מטרת חוק התכנון והבניה

מטרת חוק התכנון והבניה

חיי חברה מודרנית מותנים ביכולת הציבור לעשות שימוש מיטבי במקרקעין. המקרקעין הינם משאב מוגבל. ללא הסדרת השימוש בהם לא ייתכנו חיים מודרניים בקהילה. ללא הסדרת השימושים במקרקעין לא ניתן יהיה להבטיח אינטרסים ציבוריים חיוניים, כגון חלוקת שימושים ויעודים באופן שישמור על רווחת הציבור, על ביטחונו, על בריאותו, הבטחת כבישים, שטחים ציבוריים, בניית מוסדות ציבור, שימור נכסים תרבותיים, שימור נכסים ומבנים היסטוריים, שמירת שטחים פתוחים וכדומה (ראו בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, פ"ד נ(3) 441 (1996); ע"א 8116/99 אדם טבע ודין נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון, פ"ד נה(5) 196 (2001); ע"א 3901/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רעננה נ' הורוויץ, פ"ד נו(4) 913 (2002)).

המכשיר המרכזי שבעזרתו מוסדרים השימושים השונים במקרקעין ושבאמצעותו פועל המחוקק להבטיח את שמירת משאב הקרקע הינו חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965. בבג"צ 16/50 "איגרא רמא" בע"מ נ' מועצת עיריית תל-אביב - יפו, פ"ד ה 229 (1950) אמר הנשיא אגרנט:

"כידוע חתר המחוקק המנדטורי - בחקקו פקודת בנין ערים 1936 (על כל התיקונים שהוספו לה לאחר מכן) - להגשים מטרות מסויימות הנעוצות בטובת הכלל, כגון: שיפור בריאות הציבור ושמירה על ניקיון הציבור, פיתוח דרכי התחבורה באזורים ידועים, השבחת תנאי המגורים של התושבים, ייפוי השכונות וכו': ואת המגמה הזאת שאף לבצע על חשבון חופש הפרט לפתח את אדמתו הוא כפי רצונו - היינו, על חשבון הזכויות הנובעות מהבעלות הפרטית בנכסים דלא ניידי".

על דברים אלו חזר בית המשפט בע"א 3901/96 הנ"ל והוסיף (עמ' 939):

"דיני התכנון והבנייה משמשים כיום כלי להשגת יעדים חברתיים ראשונים במעלה, כטיפול בצורכי נכים וקבוצות חלשות (ראו סעיף 63א לחוק התכנון המסדיר הקמת מעונות לחוסים. כן ראו בפרק ה1 לחוק התכנון הקובע "סידורים מיוחדים לנכים בבניינים ציבוריים" וראו: בג"ץ 7081/93 בוצר נ' המועצה המקומית "מכבים-רעות" [37]), ושמירה על איכות הסביבה (ע"א 8116/99 הנ"ל [35]). בכל אלה גישתם של דיני התכנון והבנייה היא מאזנת. הם מאזנים בין פרט לכלל, בין הקניין של היחיד לבין צרכיו של הציבור".

הדרך בה פועלים דיני התכנון והבנייה הינה, בין היתר, קביעת תכניות מתאר בדרגות שונות, החל מתכנית מתאר ארצית, דרך תכנית מתאר מחוזית, מקומית ומפורטת, הענקת היתרי בנייה, הטלת מגבלות על שימושים, הפקעת זכויות וכדומה. כלים אלו מחייבים התערבות כפויה בזכויותיו הקנייניות של הפרט. לעיתים הפעולה התכנונית פוגעת בזכויות הפרט ופוגעת בשווי המקרקעין שבידו ולעתים הפעולה התכנונית משביחה את המקרקעין ומעלה את ערכם.

כאשר הפעולה התכנונית פוגעת בזכויותיו של הפרט, בין בדרך של נטילת נכס (הפקעה) ובין בדרך של הטלת מגבלות על שימוש, עשויה לעמוד לפרט זכות לפיצוי. מאידך, כאשר הפעולה התכנונית משביחה את נכסיו של הפרט, מעלה את ערכם, הוא עשוי להידרש "להתחלק" ברווחים עם הציבור, בדרך של תשלום היטל השבחה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה להגדלת שיפוע גג

  2. תכנון חזיתות בניינים

  3. בקשה לתוספת חדרים בדירה

  4. מטרת חוק התכנון והבניה

  5. סעיף 78 לחוק התכנון והבניה

  6. סעיף 152 לחוק התכנון והבניה

  7. סעיף 151 לחוק התכנון והבניה

  8. חזקת החפות בדיני תכנון ובניה

  9. תיקון 84 לחוק התכנון והבניה

  10. סעיף 111 לחוק התכנון והבניה

  11. תכנון לגליזציה למבנה קיים

  12. סעיף 204 לחוק התכנון והבניה

  13. אי תכנון מקרקעין במשך זמן רב

  14. תקנה 5 לתקנות התכנון והבניה

  15. תיקון 43 לחוק התכנון והבניה

  16. סעיפים 77,78 ללחוק התכנון והבניה

  17. הגדרת "דירות נופש" (תכנון ובניה)

  18. פסיקת הוצאות בועדת ערר לתכנון ובניה

  19. בקשה לתוספת מדרגות חירום למבנה תעשייה

  20. בקשה להקמת מתקן טיהור שפכים בשטח מפעל

  21. בקשה לתוספת יחידת דיור קוטג' לבית קיים

  22. איחור בהגשת ערר לפי חוק התכנון והבנייה

  23. בקשה לתוספת חדר על הגג בבית מגורים משותף קיים

  24. מחיקת ערר לועדת תכנון ובניה בגלל איחור בהגשתו

  25. נטל ההוכחה בתביעה מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה

  26. הפטור בסעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה

  27. שתי החלטות "סותרות" של ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה

  28. בקשה להתיר החלפת שער נגרר לשער מתרומם ושינוי מיקום השער

  29. בקשה לפירוק גגון ליצירת גישה לחניה וסגירתה של חניה קיימת

  30. בקשה לקבלת מידע תכנוני לפי סעיף 119א לחוק התכנון והבניה

  31. פטור לפי סעיף 19 (ג) (1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה

  32. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה שלא לאשר תצ"ר

  33. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה לחזור להחלטה קודמת

  34. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה טייבה להפקיד תכנית

  35. הזדמנות להגיש התנגדות מכוח תקנות 2ב-2ג לתקנות התכנון והבניה

  36. אופן חישוב שטחי הבניה בדין הישראלי מוסדר בתקנות התכנון והבניה

  37. בקשה להקמת גשרון כניסה המחבר דירה עם רחוב בשל הפרש מפלסים גדול

  38. מי רשאי להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ?

  39. עתירה מנהלית לביטול החלטות ועדת המשנה והועדה המחוזית לתכנון ובנייה

  40. פטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה

  41. עתירה מנהלית לצירוף חבר נוסף מסיעות האופוזיציה לוועדת המשנה לתכנון ובנייה

  42. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה להוריד מסדר היום בקשה לבנות בית מגורים

  43. עתירה מנהלית נגד החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה לדחות את התנגדות העותר לתכנית

  44. ערר על העדר החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה לחידוש החלטה ליתן היתר לבקשה לשינויים

  45. עתירה לביטול החלטת יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה שבה נדחתה בקשת העותרים למתן רשות ערר

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון