העברת שליטה בחברה ציבורית

העברת שליטה בחברה ציבורית

לקיומו של בעל שליטה בחברה ניכרות השלכות משמעותיות ביותר על פעילותה ועל כל הצדדים הנוגעים לה, לרבות בעלי מניותיה, נושיה ומנהליה (ראו: עניין תרו, בפסקה 53 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה; רע"א 779/06 קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ נ' ממן (28.8.2012) בפסקה 29 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה (כתוארו אז) א' רבלין). במישור המשפטי, דיני התאגידים ודיני ניירות הערך עורכים הבחנה ברורה בין חברה בה קיים בעל שליטה ובין חברה שאין בה בעל שליטה. מטבעה, השליטה בתאגיד מעניקה למחזיק בה זכויות וכוח השפעה "עודפים" על אלה של יתר בעלי המניות ועל כן, להיווצרותה של שליטה בחברה קיים ערך כלכלי ממשי. בהתאם, על דרך הכלל לרכישת "מניות שליטה" בחברה נלווה תשלום נוסף על "מחיר השוק" של המניות, המכונה "פרמיית שליטה".

היות ומניותיה של החברה הציבורית נסחרות בציבור הרחב שלא במישרין, אלא באמצעות "גורמי ביניים" (הבורסה וחברי הבורסה), בצורה "אנונימית", ללא משא ומתן ומבלי שהמוכר יכול לעמוד על זהות הרוכש ומניה וביה על כוונותיו, מתעורר החשש כי בעל מניות כזה או אחר יקבל לידיו את השליטה בחברה, מבלי שהצד המוכר ויתר בעלי המניות ידעו על כך ויכלכלו צעדיהם בהתאם. מצב דברים זה, בו לא ניתן לזהות את היווצרותה של השליטה בחברה, עלול לעורר מספר קשיים וכשלי שוק. כפי שפירטה כב' השופטת א' פרוקצ'יה בעניין תרו:
"הבעייתיות המרכזית ברכישת שליטה לראשונה מתמצית, אפוא, בעניינים העיקריים הבאים: ראשית, העדר מעורבות של בעלי המניות בהליך רכישת השליטה עלול לאפשר השתלטויות בלתי יעילות מבחינה כלכלית שמאפייניהן הכוללים, ובכלל זה - זהותו של רוכש השליטה, חוסנו הכלכלי, מצב השוק, וכיוצא באלה, עלולים להסב נזק לחברה ולבעלי מניותיה; שנית, העדר פיקוח חיצוני על רכישת השליטה עלול להביא לכך שעקב חוסר מידע ותיאום בין בעלי המניות, מחירן של המניות ברכישה לא יגלם את פרמיית השליטה המגיעה עבורן במסגרת הרכישה; ושלישית, בהעדר הסדר פיקוח חיצוני, עלול להיפגע השוויון בין בעלי המניות בחברה לצורך מכירת המניות לבעל השליטה בתנאים שוויוניים" (שם, בפסקה 56).

על כן, בסעיפים 335-328 לחוק החברות ביקש המחוקק לקבוע הסדר קוגנטי, המסדיר את האופן בו ניתן לרכוש "לראשונה" שליטה בחברה ציבורית, הוא מנגנון "הצעת הרכש המיוחדת". במסגרת הצעת הרכש המיוחדת מחויב רוכש השליטה לפנות בצורה מסודרת לכלל בעלי המניות, באופן שוויוני ובכפוף לחובת גילוי מוגברת (לפי תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000), ולקבל את הסכמתם של רוב הניצעים שהביעו עמדתם ביחס להצעה, כאשר במניין הקולות לא מובא בחשבון קולו של כל מי שיש לו עניין אישי בקבלת ההצעה (להרחבה נוספת אודות הצעת הרכש המיוחדת, תנאיה והרציונלים שביסודה, ראו: ע"א 7389/04 נוסבאום-אריגי ריפוד בע"מ נ' פויכטונגר (11.1.2009) בפסקאות 10-6; עניין תרו, בפסקאות 74-54 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה; דברי ההסבר להצעת חוק החברות, התשנ"ו-1995, ה"ח 2432, בעמ' 114-107 (להלן: "הצעת חוק החברות")).

ודוק, מושג ה"שליטה" בתאגיד הינו מורכב ורב פנים. פרשנותו בכל עניין ועניין הינה פונקציונאלית, בהתאם לתכליות ולפונקציה אותן הוא נועד להגשים (ראו: תא (ת"א) 48851-02-12 מטרת מיזוג חברות בע"מ נ' אולטרה שייפ מדיקל בע"מ (16.7.2012) בפסקאות 115-92; עניין פלד-גבעוני, בפסקאות 583-568). בעוד שככלל חוק החברות מאמץ את הבחינה ה"איכותית" לשליטה בחברה, מנגנון הצעת הרכש המיוחדת מאמץ בחינה "כמותית" לשליטה - 25% או 45% מזכויות ההצבעה בחברה, כאשר אין בעל מניות אחר בחברה המחזיק בשיעור מניות זהה או יותר. הטעם העיקרי לכך הינו שבהיעדר כלל "כמותי" מעין זה, זיהוי היווצרותה של שליטה בחברה עלול להיות קשה מאוד ואף בלתי אפשרי, גם בבחינה מעמיקה בדיעבד ובוודאי במהלך המסחר במניות ו"בזמן אמת". על כן, קבע המחוקק כלל מספרי, ברור ויציב (הגם שהינו "שרירותי"), המאפשר את זיהויה של רכישת השליטה לראשונה בחברה ובהתאם, את החלתו של מנגנון הצעת הרכש המיוחדת, בפשטות וביעילות.

כך, סעיף 328(א) לחוק החברות מאפשר לבעלי מניותיה של החברה הציבורית לסחור במניותיהם, אף מבלי שידעו את זהותו של הרוכש ואת כוונותיו, תוך הסתמכות על הידיעה כי אין ביכולתו לחצות את רף ההחזקות של 25% או 45% ממניות החברה ללא ידיעתם וללא הסדרה "קולקטיבית" ומפוקחת של מכירת השליטה בחברה. היטיבו לעמוד על כך מ' ימין וא' וסרמן, כדלקמן:
"לכאורה ההנחה הסמויה בסעיף 328 לחוק החברות היא כי שיעור החזקות הנמוך מ-25 אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה ציבורית אינו מקנה יכולת לכוון את פעילותה...עם זאת באופן מעשי גם שיעור זכויות הצבעה הנופל מרוב מוחלט יקנה לעתים קרובות שליטה בחברה ציבורית... בהתחשב בפיזור המניות בחברה ציבורית ובגורמים אחרים, לעתים החזקת 40 אחוזים, 25 אחוזים או אפילו 15 אחוזים מכוח ההצבעה מקנה שליטה אפקטיבית בחברה, ואין הדבר ניתן לבירור באמצעות חישוב אריתמטי גרידא. לפיכך קשה להצביע על שיעור ספציפי בזכויות הצבעה, היוצר שליטה בחברה ציבורית, ובחירה בכל שיעור כאמור תהיה שרירותית במידת מה... קביעת שיעורי ההחזקות של 25 אחוזים ו-45 אחוזים בזכויות ההצבעה נועדה ליצור ודאות בשוק גם במחיר אי-דיוק באשר לנקודה המשוערת שבה מושגת שליטה... [מעבר לכך - ח' כ'] ללא קשר לשאלת היווצרות השליטה בפועל, בעצם קביעתו של סעיף 328 לחוק החברות גלומה משמעות כלכלית חשובה. אם אין בחברה ציבורית אדם המחזיק 25 אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה, מניחים בעלי המניות כי על פי הוראות החוק לא ניתן יהיה לחצות סף החזקות זה מבלי ששאלת בעלי השליטה בחברה והפרמיה המגיעה בעדה תוכרע על-ידם. בדומה לכך בחברה ציבורית שאין אדם המחזיק למעלה מ-45 אחוזים מזכויות ההצבעה בה, בעלי המנויות מצפים לקבל תמורה עם חציית סף החזקות זה" (תאגידים וניירות ערך, בעמ' 725-723; וראו גם: עניין תרו, בפסקה 65).

בעוד הרף הכמותי של 25% מבטא רכישת שליטה לראשונה בחברה, הרף הכמותי של 45% מבטא את ביצורה של השליטה בחברה. בקביעת הרף ה"דו-שלבי" הכיר המחוקק בכך ששליטה עשויה להתבטא בעוצמות שונות ובכך שאין דין שליטה בחברה כדין שליטה "קבועה" ברוב מוחלט של למעלה מ-50% מזכויות ההצבעה בה. "שליטה קבועה" ברוב מוחלט מעניקה למחזיק בה זכויות וכוח השפעה "עודפים" על זה של בעל מניות המחזיק בשליטה בשיעור נמוך יותר. כך, בהחזקת שליטה קבועה מבטיח בעל השליטה כי לא תירכש בידי אחר דבוקת שליטה אופוזיציונית לו, בשיעור החזקות דומה או גבוה יותר (ראו גם: הצעת חוק החברות, בעמ' 112). משכך, בדומה להיווצרות שליטה לראשונה, גם לחציית הרף של 50% מזכויות ההצבעה בחברה ניכרת השלכה ממשית על פעילותה ועל כל הנוגעים לה, וקיים לה ערך כלכלי ממשי. בהתאם, אותם הקשיים הנובעים מאופי המסחר - הבלתי-ישיר, הדינאמי וה"אנונימי" - במניותיה של החברה הציבורית, העומדים ביסוד קביעת הסדר הצעת הרכש המיוחדת, כמפורט לעיל, מתעוררים גם כאשר נוצרת לראשונה בחברה "שליטה קבועה" ברוב מוחלט.

במאמר מוסגר יוער כי קביעת הרף של 45%, חלף הרף של 50% בדיוק, נועדה למנוע מצב של ביצור שליטה בפועל, בשיעור החזקות קרוב ל-50%, מבלי שתוגש הצעת רכש, באופן הנוגד את הוראות החוק ותכליתו; כמו כן, יוער כי קביעת רף אחד של 45% (או 50%) בלבד, ללא הרף של 25%, עלולה הייתה להביא למצב בו נרכשת שליטה דה-פקטו בחברה, בשיעור החזקות משמעותי (כגון 25% מזכויות ההצבעה), מבלי שיופעל מנגנון הצעת הרכש המיוחדת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון