בקשת מפרק הזמני של חברה להורות לחברה זרה בהודו להעביר כספים לקופת הפירוק

בקשת מפרק הזמני של חברה להורות לחברה זרה בהודו ואשר מחזיקה ב- 60% ממניות החברה, להעביר לקופת הפירוק סך של 550,000 ₪, וזאת על יסוד מכתב התחייבות שנחתם על ידי אדור לטובת החברה ביום 25/2/13 (להלן: "מכתב ההתחייבות").

הרקע העובדתי בתמצית:

ביום 16/7/14 הגישו 14 מעובדי החברה לבית המשפט בקשה לפירוק החברה, אשר במרכזה הטענה כי החברה נקלעה לקשיים כספיים חמורים ואינה משלמת את משכורותיהם כנדרש.

בו ביום הוגשה בקשה דחופה, במעמד צד אחד, למינוי מפרק זמני.

במסגרת דיון שהתקיים לפני ביום 17/7/14 בבקשה למינוי מפרק זמני במעמד צד אחד, קבעתי כי אכן נראה שהחברה נקלעה למצב כלכלי קשה ואינה יכולה לסלק את חובותיה, כפי שהתבקש, לרבות תשלום משכורות העובדים. לפיכך הוריתי על מינוי עו"ד משה לוי למפרק הזמני של החברה, תוך שקבעתי כי על האחרון לפעול לצורך כינוס נכסי החברה ושימור מצבת נכסיה, לשם חלוקה שוויוניות בין קבוצות הנושים על פי דיני חדלות הפירעון. בד בבד, הסמכתי את בעל התפקיד לבחון אם ניתן לממש חלק מהנכסים הרוחניים של החברה, לרבות פטנטים, וכן לפעול לגביית חובות קיימים כלפי החברה. כן הוריתי כי מוקנות למפרק הזמני סמכויות הפעלה של החברה "על מנת לבחון אם ניתן להשמיש את החברה ולהחזירה לפעילות", תוך שהענקתי לו סמכויות כשל מפרק קבוע ו/או נאמן בהקפאת הליכים, והכל כדי שניתן יהיה לברר האם הדרך הטובה ביותר, מבחינת האינטרסים של נושי החברה, היא להפעיל את החברה במתכונת מלאה או חלקית, או שמא להורות על פירוקה.

במקביל, נקבעה הבקשה העיקרית לפירוק החברה לדיון ליום 24/11/14.

ביום 30/7/14 הגיש המפרק הזמני את הדו"ח הראשון, במסגרתו פירט את ההשקעות בחברה מצד גופים שונים, לרבות חברת אדור (המשיבה), שהזרימה לחברה 3.5 מיליון דולר ארה"ב. בהקשר זה הפנה המפרק הזמני להסכם ההשקעה שנערך בין החברה לבין אדור ביום 25/12/12 (להלן: "הסכם ההשקעה"), המלמד כי אדור תשקיע בחברה עד סך של 2 מיליון דולר עבור רכישת 60% מהון המניות של החברה, תוך התחייבות, במידת הצורך, להעמיד הלוואת בעלים בסך של 1.5 מיליון דולר נוספים.

הבקשה דנא הוגשה לתיק בית המשפט ביום 10/9/14, ובמרכזה, כאמור, דרישת המפרק הזמני כלפי חברת אדור כי זו תפקיד בקופת הפירוק הזמני סך של 550,000 ₪, וזאת על סמך מכתב ההתחייבות של אדור מיום 25/2/13, המופנה לחברה ושזו לשונו:

"Following the signing of the SPA concerning an investment by Ador Welding Ltd. ("Ador") in PLT, this letter is to confirm Ador's continued commitment to provide the necessary financial support in PLT.
As Ador is fully aware of the cash deficit projected in PLT's budget for 2013-2014, we hereby declare Ador's commitment to provide PLT with the required financial support as needed to cover the company's projected deficit during this period.
Ador's above mentioned financial support will be provided by means of equity investments and/or long-term loans…".

יודגש כי הבקשה ביסודה נועדה לחייב את אדור להפקיד את הסכום האמור לצורך הפעלה זמנית של החברה, ברם משחלף הזמן ולאחר שהוגשו טיעוני הצדדים, הובהר כי הפעלת החברה אינה אפשרית עוד, וכי הדרישה בשלב זה היא שאדור תישא בסכום הנדרש בעיקר לצורך ביצוע יעיל של הליך הפירוק. לנושא זה אתייחס עוד בהמשך ביתר פירוט.

השאלה המרכזית המתעוררת במקרה זה היא האם יש לחייב את חברת אדור בתשלום סך של 550,000 ₪ על סמך מכתב ההתחייבות. שאלות נלוות (וליתר דיוק: מקדמיות) שהעלתה אדור בטיעוניה נוגעות לסמכותו של המפרק להגיש בקשה מעין זו, התאמתה של הבקשה להליך של "בקשה למתן הוראות", העדר סמכות מקומית לבית משפט זה ונושאים נוספים, כפי שיפורט להלן.

טענות המפרק הזמני לבקשה גופה:

במסגרת סיכומיו מבהיר המפרק הזמני בראש ובראשונה כי הסכום הנדרש בסך של 550,000 ₪ הנו קצה קצהו של החיוב הכולל מצד אדור כלפי החברה, והוא נדרש לאלתר כדי למנוע נזקים נוספים לחברה, וכן "לאפשר שימור ומכירה בצורה אלמנטארית ותשלום בסיסי ע"ח שכר עובדים". עוד מדגיש המפרק הזמני, כאמור, כבר בתחילת הדברים, כי כיום הפעלת החברה אינה אפשרית עוד.

לטענת המפרק הזמני, התחייבותה של אדור כלפי החברה על פי מכתב ההתחייבות הנה התחייבות ברורה לתמוך כלכלית בחברה בשנים 2013 ו-2014, כך שאינה טעונה פרשנות.

המפרק הזמני טוען כי מכתב התחייבות זה אף קיבל ביטוי בדוחות הכספיים של אדור, הואיל וזו האחרונה נדרשה לציין בדוחות שלה את הדוחות של החברה, תוך שרואה החשבון של אדור אף עמד על כך שאדור תתחייב לתמוך בחברה בעתיד בשנים 2013 ו- 2014, והנתון ביחס לשנות התמיכה האמורות אף נרשם בדוחות המס המבוקרים של אדור ליום 31/3/14. לשיטתו של המפרק הזמני, בנסיבות אלה יש להסיק כי תמיכתה של אדור בחברה לא צומצמה לחלק מהתקופה, ומשכך יש לקבוע כי מכתב ההתחייבות לא פג והוא נועד לחול משך כל שנת 2014.

עוד טוען המפרק הזמני כי טענת אדור, שהועלתה בדיעבד ואשר על פיה מכתב ההתחייבות נועד "רק לשימוש פנימי", ראוי היה לה אלמלא נטענה, שכן לא רק החברה עצמה הסתמכה על מכתב ההתחייבות, אלא גם בעלי מניות אחרים ומנהלי החברה עצמם.

המפרק הזמני ממשיך וטוען כי הרובד הבסיסי של היקף החבות אינו שנוי במחלוקת של ממש (אף שאדור בטיעוניה כופרת בכך), וגם מטעם זה יש להיעתר לבקשה.

בנוסף מדגיש המפרק הזמני כי נדרשת הכרעה מהירה בבקשה לנוכח הפגיעה בנושי החברה, ובכלל זאת עובדיה, וכן מדגיש כי עלולים להיגרם נזקים קשים אם אדור לא תעביר את התמיכה הכספית על פי התחייבותה, לרבות פגיעה בפטנטים (אף שאלה לא נפגעו בשלב זה, לפי הדו"ח העדכני מטעם המפרק הזמני), פגיעה בניהול הליך הפירוק ופגיעה קשה באפשרות למכור את פעילות החברה.

כאן המקום להעיר כי טענות המפרק הזמני ביחס לדחיפות בהעברת הכספים לנוכח נזקים שעלולים להיגרם ללקוחות של החברה, הממתינים לכך שהחברה תספק להם שירות, אין בהן כדי לסייע לו, שכן אין בטענה לנזקים אלה ואחרים שעשויים להיגרם לצדדים שלישיים, כשלעצמה, כדי להצדיק הטיית כף המאזניים אל עבר נושי החברה ולקוחותיה, על חשבון אדור, שהיא בעצמה נושה של החברה (הנושה הגדולה ביותר של החברה, כפי שנטען על ידה).

לסיכום טוען המפרק הזמני כי אדור מתנהלת בחוסר תום לב, וכי מן הראוי היה שדווקא בשעת משבר תקיים את התחייבויותיה כלפי החברה ולא תגרום לה נזקים נוספים. בשולי סיכומיו עותר המפרק הזמני להתיר לחברה לפצל את סעדיה, כדי שתוכל בבוא היום לתבוע מאדור את נזקיה, שטרם התגבשו במלואם בשלב זה.

תגובת אדור לבקשה גופה:

בפתח סיכומיה טוענת אדור כי המפרק הזמני מונה לבקשת עובדי החברה והוא פועל באופן בלעדי לקידום האינטרסים של אותה קבוצה. על פי הנטען, כל מטרת הבקשה היא לקבל מאדור כספים שלא כדין, במטרה לשלם לעובדי החברה כספים שלא במסגרת הליכי הפירוק ותוך עריכת "קיצורי דרך" (והראיה לכך, לטענת אדור, היא העובדה שהסכום המתבקש יכול להספיק רק לכיסוי החובות כלפי העובדים).

אדור מדגישה כי תחילה נדרשו הכספים על ידי המפרק הזמני לצורך הפעלתה של החברה ושימורה כעסק חי, בעוד שלאחר מכן הובהר כי מטרה זו אינה המטרה העיקרית העומדת ביסוד הגשת הבקשה, ולבסוף הובהר כי הפעלת החברה כלל אינה אפשרית, והכל באופן המצביע על "מקצה שיפורים" והרחבת חזית אסורה מטעם המפרק הזמני, אף שכל הנתונים והמסמכים היו בידיו, ומכל מקום יכול היה לאתרם בקלות. לטענת אדור, בנסיבות אלה היה על המפרק הזמני לתמוך את טענותיו בתצהיר (בין שלו ובין של מי מטעמו) ובאסמכתאות כנדרש, בין היתר ביחס לטענות שעניינן דרישות של לקוחות החברה, תנאים שהציבו, מצב הציוד, שכר הדירה ועלויות הפינוי ועוד, ומשלא עשה כן, הרי שפגע בזכויות הדיוניות של אדור ויש בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

יתירה מכך, אדור מפנה לכך שכבר בשלבים המקדמיים של ההליך, כשעמדה על הפרק לפי גישת המפרק הזמני אפשרות הפעלת החברה, דרש המפרק הזמני העברת כספים לחברה לאחר המועד הצפוי לפקיעת הפטנטים, כך שממילא לא הייתה הצדקה לדחיפות בבקשה ולכאורה הטעמים שפורטו בבקשה לא היו אמיתיים. אדור טוענת כי כלל לא הוברר מה עלה בגורלם של הפטנטים והאם ניתן "להצילם", מה גם שלא צורפה חוות דעת ביחס לשווי הפטנטים, האם יש להם דרישה בעולם והאם קיימת אפשרות לרשום אותם על שם מאן דהוא.

לטענת אדור, המפרק הזמני אף לא היה מוסמך להגיש את הבקשה, ועל פי ההלכה הפסוקה, כלל לא היה מקום למינויו מלכתחילה, היינו: לא נתמלאו התנאים הבסיסיים למינוי מפרק זמני. מכל מקום, לטענת אדור, ברור כי כיום אין בסיס אמיתי למינוי, וכל כולה של הבקשה למינוי מפרק זמני לא נועדה אלא להקדים את הדיון בבקשת הפירוק.

בנקודה זו אבהיר כי אינני נדרש לטענות אדור בדבר תוקף המינוי, וממילא שהדיון בבקשת הפירוק העיקרית קבוע לימים הקרובים.

אדור מדגישה כי הבקשה למימון הסבת הפטנטים על שם המפרק הזמני או הקמת חברה חדשה לשם הסבת הפטנטים, חורגת ממילא מגדר מכתב ההתחייבות. כן מוסיפה אדור כי למעשה, המפרק מנסה לקרוא למכתב ההתחייבות הצהרה של אדור כי היא מתחייבת לממן את הוצאות הפירוק של החברה ואת הוצאות מכירתה, וזאת ללא כל בסיס.

אדור מוסיפה וטוענת כי ממכתב ההתחייבות עולה כי אין מדובר בהתחייבות ללא גבול, אלא לכל היותר התחייבות מוגבלת בזמן (עד לתום השנה הפיסקאלית בהודו, המסתיימת בחודש 3/14). בנוסף, לא ניתן לחייב את אדור, כבעלת מניות, להפקיד כספים מעבר להסכם ההשקעה, כך שכל הכספים שהושקעו על ידה ביתר שולמו לפנים משורת הדין ולא באופן המצדיק חיובה בהשקעות נוספות. יתירה מכך, לטענת אדור, החברה ונציגיה הטעו אותה והציגו לה מצגי שווא, ויש צורך לערוך בירור בנושאים אלה.

אדור סבורה שיש לבחון את מסמך ההתחייבות ואת כוונת הצדדים, ועל יסוד אלה לקבוע את תנאי ההתחייבות, ואולם מכל מקום לא ניתן להשלים את הפרטים החסרים במסמך, בין משום שלא הובאו ראיות לגביהם ובין משום שמדובר בחסרים מהותיים שבית המשפט אינו יכול לקרוא אל תוך המסמך בדיעבד.

זאת ועוד, לטענת אדור, לא ניתן לאכוף עליה, כבעלת מניות בחברה, להשקיע בחברה או לתת לה הלוואה, בייחוד לאחר שהוברר מצבה הקשה של החברה ומקום בו עד כה שולם על ידה לחברה למעלה מ-1.85 מיליון ש"ח בהלוואת בעלים, סכום שהיא זכאית לקזז כנגד כל סכום עתידי שייקבע כי היא נדרשת להעביר לחברה (אם אכן ייקבע כך, בניגוד לעמדתה).

אדור טוענת עוד כי מכתב ההתחייבות ניתן לבקשת מנהלי החברה לצורך שימוש פנימי על ידי רואי החשבון כדי למחוק הערת עסק חי, ועל כן איננו בר אכיפה.

יתירה מכך, לטענת אדור מכתב ההתחייבות פקע, משום שההתחייבות ניתנה רק ביחס לשנת 2013-2014, כשכוונת הצדדים הייתה לשנה הפיסקאלית הנהוגה בהודו, שהסתיימה זה מכבר בסוף חודש מרץ 2014. בנסיבות אלה, טוענת אדור כי אין עוד תוקף למכתב ההתחייבות. בנוסף טוענת אדור כי כתב ההתחייבות אינו בר אכיפה גם בהעדר הסכמה על תנאיו ולנוכח העובדה שהיקף החבות שנוי במחלוקת, בניגוד לנטען על ידי המפרק הזמני.

אדור מוסיפה וטוענת כי אם ייעתר בית המשפט לבקשה, כשמדובר בחברה שפניה לפירוק, משמעות הדבר היא כי חובה של החברה כלפי אדור רק יגדל, ולמעשה, החברה לא תוכל לשפר את מאזן פירעון חובותיה לנושיה, ובכללם אדור.

בטרם סיום מעירה אדור כי ספק אם ניתן יהיה לאכוף בהודו פסק דין המטיל עליה חובת מימון כלפי החברה. בנוסף טוענת אדור כי פסק דין מעין זה אף עלול לשדר מסר שלילי לחברות זרות המשקיעות בחברות בישראל, לפיו הן עלולות להיות מחויבות בפסק דין ללא הליך משפטי תקין.

לבית משפט זה סמכות לדון בבקשה ואין מניעה לקיים את הדיון בדרך של "בקשה למתן הוראות":

לטענת המפרק, מהסכם ההשקעה עולה כי הצדדים הסכימו להחיל עליהם, באופן מוחלט, את חוקי מדינת ישראל. לדידו, מכתב ההתחייבות מפנה בתחילתו להסכם ההשקעה, דבר המלמד על קשר הדוק בין השניים, באופן המלמד כי תניית הסמכות הבינלאומית שנקבעה בהסכם ההשקעה חלה גם לגבי המחלוקת בה עסקינן. באשר לתניית הבוררות שנקבעה בהסכם ההשקעה, טוען המפרק הזמני כי זו אינה חלה מקום בו נקלעה החברה להליכי פירוק. כן מבהיר המפרק מדוע הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט זה.

מנגד, לטענת אדור, הבקשה אינה ראויה להתברר במסגרת הליך של "מתן הוראות" הואיל ומדובר למעשה בתביעה כספית לאכיפת מכתב ההתחייבות, הנסמכת על הדין הכללי ואינה ייחודית לדיני חדלות הפירעון, מה גם שלא שולמה האגרה המתחייבת בגינה. על פי הנטען, הבקשה אינה ראויה להתברר בהליך מקוצר משום שאינה עומדת בקריטריונים שהותוו בפסיקה לבירור סוגיה בהליך של מתן הוראות. כך, לטענת אדור, בירור הסוגיה אינו נחוץ לצורך ביצוע יעיל של הליך הפירוק הזמני; בירור המחלוקת כרוך בבירור עובדתי מורכב; וניהול ההליך בדרך מקוצרת יש בו כדי לפגוע בזכויותיה המהותיות והדיוניות של אדור ולגרום לעיוות דין (בין היתר לנוכח סד הזמנים הקצר שנקצב להגשת טיעוניה).

במסגרת טיעוניה, כופרת אדור בסמכות הבינלאומית והמקומית של בית משפט זה. במישור הראשון טוענת אדור כי הדין הישראלי הוחל בהסכמה רק ביחס למחלוקות שעניינן הסכם ההשקעה, בעוד שההתחייבות בה עסקינן הנה מאוחרת ונפרדת. לחלופין, טוענת אדור כי אם ייקבע שהדינים שנקבעו בהסכם ההשקעה אכן מחייבים את הצדדים גם בכל הקשור למכתב ההתחייבות, הרי שיש להחיל על הצדדים גם את תניית הבוררות שנקבעה בהסכם ההשקעה ולעכב את ההליכים בבקשה הנדונה, בייחוד מקום בו טרם ניתן צו פירוק קבוע לחברה. כן טוענת אדור שלבית משפט זה אין סמכות מקומית.

לאחר בחינת טענות הצדדים נוכחתי כי הצדק בנקודות אלה עם המפרק הזמני.

