פטור מארנונה למוסד חינוך ללא כוונת רווח

פטור מארנונה למוסד חינוך ללא כוונת רווח הענקת פטור על פי סעיף 5(י) ךפקודת הפיטורין מסורה לשיקול דעת שר הפנים בעוד שלגבי הפטור על פי סעיף 4(א)(IV) לפקודה אין לשר הפנים כל מעמד. גם לרשות המקומית אין שיקול דעת ובהתקיים תנאי הסעיף חובה עליה להעניק את הפטור. "עינינו הרואות, "גבולות הגיזרה" של הפטורים האמורים מסורים לשיקול דעתו של שר הפנים, בניגוד לפטורים הקבועים בסעיף 4, אשר תנאיהם מפורטים בלשון החוק. אמור מעתה: בעוד ששר הפנים רשאי, ואף צריך, לקבוע קריטריונים ברורים ולהפעיל שיקול דעת בבואו לתת פטור למוסדות המנויים בסעיפים 5(ז) ו-5(י), הרי שבכל האמור בפטורים הקבועים בסעיף 4, המדובר בפטורים המותנים בהתקיימותם של מספר תנאים מנדטוריים, אשר משעה שנישום פלוני נכנס בגדרם הוא זכאי לפטור במישרין. זאת, להבדיל ממוסדות אחרים שהמחוקק הותיר את זכות ההכרעה לגביהם בידי שר הפנים" (שם פסקה 32). המחוקק לא קבע כל קריטריונים לסייג הקבוע בסעיף 4(א)(IV). הסעיף אינו קובע הוראות מפורטות כיצד לבחון האם המוסד פועל לתכלית של הפקת רווחים אם לאו. ככל שניתן להבין אין גם כל תקנות או הוראות נוהל של הרשות ולא נקבעו תבחינים ברורים על פיהם ניתן לבחון מהו "צורך" שתכליתו הפקת רווח וייתכן שהגיעה העת לקבוע תבחינים ברורים בעניין זה. בית המשפט כבר התייחס לקביעת תבחינים למתן פטור מכוח סעיף 5 לפקודת הפיטורין ועל אף השוני בין ההוראות, דומה כי הגיונם של דברים מחייב קביעת תבחינים ברורים גם לצורך הקביעה מיהו מוסד הפועל למען הפקת רווח במובן סעיף 4 לפקודה. כך בבג"ץ 26/99 עיריית רחובות נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 97, 116 (2003) נאמר: "הלכה מושרשת מלפנינו לעניין מענקים וחלוקת כספים מתקציב המדינה למוסדות שונים, כי רשויות השלטון הן נאמני הציבור, והוצאתם של כספים אלה וחלוקתם צריכות להיעשות בדרך העולה בקנה אחד עם נאמנות זו. מכאן נפסק כי התמיכה הכספית צריכה להיעשות על-פי קריטריונים ברורים, ענייניים, גלויים ושווים (ראו, למשל: בג"ץ 780/83 ישיבת תומכי תמימים מרכזית נ' מדינת ישראל [7]; בג"ץ 59/88 צבן נ' שר האוצר [8], בעמ' 706-707; בג"ץ 3638/99 הנ"ל [2], בעמ' 230-232). כן נפסק כי הלכה זו שנקבעה לעניין סיוע ישיר למוסדות, יפה גם כאשר מדובר בסיוע עקיף על דרך של מתן פטור ממס, כפי המקרה שלפנינו (ראו בג"ץ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר [9], בעמ' 199-200; וראו גם בג"ץ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית דין נ' השר לענייני דתות [10]). מכאן יש לקבוע כי על שר הפנים, הבוחן מתן אישור לפטור מארנונה לפי סעיפים 5(ז) או 5(י) לפקודה, לפעול על-פי קריטריונים ברורים, ענייניים, גלויים ושווים". (ראה גם בג"ץ 1675/02 אדם, טבע ודין נ' שר הפנים (18/11/02)).ארנונהמוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר)דיני חינוך