דחיית תביעה בטענה להחזרת כסף שהופקד בנאמנות אצל עורך דין

דחיית תביעה בטענה להחזרת כסף שהופקד בנאמנות אצל עורך דין

א. ההליך

1. בתביעתה שלפני עותרת התובעת, חברת לב הניקיון שביהלום בע"מ, לכך שהנתבע יחויב להשיב לה סך 125,000 ₪, כערכו לתאריך הגשת התביעה (5.5.2009).


2. לטענת התובעת, בתאריך 23.9.2003 העבירה לידיו הנאמנות של הנתבע סכום של כ- 130,000 ₪, שנועד לסילוק חובות שונית שהתובעת הייתה חייבת לנושיה, והנתבע, במקום שיעשה שימוש בסכום הכסף שהופקד בידו בנאמנות, למטרה לשמה הופקד, העביר את הסכום לחשבונו, בתור שכר טרחת עורך דין.

בתביעתה עותרת אפוא התובעת, לחייב את הנתבע להשיב לה את כספי הנאמנות שהופקדו בידיו, ואשר, להשקפתה של התובעת, נגזלו על ידו שלא כדין.


ב. התובעת והסמכות להגיש התביעה בשמה

3. התובעת היא חברה פרטית, ולה שני בעלי שליטה, הם עו"ד X X והגב' X X. למעשה את כוחותיה של הגב' X X, הפעיל עבורה אביה, מר עמוס X. למעשה מדובר היה בשותפות של שני צדדים, אשר התנהלה במבנה של חברה פרטית בע"מ.


4. בשנת 2003 נתגלע סכסוך עמוק בין בעלי השליטה בתובעת, והתובעת הפכה להיות חדלת פירעון. באותה עת היו לתובעת נושים רבים, ועל פי עדותו של עו"ד X, אשר אף ייצג את התובעת בהליך שלפני, סכום הכסף שהופקד בידיו של הנתבע, הופקד כדי שישמש לצורך טיפול בענייניה המשפטיים של התובעת ופירעון חובותיה של התובעת. הטיפול בענייניה של התובעת נמסר לנתבע על ידי מר X, שאף העביר את סכום הכסף הנזכר לנאמנותו של הנתבע. מעדותו של מר X עולה, שחרף היותו שותף מרכזי בשותפות, שחלקו בה מחצית (50%), הוא כלל לא ידע על כך, שעו"ד X הפקיד את הסכום הנזכר בידיו של הנתבע.


5. לאורך המשפט שהתנהל בפני שב הנתבע וטען, כי התביעה הוגשה על ידי עו"ד X בלא שהתובעת הסמיכה אותו להגישה. טענה זו, יש להודות, אינה טענה בעלמא על רקע היחסים הקיימים בין בעלי השליטה בחברה. עם זאת, מתברר, שכאשר סכום הכסף הופקד בידיו של הנתבע, לא דקדק הנתבע בסמכותו של עו"ד בר - לב להפקידו וליצור לכאורה את הנאמנות עבור החברה, וכבר ציינתי, שמר X העיד, כי כלל לא ידע על כך. ואולם, כשם שהנתבע לא דקדק בסמכותו של עו"ד X להפקיד את הכסף בידיו, כך לא יהיה זה נכון לדקדק בשאלה, האם עו"ד X הוסמך על ידי התובעת לתבוע מאת הנתבע הסברים על אשר אירע לכסף, ולדרוש את השבת הסכום.


6. להשלמת התמונה אציין בהערת אגב, כי בתאריך 11.1.2010, החליטה כב' הרשמת (כתוארה אז) ת' שרון נתנאל, לקבל את טענותיו של הנתבע, כי התביעה הוגשה בשם התובעת, בלא שלעו"ד בר - לב הוענקה הסמכות להגשתה. בפסק דין שניתן, מחקה אפוא כב' הרשמת את התביעה על הסף, וחייבה את עו"ד בר - לב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

בעקבות זאת הגישו התובעת ועו"ד X ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 1538/10), ובפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים בתאריך 24.2.2011, פסק הדין שניתן בבית משפט זה, ולפיו נמחקה התביעה, בוטל.




ג. תמצית טענות התובעת

7. טענות התובעת נשמעו למעשה מפיו של עו"ד X, הוא הרוח החיה העומדת מאחורי תביעת התובעת שלפני. כאמור לעיל, טענת התובעת היא, כי הפקידה בידי הנתבע סכום כסף, שנועד לשמש לסילוק חובות התובעת לנושיה, והנתבע זקף את הסכום שהופקד בידו לזכותו, בתורת שכר טרחת עורך דין. לטענת התובעת, הנתבע הפר את חובותיו כנאמן ועשה שימוש בסכום הכסף שהופקד בידו שלא לשם מטרת הנאמנות. התובעת מוסיפה וטוענת, כי בשום מקרה לא נחתם עם הנתבע חוזה בכתב בגין השירותים המשפטיים שהתבקש להעניק לתובעת, והנתבע לא מסר פירוט בדבר השירותים המשפטיים שנתן לה בפועל. עוד טוענת התובעת, כי הנתבע לא הגיש לתובעת חשבונות שוטפים עבור השירותים שהעניק לתובעת, ולא מסר לה פירוט של שעות העבודה שהשקיע עבורה בעניינים השונים בהם טיפל עבורה.


8. התובעת מוסיפה וטוענת, כי פנתה אל הנתבע על מנת לקבל פירוט מה עלה בגורל סכום הכסף שהופקד בידיו, ורק במכתבו של הנתבע, הנושא תאריך 21.5.2005, הואיל הנתבע למסור לה את הפירוט שביקשה, ואז התברר לה (וליתר דיוק התברר לעו"ד X), כי מרבית הסכום נזקפה על ידי הנתבע לזכותו.

על כן, לטענת התובעת, יש לחייב את הנתבע להשיב לה את הסכום שהופקד בידיו, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה.


ד. תמצית טענות הנתבע

9. הנתבע מודה כי סכום הכסף הנטען אכן הופקד בידו, אך לטענתו, הוא עשה בו שימוש שנועד להגשמת המטרה לשמה הופקד. לטענת הנתבע, הגשת התביעה נגדו על ידי התובעת, אינה אלא כסות שנוח לו לעו"ד X להשתמש בה, באשר מניעיו של עו"ד X הם נקמניים וזרים לאינטרסים של התובעת, והמניע העיקרי העומד ברקע הדברים הוא, שלקוחה פלונית, שהייתה מיוצגת בשעתו על ידי עו"ד בר - לב, עברה לטיפולו של הנתבע.

עוד מוסיף הנתבע וטוען, כי מטרת הפקדת סכום הכסף בידו הייתה בראש ובראשונה להציל את עורו של עו"ד בר - לב. נטען על ידי הנתבע, כי נוכח המצב הכספי הקשה אליו נקלעה החברה, בעקבות הסכסוך שפרץ בין בעלי השליטה בה, החברה לא יכלה לפרוע את חובותיה לנושיה, והיה חשש שאלה יפעלו באופן אישי כלפי עו"ד X. עו"ד X שחשש שאם יינקטו נגדו הליכי פשיטת רגל, הוא יאבד את הרשאתו לפעול כעורך דין, הפקיד את הכסף בידיו של הנתבע, מבלי ששותפיו לחברה ידעו זאת, כדי שישמש בראש ובראשונה לחילוצו של עו"ד X מהמצב אליו נקלע.


10. לטענת הנתבע, במסגרת ההליך שלפני לא עומדת לדיון השאלה, האם הוא היה זכאי לשכר טרחה בסכום כזה או אחר, שכן התביעה הוגשה כתביעה נגד נאמן להשבת סכום הכסף שהופקד בידו, ובמסגרת זו, יש לבחון האם הנאמן אכן עשה שימוש פסול בסכום הכסף שהופקד בידו אם לאו. עוד הוסיף הנתבע וטען, כי מדברים שמסר עו"ד X עצמו, במסגרת חקירה שהתנהלה נגדו במשטרה - עקב תלונה שהוגשה נגדו על ידי שותפיו לחברה, בעוון שליחת יד בכספי החברה - ניתן ללמוד על כך שאף לפי גרסת עו"ד בר - לב הנתבע פעל כדין, ולמעשה, יש בדבר משום הודאת בעל דין, המצדיקה דחייתה של התביעה.


ה. סכום הכסף שהופקד והפעולות שנעשו בו

11. על סכום הכסף שהופקד בידיו של הנתבע, והפעולות שנעשו בו, ניתן ללמוד ממכתבו של הנתבע מתאריך 21.7.2005, אשר נשלח לעו"ד בר - לב. מכתב זה צורף כנספח ד' לתצהיר עדותו הראשית של עו"ד בר - לב (אשר סומן כמוצג ת/2).


12. כעולה מהמכתב האמור, הסכום הכולל שהופקד בידיו של הנתבע הגיע כדי הסך 139,505.75 ₪. סכום זה לא הופקד בהפקדה חד פעמית, אלא בהפקדות שונות החל מתאריך 28.10.2003 ועד 4.8.2004.

על פי הפירוט המופיע במסמך האמור, בתאריך 6.11.2003 הועבר לעו"ד בר - לב סך 2,250 ₪, ונטען כי הדבר נועד לשמש אותו לתשלום אגרת משפט. בנוסף לכך, בתאריך 2.12.2003 הוחזר שיק על סך 15,000 ₪, והחשבון חויב בהתאם לכך, ובתאריך 31.12.2003 שולם מתוך חשבון הנאמנות סך 4,000 ₪ לאחד מנושי התובעת, על פי פשרה שנעשתה.

עוד ועל פי המכתב האמור, כל יתרת הכסף שהייתה מופקדת בחשבון הנאמנות, שימשה לתשלום עמלות הבנק (בסכומים קטנים), ובעיקר שימשה לתשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע.


ו. על העדים המרכזיים

13. כל אחד מהצדדים התייחס למהימנותו של הצד שכנגד, ולכך אקדיש מספר מילים.


14. העדים המרכזיים היו כמובן עו"ד X מן הצד האחד, שהעיד בשמה של התובעת, והנתבע עצמו, שהעיד בשם עצמו. שני עדים אלה, שכחו משום מה "שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי, פרק ג', פסוק י"ז), ולאורך כל המשפט לא חסכו זה מאוזניו של זה, וכמובן מאוזני שלי, השמצות שלעיתים אף הגיעו כדי קללות של ממש. עו"ד X הגדיל לעשות, ועל שאלות פשוטות יחסית שנשאל בחקירתו הנגדית השיב בתשובות ארוכות ומייגעות, תוך שהוא מושך את התשובה ומאריך אותה כדי שיוכל לחזור, פעם אחר פעם, על דעתו בדבר העדר יושרו של הנתבע. גם הנתבע לא טמן ידו בצלחת, ובמהלך חקירתו הנגדית את עו"ד בר - לב אף כינה אותו "חלאת המין האנושי".


15. מעניינות במיוחד תשובותיו של עו"ד X במהלך החקירה הנגדית, לשאלות הנתבע, מדוע לא הפסיק את הקשר עם הנתבע כאשר סבר כי הוא אינו ישר, ועל כך השיב:

"ש. יש לך עו"ד גנב, ואתה רוצה שהוא ימשיך לייצג אותך?
ת. בוודאי, כולם יודעים שאתה גנב. אני בניתי על זה, לפי המוניטין של ... אתה התפארת בפני ..."
ש. איך אתה רוצה לשכנע את בית המשפט שלפניך עו"ד גנב, אבל האינטרס שלך הוא שימשיך לייצג אותך?
ת. גם אם יש עו"ד שאינו ישר, באותה תקופת זמן לקחת ממני כספים הוא לא יכול כי אין לי, אבל אין ספק שעו"ד לא ישר כמוך, הוא נשק מעולה כלפי נושים של החברה, כדי להקטין את החובות של החברה."

צא וראה: עו"ד X מודה למעשה בכך, שמלכתחילה סבר שהנתבע אינו אדם ישר, אך בחר להפקיד בידיו את הטיפול המשפטי בענייניו, כיוון שסבר שחוסר היושר של הנתבע, ישמש אותו היטב במאבקיו המשפטיים מול נושי התובעת. מוזר עוד יותר הדבר, שכאשר אדם סבור שבא כוחו אינו אדם ישר, אין הוא טורח לחתום עמו על הסכם בכתב בדבר מתן השירותים המשפטיים על ידו. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור עדותה של עו"ד הגב' X, היא רעייתו של עו"ד X. עו"ד הגב' X העידה, כי היה לה ניסיון רע קודם עם הנתבע, שלטענתה נטל לעצמו סכומי כסף שלא כדין, בשעה שייצג את אמה (וראו: עמ' 11 לפרוטוקול, שורה 12; עמ' 16 שורות 13 עד 16).


16. מכל מקום, סאת ההשמצות, שנשמעו במהלך שמיעת הראיות, הוגדשה על ידי שני הצדדים כאחד. מספר פעמים הערתי על כך לעו"ד X, אך הוא בחר שלא ליתן משקל להערותי, ולעיתים התרשמתי כאילו הוא נהנה לנצל את דוכן העדים כדי להטיח בנתבע את השמצותיו. דברים אלה פגעו במידה קשה במידת האמון שאני מוכן לתת בעדותו של עו"ד X, שהיא, כאמור, העדות המרכזית מטעמה של התובעת. במיוחד אמורים הדברים כאשר עלי לבחון, על סמך עדותו של עו"ד X, שאינה נתמכת במסמך בכתב, מה הייתה מטרות הפקדת סכומי הכסף בידיו של הנתבע, ומה הוסכם בין עו"ד X והנתבע בנוגע לשימוש שיעשה בסכומי כסף אלו.


ז. דיון והכרעה

17. קשה לקבל את טענת התובעת, כי סכום הכסף שהופקד בידיו של הנתבע, נועד לשמש לתשלום חובותיה של התובעת לנושיה. הטעם לכך מצוי בדברים שאמר עו"ד X במהלך חקירתו הנגדית, בעמ' 24 לפרוטוקול (בשורה 6, בתשובה לשאלות בית המשפט):

"ש. כאשר הפקדת לטענתך, בידיו הנאמנות של הנתבע, את הסך 125,000 ₪, מה היו חובות החברה?
ת. כשהפקדתי את הסך של 139,505 ₪ בידיו של הנתבע, היו לי חובות משוערים של מאות אלפי ₪, כאשר למיטב זכרוני, בפועל הייתה לי רק תביעה משפטית אחת על כ- 100,000 ₪ ומשהו.
ש. זאת אומרת שעם הסכום הזה צפית לכסות את כל החובות?
ת. כמובן שלא את כל החובות, אך קיוויתי שאכן הנתבע יצליח בסכום של 140,000 ₪ לסגור חובות גבוהים יותר, כאשר היה ברור גם לי וגם לנתבע שעיקר המאמץ זה לא להציל את החברה, אלא להציל אותי, ולכן אני, כעו"ד X, שחשוב לי הרישיון שלי, חשוב לי לא להיות פושט רגל, אבל גם לנתבע המסר היה שיציל אותי ולא את החברה."

עתה יצא המרצע מן השק, וניתן לכאורה הסבר מדוע שותפיו של עו"ד X בתובעת, לא ידעו על הפקדת סכום הכסף בידיו של הנתבע. על פי ההסבר שמסר עו"ד X, הסכום כלל לא נועד להציל את התובעת אלא אותו עצמו. הפקדת סכום הכסף בידיו הנאמנות של הנתבע נועדה ליצור לעו"ד X קרן כספית, שאינה מצויה בידיעת שותפיו, כדי שהכספים המופקדים בה אינם נתונים לשליטה כלשהי של שותפיו, והם מיועדים בראש ובראשונה להציל אותו עצמו.


18. כאמור, מטעם התובעת העידה לפני אף עו"ד הגב' אילת X, אשתו של עו"ד X. עו"ד הגב' X מסרה בתצהיר עדותה הראשית (אשר סומן כמוצג ת/1), כי נכחה בפגישה שהתקיימה במשרדו של הנתבע, ביחד עם עו"ד X, וכך מסרה:

"בישיבה זו במשרדו של [הנתבע] הבהרתי לו גם אני בנוסף לדבריו של בעלי אליו, כי מלוא הכספים אשר יועברו לחשבון הנאמנות של החברה, אשר ייפתח, על ידו, מיועדים רך ורק להשבת חלק מחובות החברה לנושים השונים."

דבריה אלה של עו"ד הגב X, אינם עולים בקנה אחד עם דבריו של בעלה, ומתקשה אני לבסס ממצאים עובדתיים על דבריה.


19. נוכח הודאתו המפורשת של עו"ד X בכך שהסכום שהופקד בידיו הנאמנות של הנתבע היה נמוך יחסית לסכום חובותיה של התובעת, אין אני מקבל את גרסתו של עו"ד X, כי הוסכם מלכתחילה, שהסכום שבנאמנות ישמש לכיסוי חובות התובעת. לעומת זאת, מכיוון שמדובר למעשה בקרן הצלה פרטית, שנועדה בראש ובראשונה להציל את עו"ד X עצמו, מסתבר בעיני, שהוסכם, בין במפורש ובין מכללא, שסכום הכסף שהופקד בנאמנות בידיו של הנתבע, ישמש גם למימון ההוצאות המשפטיות, לרבות שכר טרחתו של הנתבע בעניינים שהוא יטפל בהם, בין אם עבור עו"ד X עצמו ובין אם עבור התובעת. בהקשר זה אוסיף, כי ככל הנראה, טיפולו של הנתבע בענייניו של עו"ד X אכן הצליח, ועובדה היא שעו"ד X לא איבד את רישיונו. עוד יש לציין, כי בשום שלב לא הראה עו"ד X, כי הוא או התובעת מימנו את שכר טרחתו של הנתבע ממקורות אחרים, חיצוניים לסכום הכסף שהופקד בידי הנתבע בנאמנות.


20. על עומק הסכסוך בין עו"ד X ושותפיו, ניתן ללמוד מדברים שמסר מר עמוס X במסגרת הליכים שהתנהלו בתיק אחר. באותו הליך ייצג עו"ד X את אחד מנושי התובעת, וכך הצהיר מר X (וראה סעיף 9 למוצג נ/15):

"אין לי אלא להשתמש במילים חריפות אשר שגורות בפיו של בא כוחו הקודם של ב"כ הזוכה, הוא עו"ד X, כי המדובר בבן נעוות המרדות, רמאי נוכל ושקרן. חזקה על עו"ד X, בא כוחו הקודם אשר ב"כ הזוכה שיתפו בכל צפונותיו מעשה תחבולותיו ומעשי המרמה אשר בהם הוא מעורב כדבר שבשגרה, שיודע היטב על מה הוא מדבר, ועל כך עוד אפרט."

כיוון ששותפיו של עו"ד X סברו, כי הוא גזל סכומי כסף מהתובעת והעבירם לכיסו הפרטי, הגישו הם תלונה למשטרת ישראל, ואז נחשפה העובדה, שעו"ד X הפקיד סכומי כסף בידיו של הנתבע בלא ששותפיו ידעו על כך (וראה סעיף 49 לתצהיר הנזכר).


21. בתאריך 10.1.2006 הוזמן עו"ד X לחקירה במשטרה, וההודעה שנגבתה ממנו סומנה כמוצג נ/12. במסגרת חקירתו השאל עו"ד X, בין היתר, שאלות שונות בנוגע לסכומי הכסף שהופקדו בידיו של הנתבע, ולהלן אביא את התשובות שנתן. קודם לכן תודגש העובדה, שחקירתו של עו"ד X התקיימה כ- 6 (שישה) חודשים לאחר שקיבל את המכתב מהנתבע (מתאריך 21.7.2005), בו פורטו הפעולות שבוצעו על ידי הנתבע בסכומי הכסף שהופקדו בידיו, והיה ידוע לעו"ד X היטב, שמרבית סכום הכסף הועבר על ידי הנתבע לחשבון הנתבע בבחינת שכר טרחת עורך דין עבור השירותים המשפטיים שהעניק, בין אם לתובעת ובין אם לעו"ד X עצמו.

ולהלן תשובותיו של עו"ד X, הנוגעות לעניינים המתבררים בתביעה שלפני:


(א) בגיליון מס' 5, בשורה 138:

" ... חשבון הנאמנות נפתח למטרה אחת בלבד. כדי שהנאמן עו"ד אבי X ינהל את החשבון בנאמנות עבור החברה והחברה בלבד, וידאג למיטב הבנתי לאינטרסים של החברה והחברה בלבד, ובניגוד אלי באם אני הייתי פותח חשבון נאמנות, שלי כעו"ד עבור החברה, יהיה פטור לחלוטין מכל התלבטות כזו או אחרת של ניגוד אינטרסים, בה יכול הייתי אני להיות מצוי. יתרה מכך, לא הייתה לי כל נגיעה ו/או השפעה על חשבון הנאמנות, וסמכתי את ידי באופן מלא על עו"ד אבי X, עו"ד של חברת לב היהלום, שיפעל לטובת האינטרס של החברה."

