באילו מקרים מגישים המרצת פתיחה ? על מה אפשר להגיש המרצת פתיחה ? בשלושה סוגים של ענינים עקרוניים ניתן לדון בהמרצת פתיחה: א. ענינים שבנוהג, שבהם השתמשו בהליך זה במשך שנים וכך נהגו ונוהגים היום; ב. ענינים שברשות, שאין חובה לבררם בדרך זו; ג. ענינים שבחובה, שהתקנות מחייבות לבררן בדרך של המרצת פתיחה; (ראו: גורן, עמ' 769, והפסיקה הנזכרת שם). בקשה להעברת המרצת פתיחה למסלול של תביעה רגילה 10. המשיבות עותרות בבקשה זו להעביר את התובענה למסלול של תביעה רגילה. לטענתן קיימות סוגיות עובדתיות מורכבות רבות המחייבות בירור והכרעה (המשיבות מונות 11 סוגיות כאלה - סעיף 5 לבקשתן), ובירור זה צריך להיעשות במסלול של תביעה רגילה ולא בדרך של המרצת פתיחה. המבקשת טוענת, כי הסוגיות המחייבות הכרעה אינן רבות ואינן מורכבות, וכי ניתן לבררן בדרך של המרצת פתיחה, מבלי לקפח את בעלי הדין. 11. בשלושה סוגים של ענינים עקרוניים ניתן לדון בהמרצת פתיחה: א. ענינים שבנוהג, שבהם השתמשו בהליך זה במשך שנים וכך נהגו ונוהגים היום; ב. ענינים שברשות, שאין חובה לבררם בדרך זו; ג. ענינים שבחובה, שהתקנות מחייבות לבררן בדרך של המרצת פתיחה; (ראו: גורן, עמ' 769, והפסיקה הנזכרת שם). הענין הנדון בתובענה זו: להורות על ביטול הודעת הביטול ועל המשך ההתקשרות, ודאי שאינו ענין שבחובה, אך הוא ודאי ענין שברשות ובמידה מסוימת גם ענין שבנוהג, שכן הסעד המבוקש להורות על ביטול הודעת הביטול הוא סעד הצהרתי במהותו, שתקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מתירה במפורש להגישו בדרך של המרצת פתיחה, וזו גם הדרך הנהוגה בו (ראו: גורן, עמ' 769-771). 12. אך גם אם נגדיר את הענין הנדון כאן כענין שברשות, ניתן לדעתי לדון בו בדרך של המרצת פתיחה. שני השיקולים המנחים לצורך כך הם: א. היתבררו העובדות השנויות במחלוקת די הצורך, אף בהעדר כתב טענות? ב. היקופח אחד מבעלי הדין, במיוחד הנתבע, עקב ההגבלה המוטלת על העדת עדים ובשל הצורך בהיתר לכך? (ראו: גורן, עמ' 765). ויצוין, כי קיומה של מחלוקת עובדתית אינו שולל את ההצדקה לניהול ההליך בדרך של המרצת פתיחה, שכן אם המחלוקת אינה מסובכת ניתן לבררה גם במסגרת המוגבלת המאפיינת הליך זה (ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פ"ד מט(2) 233, 240). 13. בעניננו אני סבור כי הסוגיות הנדרשות להכרעה תוכלנה להתברר גם במסגרת ההליך של המרצת פתיחה. כל הצדדים לתובענה פירטו היטב את כל טענותיהם בכתבי טענותיהם, וצירפו אליהם את כל המסמכים שבדעתם להסתמך עליהם, באופן שנראה שדי באלה לבירור המחלוקות. גם העדים האמורים להעיד מטעם הצדדים אינם רבים: עד אחד בלבד מטעם המבקשת (מנהלה, הרצל בדוסה), עד אחד בלבד מטעם המשיבה 1 (מנכ"ל המשיבה, עו"ד גיל סלומון) ושני עדים מטעם המשיבה 2 (נשיא המשיבה, רו"ח דוד גולדברג ומנכ"ל המשיבה, גב' בשמת כרמון). נוסף לכך ביקשו המשיבות (בבקשה נפרדת שתידון להלן) העדתו של עד אחד נוסף. נמצא שעדויות אלה תוכלנה להישמע במהלך יום דיונים אחד או שניים, לכל היותר. 14. שיקול נוסף לדחיית הבקשה הוא, שהמשיבות השתהו בהגשת בקשתן זו, כחודשיים וחצי לאחר הגשת התובענה, לאחר שנערך דיון בבקשה למתן סעדים זמניים וניתנה בה החלטה, ולאחר שנקבע מועד לדיון בתובענה עצמה, למועד קרוב יחסית (1.10.14), וקבלת הבקשה משמעה דחיית מועד שמיעת ההוכחות לזמן בלתי ידוע. המרצת פתיחהשאלות משפטיות