דחיית הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בהעדר "פיצוי הולם"

דחיית הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בהעדר "פיצוי הולם"

על מנת שהסדר הפשרה המוצע יהא ראוי והוגן ועל מנת שניתן יהיה לראות בו פיצוי הולם לחברי הקבוצה גם אם הוא ניתן לטובת הציבור כולו ולא ישירות לחברי הקבוצה, על הפיצוי המועבר למימון היכל הספורט להיות משמעותי יותר ביחס להיקף המימון הכולל של היכל הספורט.

זוהי החלטה בבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ובבקשה לאישורה כייצוגית (להלן: "הסדר הפשרה") מכוח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

העובדות:
1. המבקשת היא הבעלים והמחזיקה של דירת מגורים ברחוב מפרץ שלמה 70 בחולון החל מחודש מרץ 2002.

המשיבה היא עיריית חולון אשר בתחומה נמצאת דירת המגורים של המבקשת (להלן גם: "העירייה").

המבקשת והמשיבה יכונו להלן גם: "הצדדים".

2. עד שנת המס 1989 החילה המשיבה תעריפי ארנונה אחידים על דירות מגורים באזור א', היינו, בגין כל מ"ר של שטח דירת מגורים קבעה המשיבה מחיר אחיד וזהה.


על פי צווי הארנונה של המשיבה לשנים 1990-2006 תעריפי הארנונה לדירות מגורים שסווגו באזור מגורים א' נקבעו כדלקמן:
תעריף גבוה למ"ר הראשון של דירת מגורים ותעריפים נמוכים יותר ליתרת שטח הדירה שמעבר למ"ר הראשון.

3. המבקשת סברה כי השינוי בשיטת החיוב והעלאת תעריפי הארנונה על ידי המשיבה נעשו בחוסר סמכות ובחריגה מדיני ההקפאה וביקשה להשיב לה את סכומי הארנונה הכללית אשר נגבו ביתר ושלא כדין.

4. אי לכך הגישה המבקשת ביום 22.3.06 תביעה מנהלית ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית (בש"א 30687/06).
עניינה של התובענה הוא בחוקיות חיוב ארנונה במבני מגורים על פי שיטה של "תעריף מטר ראשון" לפיה נגבה "תעריף מאד גבוה למ"ר הראשון של הדירה ותעריפים אחרים אך אחידים ליתרת שטח הדירה" (ר' ס' 2.2 לתובענה).

5. ביום 7.12.06 הודיעה המשיבה על חדילת הגבייה של תעריף המ"ר הראשון בגינו הוגשה התובענה המנהלית וכי היא גובה ארנונה על פי התעריפים החדשים.
המשיבה הגישה בקשה להארכת המועד הקובע, לפי ס' 9 לחוק, וביום 14.4.08 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה.

6. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור (בר"ם 4676/08) וביום 11.2.10 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון הדוחה את הבקשה.
לאחר דחיית הבקשה הגישה המבקשת בקשה להמשך ההליכים וכך נעשה.

7. ביום 12.1.11 הודיעו הצדדים כי מתקיימים ביניהם הליכי פשרה וביום 10.3.13 הגישו בקשה לאישור הסדר הפשרה.

8. ביום 20.3.13 ניתנה החלטה המורה לצדדים להגיש בקשה מתוקנת לאישור הסדר הפשרה בהתאם לסדרי הדין בתובענה ייצוגית, לרבות נוסח ההודעה המוצע לפרסום אודות ההסדר אשר הושג בין הצדדים.

9. ביום 9.4.13 הגישו הצדדים את הבקשה המתוקנת הכוללת את הסדר הפשרה ונוסח ההודעה לפרסום.
א. חברי הקבוצה הינם תושבי העיר חולון, ששילמו ארנונה כללית לפי סיווג "מגורים" באזור א' כהגדרתו בצוי הארנונה העירוניים לתקופה המתחילה ביום 22.3.04 והמסתיימת ביום 31.12.05.
ב. עילות התביעה הן כדלקמן:

  1. חריגה מחוקי ההקפאה – הפרת ה"חוק לייצוב המשק התשמ"ה-1985" ותקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), תש"ס-2000.
  2. הפרת "חוק יסוד משק המדינה".
  3. הפרת "חוק עשיית עושר ולא במשפט", התשל"ט-1979.
  4. הפרת "חוק הארנונה הכללית (סייגים להעלאה בשנת הכספים 1990), התש"ן-1990.

ג. בבסיס התביעה עומדות שאלות עובדתיות ומשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה כשהמרכזית שבהן היא האם הפרה הנתבעת את הוראות הדין ביחס לחברי הקבוצה וגבתה כספים ביתר וללא סמכות.
שאלת חוקיותו של צו הארנונה היא שאלה המשותפת לכלל חברי הקבוצה.

ד. הסעדים הנדרשים הם השבת הכספים שנגבו מחברי הקבוצה בגין קביעת תעריף, אשר נטען כי הינו בלתי חוקי עבור ה"מטר הראשון".

ה. עיקרי הסדר הפשרה הם כדלקמן:
1) העירייה תפצה את תושבי העיר חולון בדרך של הקמת פרוייקט היכל הספורט בהיקף כולל של כ- 120 מיליון ₪.
אין מדובר בפרוייקט רגיל הממומן מהתקציב השוטף של העירייה אלא בפרוייקט מיוחד, אשר הקצאת כספים למימונו נעשתה בראיית הפשרה בתיק זה ובהתחשב בצורכי האוכלוסיה בעיר חולון.
2) הפיצוי יינתן ע"י העירייה לתושבי העיר חולון, כאשר העירייה תדווח לב"כ המבקשת ולמבקר העירייה על ההשקעות שבוצעו על ידה ותספק כל מידע רלוואנטי הנוגע לעניין, על פי בקשתם.
3) הסדר הפשרה מסלק כל טענה של התובעת בתובענה דנן ביחס לתקופה המסתיימת ביום 31.12.05, ומבלי שכל צד יודה בטענות הצד האחר.
4) העירייה תשלם לב"כ התובעת שכ"ט עו"ד בסך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ מבלי שהדבר יהווה תקדים או ראייה לגבי מקרים אחרים.
הגמול לתובעת המייצגת יהיה בסך 50,000 ₪.

10. על פי החלטה מיום 26.5.13 פורסמו הבקשה והסדר הפשרה והעתק מהם הועבר גם ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש) ולמנהל בתי המשפט.

11. ביום 20.8.13 הוגשה "עמדה ראשונית מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסדר הפשרה" (להלן: "עמדת היועמ"ש הראשונית").
בעמדת היועמ"ש הראשונית ביקש היועמ"ש כי לפני מתן עמדתו הכוללת תינתנה הבהרות מטעם המשיבה, כמפורט בעמדתו, ובין היתר "מהו היקף הנזק והיקף חברי הקבוצה, כיצד חושב סכום הפשרה אליו הגיעו והאם אכן סכום זה מהווה פיצוי ראוי, יחסית לנזק שנקבע, במסגרת הפשרה".
עוד סבר היועמ"ש כי על הצדדים לתקן את הסדר הפשרה עצמו ואת ההודעה לעיתונות, הכל כמפורט בהודעתו.

12. בתגובה לעמדתו הראשונית של היועמ"ש הגישו הצדדים, ביום 9.9.13, את תגובתם ופירטו את הנתונים אשר נדרשו ע"י היועמ"ש.

13. ביום 31.10.13, ולאחר קבלת תגובת הצדדים, הגיש היועמ"ש את עמדתו הכולל בעניין הסדר הפשרה (להלן: "עמדת היועמ"ש").
ביום 13.11.13 הגישו הצדדים את תגובתם לעמדת היועמ"ש והחלטה זו דנה, כאמור, בבקשה לאישור הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית.

טיעוני היועמ"ש:
14. הסדר הפשרה מכיל מספר כשלים אשר עיקרם הינו דרך הפיצוי המוצעת והיקפה בפועל, וכן ניסוחו של הסדר הפשרה באופן העלול להטעות את הציבור.
הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות מחייבים בחינה זהירה ע"י בית המשפט משום שיש בהם כדי לחייב ציבור שלם אשר לא היה, הלכה למעשה, צד אקטיבי להליך, ולא נתן הסכמה פוזיטיבית לתוכן הסדר הפשרה.
במצב דברים זה קיימת סכנה מובנית של ניגוד עניינים בין התובע המייצג, אשר יש לו עניין אישי גם בהשגת שכר אישי רב, לבין הקבוצה.
אי לכך טעונים הסדרי פשרה אלה אישור מיוחד של בית המשפט כתנאי לתוקפם.
היועמ"ש מוסיף כי אין מדובר בדרישה טכנית-פורמלית של אישור בית המשפט אלא בדרישה מהותית מאחר והסדר הפשרה בתביעה ייצוגית כובל את כל חברי הקבוצה התובעת להוראותיו ולהתניותיו.
משום כך ההצדקה היחידה לקיומו של הסדר פשרה היא היותו מיטיב עם חברי הקבוצה התובעת.

15. לדעת היועמ"ש אין לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית מאחר ואין הוא מיטיב באופן ישיר עם חברי הקבוצה הניתנים לאיתור.
עוד הוסיף הוא כי הפיצוי הניתן בפועל ע"י המשיבה הוא קטן משמעותית מהמוצהר באופן שאיננו משרת את התכליות שביסוד מכשיר התובענה הייצוגית ולמעשה איננו פיצוי כלל.
אי לכך הסדר הפשרה אינו הסכם ראוי והוגן ואין לאשרו.
היועמ"ש מוסיף כי דרך המלך בתובענות ייצוגיות היא מתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה הניזוקים ובענייננו, הדרך הראויה והסבירה היא השבת הכספים לחברי הקבוצה ע"י הנתבעת.

16. עיון בתוכנית הפיתוח של המשיבה שפורסמו לשנים 2013-2014, כמו גם חיפוש ברשת האינטרנט, מעלה כי בניית אולם ספורט רב תכליתי חדש הינה מטרה הנמצאת בתוכנית הפיתוח של המשיבה מזה מספר שנים.
הסכום שיוקצה בפועל כתוצאה ישירה מהסדר הפשרה לטובת הפרוייקט הינו כ- 2.85 מיליון ₪, סכום הנמוך מ- 2% הנדרשים להקמת ההיכל, מעבר למקורות המימון האחרים שבידי העירייה.
בכל מקרה, כך לטענת היועמ"ש, ואף ללא קשר לתביעה שבפנינו, היה מוקם היכל הספורט החדש כאשר חלק מהכספים המוקצבים לבנייתו הינם כספים מתקציבה של המשיבה.

17. עמדת היועמ"ש היא כי אופן הפיצוי בהסכם הפשרה מייטיב עם המשיבה אשר תהנה מפרסום חיובי ומשיפור פני העיר.
משום כך אישור הסדר הפשרה לא יקיים את מטרות החוק אלא ייטיב, כאמור, עם המשיבה/העירייה.

18. היועמ"ש מוסיף עוד כי ניתן לאתר את חברי הקבוצה, כי אין לסטות מדרך המלך שהיא השבה כספית ישירה וכי הצדדים לא סיפקו הסבר מספק לאי השבת כספים.
אם יוכח כי השבת כספים לחברי הקבוצה אינה מעשית בנסיבות העניין, ניתן להציע סעדים אחרים הקרובים לסעד של השבה.
הקמת אולם ספורט אשר ישרת את תושבי העיר הינה מטרה ציבורית ראוייה וחשובה אולם היום, 9 שנים לאחר הפגיעה לכאורה, ולאור כל האמור לעיל, ספק אם חברי הקבוצה הנפגעת יפוצו בעוד מעשה בית הדין חל עליהם.


עמדת הצדדים (המבקשת והמשיבה):
19. הצדדים הגיבו לעמדת היועמ"ש ומסרו את הנתונים שהתבקשו.
הצדדים טוענים כי אילו התקבלה התובענה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית היה על המשיבה להשיב לחברי הקבוצה, אשר שילמו ארנונה ביתר, סכום כולל מקסימלי של 3,084,711 ₪.
הקצאת סכום של 2.85 מיליון ₪ כהשתתפות בפרוייקט היכל הספורט, במסגרת הסדר הפשרה המוצע, היא סבירה.

20. היקפו הכספי של פרוייקט היכל הספורט המתוכנן הוא 120 מיליון ₪ כאשר קיימים עבורו מקורות מימון בסכום של 113,020,000 ₪, מתוכם כ- 63 מיליון ₪ ממקורות מימון עצמיים של המשיבה ו- 50 מיליון ₪ ממקורות מימון חיצוניים.
את השלמת התקציב הנדרש בסך 16,980,000 ₪ תממן המשיבה מתקציבה לרבות באמצעות הכספים שהוקצו לטובת התובענה נשוא החלטה זו.

21. אופן מתן הפיצוי הוא ראוי, בנסיבות העניין.
השבה פרטנית תהא כרוכה בעריכת חישוב פרטני עבור כל אחד מהנכסים, כשמדובר בכ- 46,718 נכסים, דבר שיהיה כרוך בהוצאות נוספות לעירייה.
סכום ההשבה הפרטני עבור כל אחד מהמחזיקים בנכסים יהיה, בממוצע, בסכום של עשרות בודדות של שקלים, סכומים אשר אינם מצדיקים את עלויות ביצוע ההשבה הפרטנית, ויהפכו אותה לבלתי מעשית בנסיבות העניין.
השבה פרטנית לא תוכל להתבצע "בלחיצת כפתור" והיא תדרוש הקצאת משאבים, לרבות כוח אדם, בעלות ניכרת מכספי הציבור.
מאזן העלות מול התועלת נוטה בבירור לטובת מתן סעד לטובת הציבור, כמוצע בהסדר הפשרה, במקום ביצוע השבה פרטנית.




דיון והכרעה:
22. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות כולם, לרבות הבקשה לאישור הסדר הפשרה, עמדות היועמ"ש ותגובות הצדדים כמו גם טיעוני הצדדים בפני והפסיקה עליה הצביעו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

23. בניית אולם הספורט הרב תכליתי החדש הינו מטרה שנמצאה כבר בתוכניות הפיתוח של עיריית חולון מזה מספר שנים.
גם הצדדים מודים, בסעיף 6 לתגובתם, כי פרוייקט היכל הספורט הינו פרוייקט שתוכנן בעוד מועד "ולהקמתו אין קשר ישיר לתובענה דנא".
מהאמור לעיל עולה כי לכספי הפיצוי שתשלם העירייה אין כל קשר להקמתו של היכל הספורט.

24. היקפו הכספי של אולם הספורט הוא כ- 120 מיליון ₪ והסכום שיועבר למימונו בגין הסדר הפשרה המוצע הוא 2.85 מיליון ₪ בלבד, סכום הנמוך מ- 2% מהסכום הכולל הנדרש להקמת היכל הספורט.
משום כך ולאור שיעורו הנמוך משמעותית של הפיצוי ביחס להיקפו הכספי הכולל של היכל הספורט, הסדר הפשרה המוצע איננו ראוי.
על מנת שהסדר הפשרה המוצע יהא ראוי והוגן ועל מנת שניתן יהיה לראות בו פיצוי הולם לחברי הקבוצה גם אם הוא ניתן לטובת הציבור כולו ולא ישירות לחברי הקבוצה, על הפיצוי המועבר למימון היכל הספורט להיות משמעותי יותר ביחס להיקף המימון הכולל של היכל הספורט.

25. אני מקבלת גם את עמדת היועמ"ש לפיה היכל הספורט היה נבנה ממילא, וללא קשר לתובענה, ושארית התקציב היתה ממומנת מתקציבה של המשיבה.

26. לא ראיתי אפשרות שלא להתייחס לבקשה לאישור הסכם הפשרה ולהסכם הפשרה המקורי.
בבקשה לאישור הסדר הפשרה ציינו הצדדים, תחת הפרק "עיקרי ההסדר", כדלקמן:
"כפי המפורט בהסדר הפשרה (נספח א), מוסכם כי העירייה תפצה את תושבי העיר חולון בדרך של הקמת פרוייקט היכל הספורט בהיקף כולל של כ- 120 מיליון ₪.
יצויין כי אין מדובר בפרוייקט רגיל הממומן מהתקציב השוטף של העירייה, אלא מדובר בפרוייקט מיוחד אשר הקצאת הכספים למימונו נעשתה בראיית הפשרה בתיק זה ובהתחשב בצורכי האוכלוסיה בעיר חולון".

בסעיפים 2 ו- 3 להסדר הפשרה צויין כדלקמן:
"2. מוסכם כי העירייה תפצה את תושבי העיר חולון בדרך של הקמת פרוייקט היכל הספורט בהיקף כולל של כ- 120 מיליון ₪ (להלן: "הפיצוי").
3. העירייה מצהירה לגבי הפרוייקט המפורט לעיל כי אין מדובר בפרוייקט רגיל הממומן מהתקציב השוטף שלה, אלא מדובר בפרוייקט מיוחד אשר הקצאת הכספים למימונו נעשתה בראיית הפשרה בתיק זה ... ובהתחשב בצרכי האוכלוסיה בעיר חולון."

עובדות אלה אף נכללו בתצהירו של מר יצחק וידבסקי, גזבר העירייה בסעיפים 7-8 לתצהירו.

מהבקשה לאישור הסדר הפשרה ומאישור הפשרה המוצע ניתן היה לחשוב כי "העירייה תפצה את תושבי העיר חולון בדרך של הקמת פרוייקט היכל הספורט בהיקף כולל של כ- 120 מיליון ₪" (סעיף 2 להסדר הפשרה) וכי "מדובר בפרוייקט מיוחד אשר הקצאת הכספים למימונו נעשתה בראיית הפשרה בתיק זה (ת.מ (ת"א) 102/06) ובהתחשב בצרכי האוכלוסיה".
מהסדר הפשרה עולה,לכאורה, כי הפיצוי שישולם במסגרת אישור הסדר הפשרה יפצה את תושבי העיר בדרך של הקמת הפרוייקט כולו כאשר הקצאת הכספים למימונו נעשתה בראיית הפשרה בתיק זה.
מהעובדות שהתגלו במהלך הדיון בבקשה עולה כי הסכום של 2.85 מיליון ₪ איננו מהווה פיצוי ראוי בדרך של הקמת פרוייקט היכל הספורט שכן הוא מהווה כ- 2% מהסכום הכולל.
משום כך גם ניתן לקבוע כי הקצאת סכומים של עשרות מיליוני ₪ ע"י העירייה לצורך הקמת היכל הספורט לא נעשתה "בראיית הסדר הפשרה" בתיק זה.

על כך טוען היועמ"ש בסעיף 19 לעמדתו כדלקמן:
"עובדות אלו מעידות כי אין בבנייתו של היכל הספורט להוות פיצוי לחברי הקבוצה - שכן זה היה נבנה ממילא ובלי קשר לתובענה זו וממומן מתקציבה של המשיבה, ואף עולה מהן כי יש בבקשה לאישור הסדר הפשרה ובהודעה לעיתונות המצהירים כי העירייה תעביר סך של כ- 120 מיליון ₪ לטובת בניית היכל הספורט כתוצאה מהסכם הפשרה, משום הטעייה" (ההדגשה אינה במקור – ש.ג).

27. אני ערה לכך כי לאחר הגשת עמדת היועמ"ש תיקנו הצדדים את הסדר הפשרה המוצע באופן שאין בו יותר הטעיה, לכאורה, והמסמכים המתוקנים אף פורסמו בעיתונות.
יחד עם זה, תובע ומייצג ראויים חייבים לדייק בכתבי טענותיהם, בקשותיהם והסדרי הפשרה המוצעים על מנת שלא יהיו בהם טעויות ו/או הטעיות, ולו לכאורה.

28. אשר על כן ולסיכום אני דוחה את בקשת הצדדים (התובעת והנתבעת) לאישור הסדר הפשרה מיום 9.4.13.

29. אף שדי באמור לעיל מצאתי להתייחס בקצרה לנושא נוסף.
בסעיף 20 לתגובתו טוען היועמ"ש כי "דרך המלך" באישור הסדר הפשרה במסגרת תביעה ייצוגית הינה השבה כספית ישירה של סכום הפיצוי לחברי הקבוצה הנפגעת.
לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי צורך לדון בטיעון זה ואני משאירה
ב"צריך עיון" את השאלה אם אכן דרך המלך היא השבה כספית ישירה של סכום הפיצוי לחברי הקבוצה הנפגעת, או שהקצאת הסכומים למטרה אחרת אף היא דרך ראויה לפיצוי, במסגרת הסדרי פשרה של תביעות ייצוגיות.

30. הצדדים יודיעו תוך 15 ימים על עמדתם, היינו, אם הם מבקשים להגיש הסדר פשרה אחר או אם הם מבקשים להמשיך בהליכים, או לנקוט בכל הליך אחר שבו יבחרו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פשרה במשפט

  2. פשרה במשפט העברי

  3. פסק דין בדרך של פשרה

  4. תשלום חלק מהסכם פשרה

  5. ביטול חלק מהסכם פשרה

  6. פסק דין על דרך הפשרה

  7. בקשה לביטול הסדר פשרה

  8. האם אפשר לבטל הסכם פשרה

  9. סירוב לחתום על הסכם פשרה

  10. תביעה חדשה לאחר הסכם פשרה

  11. הודעה על הסדר פשרה - דוגמא

  12. הסכם פשרה בין שוכר למשכיר

  13. פסיקת הוצאות במקרה של פשרה

  14. אישור הסכם פשרה בתביעה נגזרת

  15. חתימה ללא הרשאה על הסכם פשרה

  16. גבייה מנהלית בניגוד להסכם פשרה

  17. אישור הסדר פשרה בין נושה לחייב

  18. פסק דין בפשרה בניגוד לדין המהותי

  19. סנקציות על איחור בתשלום הסכם פשרה

  20. חתימה על הסכם פשרה ללא הסכמת הלקוח

  21. ערעור על פסק דין שניתן על דרך הפשרה

  22. הסדר פשרה בשלב אישור תובענה ייצוגית

  23. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסדר פשרה

  24. פשרה או הסדר לפי סעיף 350(ט) לחוק החברות

  25. דוגמא לפסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה

  26. ערעור על פסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה

  27. אי הגשת הסכם פשרה לאחר קבלת ארכה להגשתו

  28. תביעה כספית המבוססת על הסכם פשרה שנחתם בעבר

  29. חתימה על הסכם הפשרה ע''י מי שלא היה צד להליך

  30. אישור הסכם פשרה של רוכש דירה לאחר פרשת חפציבה

  31. האם חייבים להודיע להוצאה לפועל על הסדר פשרה ?

  32. פשרה: סעיף 79א' חוק בית המשפט / סעיף 4ג' חוק הפיצויים

  33. אי פינוי דירה בשכירות מוגנת תוך הפרת הסכם פשרה

  34. מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג בין הצדדים

  35. דחיית הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בהעדר "פיצוי הולם"

  36. התנגדות לפשרה בתביעה ייצוגית: העדר פיצוי ממשי לקבוצה

  37. פיצוי בגין עוגמת נפש והפרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים

  38. האם רשאי בית המשפט (הדן בסכסוך) להכריע בשאלה עם הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה ?

  39. עתירה לבג"ץ בטענה כי אין זה ראוי שבית הדין לעבודה יכפה פשרה על צד שאיננו מעוניין

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון