטתו ושלא ניתן להגיש תצהיר מטעמו למרות נסיונות שבוצעו – יגיש בקשה נתמכת בתצהיר – עד המועד שבו עליו להגיש את תצהיריו. אין לכלול בתצהירים טיעונים משפטיים. יש לכלול בתצהיר רק עובדות אשר המצהיר יודע מידיעה אישית. אין לצרף מסמכים לא קבילים לתצהיר.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה כנה

  2. תזכיר תביעה

  3. הפרדת תביעות

  4. פגיעה בעמוד שדרה צווארי

  5. תביעה על קללה

  6. תביעה על קללות

  7. דוגמא לתביעת סרק

  8. נכות כתוצאה מתאונת דרכים

  9. דוגמא לתביעת פח

  10. תביעות ע"י עורך דין בגדרה

  11. פגיעה בשלוש תאונות דרכים

  12. תביעה על הכפשות

  13. תביעה לדמי הרשאה

  14. תביעה לדמי קבורה

  15. תביעה של רב חובל

  16. כריכת תביעת רכוש

  17. תיבת סעף - תביעה

  18. הקטנת סכום התביעה

  19. תביעה לדין קדימה

  20. תביעה להחזרת כספים

  21. תביעה להסרת קיפוח

  22. תביעה להחזרת תרומה

  23. תביעה על איכות צבע

  24. תביעה ראויה לטיעון

  25. תביעה לחזור לעבודה

  26. תביעה בשם אדם שמת

  27. תביעה על התקנת מערכת מיגון

  28. תרגיל עוקץ - תביעה

  29. כתב ויתור על תביעות

  30. עורך דין תביעה כספית

  31. ויתור התובע על תביעתו

  32. תביעה של עובד רפא''ל

  33. הפסד הנחת העדר תביעות

  34. תביעה להחזרת ספרי תורה

  35. תביעה לדמי פדיון חופשה

  36. תביעה טורדנית וקנטרנית

  37. ההבדל בין תביעה לתובענה

  38. תביעה לפדיון חופשה שנתית

  39. תביעה להחזר לפי סעיף 322

  40. תביעה על התקנת דלת פלדלת

  41. תביעה על משלוח מכתבי נאצה

  42. תביעה על החלפת טונר במדפסת

  43. פיצוי על הוצאות רפואיות בתאונת עבודה

  44. תביעה בנושא אספקת תוצרת חלב

  45. תביעה נבלעת בתגמולי המל''ל

  46. תביעה על קניית חומרי בניין

  47. תביעה לתגמולים רטרואקטיביים

  48. תביעה לחייב לשלם קצבה של חודש

  49. תביעה לשמירת מעמד יועץ משפטי

  50. תביעה של עובד שעבד פחות מחודש

  51. תביעה לסכום קצוב אך לא מוסכם

  52. תביעה ביחס למתן שירותים משפטיים

  53. מחיקת תביעה בשל סיכויים קלושים

  54. טענות סותרות בשתי תביעות שונות

  55. תביעות הדדיות בין מוכרים לקונים

  56. תביעה של וועד בית כנגד חברת אחזקה בעיר לוד

  57. תביעה בטעית התקנת סככה באופן לקוי

  58. תביעה על סמך כרטסת הנהלת חשבונות

  59. מחיקת התביעה ללא מתן אפשרות תגובה

  60. תביעה על עבודות אלומיניום וזכוכית

  61. האם ''חזרה מתביעה'' מחיקה או דחייה

  62. האם אפשר לנהל תביעה כשהתובע בחו''ל

  63. אי מחיקת התביעה למרות סיכויים נמוכים

  64. תביעה מופרזת על סכום כסף לא פרופורציונלי

  65. תביעה לתשלום עלות של הופעה שלא יצא לפועל

  66. נטען כי התביעה הוגשה תוך התעלמות מההליכים הקודמים

  67. הפסקות הינו זכות נילוות שאינה ניתנת לתביעה בדיעבד

  68. האם חייבים לגלות גם מסמכים "לא רלוונטיים" במסגרת תביעה ?

  69. נדחתה תביעה בטענת מרצפות שקועות וכי צבען השתנה לאחר שטיפה

  70. האם אפשר להגיש תביעה על פגיעה במוניטין בגלל ביטול אירוע ?

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון