ארנונה:השגה וערעור על חיוב בעל שליטה בחברה

ארנונה:השגה וערעור על חיוב בעל שליטה בחברה בעת"מ (ת"א) 3208/08 לוי נ' עיריית בת-ים (1/5/2011), קבע בית המשפט המחוזי כי על העירייה המבקשת לחייב בעל שליטה בחובות החברה להגיש תביעה לבית המשפט האזרחי. על פסק דין זה הוגש ערעור שנדון בעע"מ 4072/11 עיריית בת-ים נ' לוי (6/11/2012). בפסק הדין בבית המשפט, התמקד הדיון בשאלות העובדתיות ובמיוחד בשאלה מהו רף ההוכחה הנדרש לסתור את חזקת התקינות המנהלית ובסופו של דבר הוחזר הדיון לבית המשפט לעניניים מנהליים "[...] על מנת שזה יידרש להכרעה בשאלות העובדתיות שנותרו ללא הכרעה - מי היו המחזיקים בנכס בעת הרלוונטית והאם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים ובסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, לגביית החוב מן המשיבים [...]". אין בפסק הדין בבית המשפט העליון דיון ממצה מתי, אם בכלל, רשאית הרשות המקומית לנקוט בהליכי גביה מנהלית כנגד בעל שליטה בתאגיד. ההסדרים הדיוניים הקבועים כיום בכל הנוגע להליכי השגה וערעור על חיובי ארנונה בכלל, ושל בעלי שליטה בפרט, אינם ראויים. יש בהם ערפול והם מותירים כר נרחב למחלוקות דיוניות (ראו והשוו עע"מ 4105/09 עיריית חיפה נ עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (02/02/2012); ע"א 10977/03 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ עיריית בני ברק (30/08/2006); עע"מ 5640/04 מקורות חברת מים בע"מ נ מועצה אזורית לכיש (05/09/2005)). לכאורה, קיימים שלושה מסלולים נפרדים: האחד, מסלול השגה, ערר וערעור מנהלי, מקום שהחייב מעלה טענות הכלולות בסעיף 3(א)(4) לחוק הערר. כלומר, כאשר החייב הטוען כנגד חיובו האישי מבסס טענתו על כך כי אינו בעל שליטה או כי התאגיד אינו חייב; השני, מסלול של עתירה מנהלית שמגיש החייב אשר בגדרה הוא רשאי להעלות רק טענות שאינן כלולות במסלול הראשון, כגון כי לא קיבל לידיו נכסים כלשהם של החברה. במסלול זה על החייב לבקש צו ביניים לעיכוב הליכי הגביה כנגדו. השלישי, הליך תביעה בבית משפט אזרחי, הליך שבו רשאית הרשות המקומית לנקוט מיזמתה, בגדרו יערך בירור האם התקיימו כל היסודות הנדרשים לחיובו האישי של בעל השליטה. עוד ראינו כי קיימת מחלוקת, האם קיימת חובה על הרשות לפנות במסלול השלישי, ואם כן מתי. ארנונהדיני חברותבעל שליטה בחברהערעור