על פי סעיף 10.10 להסכם ההשקעה הסכימו הצדדים להחיל עליהם באופן בלעדי את הדין הישראלי, וכן הסכימו לפתור כל מחלוקת ביניהם באמצעות פנייה לבוררות בתל אביב, זאת בין ביחס למחלוקת העולה מההסכם עצמו ובין ביחס למחלוקת שיש לה קשר להסכם. הואיל וכפי שציין המפרק הזמני, כבר בפתח מכתב ההתחייבות מוזכר הסכם ההשקעה והואיל והתחייבות אדור לפי מכתב ההתחייבות הנה בזיקה לאותו הסכם ולא ניתנה ב"חלל ריק", יוצא שיש להחיל על הסכסוך דנא את הדין הישראלי, כפי שהסכימו הצדדים בזמן אמת.

באשר לשאלת הסמכות המקומית, הרי שאחת מהחלופות לבחינת הסמכות המקומית לפי תקנה 1 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 הנה מקום משרדה הרשום של החברה. לאור העובדה שכתובתה הרשומה של החברה היא ביוקנעם עילית, יוצא כי בית המשפט שלפירוק שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בתיק הפירוק של החברה הוא בית המשפט המחוזי בנצרת.

בנוגע לסוגיית הבוררות, הרי שלא ניתן לפתוח בהליכי בוררות נגד חברה שמתנהלים נגדה הליכי חדלות פירעון, כל עוד לא ניתנה לכך רשותו של בית המשפט של פירוק, וזאת אף אם מדובר בפירוק זמני (השוו: רע"א 550/12 מודל הנדסה חברה לבניין בע"מ נ' שקד ( 21/7/13)). לפיכך אין בנקודה זו כדי לסייע לאדור, לא כל שכן מקום שהליך הבוררות טרם החל ומקום בו לא מדובר במחלוקת מקצועית בין הצדדים, אלא במחלוקת משפטית שאין מניעה לבררה בערכאה זו.

יתירה מכך, משהחל הליך הפירוק של החברה להתנהל לפני בית משפט של חדלות הפירעון, מובן גם שכל המחלוקות שיש בהן כדי להשליך על קופת הפירוק של החברה, ובכללן מחלוקות הנוגעות לאכיפת התחייבות כספית כלפי החברה שבפירוק, דינן להתברר תחת חסותו של בית המשפט של חדלות הפירעון, הדן בפירוק החברה.

באשר לשאלה אם מחלוקת זו ראוי לה להיות מוכרעת על דרך של "בקשה למתן הוראות", הרי שהפסיקה קבעה מספר פרמטרים לבחינת השאלה אם ראוי שסכסוך בין בעל תפקיד לבין צד שלישי יתברר במסגרת בקשה למתן הוראות: בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; ואין בניהול ההליך בדרך מקוצרת כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל דין (רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן ( 26/3/07)).

יישום פרמטרים אלה בענייננו מוביל אותי למסקנה כי הליך של "בקשה למתן הוראות" הנו בהחלט ההליך המתאים לצורך בירור הבקשה הנדונה. המדובר בלא יותר מפרשנות של מסמך בן מספר שורות, שהצדדים עצמם לא דרשו לקיים הליך הוכחות לגביו והסכימו לסכם את טיעוניהם על סמך החומר שהוגש במסגרת הבקשה. יתירה מכך, הנושא השנוי במחלוקת בין הצדדים נוגע במישרין להמשך הליך הפירוק והאופן בו יתבצע (המפרק הזמני בעצמו מבהיר כי מימוש מכתב ההתחייבות הנו מחויב בין היתר לצורך ביצוע יעיל של הליך הפירוק), ועל כן, הואיל והכרעה במחלוקת דרושה על מנת שניתן יהיה לאמוד את משאביה הכספיים של החברה בעת ניהול הליך הפירוק, אך טבעי הוא שמחלוקת זו תובא להכרעה על דרך של בקשה למתן הוראות לפני בית המשפט השולט והמפקח על התיק העיקרי שבגדרו פועל בעל התפקיד. לא מצאתי גם באיזה אופן עשוי להיגרם לאדור עיוות דין אם יתנהל ההליך בדרך מקוצרת זו, בייחוד שעה שהיא עצמה הסכימה, כאמור, לוותר על הבאת עדים מטעמה ולסכם את טיעוניה בכתב.

פרשנות כתב ההתחייבות:

אקדים אחרית לראשית ואבהיר כבר כעת כי לדידי, הפרשנות המתחייבת מלשון מכתב ההתחייבות ומהרוח והתכלית העומדת בבסיסו, היא כי אדור התחייבה להעניק תמיכה כלכלית לחברה רק כל עוד זו משמשת כחברה פעילה ויצרנית, ולא במצב שבו נקלעת החברה להליכי פירוק ואין עוד תוחלת בקיומה.

ומדוע אנו כלל נזקקים לכללי פרשנות חוזים לצורך בחינת אומד דעת הצדדים במכתב ההתחייבות? לדידי, הדבר נכון ומתחייב משלוש סיבות עיקריות: ראשית, משום שמכתב ההתחייבות הוא חוזה בין הצדדים; שנית, משום שלא ניתן לנתק את מכתב ההתחייבות מהסכם ההשקעה שקדם לו ואשר מוזכר מפורשות בפתח מכתב ההתחייבות; ושלישית, משום שתנאי התמיכה הכלכלית בחברה לא פורטו ולא פורשו די הצורך. כך, לא נרשם באילו נסיבות תוענק תמיכה כלכלית והאם זו תימשך ללא קשר למצב החברה (נושא העולה בייחוד במקרה דנא לנוכח הליכי הפירוק הננקטים נגד החברה). בנוסף, לא הוברר מהו מועד התשלום על פי מכתב ההתחייבות (בהנחה שאין מחלוקת בדבר הענקת תמיכה). כך גם לא סוכם מה היקף התמיכה הכלכלית שתעניק אדור לחברה והאם הכוונה היא כי יכוסו מלוא הגירעונות של החברה או רק חלקם (נרשם כי אדור תספק את היקף התמיכה הנחוץ). הצדדים אף חלוקים ביחס לשאלת מועד פקיעת תוקפו של מכתב ההתחייבות על רקע העובדה שנרשם כי התמיכה שתעניק אדור הנה לתקופה 2013-2014, כשלא ברור האם הכוונה היא לתום השנה הפיסקאלית בהודו (3/14) (שכנראה אין לגבי כך מחלוקת) או לתום השנה הפיסקאלית בישראל (12/14). גם במחלוקת זו, כשלעצמה, יש כדי להצביע על כך שמכתב ההתחייבות טעון פרשנות, ובנסיבות אלה, יחולו כללי פרשנות החוזה.

נראה לי כי בנסיבות אלה, לאור החסר בפרטים מהותיים של ההתחייבות (לצד העמימות העולה מהמסמך), מדובר ב"הצהרת כוונות" כללית שטעונה פירוש וליבון במסגרת כללי פרשנות חוזה, ומשכך, אין מניעה לעשות שימוש בכללי הפרשנות המקובלים בדיני החוזים.

אשר לאופן פרשנות חוזה, קובע סעיף 25(א) לחוק החוזים כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

על פי הדין וההלכה הפסוקה, נקודת המוצא לפרשנות הסכם הינה לשון ההסכם עצמו. ואולם, לשון החוזה הינה רק נקודת המוצא לפירוש החוזה, שכן המטרה הסופית היא קביעת אומד דעתם של הצדדים הן על פי לשון החוזה והן על פי הנסיבות החיצוניות לו. בנסיבות אלה "על בית המשפט לבחון הלוך ושוב את לשון החוזה ואת נסיבותיו החיצוניות, ובכפוף לחזקה הניתנת לסתירה כי תכלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגילה של החוזה, לאתר את אומד דעתם של הצדדים" (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל ( 11/5/06); רע"א 6565/11 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' EMI MUSIC PUBLISHING LTD ( 22/7/14)).

עיון בלשון מכתב ההתחייבות במקרה דנא מעלה כי לא הוטלה כל חובה קטגורית על אדור לספק תמיכה כלכלית לחברה, יהא מצבה אשר יהא. גם בחינת אומד דעתם של הצדדים בעת ההתקשרות, על סמך הנסיבות החיצוניות שאפפו את העסקה, מעלה כי ספק אם כך היה.

מבחינת המסמכים שהומצאו לעיוני עולה כי המטרה המרכזית שעמדה ביסוד ההתקשרות הייתה "הצבעת אמון" בחברה בכל הקשור לפיתוח טכנולוגיה של hybrid welding"", תוך שהכוונה הייתה להעניק לחברה אמצעים כלכליים כדי לקדם מבחינה יצרנית את המטרה האמורה, במובן של הפקת פעילות כלשהי מצד החברה, בין אם בכל הנוגע לנושא הפטנטים הרשומים על שמה (עיקר הנכס של החברה על פי הדו"ח הראשון של המפרק הזמני) ובין אם בכל הנוגע להפקת פעילות יצרנית במשמעותה המיידית והברורה (ייצור מוצרים בתחום הריתוך).

עצם רכישת מניות החברה על ידי אדור מלמדת, אף היא, על כך שהצדדים ראו לנגד עיניהם את המשך פעילות החברה כתנאי בסיסי להזרמת כספי ההשקעה מצד אדור.

לפיכך, לאחר שהוברר כי החברה אינה יכולה עוד להפיק פעילות כלשהי ואף הולכת וצוברת גירעונות ענק, אין זה הוגן ואין זה ראוי לקבוע כי על אדור להמשיך ולהשקיע בה, לכאורה ללא גבול (בסייג לעניין תקופת ההשקעה), ובוודאי שלא זו הייתה מטרת הצדדים עת נקשרו בעסקה.

יתירה מכך, היקף ההתחייבות הבלתי מוגבל של אדור כלפי החברה, כפי שמבקש המפרק הזמני לקרוא אותה, אף אינה מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט, שכן לא צריכה להיות מחלוקת כי חברה עסקית סבירה שפניה ל"חיים ארוכים", לא תסכים לעסקת השקעה הכוללת התחייבות מצדה להשקיע כספים בחברה אחרת, גם כשאין כל פעילות באותה חברה, וגם מקום שהחברה נקלעה להליכי חדלות פירעון באופן שברור כי השקעתה לא תוחזר אליה ותרד לטמיון.

לפיכך מטרת הצדדים בשעת ההתקשרות ביניהם (לרבות בעת עריכת מכתב ההתחייבות) הייתה מטרה הצופה פני עתיד והצופה את המשך פעילותה השוטפת של החברה, ואין לראות באדור כמי שהתכוונה להשקיע בחברה יהא אשר יהא, אף אם בחברה אין כל פעילות ופניה לפירוק ולחיסול.

במילים אחרות: חבותה של אדור על פי הסכם ההשקעה ומכתב ההתחייבות הנה להשקיע בחברה כל עוד זו פעילה וישנה תוחלת בהמשך קיומה, ולא מקום בו מדובר בחברה "ריקה מתוכן", שאין בה כל פעילות ואשר גם עיקר נכסיה (הפטנטים הרשומים על שמה), ספק אם מצויים עוד ברשותה.

ודוק: המפרק הזמני מדגיש במסגרת טיעוניו, ברחל בתך הקטנה, כי הפעלת החברה אינה אפשרית עוד. למעשה, לפי טענת המפרק הזמני, הסכום הנדרש מאדור מיועד למטרות הבאות: ביצוע יעיל של הליך הפירוק; שימור נכסי החברה והגנה על הפטנטים שלה; סיוע בהעמדת החברה למכירה בצורה ראויה וסבירה; וכן הגנה על צדדים שלישיים, וביניהם נושי החברה.

בכך שונים טיעוני המפרק הזמני והתכלית העומדת ביסוד בקשתו, באופן מהותי, מהאופן שבו הוצגו הדברים בבקשה המקורית (בקשה מס' 6), שממנה עולה כי התשלום הראשון הוא בבחינת "עזרה ראשונה" לחברה, לצורך הפעלה זמנית שלה.

בעוד שמטרת גביית הכספים מאדור על פי הבקשה המקורית יכולה הייתה, אולי, להביא לחיוב אדור, על רקע תכלית ההתקשרות בין הצדדים (ואינני מתכוון לקבוע מסמרות בנדון), הרי שהתכלית העולה מסיכומיו העדכניים של המפרק הזמני, אין בה כדי להגשים את רצון הצדדים שניהם, לאחר שהוברר, כאמור, כי אין עוד תוחלת בקיום החברה וכי תכלית הבקשה היא בעיקר להביא למימון ניהול הליכי הפירוק והשבת החוב לנושים, ובהם עובדי החברה, וזו, בוודאות, לא היתה התכלית העסקית של מכתב ההתחייבות.

למותר להוסיף כי בעוד שהיקף ההשקעה על פי הסכם ההשקעה נאמד בסך של עד 2 מיליון דולר, תוך התחייבות, במידת הצורך, להעמיד הלוואת בעלים נוספת בסך של 1.5 מיליון דולר, הרי בפועל אף המפרק מודה במסגרת הדו"ח שהגיש כי עד למועד צו הפירוק השקיעה אדור בחברה סך של 3.5 מיליון דולר. דומני כי גם על רקע הסכומים שבהם נוקב הסכם ההשקעה (שמכתב ההתחייבות מפנה אליו), לא יעלה על הדעת לקרוא אל תוך מכתב ההתחייבות השקעה בלתי מוגבלת בתקציב מצד אדור, ללא תלות במצבה של החברה, ולהטיל עליה לשלם כספים נוספים לחברה אף שברור כי אלה לא יוחזרו אליה, משום כניסת החברה להליך הפירוק.

בצדק, אפוא, טוענת אדור כי מכתב ההתחייבות נועד לכל היותר להעמדת מימון להפעלת החברה, ולא למימון הוצאות פירוקה או מכירתה, תוך השקעת כספים בחברה שאפסו סיכוייה להתקיים.

בנסיבות אלה ומשהתקבלה עיקר עמדתה ביחס לפרשנות מכתב ההתחייבות, אינני נזקק ליתר טענות אדור באשר לתוקף המסמך, לרבות הטענה כי מכתב ההתחייבות נועד "לשימוש פנימי" בלבד ואינו אכיף, טענת הקיזוז, וכיוצא באלה טענות.

בטרם סיום אבהיר כי לא מצאתי כל יסוד לכך שיש לפרש את ההתקשרות בין הצדדים (ובפרט מכתב ההתחייבות) באופן המעניק הגנה מירבית לנושי החברה. בהקשר זה, לדעתי, עצם התפיסה כי נושי החברה ראויים להגנה טובה יותר מזו שראוי לה הצד השני לחוזה (חברת אדור) היא שגויה.

יצוין כי במכתב ההתחייבות של אדור כלפי החברה נרשם כי אדור מודעת לגירעונות של החברה בתקציב 2013-2014, וכי היא מתחייבת לספק לחברה את התמיכה הכלכלית הנדרשת לכיסוי הגירעונות במהלך תקופה זו ("for 2013-2014"). הצדדים נחלקו ביניהם בשאלה האם כוונת הצדדים ביחס למועד פקיעת ההתחייבות הייתה תום השנה הפיסקאלית בהודו (היינו: 31/3/14) או שמא הכוונה הייתה כי התמיכה תתפרש על כל שנות המס 2013 ו- 2014 (היינו: עד לתום שנת המס הפיסקאלית בישראל ביום 31/12/14).

משהכרעתי לעיל כי כוונת הצדדים לא הייתה שאדור תספק "רשת ביטחון" לחברה בכל מצב שהוא, אלא רק מקום שהחברה פעילה ומתפקדת, ומשהוברר כי לחברה - כיום - אין עוד "זכות קיום" מבחינת דיני חדלות הפירעון וכי פניה לפירוק, אין להיזקק להכרעה בשאלת היקף תחולתו של מכתב ההתחייבות על ציר הזמן.

סוף דבר:

אשר על כל האמור לעיל, אני סבור שאין מנוס אלא לדחות את הבקשה.

בנסיבות העניין אני מחייב את קופת הפירוק לשלם למשיבה סך של 5,000 ₪, הוצאות בקשה זו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה לפירוק חברה

  2. פירוק חברה רווחית

  3. נכס של חברה בפירוק

  4. עורך דין פירוק חברה

  5. פירוק חברה עקב סכסוך

  6. בקשת נושה לפירוק חברה

  7. ערבות לחוב חברה בפירוק

  8. עיכוב ביצוע פירוק חברה

  9. פירוק חברה חדלות פירעון

  10. היטל השבחה חברה בפירוק

  11. פטור מאגרה לחברה בפירוק

  12. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  13. הגשת תביעה נגד חברה בפירוק

  14. דוח רואה חשבון בהליך פירוק

  15. התיישנות ממועד צו פירוק חברה

  16. סמכות עניינית פירוק חברת חוץ

  17. מס רווחי הון בפירוק חברה מרצון

  18. חוק גל: בקשה לפירוק חברה חקלאית

  19. פירוק חברה עקב חוב שנוי במחלוקת

  20. בקשה לפירוק חברה על ידי המנכ''ל

  21. יחסי עובד מעביד לפני פירוק חברה

  22. צו עיכוב יציאה מהארץ בפירוק חברה

  23. אי דיווח על רווח הון בפירוק חברה

  24. פירוק חברה עקב סכסוך בין מנהלים

  25. היטל השבחה מקרקעין של חברה בפירוק

  26. הגדלת כמות הזמנות לפני פירוק חברה

  27. מע''מ על חלוקת נכסים בפירוק חברה

  28. בקשה למתן צו פירוק חברה בגין חובות

  29. תביעה נגד יועץ משפטי של חברה בפירוק

  30. זכות הסירוב הראשונה בהליך פירוק חברה

  31. רישום שעבוד על רכב בהליכי פירוק חברה

  32. האם אפשר לקיים בוררות עם חברה בפירוק ?

  33. תביעה אישית נגד אורגנים של חברה בפירוק

  34. עיכוב הליכים נגד בעל מניות בחברה בפירוק

  35. זכות עיכבון של רואה חשבון - חברה בפירוק

  36. העדפת נושים אסורה בעל מניות בחברה בפירוק

  37. צו עיכוב יציאה מהארץ נגד מנהל חברה בפירוק

  38. תניית שימור בעלות בתוצרת חקלאית לחברה בפירוק

  39. קיזוז בגין יתרת חוב בחשבון בנק של חברה בפירוק

  40. ערעור על חיוב אישי של בעל מניות בחברה בפירוק

  41. האם "הימנעות מביצוע התשלום" עילה לפירוק חברה ?

  42. סמכות להורות על המשך דיון בתביעה נגד חברה בפירוק

  43. המפרק הנוכחי ביקש להגיש תביעה אישית נגד המפרק הקודם

  44. הפקדת כספים באוצר לרכישת מכוניות מחו''ל - פירוק חברה

  45. בקשת מפרק הזמני של חברה להורות לחברה זרה בהודו להעביר כספים לקופת הפירוק

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון