מה אפשר לעשות נגד רעש של מפוח עלים ?

מה אפשר לעשות נגד רעש של מפוח עלים ?

א. התובעות הגישו כנגד הנתבעת, עיריית נהריה (להלן: "העירייה"), וכן כנגד 4 משיבות נוספות, שהן קבלניות ניקיון הפועלות בשירות העירייה (המשיבות מס' 2 עד מס' 5 בבקשת האישור), בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וזאת בגין שימוש במפוחי עלים שמבצעת העירייה, בין היתר באמצעות המשיבות הנוספות, בניגוד להוראת תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992.

ב. ביום 21.10.2013 ניתנה החלטה בבקשת האישור, לפיה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד קבלניות הניקיון (המשיבות מס' 2 עד מס' 5 בבקשת האישור) – נדחית, זאת הואיל והתובעות לא עמדו בנטל הדרוש להצביע מי מקבלניות הניקיון עשתה שימוש במפוחי עלים בניגוד להוראת תקנה 13א של תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש).

עם זאת, בקשת האישור ככל שהיא נוגעת לעירייה התקבלה, שכן לפי הוראת סעיף 242 לפקודת העיריות, החובה לדאוג לניקיון הרחובות מוטלת על העירייה, ולפיכך במידה והיא מתקשרת עם קבלן עצמאי לצורך ביצוע חובתה זו, הדבר אינו פוטר אותה מאחריות לעוולה שיוצר הקבלן בקשר עם מילוי חובתה על-פי חוק, וזאת, בין היתר, נוכח הוראות סעיף 15(4) של פקודת הנזיקין (עיינו פיסקאות ע"א – ע"ג של ההחלטה מיום 21.10.2013).

ג. ביום 18.12.2013 הגישה העירייה בקשה ליתן לה רשות להגיש הודעת צד ג' כנגד חברת סגלוביץ ערן בע"מ (להלן: "סגלוביץ'"), המשמשת כקבלן גינון בתחום שיפוטה של העירייה, ושהיתה המשיבה מס' 3 לבקשת האישור.

ד. בבקשתה טוענת העירייה, כי היא סבורה שאין תחולה לסעיף 15(4) של פקודת הנזיקין, וזאת נוכח הוראותיו הספציפיות של חוק תובענות ייצוגיות, ולפיכך בנסיבות אלה, התובעות רשאיות היו לכל היותר להגיש כנגדה תובענה נזיקית, אך לא תובענה ייצוגית.

עם זאת, טוענת העירייה, שהוראת סעיף 15(4) של פקודת הנזיקין אינה גורעת מאחריותו של המעוול לנזק שגרם בפועל, שכן תוצאה אחרת תוביל למצב שאין הדעת סובלת, לפיו מי שעשה שימוש במפוחי העלים שלא כדין יצא בלא כלום, בעוד העירייה אשר התריעה בדבר איסור השימוש במפוחי העלים – נדרשת לשאת במלוא האחריות.

ה. טוענת העירייה, כי בחוק תובענות ייצוגיות ובתקנות שהותקנו מכוחו, לא הוסדרה סוגיית ההודעה לצד שלישי, ולפיכך בהתאם להוראת תקנה 19 של תקנות תובענות ייצוגיות, יש לפנות להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בעניין הודעה לצד שלישי.

לטענת העירייה, במידה ועל אף הטענות שיועלו בכתב ההגנה מטעמה, ימצא בית המשפט אותה חייבת בתשלום כלשהו לתובעות, לקבוצה, או לציבור, תטען העירייה כי היא זכאית להשתתפות, ו/או לשיפוי, ו/או להחזר סכומים שיפסקו נגדה, אם יפסקו, מסגלוביץ', וזאת הואיל ומבירור שערכה העירייה, עלה כי הראיות שהוצגו על-ידי התובעות מצביעות על כך שהשימוש במפוחי העלים נעשה, במידה ונעשה, על-ידי סגלוביץ'.

ו. במסגרת תגובתן לבקשה להגשת הודעת צד ג', מתנגדות התובעות לבקשת זו, וטוענות שהיות וסגלוביץ' אינה רשות, הרי שלא ניתן לברר את התביעה כנגדה בבית המשפט לעניינים מינהליים. בעניין זה מפנות התובעות לנכתב בפיסקה כ"ח של ההחלטה בבקשת האישור מיום 21.10.2013.

טוענות התובעות, כי העירייה אינה רשאית לעקוף את סוגיית הסמכות העניינית על-ידי הגשת הודעה לצד שלישי, שאין בית המשפט המינהלי מוסמך לברר תביעה כנגדו.

ז. התובעות מפנות להחלטה ברע"א 6723/13 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אמבר (17.12.2013), ממנה עולה כי בית המשפט הסתייג מצירוף צד להליך תובענה ייצוגית, דבר שעשוי להביא להארכת וסִרבול ההליך שלא לצורך. הגם שסוגיית משלוח הודעה לצד ג' במסגרת תובענה ייצוגית הושארה על-ידי בית המשפט העליון ב"צריך עיון", סבורות התובעות שאין מקום לאפשר הגשת הודעת צד ג', שתביא לסִרבולו של ההליך, וכל מטרתה לצרף את מי שלא ניתן לברר תביעה כנגדו במסגרת בית המשפט לעניינים מינהליים.

ח. עוד טוענות התובעות בתגובתן, כי סגלוביץ' אינה בגדר צד נדרש להליך לצורך בירורה של התובענה, שכן לטענת התובעות, העירייה נושאת באחריות מלאה לנזק הנגרם להן ולחברי הקבוצה, בהיותה אחראית על-פי הדין על ניקיון העיר, דהיינו, אחריותה של העירייה עומדת בפני עצמה. לפיכך, הסוגיה מיהו הגורם מטעם העירייה האחראי לביצוע העוולה אינו מעניינה של התובענה הייצוגית.

זאת ועוד, כך טוענות התובעות, לעירייה לא ייגרם נזק מאי-צירופה של סגלוביץ' לתובענה, הואיל והעניין יוכל להתברר, לאחר שתוכרע התובענה הייצוגית, בתביעה עצמאית כנגד סגלוביץ במסגרת בית המשפט האזרחי, אשר לוֹ הסמכות העניינית לדוּן בעניין.

ט. בתגובתה לבקשה להגשת הודעת צד ג' טוענת סגלוביץ', כי בהחלטה מיום 21.10.2013 נדחתה בקשת האישור כנגדה, דבר המהווה למעשה פסק דין בעניינה.
לטעתנה, העירייה לא הגישה ערעור על ההחלטה מיום 21.10.2013, ולפיכך פסק הדין הפך לחלוט, ואין לתת יד לניסיונה של העירייה לחדש את עילת התביעה כנגד סגלוביץ' במסווה של הודעת צד ג'.

לטענת סגלוביץ', העירייה מנוּעה מלהגיש הודעת צד ג' נגדה גם בשל השתק פלוגתא, שכן הפלוגתא שהוּעמדה על-ידי התובעות להכרעה כבר נדונה והוּכרעה.

י. עוד טוענת סגלוביץ', כי היא אינה בגדר רשות, ועל כן אין כל אפשרות לבירור התובענה הייצוגית כנגדה במסגרת בית המשפט לעניינים מינהליים.

יא. בנוסף טוענת סגלוביץ', שבהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 6723/13 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אמבר (17.12.2013), נרמז כי לא ניתן במסגרת תובענה ייצוגית לצרף צד נוסף על-ידי משלוח הודעת צד ג'.

בענייננו אין המדובר בצירוף צד ג' שלא היה חלק מההליך המרכזי של בקשת האישור, אלא בצד שהיה משיב רגיל במסגרת בקשת האישור, הגיש את תגובתו וסיכומי טענותיו, וניתן בעניינו פסק דין חלוט.

יב. לטענת סגלוביץ', היא אינה בגדר צד הדרוש לבירור התובענה, וזאת משעה שבית המשפט קבע במסגרת ההחלטה בבקשת האישור, כי לעירייה אחריות נזיקית בהיותה האחראית מכוח הדין לנושא הניקיון בתחומי העיר נהריה. לפיכך, בירור שאלת אחריותם של צדדים שלישיים אינה הכרחית בשלב בירור התובענה הייצוגית, שכן אחריותה של המשיבה היא אחריות נפרדת.

יג. בנוסף טוענת סגלוביץ', כי בבקשת העירייה להגשת הודעת צד ג' כנגדה יש משום חוסר תום לב, שכן היה על העירייה להגיש את ראיותיה בשלב בקשת האישור ולא במסגרת ניסיון לביצוע "מקצה שיפורים" לאחר שכבר אושרה הגשת תובענה ייצוגית כנגדה.

יד. העירייה הגישה תשובות הן לתגובת התובעות והן לתגובת סגלוביץ'.

במסגרת תשובותיה טוענת העירייה, כי סעיף 5(ב)(2) של חוק תובענות ייצוגיות, העוסק בהגשת בקשת לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות, אינו קובע כי רשות מנועה מלשלוח הודעת צד ג' במסגרת תובענה ייצוגית המתנהלת כנגדה רק משום שאותו צד ג' איננו רשות.

טו. עוד טוענת העירייה, כי לא ניתן ללמוד מהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 6723/13 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אמבר (17.12.2013), שלא ניתן לשלוח הודעת צד ג' בשל חוסר סמכות עניינית, אלא ההיפך הוא הנכון: בעניין שנדון שם, חרף העובדה שמשרד התחבורה, שהתבקש שם צירופו כבעל דין, אינו בגדר "עוסק" והתביעה כנגדו אינה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים (שאלו הפריטים עליהם התבססה בקשת האישור שם), לא קבע בית המשפט העליון שלא ניתן לשלוח כנגדו הודעת צד ג', אלא השאיר את העניין ב"צריך עיון".

זאת ועוד, בעניין אגד המדובר היה בצירוף צד במסגרת הדיון בבקשת האישור, ואילו בענייננו המדובר בשלב שלאחר אישור התובענה כייצוגית.

טז. מוסיפה וטוענת העייריה, כי סגלוביץ' היא צד נדרש להליך, ודיוּן בהודעת צד ג' כנגדה תביא ליעילות ההליך המשפטי, ולהכרעה ברורה ואחידה בזכויות ובחובות כל המעורבים בסוגיה נשוא המחלוקת.

יז. העירייה סבורה, כי איסור גורף על הגשת הודעות צד ג' במסגרת תובענה ייצוגית מתעלם מהוראת תקנה 19(א) של תקנות תובענות ייצוגיות, הקובעת שבכל עניין של סדרי דין יחולו תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים.

כך למשל, בת"צ (מחוזי חיפה) 17926-05-12 אימרה נ' שחם גבעת עדה בע"מ (13.6.2013), נעתר בית המשפט (כב' השופט א. קיסרי) לבקשה להתיר משלוח הודעת צד ג' במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

יח. מוסיפה וטוענת העירייה, כי החלטה בדבר אישור תובענה ייצוגית היא בגדר החלטה בלבד, ולא בגדר פסק דין כפי שטוענת סגלוביץ', ועל מנת לערער עליה יש לבקש רשות ערעור, ולא בנקל ניתנת רשות ערעור בשלב זה של ההליך.

זאת ועוד, בית המשפט לא הכריע לגופו של עניין האם צד ג' עשה או לא עשה שימוש אסור במפוחי עלים, אלא כל שנקבע הוא שלא הוכח מי מבין קבלני הניקיון היה זה שהשתמש במפוחי עלים שלא כדין.

יט. באשר לטענת סגלוביץ' בדבר חוסר תום לב בהגשת הבקשה למשלוח הודעת צד ג' טוענת העירייה, כי סגלוביץ' לא הגישה תצהיר מטעמה, ולא התייצב נציג מטעמה לישיבת ההוכחות.

לטענת העירייה, סגלוביץ' מנסה לנצל את העובדה שהתובעות לא הרימו את נטל ההוכחה בדבר זהות הקבלן אשר עשה שימוש במפוח עלים, וזאת על מנת להתחמק מבירור הסוגיה לגופו של עניין, כך שדווקא התנהלותה של סגלוביץ' היא שלוקה בחוסר תום לב.

כ. טוענת העייריה (בסעיף 23 לתשובתה לתגובת סגלוביץ'), כי סגלוביץ' היא קבלן הניקיון היחיד שעובדיו ורכבו זוהו על-ידי העירייה בתמונות שצורפו על-ידי התובעות.

כא. העירייה סבורה, שפיצול ההליכים בין התובענה העיקרית לבין הודעת צד ג', יביא לבזבוז משאבים שיפוטיים, ואילו הליך ההודעה לצד ג' יביא לחיסכון בזמנם של בעלי הדין, העדים ובית המשפט.

עד כאן טיעוני הצדדים באשר לבקשת העירייה להגשת הודעת צד ג' כנגד סגלוביץ'.

כב. בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לא קיימת התייחסות לאפשרות, או להיעדר האפשרות למשלוח הודעת צד ג'.

עם זאת, כפי שציינה העירייה בטיעוניה, תקנה 19 של תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, קובעת:

"בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון."

ולפיכך, לכאורה, ניתן לפנות להוראות פרק י"ז של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינו הודעת צד ג'. בהתאם למסגרת נורמטיבית זו, אישר כב' השופט א. קיסרי שיגור הודעות צד ג' בהחלטתו בת"צ (מחוזי חיפה) 17926-05-12 אימרה נ' שחם גבעת עדה בע"מ (13.6.2013).

עוד ציין שם כב' השופט א. קיסרי, שמשלוח ההודעות לצדדי ג' בשלב בירור בקשת האישור, ימנע מצדדי ג' אפשרות לטעון כנגד כשרותה של התובענה להתברר כייצוגית.

כג. ברע"א 6723/13 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אמבר (17.12.2013), המדובר היה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד אגד, שבבסיסה עומדת הטענה באשר לליקויים באיסוף נוסעים בתחנה מסוימת, וכן הטענה בדבר איסוף נוסעים בעמידה מעבר למותר בקווי אוטובוס מסוימים. אגד ביקשה לצרף להליך את משרד התחבורה, ובית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, ואולם לאחר שהתקבלה עמדתוֹ של משרד התחבורה, ביטל בית המשפט המחוזי את החלטת הצירוף, ועל כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור מן הטעם שלא התבקש סעד כלשהו כנגד משרד התחבורה.

בסיפא של ההחלטה נכתב:

"אציין, כי אגד לא ביקשה בענייננו לשלוח הודעה לצד שלישי למשרד התחבורה. לפיכך, לא אדרש לשאלה האם שליחת הודעה לצד שלישי היא כלל אפשרית במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ואם כן, באילו תנאים. ניתן להשאיר שאלה זו לעת מצוא."

כך, שהשאלה האם ניתן להגיש הודעת צד שלישי במסגרת דיון בבקשת אישור לא הוכרעה באותו הליך.

כד. בענייננו אינני סבור שיש צורך להכריע בשאלה העקרונית – האם ניתן להגיש הודעת צד ג' במסגרת דיון בתובענה ייצוגית, וזאת היות ואין בסמכותו של בית משפט זה לדוּן בהודעה לצד ג' שמבקשת העירייה לשלוח.

כה. כפי שעמדתי על כך בהחלטתי בבקשת האישור מיום 21.10.2013 (בפיסקאות כ"ח-כ"ט של ההחלטה), סגלוביץ', שהינה אחת מקבלניות הניקיון שעבדו בשירות העירייה בזמנים הרלוונטיים לתובענה (שהיתה המשיבה מס' 3 לבקשת האישור), אינה בגדר רשות, ולפיכך אין בסמכותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לדוּן בתובענה נגדה, ומאותו טעם אין בית משפט זה מוסמך לדוּן בהודעת צד ג' נגדה (עיינו בדבריו של כב' השופט (כתוארו אז) א. גרוניס ברע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נ' בלונדר (16.2.2005)).

כו. עוד כתבתי בהחלטתי הנ"ל, כי במידה והייתי מגיע למסקנה שדין בקשת האישור כנגד קבלניות הניקיון, וביניהן סגלוביץ', להתקבל, אזי לא היה מנוס מלהורות על פיצול הדיון, כך שהתובענה כנגד העירייה תידון בבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ואילו התובענה כנגד קבלניות הניקיון, שאינן בגדר רשות, תידון בבית משפט זה כבית משפט הדן בעניינים אזרחיים.

כז. בעניין זה הפניתי בהחלטתי הנ"ל לדבריו של כב' השופט (כתוארו אז) א. גרוניס ברע"א 363/08 מתן-חיים פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת, בפיסקה 17 (23.11.2009):

"התוצאה המסתמנת הינה, כי כתב התביעה שלפנינו כולל שתי עילות, אשר כל אחת מהן נמצאת בסמכותה העניינית של ערכאה אחרת. לפיכך, עלינו להכריע האם יש לפצל את הדיון בתביעה בין שתי הערכאות או שמא ישנה אפשרות שאחת הערכאות תִקנה סמכות לדון בתביעה בכללותה."

ובהמשך (שם, בפיסקה 18):

"התוצאה הנגרמת מפיצול הדיון בתובענה בין מספר ערכאות שיפוטיות אינה פשוטה. פיצול הדיון אינו יעיל, מכביד על הצדדים להליך וגורם לבזבוז זמן שיפוטי. כמו כן, פיצול הדיון בין ערכאות שונות טומן בחובו סכנה של הכרעות סותרות באותה מחלוקת משפטית. על כן, פרשנות המונעת את פיצול הדיון תהיה בדרך כלל עדיפה. ואולם, פרשנות כזו תהיה אפשרית רק אם היא עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו..."

במקרה שנדון שם, קבע כב' השופט (כתוארו אז) א. גרוניס, שאין מנוס מלהורות על פיצול הדיון בתביעה, כך שהתביעה להשבת הסכומים ששולמו על-ידי המבקש עבור קבלת השירותים הרפואיים תידון בבית הדין לאזורי לעבודה, ואילו התביעה לנזקים תוצאתיים תידון בבית המשפט המחוזי.

עיינו גם:

1. דברי כב' השופטת (בדימוס) ט. שטרסברג-כהן בע"א 6636/01 ארגמן טורס בע"מ נ' הוברמן, בפיסקאות 11-10 (9.4.2003)

2. דברי כב' השופטת מ. נאור בע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, בפיסקאות 12-11 (29.11.2004).

כח. דברים אלה יפים, בשינויים המחויבים, גם לענייננו, כפי שציינתי בהחלטתי מיום 21.10.2013, כך שאילו היתה מתקבלת בקשת האישור כנגד קבלניות הניקיון, היתה התובענה כנגד העירייה נדונה בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ואילו התובענה כנגד קבלניות הניקיון היתה נדונה בבית המשפט המחוזי כבית משפט הדן בעניינים אזרחיים.

כט. אמנם, פִסקי הדין הנ"ל אליהם הפניתי, עוסקים בחלוקת סמכויות בין בית המשפט האזרחי לבין בית הדין לעבודה, וניתן לטעון כי הגיונם של הדברים אינו מתקיים מקום בו המדובר בבית המשפט לעניינים מינהליים, המשמש כמחלקה בבית המשפט המחוזי, וכן עשויה להתקיים זהות פרסונאלית בין השופטים בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים ובשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

אולם, סבורני שלא כך הדבר. בעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' הנשיא (בדימוס) א. ברק בעע"מ 7151/04 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' ליאור דץ, בפיסקה 18 (14.3.2005):

"השאלה האם יש מקום לבטל פסק דין שניתן שלא במסגרת הסמכות העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים היא מורכבת. לפנינו שיקולים סותרים. מצד אחד, בית המשפט לעניינים מינהלים הוא מחלקה בבית המשפט המחוזי וקיימת זהות פרסונאלית בין השופטים בערכאות אלה. מצד שני, ההליך הראוי מבחינה דיונית (פונקציונלית) לבחינתן של תובענות הנושאות אופי "אזרחי" הוא, על-פי-רוב, ההליך המתנהל על פי סדר הדין האזרחי ולא ההליך המינהלי (המקוצר). גם מבחינת המדיניות המשפטית, רצויה הגדרה וחלוקה ברורה ככל האפשר בין תחומי בית המשפט המינהלי לבין תחומי בית המשפט המחוזי (האזרחי). לא מדובר איפוא בשאלה טכנית של חריגה מסמכות."
(ההדגשה שלי – י.ג.)

דהיינו, על אף שבית המשפט לעניינים מינהליים הוא מחלקה בבית המשפט המחוזי, ועל אף שעשויה להיות זהות פרסונאלית בין השופטים, יש להקפיד על חלוקה ברורה בין התחום האזרחי לבין התחום המינהלי.

ל. ער אני לכך שדברים אלה נאמרו ביחס לעתירה מינהלית, ולא ביחס לתובענה מינהלית, אך מהסיפא של דברי כב' הנשיא (בדימוס) א. ברק, עולה כי רצויה חלוקה ברורה ככל האפשר בין העניינים שבסמכותו של בית המשפט המחוזי, כבית משפט לעניינים מינהליים, לבין העניינים שבסמכותו כבית משפט לעניינים אזרחיים.

לא. כמו כן יפים לענייננו גם דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) א. ברק בבג"ץ 8071/01 יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ''ד נז(1) 121, בעמ' 131-130 (2002):

"רקע זה עמד ביסוד חקיקתו של חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000. אכן, לצד ההכרה שביתרון בדיון בפני בית-המשפט המחוזי בסוגיות מסוימות עמדה גם תכלית כוללת יותר של ריכוז הדיון בעניינים מינהליים בפני ערכאה שיפוטית אחת, בעלת סדרי דין ושיפוט ייחודיים למשפט המינהלי (ראו סעיף 1 לחוק). בית-המשפט המינהלי אמור להפוך לערכאה המרכזית שבה נדונים ומוכרעים עניינים מינהליים (ע"א 8366/99 עפרת נ' שר הפנים [8]). אכן, "...המטרה היא הפרדת השיפוט המינהלי מהשיפוט האזרחי לשם יצירת התמחות אשר תבטיח איכות ויעילות של השיפוט המינהלי, בצד שימור ייחודו, מבחינת תכליותיו, השיקולים והאיזונים הכרוכים בביקורת השיפוטית על פעולות רשויות-השלטון והשפעותיה על תפקוד מערכות השלטון" (מ' מזוז "רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל בישראל – חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000" [21], בעמ' 242-241)."

לב. המסקנה העולה מן המקובץ לעיל היא, שהואיל וסגלוביץ' איננה בגדר "רשות", הרי שלא ניתן לדוּן בעניינה במסגרת בית המשפט לעניינים מינהליים.

לג. בבקשה שבפניי, למתן רשות לשלוח הודעת צד ג', טוענת העירייה בסעיף 27: "...וזאת מאחר ומבירור שעשתה הנתבעת עלה, כי הראיות שהוצגו ע"י התובעות מצביעים (צ"ל: מצביעות) על כך שהשימוש במפוחי העלים נעשה (אם נעשה) ע"י סגלוביץ'". כמו כן, נכתב בסעיף 23 של התשובה לתגובת סגלוביץ', כי: "העירייה מבקשת להגיש הודעת צד ג' כנגד ערן סגלוביץ' בע"מ בלבד, משום שזהו הקבלן היחיד שעובדיו ורכבו זוהו ע"י העירייה בתמונות שצורפו ע"י המשיבות (דהיינו: התובעות – י.ג.)".

לד. טענתה זו של העירייה מעוררת תמיהה, שכן במסגרת כתבי טענותיה (התגובה לבקשת האישור, וסיכומי הטענות בבקשת האישור) וכן במסגרת תצהירו של מר דניאל חמיאס, המצהיר מטעם העירייה, המשמש כמנכ"ל העירייה, לא עלתה טענה עובדתית זו.

יתר על כן, בתיק זה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים (מלבד המצהיר מטעם סגלוביץ', לגביו נמסר שהוא חולה, וביום 13.6.2013 הוגש אישור מחלה לגביו), לרבות המצהיר מטעם העירייה.

לה. הראיות שנפרשו בפני בית המשפט בשלב בקשת האישור, לרבות עדותו של המצהיר מטעם העירייה, אינן תומכות בטענת העייריה, לפיה השימוש במפוחי העלים נעשה על-ידי סגלוביץ'. יתרה מזאת, המצהיר מטעם העירייה, מר דניאל חמיאס, אמר בחקירתו (עמ' 19 לפרוט', ש' 26-25):

" כן קראתי למנהל התברואה, שאלתי על התמונה וסרטי הוידאו ותשובתו היתה זה לא אנשים שאני מכיר או יכול לזהותם."

ובהמשך (עמ' 20 לפרוט', ש' 8-7):

"זימנתי אליי את מנהל התברואה ושאלתי אם הוא מזהה את הרכב ויודע של מי הרכב ונעניתי בשלילה."

לכן, קיים קושי לקבל את טענת העירייה, לפיה הראיות שהוצגו על-ידי התובעות מצביעות על כך שהשימוש במפוחי העלים נעשה על-ידי סגלוביץ', ואף מטעם זה, אין לאשר את משלוח ההודעה לצד ג'.

לו. נוכח המפורט לעיל, והואיל ואין בית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מוסמך לדוּן בעניינו של סגלוביץ', הרי שדין הבקשה למתן רשות למשלוח הודעת צד ג' להידחות, וכך אני מחליט.

לז. לאחר ששקלתי בדבר, אני מחליט שכל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רעש חזק בעבודה

  2. עבודה בתנאי רעש

  3. חשיפה לרעש מזיק

  4. עבודה ברעש מזיק

  5. רעש מזיק בעבודה

  6. רעש מנוע רכב חדש

  7. בדיקת רעש בעבודה

  8. חשיפה לרעש במפעל

  9. הגדרת רעש בלתי סביר

  10. סביבת עבודה עם רעש

  11. פיצוי על רעש תופים

  12. רעש מהמזגן של שכנים

  13. חשיפה לרעש 85 דציבל

  14. פיצוי על רעש דיסקוטק

  15. רעש בניה בשעות הלילה

  16. חשיפה לרעש מזיק בצבא

  17. חשיפה לרעש חזק בעבודה

  18. רעש בניה באזור מגורים

  19. חשיפה לרעש ממכונה במפעל

  20. רעש לשכנים מהפעלת משפחתון

  21. צפצופים באוזניים בגלל רעש

  22. עורך דין לתביעות רעש

  23. חשיפה לרעש מזיק במקומות עבודה

  24. חשיפה לרעש עובד בתעשיה האוירית

  25. זמזומים באוזניים - רעש בעבודה

  26. תביעה בגין נזקי רעש שנגרמו בעבודה

  27. רעש מזיק - פקודת הבטיחות בעבודה

  28. איומים על שכן בגלל רעש של שיפוצים

  29. חשיפה לרעש בעוצמה בלתי רגילה בעבודה

  30. מה אפשר לעשות נגד רעש של מפוח עלים ?

  31. סירוב לבקשה לפתיחת גן ילדים עקב מטרדי רעש

  32. טען כי היה חשוף לרעש של 85 דציבל בעבודה

  33. בדיקת אודיוגרם: ליקויי שמיעה בגלל רעש בעבודה

  34. רעש של 85.2 דציבל בעבודה: חוסר התאמה בין PT לבין SRT

  35. תביעה נגד קניון לפיצויים בגין רעש בלילות בשבתות ובחגים

  36. נכות 5% לפי פריט ליקוי 72(1) מחשיפה לרעש עם טנטון לא תמידי

  37. ליקוי שמיעה עצבי ב-2 האוזניים שאינו אופייני לחשיפה לרעש מזיק

  38. תביעה לפינוי שוכר בגלל תלונות של דיירים בבניין על רעש וצעקות

  39. האם משחקיה לילדים ופינת ליטוף נעשית שלא כדין וגורמת למטרדי רעש

  40. האם שימוש במחסן לבית מלאכה יגרום לנזקי רעש ופליטת חומרים מסוכנים

  41. האם גן ילדים בפתח החניה הפרטית של דיירי הבניין גורם לרעש מוגבר, לכלוך ואשפה

  42. בדיקת שמיעה: בתדר 1000 הרץ סף שמיעה נמוך מתדר 2000 הרץ (לא אופייני לנזק מחשיפה לרעש)

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון