האם צריך לשלם מס על מכירת מניות ? לכאורה מכירת מניות אינה שונה ממכירת כל נכס אחר ועל-כן יחולו עליה הוראות המס בעניין רווח הון ממכירת נכסים. עם זאת, הפקודה קובעת הוראות מיוחדות לגבי מכירת מניות. כך נקבעו הוראות מיוחדות לגבי שיעור המס החל על מכירת מניות על ידי בעל מניות מהותי (סעיף 91(ב)(2)). נקבעו הוראות בדבר התחשבות ברווחים ראויים לחלוקה הצבורים בקופת החברה (סעיף 94ב' לפקודה) ועוד (ראו א' נמדר לעיל, עמ' 579 ואילך; ד' אלקינסמיסוי חברות ובעלי מניותיהן כרך א' 353 (2004); ע"מ (חי')15918-09-09 צילומעתיק החזקות (1993) בע"מ נ' פקיד שומה חיפה (24/11/2013)). כאשר עסקינן במניות נסחרות, נדרשות הוראות התאמה מיוחדות. במכירת מניות נסחרות מתעוררות שאלות מורכבות יותר בנוגע לקביעת עלות הרכישה, מועד הרכישה וכדומה. יתרה מזו, מיסוי רווחים ממכירת מניות נסחרות בבורסה היה נושא לדיונים רבים ולגישות שונות, כאשר אינטרסים ציבוריים כלליים והצורך לעודד את שוק ההון הצדיקו חקיקה מיוחדת לעסקאות מכירה של מניות נסחרות (ראו א' שפירא מיסוי שוק ההון 21 (מהדורה שנייה, 2012)). עד לתיקון 132 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקפו ביום 1/1/2003, היה בדרך כלל רווח ההון ממכירת מניות נסחרות בבורסה פטור ממס. צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות), התשמ"ב-1981 (להלן "צו הפטור"),פטר "רווח הון ממכירת מניה הנסחרת בבורסה בישראל [...]" (סעיף 2(א) לצו הפטור). בצד הוראה כללית זו נקבעו סייגים לפטור, כגון במקרה שהנישום היה כפוף להוראות פרק ב' לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 או שעסקת המכירה הייתה עסקה ראשונה לאחר רישומה של מניה למסחר בתנאים שנקבעו בסעיף 2 לצו (ראו באופן כללי, א' שפירא לעיל בעמ' 423). הוראה נוספת שעסקה במיסוי רווח הון בעסקאות של מניות הרשומות למסחר בבורסה נקבעה בסעיף 101 לפקודה. סעיף 101(א) קבע עד לתיקון 132: רישומן בבורסה של מניות ייחשב כמכירתן ביום הרישום זולת אם בעל המניות ביקש שלא ייחשב כך בשעה שהגיש לראשונה לאחר הרישום דו"ח לפי סעיף 131; ביקש כאמור, לא יחול בשעת מכירת המניות לראשונה לאחר הרישום הפטור ממס על ריווח הון על פי סעיף 97(ג); ואולם רשאי בעל המניות לחזור מהבקשה בשעת מכירת המניות כאמור ולשלם את המס שהיה מגיע בשל הרישום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) החל מהמועד שבו היה עליו לשלם את המס אילולא ביקש כאמור. הוראת סעיף 101 יצרה למעשה חבות במס בגין מכירה רעיונית של המניות בעת רישומן למסחר בבורסה. תכליתה של ההוראה הייתה למנוע התחמקות מתשלום מס על ידי רישומן של מניות בחברה פרטית למסחר ומכירתן לאחר מכן. כך בע"א 111/87 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים (13/4/1995) אומר בית המשפט (פסקה 2): הסעיף האמור נחקק כדי לסתום פרצה שהיתה קיימת בחוק עד לשנת 1975. לפי המצב המשפטי עד אז היו בעלי המניות בחברה פרטית יכולים להימנע מתשלום מס רווחי הון במכירת מניותיהם בחברה אם קודם לכן רשמו אותן למסחר בבורסה, מכירה שהיתה פטורה ממס מכח סעיף 97(ג) לפקודה והתקנות שהותקנו על פיה (ראה צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות, תשכ"ה-1965, החל על המקרה שלפנינו). סעיף 101 העניק לבעל המניות שנרשמו למסחר בחירה בין תשלום המס על רווח ההון הנלמד מהעסקה הרעיונית בעת רישום המניות או דחיית התשלום עד למועד בו ימכור את מניותיו. בעקבות תיקון 132 לפקודה, שתוקפו החל מ-1/1/2003, בוטל צו הפטור והוחל חלק ה-3 לפקודה שקבע הוראות מפורטות בנוגע למיסוי רווח הון ממכירת מניות נסחרות (גם פרק זה בוטל בתיקון 147, אולם תיקון זה לא חל על המקרה הנוכחי). גם סעיף 101 לפקודה תוקן ושונה. ביטול צו הפטור והטלת חובת תשלום מס על מכירת מניות נסחרות בבורסה חייבה קביעת הוראות בנוגע למניות שנרכשו לפני תחילת התיקון. התעלמות מהשינוי שחל עלולה הייתה לגרום לכך כי רווח הון שנצבר עד התיקון, ושהיה פטור לפני כן, ימוסה במלואו. על-כן, נקבעו הוראות התאמה מיוחדות (ראו א' שפירא לעיל, עמ' 456). לענייננו, חשובה הוראת סעיף 105יג לפקודה: (א) על אף הוראות סעיף 91(ב1), במכירת ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בישראל, למעט איגרות חוב ומילווה מדינה, שהתקיימו לגביהם כל אלה, יחולו הוראות סעיפים 91(א) או (ב) או 105יב(א), לפי העניין, ויראו את המחיר המקורי של נייר הערך כממוצע של ערכו בתום כל אחד משלושת ימי המסחר בבורסה שקדמו למועד הקובע (בסעיף זה - ממוצע שוויו): (1) הם אינם מניה כאמור בסעיף 101 או ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל; (2) יום רכישתם היה לפני המועד הקובע; (3) אילו נמכרו במועד הקובע היה רווח ההון במכירתם פטור ממס לפי סעיף 97(א) או (ג). (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הוכיח המוכר כי המחיר המקורי המתואם של נייר הערך במועד הקובע היה גבוה מממוצע שוויו, יראו את המחיר המקורי המתואם במועד הקובע כמחיר המקורי, ויחולו הוראות אלה: (1) הפסד הון שנוצר במכירת נייר ערך כאמור, יותר בקיזוז רק בגובה חלק ההפסד השווה להפרש שבין ממוצע שוויו של נייר הערך לבין התמורה; (2) עלתה התמורה על ממוצע שוויו של נייר הערך, יופחת מההפרש שבין התמורה וממוצע השווי (בסעיף זה - הרווח), סכום השווה להפרש שבין ממוצע שוויו של נייר הערך לבין המחיר המקורי, אך לא יותר מסכום הרווח. (3) נקבע מחירו המקורי המתואם של נייר הערך במועד הקובע כמחירו המקורי, יראו את המועד הקובע כיום הרכישה; (ג) ... (ד) (1) ... (ה) הוראות סעיפים 105יב או 105יג(א) עד (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על ניירות ערך שמתקיים בהם אחד מאלה: (1) מניות של חברה תעשייתית, אשר בעת רישומן למסחר בבורסה או בשוק מוסדר חלו עליהן הוראות סעיף 21א' לחוק עידוד התעשייה או הוראות לפי סעיף 97(ג); (2) ניירות ערך הרשומים למסחר הן בבורסה בישראל והן בבורסה או בשוק מוסדר, מחוץ לישראל, אם אינם מניה כאמור בסעיף 101 ומתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) ו-(3). הדרך בה בחר המחוקק למנוע החלה רטרואקטיבית של המס הייתה לקבוע את מחיר הרכישה של המניות על פי מחירן בסמוך ליום הקובע, כלומר סמוך ליום 1/1/2003. עם זאת, נקבעו סייגים להוראה זו בדבר קביעת מחיר מקורי למועד הקובע; האחד, ההוראה תחול רק על מניות שאילו היו נמכרות במועד הקובע היה רווח ההון פטור לפי צו הפטור. השני, המניות אינן מניות שנרכשו לפני רישומן למסחר (סעיף 105יג(א)(1) המורה כי ההוראה לא תחול על מניות כאמור בסעיף 101 לפקודה). מיסיםדיני חברותשאלות משפטיותמניות