אזכיר, כי במהלך חקירתו הנגדית הבהיר עו"ד X, שמטרת החשבון הייתה הפוכה, והפקדת סכומי הכסף בידיו של הנתבע נועדה בראש ובראשונה להציל את עו"ד X עצמו, וכלשונו: "המסר היה שיציל אותי ולא את החברה". היכן אפוא היא האמת, האם בגרסה שמסר עו"ד X במשטרה או שמא בגרסתו שנמסרה במהלך חקירתו הנגדית, במענה לשאלות שנשאל על ידי בית המשפט?


(ב) התשובה המעניינת ביותר, הנוגעת לענייננו, ניתנה בגיליון 5, שורה 155:

"ש. אני מבין ממך שעכשיו אתה מפיל את התיק על עו"ד X שהוא אחראי ליתן הסבר היכן כל הכספים שהוזרמו במרמה לחברה, ואם אין לו הסברים להיכן הוא העביר את הכספים כנראה שהוא אחראי לכך?
ת. שלילי לחלוטין. אין ולו גם שקל אחד שניתן לייחס לו מרמה וסמוך ובטוח אני שכל ניהול חשבון הנאמנות על ידי עו"ד אבי X היה בהתאם לשיקול דעתו המקצועי והטהור כנאמן, בהתאם למידע וליעוץ המשפטי אשר קיבלתי מב"כ החברה עו"ד אבי X כך בצורה זו של חשבון נאמנות יש לפעול כדי למנוע לזות שפתיים.
ש. לא יצא לך לשאול אותו להיכן כל הכסף נעלם?
ת. אני חושב שבסוגיה זו קיבלתי ממנו תשובות שחלקן סיפקו אותי חלקן נמצאות בבדיקה ביני ובינו."

בהמשך הדברים מציין עו"ד X כי הגיש שלוש תלונות ללשכת עורכי הדין בעניין התנהגותו של הנתבע, וכן נשאל, והשיב, על הקרע שנתגלע בינו ובין הנתבע. עם זאת, נשאלת השאלה, מדוע כבר בחקירה זו לא טען עו"ד X את אשר הוא טוען לפני, דהיינו, שהנתבע שלח את ידו במרבית סכום כסף שהופקד בידו, והעבירו שלא כדין לחשבונו שלו, ותחת זאת מסר כי חשבון הנאמנות נוהל על ידי הנתבע "בהתאם לשיקול המקצועי והטהור כנאמן". הרי באותה עת ידע עו"ד X, שהנתבע גזל את כספה של החברה שלא כדין (על פי המכתב שקיבל מהנתבע מספר חודשים קודם לכן), היה מצופה שעו"ד X יציין זאת בחקירתו.


(ג) בגיליון 8, שורה 250:

"ש. עד עתה ראינו רק שאתה פעלת עבור החברה בתור עו"ד. ספר לי בבקשה מה עו"ד X עשה עבור החברה?
ת. עו"ד X ייצג את החברה בהליכים משפטיים שהחברה נתבעה בגינם, כגון תביעות אזרחיות של מאות אלפי שקלים. כמו"כ ניהל מו"מ במקומות שלדעתו ניתן היה להגיע להבנות אף מחוץ לכותלי בית המשפט. כמו כן ניהל בנאמנות עבור החברה את החשבון."

אם הנתבע ייצג את החברה בעניינים שונים, כפי שפרט עו"ד X בתשובתו, מדוע לא יהיה זכאי לזקוף לזכותו את שכר הטרחה המגיע לו, מתוך סכומי הכסף שהופקדו בידו בשם התובעת ועבורה?


ח. סיכום

22. גרסת התובעת, הנשמעת עתה מפיו של עו"ד X, כי הנתבע שלח שלא כדין יד בסכומי הכסף שהופקדו בידו, אינה עולה בקנה אחד עם תשובות שמסר עו"ד X, הן בחקירתו הנגדית במהלך המשפט והן בחקירתו במשטרה.

מהראיות שהונחו לפני עולה, כי עו"ד X נטל סכום כסף מהתובעת והפקידו בידו של הנתבע, ללא ידיעת שותפיו, וזאת כדי ליצור קרן הצלה פרטית. אין לדעתי מקום לקבל טענת עו"ד X, כי הוסכם שסכומי הכסף ישמשו אך ורק לסילוק חובות של התובעת, שכן חובות התובעת לנושיה היו גדולים עשרות מונים מסכום הכסף שהופקד בידי הנתבע. במבחני מאזן ההסתברות הנני סבור, שהוסכם בין עו"ד X והנתבע, שהכסף ישמש למימון השירות המשפטי שהנתבע התבקש להעניק, בראש ובראשונה, כדי להציל את עו"ד X עצמו מנושי התובעת. עוד מסתבר בעיני, שהיה מוסכם, בין במפורש ובין מכללא, שהנתבע יהיה זכאי לעשות שימוש בסכומי הכסף שהופקדו בידו, כדי לממן את שכר הטרחה שזכאי היה לקבל עבור השירותים המשפטיים, שהעניק לתובעת או לעו"ד X.

על כן, הנני דוחה את טענות התובעת, כי הנתבע פעל שלא כדין ובניגוד לתנאי הנאמנות, ודין התביעה להידחות.




23. לעניין הוצאות המשפט:

מהדברים שעלו לפני עולה לכאורה, שהתובעת אינה בעלת יכולת פירעון. את ההליכים בשם התובעת יזם וניהל עו"ד בר- לב. חיוב התובעת לבדה בתשלום הוצאות המשפט עלול להותיר את הנתבע לפני שוקת שוברה. על כן הנני מקבל טענת הנתבע, כי יש להשית את החיוב בהוצאות המשפט גם על עו"ד X עצמו.


ט. סוף דבר

23. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני דוחה את התביעה.

(ב) הנני מחייב את התובעת ואת עו"ד איל X ביחד ולחוד, לשלם לנתבע הוצאות משפט (כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ) בסך 25,000 ₪.

(ג) מסכום ההוצאות שעל התובעת ועו"ד X לשלם לנתבע, לפי האמור בסעיף קטן (ב) שלעיל, ינוכה הסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 24.2.2011, וזאת על פי הפסקה השניה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1538/10.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נאמנות פרטית

  2. מוסד הנאמנות

  3. נאמנות משתמעת

  4. חיוב אישי של נאמן

  5. הפרת חובת הנאמנות

  6. מיסוי ביטול נאמנות

  7. חובת הנאמנות של הבנק

  8. חובת הנאמנות של עובד

  9. חובת נאמנות של עובד מדינה

  10. החלפת מנהל קרן נאמנות

  11. מכירת נכסים ע''י נאמן

  12. בקשה לביטול מינוי נאמן

  13. חובת הנאמנות של מתווך

  14. חובת הנאמנות של אדריכל

  15. הסכם נאמנות למכירת חלקה

  16. חובת הנאמנות של עורך דין

  17. שליחות נאמנות - מה ההבדל

  18. ביטול החלטת נאמן לאשר חוב

  19. הוכחת יחסי נאמנות במקרקעין

  20. נאמנות במקרקעין: נטל ההוכחה

  21. בקשת נאמן לאישור הסדר נושים

  22. חיוב נאמן לתשלום בגין עבודה

  23. ביטול עיקול נכס שנרכש בנאמנות

  24. חובת הנאמנות של הבנק כלפי ערב

  25. החלטת נאמן לא להגיש תביעת חוב

  26. חובת ההנמקה של נאמן בתביעות חוב

  27. ערעור על החלטת נאמן להסדר מושלם

  28. התיישנות תביעה מכוח יחסי נאמנות

  29. התנגדות לשחרור כסף מחשבון נאמנות

  30. חובת הנאמנות של נושאי משרה בחברה

  31. פיצויים של קטין בנאמנות או להורים

  32. תביעת נאמן לחיוב אישי של דירקטורים

  33. עיכוב כספי נאמנות של לקוח עורך דין

  34. הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת נאמן

  35. אישור להגשת תביעה אישית נגד נאמן להסדר נושים

  36. עיכוב ביצוע פסק דין הפקדת כספים בחשבון נאמנות

  37. חובת דיווח של עורך דין על חשבון הנאמנות של הלקוח

  38. דחיית תביעה בטענה להחזרת כסף שהופקד בנאמנות אצל עורך דין

  39. זכות נאמן בפשיטת רגל לעיין בתיק דין משמעתי לשכת עורכי הדין

  40. תביעה בגין הפרת חובת נאמנות - סעיף 16(א) (1) לכללי לשכת עורכי הדין

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון