חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם

חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם


לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע


ביום 18.6.13 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 להשבת חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם (להלן: "בקשת האישור" ו"החוק", בהתאמה).
תמצית בקשת האישור - המבקשת מחזיקה בנכס למגורים בתחומה של המשיבה (להלן: "הנכס") הנכס נמדד ושטחו נקבע ל-97.68 מ"ר, הוא חויב בפועל לפי שטח של 98 מ"ר. לאחר השגה תוקנה המדידה ושטח הנכס הועמד על 82.68 מ"ר, החיוב בפועל נעשה לפי שטח של 83 מ"ר.
סעיף 8 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב, התשנ"ג-1992 קובע כי הארנונה תחושב לפי "יחידת שטח" (להלן: "חוק ההסדרים"). תקנה 3(א) בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות, התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות ההסדרים") (שנחקקה מכוח סעיף 8 בחוק ההסדרים) קובעת כי "חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית אשר תוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע". תקנה 4 בתקנות ההסדרים קובעת כי "מועצה רשאית להטיל ארנונה כללית לגבי – (1) בנין – לכל מטר רבוע...". מכאן, יחידת השטח המינימלית שניתן להטיל בגינה ארנונה היא "מטר רבוע" שלם ולא חלקי מטר רבוע.

המשיבה, קבעה בצו הארנונה שלה כי "מ"ר – מטר מרובע וגם/או חלק ממנה". למשיבה אין סמכות לחייב בגין חלק ממ"ר שלא הבשיל לכדי יחידת שטח בת מ"ר שלם (להלן: "העילה הראשונה"). למשיבה גם אין סמכות ל"עגל" את שטחי הנכסים ולהוסיף שטחים (להלן: "העילה השנייה"). הקבוצה על פי בקשת האישור: "כל הנישומים בתחום שיפוט המועצה אשר שטח נכסיהם אינו מסתיים במ"ר שלם, אלא בחלק המ"ר, ומבוצעים להם עיגולי שטח בפועל תוך הוספת שטח שאינו קיים במציאות, וזאת בשנתיים שלפני הגשת תובענה זו ועד ליום בו תחדל העירייה מהגבייה הלא-חוקית" (סעיף 2 בעמוד 3 בבקשת האישור) (ההדגשה במקור).


ביום 30.4.14 ניתן פסק דין (להלן: "פסק הדין") המאשר את בקשת ההסתלקות של המבקשת מהעילה הראשונה ואת הודעת החדילה של המשיבה ביחס לעילה השנייה. בהתאם לכך, נקבע כי בקשת האישור נמחקת ביחס לעילה הראשונה ונדחית ביחס לעילה השנייה.

בפסק הדין הוריתי לצדדים להגיש טיעונים לעניין פסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף 9(ג) בחוק.
תמצית טיעוני המבקשת


מבוקש לפסוק גמול בסכום של 20,000 ש"ח ושכר טרחה בסכום של 100,000 ש"ח בצירוף מע"מ וכן סכום של 9,440 ש"ח (כולל מע"מ) בגין עלות חוות הדעת.
המשיבה חדלה מהגבייה (לרבות מגביית חובות עבר) בעקבות הגשת בקשת האישור והשיבה בפועל וזיכתה נישומים בתחומה בגין עיגולי מ"ר. המשיבה נהגה לעגל מ"ר משך שנים. בקשת אישור שהוגשה כנגד עיריית נס ציונה, שהייתה הראשונה מסוגה, בחודש מאי 2011,לא הביאה את המשיבה להפסיק את גביית היתר.
החדילה הביאה לחסכון לכלל הנישומים בסכום של כ-165,000 ש"ח בשנה (לפי חוות דעת הכלכלן ירון צור שצורפה לבקשת האישור). יש להוסיף לסכום זה סכום של 27,412 ש"ח בגין 120 הימים מהמועד בו הוגשה בקשת האישור ועד לחדילה (ר' ת"צ (מח'-מרכז) 17616-09-10 לוינסון נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון). אומדן זה אינו כולל את הכנסות המשיבה מגביית ארנונה שלא למגורים. המשיבה לא הציגה נתונים הסותרים את חוות דעת המבקשת.
החדילה היא פרי עמלם של המבקשת ובא כוחה נוכח התנהלות המשיבה והצורך במתן הודעות חדילה מתוקנות.
המבקשת הפנתה לפסיקות של גמול בסכומים הנעים בין 18,000 ש"ח ל-20,000 ש"ח ושכר טרחה בסכומים הנעים בין 60,000 ש"ח ל-118,000 ש"ח.
בתשובה לסיכומי המשיבה הוסיפה המבקשת וטענה: המשיבה לא צירפה תצהיר או אסמכתא לתמיכה בטענותיה החשבונאיות, ולאניתנה למבקשת הזדמנות לחקור ולדרוש אודות אמיתות התצהיר. המשיבה גם לא ציינה מהו מספר הנכסים ומהו היקף הגביה. על כן טענות המשיבה בדבר סכום ההשבה בטלות אל מול חוות דעת חשבונאית ערוכה כדין שהיוותה גם בסיס להודעת החדילה שהוגשה; החשבונית בגין חוות הדעת היא חשבונית מס ערוכה כדין; עילות תביעה שונות ("מדד שלילי" ו"עיגולי שטחים") ראויות להתברר בנפרד, כך גם ביחס ליתר הרשויות; המשיבה טענה כי בקשת האישור לא הומצאה לחשב המלווה בעוד זו הומצאה למשרד עוה"ד לין מסאלחה (ב"כ המשיבה) שהוא החשב המלווה.

תמצית טיעוני המשיבה


חוות הדעת כוללת הנחות חשבונאיות שאינן מדויקות. המשיבה החלה לעגל מ"ר כלפי מעלה רק החל מחודש ספטמבר 2012 (מועד סקר נכסים) וחדלה מכך בחודש אוקטובר 2013 (המועד הקובע לחדילה), היינו שנה אחת בלבד. המשיבה השיבה במסגרת החדילה את הסכומים שגבתה בגין עיגול השטחים כלפי מעלה. מדובר בהשבה בסכום של 8,500 ש"ח בלבד. יש לפסוק אחוז מהסכום שנגבה בפועל מהקבוצה.
המבקשת לא פנתה למשיבה עובר להגשת בקשת האישור.
המבקשת ובא כוחה לא נטלו סיכון רב בהגשת התובענה – הוגשו תובענות רבות בסוגיה נושא הדיון, חלקן על ידי ב"כ המבקשת. המשיבה הודיעה על חדילה ואף השיבה את מלוא הסכומים שעיגלה כלפי מעלה.
אין להעניק תמריץ כפול הן בשל התועלת העתידית ובשל התמריץ להגשת התובענה.
המבקשת הגישה בקשת אישור נפרדת בגין מסכת עובדתית אחת (ת"צ 15248-10-13 סכנובסקי נ' מועצה מקומית בני עי"ש). יש בכך חוסר תום לב וניסיון להרוויח גמול ושכר טרחה נוספים בהליך מקבלי.
החשבונית שהציגה המבקשת היא מתאריך 5.6.14. מדובר בשכר טרחה מוגזם שנופח לצורך טיעוני המבקשת.
מתבקש לפסוק הוצאות או לקזז אותן מהסכום שייפסק, בגין התגובה לבקשת ההסתלקות והודעות העדכון שהגישה המשיבה.

דיון


סעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלקמן:

"החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא -
(1) על אף הוראות סעיף 22, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב);
(2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23".


סעיף 9(ג) בחוק מפנה לשיקולים הקבועים בסעיפים 22(ב) ו-23 בחוק לצורך הכרעה בעניין פסיקת גמול ושכר טרחה.

סעיף 22 (ב) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".



סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".


בעע"מ 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול (25.12.12) התווה בית המשפט העליון את הכללים לפסיקת גמול ושכר טרחה במקרים בהם הרשות, המשיבה בבקשת אישור, הודיעה על חדילה מגבייה. וכך נקבע שם בין היתר:

"ברי, כי כאשר מחליט בית-המשפט לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבאי-כוחו, חרף דחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, מחמת הודעת חדילה של הרשות, מדובר במצב ייחודי, המשפיע על אופן האיזון שבין השיקולים הכלליים, המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק. לעניין זה התייחסה השופטת א' פרוקצ'יה, בעניין אכדיה המאוזכר לעיל, ומפאת חשיבות הדברים לענייננו, אביאם במלואם:
'בגדרן של אמות המידה לבחינת ענין זה יש לומר, ראשית, כי ראוי לתת משקל לעובדה כי בעקבות הגשת התובענה הייצוגית, או לאחריה, החליטה הרשות לשנות את מהלכיה, והודיעה כי לא תוסיף עוד לגבות כספים שבעטיים הוגשה התובענה הייצוגית להשבה, והיא אף יישמה הודעה זו. ככל שהגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הולידה שינוי בהתנהלות הרשות הציבורית, ותרמה להשגת התכלית שלשמה הוגשה בהפסקת גביית תשלומים מהאזרחים שלא נמצא להם בסיס מוצק בדין, כך היא תרמה להגשמת האינטרס הטמון בה, גם אם לא הושקעו בכך משאבים דיוניים רבים. שיקול מעין זה עשוי להצדיק מתן גמול מיוחד ושכר טרחה ליוזמי מהלך התובענה הייצוגית; הדבר עשוי לעודד תובעים מייצגים להעמיד לביקורת שיפוטית כשלים בהתנהלות הרשויות, והוא תורם להגשמת האינטרס הציבורי בהפסקת פעולת הרשות העומדת בניגוד לחוק מצד אחד, אך זאת בלא לפגוע בציבור בכללו על ידי תשלומי כספי ציבור בשיעור ניכר לידי הקבוצה התובעת, מצד שני.
כן ראוי להתייחס בהקשר זה להיקף הטרחה, הסיכון, התועלת, והחשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, ולצורך שכר הטרחה גם במורכבות ההליך, והאופן בו הוא נוהל בידי בא כוח המייצג. [...]' (שם, בפסקה 38) [ההדגשות שלי – א.ש.].
30. לסיום הדיון בנקודה זו אבקש להעיר, כי, הוראת סעיף 9 לחוק, מלמדת, באופן מובהק, כי מטרת התובענה הייצוגית, המוגשת נגד המדינה, היא להביא להפסקת גבייה בלתי חוקית, וזאת מבלי לגרוע מן התמריצים האחרים העומדים בפני תובעים ייצוגיים ועורכי דין להגיש תובענות ייצוגיות ראויות כנגד רשויות השלטון (ראו, רע"א 2598/08 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' שפירא, בפסקה ח' (23.11.2010) (להלן: עניין בנק יהב); וכן, גולדשטיין, בעמ' 12)" (שם, בפסקאות 30-29).
ולענייננו.


המשיבה הודיעה על חדילה מגבייה בגין העילה שעניינה עיגול השטחים (עיגול כלפי מעלה או מטה), לרבות מגבייתם של חובות עבר בגין עילה זו.

בכך הביאה בקשת האישור תועלת לחברי הקבוצה בכל הנוגע לעילה האמורה, וכן לכלל ציבור הנישומים במשיבה, הקיימים והעתידיים שלא יחויבו שלא כדין בגין שטחים שהם אינם מחזיקים בהם.
שיקולי תפוקה - התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. נראה כי התובענה שהוגשה היא שהביאה לחדילה של המשיבה מגביית היתר בעילת עיגול השטחים. חרף ידיעת המשיבה על תובענות ייצוגיות רבות שהוגשו נגד רשויות שונות באותה עילה (כפי שטענה המשיבה בנימוקיה להעדר סיכון על המבקשת (סעיף 4)), לא חדלה המשיבה מן הגביה נושא התובענה אלא לאחר הגשתה ולאחר שניתנה הארכה של המועד הקובע. על כן ברי כי התובענה היא שהביאה להפסקת הגבייה שלא כדין, ושאלמלא התובענה הייתה ממשיכה הגבייה כמקודם. בעקבות הגשת בקשת האישור הודיעה כאמור המשיבה על חדילה מגביית היתר, לרבות מגבייתם של חובות עבר ועל השבת הסכומים שנגבו ביתר בגין עיגול השטחים כלפי מעלה. התועלת של התובענה בנוסף לתועלת מן ההשבה, היא לכל חברי הקבוצה ולכל הנישומים העתידיים לגבי השנים הבאות שבהן לא יגבה מהם חיוב יתר.
התועלת לקבוצה היא גם בכך שיש להניח שמרבית הנישומים לא היו פועלים בדרך של פנייה או השגה אישית למשיבה על מנת לעמוד על זכותם. הגשת התובענה על ידי המבקשת הועילה לכלל הנישומים בתחומה של המשיבה.
שיקולי תשומה - השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובא כוחה. אכן, כטענת המשיבה, לגבי עילת עיגול השטחים הוגשו בקשות אישור רבות באותה עילה, שחלקן הסתיימו בחדילה. אכן עובדה זו יש בה להקטין את הסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובא כוחה. עם זאת הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן סבירה וכן את המומחיות של ב"כ המבקשת בנושא, באופן שהביא לחדילה.
שיקולי הכוונה ציבורית - חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה הייצוגית בענייננו יש בה לקדם את ערך שלטון החוק. הגשת הבקשה תרמה באופן מהותי לשינוי עמדת המשיבה, שכאמור המשיכה בגבייה חרף תובענות ייצוגיות שהוגשו באותה עילה נגד רשויות אחרות, והביאה לחדילה מהגבייה. בכך השיגה התובענה את מטרתה והביאה לחסכון בכספי הציבור.
לא נעלם מעיניי שבענייננו הוגשה התובענה בעילה נוספת שהמבקשת החליטה להסתלק בעניינה נוכח החדילה מהעילה השנייה "ובהתחשב בהחלטות בתי המשפט בת"צ 1828-02-12 עמר נ' עיריית חדרה (27.2.13) ובת"צ 9925-01-13 סמך נ' עיריית גבעתיים (14.11.13). כמו כן הוגש ערעור על ההחלטה בעניין עמר הנ"ל שבמסגרתו תידון גם סמכות הרשות לגבות חלק ממ"ר וממילא החלטת בית המשפט העליון תחייב גם המשיבה שבענייננו" (ר' סעיף 14 בפסק הדין). נוכח נסיבות ההסתלקות לא מצאתי שיש בכך משום להביא להפחתת הסכום שייפסק למבקשת ולבא כוחה.


לשיטת המבקשת התועלת לקבוצה היא לפי אומדן של כ- 165,000 ש"ח לשנה. לשיטת המשיבה גביית היתר (בגין עיגול שטחים כלפי מעלה) נמשכה כשנה אחת בלבד וגביית היתר היא בסכום הזעום של 8,500 ש"ח אשר הושב.

המשיבה לא תמכה בתצהיר את טענתה שלפני חודש ספטמבר 2012 לא עוגלו שטחים כלפי מעלה. בתצהיר קפאח מיום 10.12.13 ובהבהרה מיום 18.2.14 (אשר צורפה להודעת החדילה מאותו תאריך) טענה המשיבה כי עד לחודש ספטמבר 2012 חויבו הנכסים לפי מדידה היסטורית וכי בעקבות סקר נכסים התברר כי חלקם הארי של הנכסים גדל ואלו חויבו בחסר. כך שלא ברור האם טענת המשיבה בטיעוניה כיום כי גביית היתר החלה רק מחודש ספטמבר 2012 נובעת מכך שעד למועד זה כלל לא עיגלה המשיבה את השטחים הרשומים אצלה כלפי מעלה או שהיא נובעת מכך שלגישת המשיבה, גם עיגול השטחים כלפי מעלה שנעשה אינו חיוב ביתר מכיוון שהשטחים בפועל היו גדולים מהרישום אצל המשיבה.


בעע"מ 9237/12 עיריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש ברקאי בע"מ (18.5.14) קבע בית המשפט העליון כי:

"הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו... מקובל עלינו, כי מן הראוי ליישם את שיטת האחוזים באופן שאינו מחמיר, שעה שמוגשת לבית המשפט בקשת אישור ראויה, בסכום נמוך יחסית, וזו מסתיימת בהודעת חדילה, בפשרה או בדרך אחרת (ובלבד, כמובן, שלא קיימים שיקולים נגדיים המצדיקים את הפחתת שכר הטרחה). עוד נציין, כי מקום בו הוגשה הודעת חדילה והוכח קשר סיבתי בין הגשתה של בקשת האישור לבין הפסקת הגבייה, הרי מן הראוי לזקוף זאת לטובת התובע המייצג ובא כוחו, לצורך פסיקת שכר הטרחה והגמול". (ההדגשה שלי – מ' נ').


בהתחשב, בכל האמור לעיל, ובין היתר בפערים הגדולים בין סכום גביית היתר נטען על ידי המשיבה אפילו בהנחה שגביית היתר נמשכה לפחות 24 חודשים, לעומת חוות דעת מומחה המבקש, בכך שיש עניין לעודד תובענות ייצוגיות ראויות גם נגד רשויות קטנות שסכומי הגבייה בהן נמוכים, התועלת שהביאה התובענה – ההשבה ושינוי שיטת החיוב לעתיד, והעובדה שהמשיבה הייתה מודעת לתובענות מהסוג הנדון אך לא שינתה דרכה עד להגשת התובענה. ועם זאת בהתחשב בטרחה ובסיכון המופחתים נוכח קיומן של תובענות רבות קודמות, אני פוסקת גמול למבקשת בסכום של 5,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 40,000 ש"ח כולל מע"מ. כן אני מורה כי המשיבה תשלם למבקשת סכום של 9,440 ש"ח בגין חוות הדעת שצורפה לבקשת האישור כנגד הצגת קבלה על תשלום הסכום.



סוף דבר


המשיבה תשלם למבקשת גמול בסכום 5,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 40,000 ש"ח (כולל מע"מ) וכן את עלות חוות הדעת בסכום של 9,440 ש"ח כנגד הצגת קבלה על תשלום הסכום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה על פאב

  2. ארנונה על מכבסה

  3. ארנונה על רפתות

  4. ארנונה על מספרה

  5. ארנונה על מחסנים

  6. ארנונה על ממגורה

  7. ארנונה תחנות דלק

  8. ארנונה על בית ריק

  9. ארנונה על שטח פתוח

  10. תביעת השבה ארנונה

  11. מהי מטרת הארנונה ?

  12. הוצאות אכיפה ארנונה

  13. ארנונה על גן לאומי

  14. ארנונה שימוש מעורב

  15. חיוב אישי בארנונה

  16. הנחה בארנונה בטעות

  17. חוב ארנונה במטולה

  18. ארנונה על בית אבות

  19. ארנונה על אדמת מרעה

  20. ארנונה על בית מלאכה

  21. האם ארנונה היא מס ?

  22. תשלום ארנונה עודפת

  23. השגה למנהל הארנונה

  24. תעריף ארנונה מדורג

  25. ארנונה לפני טופס 4

  26. הבטחה שלטונית ארנונה

  27. ארנונה על מעון ילדים

  28. חוב ארנונה של השוכר

  29. ממתי משלמים ארנונה ?

  30. ארנונה על שטח חקלאי

  31. ארנונה על שטחי שירות

  32. ארנונה מספרות תל אביב

  33. ארנונה על שטחי ביטחון

  34. חוב דמי שילוט ארנונה

  35. תעריפי ארנונה השוואה

  36. ארנונה על אולם אירועים

  37. ארנונה על מבנה תעשייה

  38. ארנונה על שטחים טכניים

  39. הגדלת שטח לחיוב ארנונה

  40. התחייבות להפחתת ארנונה

  41. איך מערערים על ארנונה

  42. טעות במדידה החזר ארנונה

  43. תשלום ארנונה פתח תקווה

  44. חוב שנוי במחלוקת ארנונה

  45. השגה על ארנונה תחנת דלק

  46. חובות ארנונה של יורשים

  47. חוב ארנונה לעיריית חיפה

  48. אינטרס ההסתמכות - ארנונה

  49. קבלת תשלום ארנונה בחזרה

  50. החזר ארנונה אולם אירועים

  51. נטישת מושכר חיוב בארנונה

  52. תשלום תחת מחאה – ארנונה

  53. החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  54. שינוי ארנונה רטרואקטיבי

  55. ארנונה על מחסן חלק מדירה

  56. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  57. שינוי ארנונה לאחר 10 שנים

  58. מכתב השגה על חיוב בארנונה

  59. שינויים בהגדרות צו ארנונה

  60. סיווג מרפאות לצורך ארנונה

  61. הקלה בארנונה למבנים חקלאים

  62. תשלום ארנונה בניה ללא היתר

  63. תשלום ארנונה על כניסה לעסק

  64. חובות ארנונה מלפני 20 שנה

  65. חוקיות הטבה בארנונה לחברות

  66. ארנונה למשפחה מעל 8 ילדים

  67. גביית ארנונה מחברה שהתפרקה

  68. הבטחה שלטונית לפטור מארנונה

  69. תשלום ארנונה באחוזת ראשונים

  70. ערעור על החלטת מנהל הארנונה

  71. חוב ארנונה לעיריית תל אביב

  72. אי קבלת תשובה להשגה בארנונה

  73. תביעה בגין ארנונה ומים - עיריית בת ים

  74. סיווג ''תעשיה'' לצרכי ארנונה

  75. גביית ארנונה מהבעלים של החברה

  76. שינוי סיווג ארנונה מחסן לעסק

  77. ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי

  78. חוב ארנונה לעיריית פתח תקווה

  79. מכתב הנחה בארנונה מראש המועצה

  80. אישור משרד הפנים לגביית ארנונה

  81. ארנונה על מפעלים במועצה אזורית

  82. איחור בתשובת מנהל הארנונה להשגה

  83. מחזיק מטעם הממשלה לצורך ארנונה

  84. תביעה לתשלום החזר תשלומי ארנונה

  85. תעריפי ארנונה שונים באותו אזור

  86. אי שימוש במחסנים - תשלום ארנונה

  87. השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין

  88. ארנונה על חניון ציבורי ללא תשלום

  89. ארנונה על מרתף שאינו ראוי לשימוש

  90. גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים

  91. ארנונה על מבנה שאינו ראוי לשימוש

  92. תביעה כספית בגין חוב ארנונה בשכירות

  93. ארנונה על החלק היחסי בבניין משרדים

  94. אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה

  95. מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה

  96. הליכי גבייה בשל חובות ארנונה שקיומם הוכחש

  97. שינוי סיווג ארנונה מ"בית פרטי" ל"בית משותף"

  98. האם צריך לשלם חוב ארנונה בזמן שהייה בחו"ל ?

  99. טענת אי מגורים בנכס במסגרת תביעה לתשלום ארנונה

  100. האם אפשר להגיש השגה על ארנונה גם אחרי 90 יום ?

  101. סיווג ''מפעל תעשייתי'' כ''עסק אחר'' לצורכי ארנונה

  102. ארנונה: האם מספרה נחשבת "בית עסק" או "בית מלאכה" ?

  103. האם מותר לחייב אוטומאטית בריבית פיגורים על ארנונה ?

  104. השגה על הארנונה, בטענה כי שטחו בפועל קטן מהשטח המדווח

  105. סיווג מבנים לצורכי ארנונה - מבנה חקלאי - מבנה תעשייתי

  106. האם צריך לשלם ארנונה על "בריכה פתוחה" לא פעילה בחורף ?

  107. האם מכתבי דרישה לגביית ארנונה עוצרים את מרוץ ההתיישנות ?

  108. עתירה לביטול דרישת ארנונה בנכסים המשמשים בבניית מסילת ברזל

  109. חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם

  110. ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך לדון בענייני ארנונה בעתירה של אזרח כנגד החלטה של רשות

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון