נוכחות במקום ביצוע העבירה כעילה למעצר עד תום ההליכים

נוכחות במקום ביצוע העבירה כעילה למעצר עד תום ההליכים בית המשפט ציין בע"פ 319/88 אלמליח נ' מדינת ישראל (פ"ד מג(1) 693, 698, פסקה 8): "הלכה היא כי "נוכחותו של אדם במקום ביצועה של עבירה, כשהיא לעצמה, הרי היא עובדה נייטראלית. (על התביעה להוכיח) שנוכחותו נועדה לסייע למבצע העבירה באחת מדרכי הסיוע... אך אם הנוכחות, כעולה מן הנסיבות האופפות אותה, איננה מקרית, יש בה- בנוכחות גופה- כדי להוות הוכחה לכאורה, שהיא אכן נועדה לסייע למבצע העבירה באיזו מדרכי הסיוע המוכרות... ובמקרה אשר כזה מוטל על הנאשם לסתור את ההנחה הלכאורית, המסתברת מן הנסיבות, ושעל פי ההיגיון וניסיון החיים מעידה היא עליו, שנוכחותו במקום ביצוע העבירה נבעה משותפותו לעבירתו של המבצע. משנוצרה ההנחה האמורה, הנאשם "רשאי להביא ראיות, או ליתן הסברים, שיש בהם כדי להראות, כי ההנחה ההגיונית אינה הגיונית כלל ועיקר, או כי עוצמתה של ההנחה, לאור הסבריו, אין בכוחה לקיים את מידת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי". בהמשך נקבע בפסק הדין הנ"ל: "ניסיון החיים מלמד, כי מבצעי עבירה - ובמיוחד עבירה חמורה - אינם מזמינים "משקיפים" לארח להם לחברה בעת ביצועה של עבירה; וכל עוד לא מוכח אחרת - רשאי בית המשפט לראות ב"נוכחות" כאמור, בסיס לקביעת אחריות לביצוע העבירה". מבוא 1. בפניי בקשה להורות על מעצרו של משיב 1 עד לתום ההליכים. נגד המשיבים הוגש ביום 1.7.14 כתב אישום המייחס למשיבים עבירה של רצח על פי סעיף 300(א)(2) וסעיף29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין ועבירות בנשק, לפי סעיף 144(א) ו (ב) וסעיף 29 לחוק העונשין. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה נגד המשיבים בקשה להורות על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. כמו כן, נגד נאשם נוסף הוגש כתב אישום נפרד וזהה בת"פ 793-07-14 וכן בקשה למעצר עד תום ההליכים במ"ת 827-07-04. 2. ביום 3.9.14 ,לאור הסכמת ההגנה לקיומן של ראיות לכאורה, הורה כב' השופט יחיאל ליפשיץ על מעצרו של יורי עד לתום ההליכים. עובדות כתב האישום 4. במועד הרלוונטי לכתב האישום עבד המנוח כשומר לילה במפעל "לפידות" באזור התעשיה הדרומי בקיסריה (להלן:"המפעל"). המשיבים הינם אחים וחבריו של יורי. עובר לתאריך 22.5.10, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, קשרו המשיבים ויורי קשר לרצוח את המנוח ביריות. במסגרת הקשר ועל מנת לקדמו, ערכו המשיבים ויורי תכנון והכנות שכללו, בין היתר, הצטידות ברובה M16 ובתחמושת, מעקבים אחרי המנוח, הכנת נתיב בריחה ורכב מילוט. בתאריך 22.5.10 בשעות הערב, הגיע המנוח לעבודתו במפעל במסגרת הקשר ועל מנת לממשו ובהתאם לתכנון המוקדם, סמוך לחצות, הגיעו המשיבים לאזור המפעל ברכב בו נהג המשיב, כשהם מצויידים בנשק ובתחמושת אותם החזיקו ונשאו בלא רשות על פי דין. משיב 2 ויורי ירדו מהרכב והגיעו רגלית, כשבידיהם הנשק והתחמושת לאזור השער האחורי של המפעל וארבו למנוח שערך באותה עת סיור שגרתי במפעל. המשיב המתין לקריאה טלפונית של משיב 2 ויורי, על מנת למלט אותם לאחר ביצוע הרצח. משהגיע המנוח סמוך לשער המפעל, התקרבו משיב 2 ויורי לעברו וירו לכיוונו, בכוונה להמיתו ששה כדורים שפגעו בבטנו, בגבו ובירך שמאל של המנוח וגרמו למותו. שניים מששת הקליעים נורו במנוח לאחר שנפל ובעת ששכב על הקרקע. משיב 2 ויורי דיווחו טלפונית למשיב לבוא לאסוף אותם והאחרון הגיע ברכבו אל המקום שנקבע מראש, אסף אותם ברכבו והשלושה נמלטו מהמקום ברכבו של המשיב והותירו את המנוח במקום, מוטל על הקרקע. במעשיהם כמתואר לעיל, קשרו המשיבים ויורי קשר לרצוח את המנוח וגרמו בצוותא חדא, בכוונה תחילה למותו והמיתו אותו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה. כמו כן, החזיקו המשיבים ויורי בצוותא חדא נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין להחזקתם ולנשיאתם. 21. די בראיות לכאורה המלמדות בדבר הסעת המשיב את יורי ואת רוני לזירת העבירה והסעתם חזרה מזירת העבירה בכדי לקשור את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו. 23. בהינתן הדעת לאמור לעיל, מן הראוי להזכיר את קביעת הפסיקה בעניין "מקבילית הכוחות" הקיימת בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חירותו של נאשם - ככל שעוצמת הראיות קטנה יותר ובחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, כך תגדל הנכונות לשחרר לחלופת מעצר. ולהיפך - ככל שהראיות לכאורה חזקות וחד משמעיות יותר ובהתקיים שאר התנאים להורות על מעצר, כך תקטן הנכונות להסתפק בחלופת מעצר (ראה בש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 8.8.11). עוד אפנה בעניין זה לדברים הבאים שהובאו בבש"פ 9284/12 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן, (ניתן ביום 1.1.13): "אכן, על פני הדברים, דומה כי מסוכנותו של המשיב 2 היא גבוהה, המעשים המיוחסים לו הם מן החמורים בספר החוקים. אולם, הלכה היא ככל שהתשתית הראייתית הלכאורית חלשה יותר, כך תגדל הנכונות לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (ראו למשל: בש"פ 5837/00 יצחק נ' מ"י ( 28.8.00))" . מעצרמעצר עד תום ההליכים