מטרת חוק התכנון והבניה

מטרת חוק התכנון והבניה חיי חברה מודרנית מותנים ביכולת הציבור לעשות שימוש מיטבי במקרקעין. המקרקעין הינם משאב מוגבל. ללא הסדרת השימוש בהם לא ייתכנו חיים מודרניים בקהילה. ללא הסדרת השימושים במקרקעין לא ניתן יהיה להבטיח אינטרסים ציבוריים חיוניים, כגון חלוקת שימושים ויעודים באופן שישמור על רווחת הציבור, על ביטחונו, על בריאותו, הבטחת כבישים, שטחים ציבוריים, בניית מוסדות ציבור, שימור נכסים תרבותיים, שימור נכסים ומבנים היסטוריים, שמירת שטחים פתוחים וכדומה (ראו בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, פ"ד נ(3) 441 (1996); ע"א 8116/99 אדם טבע ודין נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון, פ"ד נה(5) 196 (2001); ע"א 3901/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רעננה נ' הורוויץ, פ"ד נו(4) 913 (2002)). המכשיר המרכזי שבעזרתו מוסדרים השימושים השונים במקרקעין ושבאמצעותו פועל המחוקק להבטיח את שמירת משאב הקרקע הינו חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965. בבג"צ 16/50 "איגרא רמא" בע"מ נ' מועצת עיריית תל-אביב - יפו, פ"ד ה 229 (1950) אמר הנשיא אגרנט: "כידוע חתר המחוקק המנדטורי - בחקקו פקודת בנין ערים 1936 (על כל התיקונים שהוספו לה לאחר מכן) - להגשים מטרות מסויימות הנעוצות בטובת הכלל, כגון: שיפור בריאות הציבור ושמירה על ניקיון הציבור, פיתוח דרכי התחבורה באזורים ידועים, השבחת תנאי המגורים של התושבים, ייפוי השכונות וכו': ואת המגמה הזאת שאף לבצע על חשבון חופש הפרט לפתח את אדמתו הוא כפי רצונו - היינו, על חשבון הזכויות הנובעות מהבעלות הפרטית בנכסים דלא ניידי". על דברים אלו חזר בית המשפט בע"א 3901/96 הנ"ל והוסיף (עמ' 939): "דיני התכנון והבנייה משמשים כיום כלי להשגת יעדים חברתיים ראשונים במעלה, כטיפול בצורכי נכים וקבוצות חלשות (ראו סעיף 63א לחוק התכנון המסדיר הקמת מעונות לחוסים. כן ראו בפרק ה1 לחוק התכנון הקובע "סידורים מיוחדים לנכים בבניינים ציבוריים" וראו: בג"ץ 7081/93 בוצר נ' המועצה המקומית "מכבים-רעות" [37]), ושמירה על איכות הסביבה (ע"א 8116/99 הנ"ל [35]). בכל אלה גישתם של דיני התכנון והבנייה היא מאזנת. הם מאזנים בין פרט לכלל, בין הקניין של היחיד לבין צרכיו של הציבור". הדרך בה פועלים דיני התכנון והבנייה הינה, בין היתר, קביעת תכניות מתאר בדרגות שונות, החל מתכנית מתאר ארצית, דרך תכנית מתאר מחוזית, מקומית ומפורטת, הענקת היתרי בנייה, הטלת מגבלות על שימושים, הפקעת זכויות וכדומה. כלים אלו מחייבים התערבות כפויה בזכויותיו הקנייניות של הפרט. לעיתים הפעולה התכנונית פוגעת בזכויות הפרט ופוגעת בשווי המקרקעין שבידו ולעתים הפעולה התכנונית משביחה את המקרקעין ומעלה את ערכם. כאשר הפעולה התכנונית פוגעת בזכויותיו של הפרט, בין בדרך של נטילת נכס (הפקעה) ובין בדרך של הטלת מגבלות על שימוש, עשויה לעמוד לפרט זכות לפיצוי. מאידך, כאשר הפעולה התכנונית משביחה את נכסיו של הפרט, מעלה את ערכם, הוא עשוי להידרש "להתחלק" ברווחים עם הציבור, בדרך של תשלום היטל השבחה. בניהחוק התכנון והבניהתכנון ובניה